בעידן שבו ילדים נחשפים מגיל צעיר לדמויות מושלמות, גוף מהונדס ותכנים נוצצים – עולה השאלה: מה באמת עומד מאחורי אותם מסרים צבעוניים, והאם אנחנו כהורים יודעים לעצור ולבחון את השפעתם?
הינה כמה דברים שכדאי לדעת על דימוי הגוף והאסתטיקה הגופנית שילדים לומדים מרשתות חברתיות, מה אפשר לעשות בנושא – ואיך הספורט קשור לכך?
במקום עולמות דמיון עשירים ומגוונים, הילדים של היום נחשפים למודלים אחידים של אסתטיקה גופנית. דמויות מונפשות, כוכבי רשת ודמויות אינסטגרם – כולם מציגים מראה מושלם, גוף מהונדס, עור חלק, חיוך נוצץ וללא טיפת מאמץ.
החשיפה היומיומית לאותם מודלים משפיעה בצורה ישירה על הדימוי הגוף אצל ילדים ילדים ונוער. ילדים לומדים מהר מאוד להבין מהו "גוף מקובל" ומה "צריך" לשאוף להיות – גם אם זה רחוק מהמציאות הבריאותית או הפיזית שלהם. התוצאה: חיקוי עיוור, ירידה בביטחון העצמי, ולעיתים אף התפתחות של הרגלי אכילה לקויים או הימנעות מפעילות גופנית מחשש להיחשף.
לפני עידן המסכים, תכנים רבים שנצרכו ע"י ילדים הגיעו מספרים. הרבה לפני הטיקטוק והאינסטגרם, כבר ב-1975, הצביע הפסיכואנליטיקאי ברונו בטלהיים על כך שאגדות הילדים הקלאסיות – שלגיה, סינדרלה, עמי ותמי – כוללות תכנים עמוקים, לעיתים מאיימים, שהשפעתם ניכרת גם במבוגרים. כיום, האיומים אולי פחות גלויים – אך המסרים עדיין שם, ודווקא המסכה הצבעונית שמעליהם היא שמסירה את מנגנוני ההגנה. ספרי הילדים הפופולאריים בעשורים האחרונים כמו "מעשה בחמישה בלונים", "תירס חם" ועוד, עוסקים במסרים יומיים ושכיחים הרבה יותר ומאופיינים גם ברמת האיורים בצבעוניות רבה ושמחת חיים המקושרת באופן טבעי עם כל האמור בילדים וילדות. לצדם, אגדות הילדים הקלאסיות עוסקות בתכנים כמו: מוות, קנאה עזה, ניסיונות רצח (אימה החורגת של שלגיה) נטישת ילדים (עמי ותמי) ועוד כהנה וכהנה. תכנים שהינם קשים לעיכול, לא רק לילדים, אלא גם למבוגרים. בעבר גם ספרי האגדות היו מורכבים ממלל ומעט איורים, שגם הסתכלות מעמיקה בהם הייתה מגלה שהם מאוד מאוד מפחידים.
ואז הגיעו סרטי וולט דיסני: הם הפכו את האגדות המורכבות, הכבדות ואפילו המפחידות למשהו אחר: צבעוני, נגיש ואפילו שמח ופנטסטי. אם נשאל היום גם ילדים וגם מבוגרים כיצד נראות שלגיה או סינדרלה, מן הסתם הדמות שתעלה בדמיונם היא דמות הנסיכה מסרטי דיסני. העטיפה הצבעונית ממסכת את המהות שהיא למעשה די אפלה – עולם של תככים ומזימות, עטוף באריזה של ילדותיות צבעונית, אשר מיד גורמת להורים ולמבוגרים להוריד את ההגנות ולאשר לילדים גישה ישירה ועצמאית אל התכנים, שכאמור הם כלל וכלל לא פשוטים. ומעבר לתוכן ולסוגיות המורכבות, הדמויות המונפשות הן כליל השלמות, דבר אשר יכול להפוך אותן מודל לחיקוי והזדהות בעייתית, בכל האמור בשאיפות, דרך התמודדות וכלה בדימוי גוף.
הילדים בעידן הנוכחי נחשפים לדמויות חיקוי אשר פעמים רבות אינן מציאותיות או ריאליות או אפילו אמיתיות – דמויות וירטואליות בכל האמור באסתטיקה גופנית, חשיפה לכסף ומותגים. יש לציין כי לעיתים גם ההורים הולכים שבי אחר אותם מודלים וירטואליים, ומצפים מילדיהם להגיע לשלמות לא מציאותית. לדוגמה, הורים במקרים רבים, עשויים להתבייש בילד עם עודף משקל, ובמיוחד אם מדובר בילד היחיד במשפחה הסובל מהבעיה.
אז איך כל זה קשור לספורט?
כאן בדיוק נכנס תפקידו החשוב של החינוך הגופני והספורט בחיי הילדים – לא רק כאמצעי לשיפור הבריאות הפיזית, אלא כמודל חינוכי וערכי של ממש. פעילות גופנית קבועה מספקת לילדים חוויה של הישג דרך תהליך אמיתי: הצבת מטרות, התמדה, התמודדות עם קושי, שיפור הדרגתי, ולעיתים גם כישלונות שמהם לומדים ומתחזקים.
הספורט מציע אלטרנטיבה ריאלית לדמויות המושלמות שמופיעות ברשת – לא אידיאל אסתטי שמבוסס על פילטרים ועריכה, אלא מודל לחיקוי שמושתת על מאמץ אישי, השקעה, תנועה, חיזוק פנימי והעצמה עצמית. ילד שמתנסה בפעילות גופנית חווה את הגוף שלו לא כמשהו שצריך רק "להיראות טוב", אלא ככלי חזק, חיוני ופעיל שמסוגל להשיג מטרות וליהנות מתנועה.
החשיפה לדמויות מעוררות השראה כמו ספורטאים מקצועיים, מדריכי כושר, מאמנים ונבחרות ספורט – במיוחד כשיש שיח על בריאות, תזונה נכונה, חיזוק גופני ודגש על תחושת הצלחה – מייצרת אצל הילדים תחושת שליטה מחודשת בגוף ובחיים. המסר המרכזי עובר מהשוואה בלתי פוסקת ל"איך אני נראה", ל"איך אני מרגיש, למה אני מסוגל ומה עוד אני יכול להשיג".
כדאי להורים להיות נוכחים, נוכחים באמת, ולהבין שלא ניתן להגיע לדימוי גוף מושלם.
לא מדובר רק בהיות ההורה נוכח – אלא נוכח באמת. הורה שמקשיב, שמקיים שיח פתוח על תכנים, שנותן דוגמה אישית באורח חיים בריא, ובעיקר – שמבין שילדים לא צריכים להיות מושלמים אלא בריאים, בטוחים בעצמם, ופועלים מתוך אהבה לעצמם ולא מתוך לחץ חברתי. בסופו של דבר, המודל המשמעותי ביותר לחיקוי – הוא ההורה. לכן, כשהילד בוחן את עצמו מול המסך, כדאי שיהיה לצידו מישהו שמזכיר לו שהוא שווה, גם אם הוא לא נראה כמו הדמות שכולם עושים לה לייק.
דימוי הגוף אצל ילדים והאסתטיקה הגופנית של ילדים יכול להיות מושפע מגורמים שמציגים לילד תמונה שלא ניתנת להשגה, שדוחפת לשלמות על חשבון בריאותו הפיזית והנפשית של הילד. כדאי להורים להיות נוכחים יותר בתכנים שאותם הילדים שלהם צורכים, לתת דוגמה בעצמם ולא לדחוף לאידאל מושלם שלא ניתן להשגה, ובטווח הארוך יפגע בילד בכל ההיבטים. מומלץ במיוחד לשלב את הספורט בשגרה של הילדים, ולהראות להם איך לבנות שגרה בריאה, כזו שבאמת תעצב את גופם בצורה בריאה ותציג להם דרך אחרת לחיות חיים בריאים ומלאים.
מומחה לאימון עם 40 שנות ניסיון. מעביר הכשרות במוסדות מובילים ובחברות גדולות. מנהל מקצועי של קורסי הכשרה מתקדמים במרכז האקדמי לוינסקי – וינגייט. כותב קבוע במאקו, YNET, שוונג ודוקטורס.
הרשמו כדי לקבל גישה לניוזלטר
