למה הדיאטה לא עובדת? – 'הניתוח הצליח והחולה מת'

דיאטות היא אחת השיטות המוכרות והנפוצות ביותר להורדת במשקל. אבל מה עושים כשהדיאטה לא עובדת? לא רואים תוצאות, או תוצאות לא מספקות? אנחנו  מכירים את התופעה שהאדם יורד במשקל באמצעות דיאטה זו או אחרת, אך חוזר למשקלו ההתחלתי ויותר מכך אחרי פרק זמן מסוים – תופעת היו יו (כאשר זה קורה מספר פעמים). אך, אם בוחנים זאת אחרת צריך להבין שגם חשוב לדעת מה תיחשב הצלחה בירידה במשקל?

איך מגדירים הצלחה בדיאטה?

אפשר לראות שאם מגדירים ״הצלחה״ כ-״ירידה במשקל באשר היא״, 73% הצליחו.  מפתיע, לא? 
אבל במקרה זה הכוונה שלמעשה כל ירידה במשקל היא הצלחה, אך מה עם שמירה על התוצאה שהושגה (כלומר – המשקל החדש)?

אם מגדירים ״ירידה של 5% ממשקל הגוף ומעלה״ אז 50% מהאנשים הצליחו.

אם מגדירים ״ירידה במשקל של 10% ומעלה״ אז 27% הצליחו (מעקב של 8 שנים).

 וכמו שניתן להבין השאלה לאורך היא: "מה משך הזמן שנשמור על התוצאות ובד בבד, החשוב יותר – איכות הירידה במשקל. קרי, מהמשקל שהופחת, כמה ממנו רקמת שומן וכמה רקמת שריר (איבוד של מסת שריר רזה)"?

 דיאטה הנה הרי אורח חיים שהכרחי לסגל ולשמור עליו על מנת שנשמור על המשקל החדש למשך שנים רבות. מה שכאמור לא קורה בפועל וסיבות לכך לא חסרות.

כדי להפחית במשקל, ההוצאה קלורית צריכה להיות גדולה יותר מהצריכה הקלורית. כך שלא דיאטות שונות ומשונות ואף – צום מספר פעמים ביום יובילו לירידה המיוחלת במשקל, אלא סך הקלוריות היומי.

האם ההרכב התזונתי של התפריט היומי היא זו שתביא לירידה במשקל?

ממש לא! לא בהכרח הדיאטה (המצוינת ומקצועית ייתכן) היא זו שתוביל את האדם לירידה במשקל, והתשובה לשאלה למה הדיאטה לא תמיד עובדת טמונה בעובדה הזו. לא הרכב המזון, או סוגי הדיאטות השונות קובע את המשקל אלא סך הקלוריות שצורכים ביום לעומת ההוצאה. אפילו…. אם נאכל חבילת שוקולד שלמה מדי יום (100 גרם ועניין של כ- 530 קלוריות לחבילה) עדיין נבחין בירידה במשקל אם סך הקלוריות היומי יהיה נמוך. אך נציין שהדבר לא מומלץ שכן יכולים להיות השלכות בריאותיות במיוחד ללוקים במחלות שכיחות, גיל שלישי, הריון ועוד), תפקודו, הרכב הגוף (אחוז שומן ומסת שריר) ועוד.

המקרים הרבים בהם הדיאטה מקצועית ומתאימה לאדם אך עדיין עולים במשקל

כשהמטרה הנה ירידה במשקל, דיאטות שונות גם אם הן בנויות באופן מקצועי ומתאימות לאדם לפי מצבו, גילו וגורמים נוספים, ייתכן שהיא אינה מתאימה לאישיות והעדפותיו של האדם. דיאטות היפו קלוריות, לדוגמה, מצריכות ויתורים על מזונות שונים בכלל או לפחות הפחתת בתדירות צריכתם, כמו פחמימות פשוטות, שתייה חריפה, חטיפים ועוד, ששכיחים אצל הסובלים מעודף משקל ברמות שונות.

על וויתורים אגרסיביים מידי מרבית האנשים יתקשו להתמודד, ומכאן סביר מאוד להניח גם שלא יתמיד בתהליך ויחזור להרגלים הראשוניים שלו.

תפריטים כמו של ספורטאים מקצועיים או מפתחי גוף ברמות השונות

הקושי המהותי הוא התפריט התזונתי. מדובר בהתמסרות קשוחה ולא פשוטה כלל, ולכן לא מתאימה לכל אחד. ניתן להבחין בספורטאים רבים שפרשו מספורט מקצועי ובמהרה עלו במשקל גופם ובאחוז השומן. זה קרה בגלל חזרה לאכילה 'רגילה' ובד בבד – הפחתת היקף ההוצאה האנרגטית היומית בעקבות הפחתת (או הפסקה מלאה) של הפעילות הגופנית המבוצעת.

חשיבות ההתאמה האישית

התאמה של תפריט תזונתי לאדם שמעוניין להפחית במשקלו צריכה להתבצע תוך התחשבות באישיות האדם וביכולתו לסגל אורח חיים חדש שגם יוכל להתמיד בו למשך זמן רב. אך אחד הדברים שחשוב לעשות הוא תיאום ציפיות. לדוגמה, לא כל מתאמן/ת יוכל להגיע למצב שבו גם שרירי הבטן ייראו לעין – דבר שמצריך אחוזי שומן נמוכים מהממוצע (אצל גברים בדרך כלל מתחת ל- 12%  ואצל נשים מתחת ל- 19%).

כחלק מתהליך תיאום הציפיות, חשוב להעריך מה המשקל הריאלי או הרכב הגוף הריאליים לאותו אדם/מתאמן. גם כשמדובר במשקל (או אחוזי שומן) המעט גבוהים יותר מהמצופה, המטרה היא עדיין לשמור על המשקל/הרכב הגוף החדש.
כדי שאדם שהתחיל דיאטה לא יגיע למצב שהוא שואל את עצמו למה הדיאטה לא עובדת לאחר כמה חודשים, כדאי להתאים מראש את הדיאטה לאדם כדי להימנע ממצב של תחושת כישלון וחוסר תקווה לשינוי.

אי אפשר בלי פעילות גופנית

פעילות גופנית תמיד מומלצת בתהליך של ירידה במשקל וגם כאן קיים קושי בהתמדה בהיקפים הגדולים יחסית – בממוצע 200-300 דקות של פעילות אירובית מדי שבוע וכן גם 2 אימוני כוח. זה במקביל לדיאטה שהנה היפו-קלורית – מה שהופך את המשימה למאתגרת ולא פשוטה בכלל.

חילוף החומרים הבסיסי (RMR/BMR) – מרכיב חשוב בבניית תפריט מדויק והוא שונה מאדם לאדם ועשוי להגיע לפער של 700-1000 קלוריות בין אנשים בני אותו מין , גובה ומשקל – נתון שיכול לקבוע הצלחה בשמירה על תפריט במיוחד שלא מתאימים באופן אישי.

כמות האוכל שצורכים ביום יום והשלכות בהיבט הפסיכולוגי

נביא כדוגמה מנותחים בריאטריים, שאחד הדברים שמאפיינים אותם בעת ניתוח קיצור קיבה (מסוגים שונים), שאינם מסוגלים לאכול כמויות המזון הגדולות כמו בעבר  וכך אותם בעלי עודף משקל עלולים לחוות דיכאון, ירידה במצב הרוח (בין השאר גם בשל השינויים ההורמונליים) בשל הירידה הדרסטית בכמות המזון. מטופלים אלו חווים גם תסכול רב על כך שהם לא יכולים לצרוך כמות אוכל גדולה כמו לפני הניתוח. לכן, חשובה מאוד ההתאמה של התפריט וייתכן שחלק מהאנשים יצטרכו ליווי פסיכולוגי לתמיכה חשובה בתהליך.

לסיכום

דיאטות מצוינות ומתאימות לאדם בכל מצב גופני או בריאותי, אבל להתחיל דיאטה זה לא הבטחה לתוצאות בשטח. ייתכן שתהיה ירידה במשקל אך במבחן הזמן, התהליך הוכתר בכישלון חרוץ. לכן חשוב להתאים את סך הקלוריות היומי לפי מידת המסוגלות של האדם להתמיד בתהליך ולחיות עם כמות קלוריות ספציפית לתקופה ארוכה ממש, ומומלץ לשלב תוכנית אימון מתאימה ואפקטיבית.

המאמר נכתב בשיתוף:

מורן נחמני  – MPH;MPE;EP-C(ACSM)

תזונאית קלינית ופיזיולוגית מאמצת, רכזת ומרצה בכירה בהכשרת מדריכי כושר, בעלים של המרכז האישי לכושר ותזונה חיפה ובעלת תואר שני בבריאות הציבור ובמדעי האימון  הגופני. תואר ראשון במדעי התזונה.