דיאטות – 'הניתוח הצליח והחולה מת'

מאת: ד"ר איתי זיו  (Ph.D), מורן נחמני

95% מהדיאטות השונות עדיין נכשלות?!! האמנם !??

אנחנו  מכירים את התופעה שהאדם יורד במשקל באמצעות דיאטה זו או אחרת, אך חוזר למשקלו ההתחלתי ויותר מכך אחרי פרק זמן מסוים- תופעת היו יו (כאשר זה קורה מספר פעמים). אך, אם בוחנים זאת אחרת צריך להבין שגם חשוב לדעת מה תיחשב הצלחה בירידה במשקל?

אז אפשר לראות שאם מגדירים ״הצלחה״  כ-״ירידה במשקל באשר היא״ אז 73% הצליחו.  מפתיע, לא? 

אבל במקרה זה הכוונה הנה, שלמעשה כל ירידה במשקל הינה הצלחה, אך מה עם שמירה על התוצאה שהושגה (כלומר – המשקל החדש)?

לכן, אם מגדירים ״ירידה של 5% ממשקל הגוף ומעלה״ אז 50% מהאנשים הצליחו.

אם מגדירים ״ירידה במשקל של 10% ומעלה״ אז 27% הצליחו (מעקב של 8 שנים).

 וכמו שניתן להבין השאלה לאורך היא: "מה משך הזמן שנשמור על התוצאות ובד בבד, החשוב יותר – איכות הירידה במשקל. קרי, מהמשקל שהופחת, כמה ממנו רקמת שומן וכמה רקמת שריר (איבוד של מסת שריר רזה)"?

 דיאטה הנה הרי אורח חיים שהכרחי לסגל ולשמור עליו על מנת שנשמור על המשקל החדש למשך שנים רבות. מה, שכאמור, לא קורה בפועל וסיבות לכך לא חסרות.

 ברם, נציין, שעל מנת להפחית במשקל, מה שיגרום לכך הנה הוצאה קלורית הגדולה יותר מהצריכה הקלורית. כך שלא דיאטות שונות ומשונות ואף – צום מספר פעמים ביום יובילו לירידה המיוחלת במשקל, אלא סך הקלוריות היומי.

האם ההרכב התזונתי של התפריט היומי היא זו שתביא לירידה במשקל?

ממש לא! לא בהכרח הדיאטה (המצוינת ומקצועית ייתכן) היא זו שתוביל את האדם לירידה במשקל.  לא הרכב המזון, או סוגי הדיאטות השונות קובע את המשקל אלא סך הקלוריות שצורכים ביום לעומת ההוצאה. אפילו…. אם נאכל חבילת שוקולד שלמה מדי יום (100 גרם ועניין של כ- 530 קלוריות לחבילה) עדיין נבחין בירידה במשקל אם סך הקלוריות היומי יהיה נמוך. אך נציין שהדבר לא מומלץ שכן יכולים להיות השלכות בריאותיות במיוחד ללוקים במחלות שכיחות, גיל שלישי, הריון ועוד), תפקודו, הרכב הגוף (אחוז שומן ומסת שריר) ועוד.

דיאטות – 'הניתוח הצליח החולה מת'. המקרים הרבים בהם הדיאטה מקצועית ומתאימה לאדם אך עדיין עולים במשקל

כשהמטרה הנה ירידה במשקל, דיאטות שונות גם אם הן בנויות באופן מקצועי ומתאימות לאדם לפי מצבו, גילו וגורמים נוספים, ייתכן שהיא אינה מתאימה לאישיות והעדפותיו של האדם, הרי דיאטות היפו קלוריות, לדוגמה, מצריכות ויתורים על מזונות שונים בכלל או לפחות הפחתת בתדירות צריכתם. כמו למשל, פחמימות פשוטות, שתייה חריפה, חטיפים  ועוד שכיחים אצל אלה הסובלים מעודף משקל ברמות שונות.

כך, שעל וויתורים אגרסיביים מידי האדם 'מן השורה' יתקשה לרוב לעמוד ומכאן  סביר מאוד להניח גם שלא יתמיד בתהליך ויחזור להרגלים הראשוניים שלו.

תפריטים כמו של ספורטאים מקצועיים או מפתחי גוף ברמות השונות –

הקושי המהותי הנו התפריט התזונתי. מדובר על התמסרות קשוחה ולא פשוטה כלל ולכן לא מתאימה לכל אחד. לא רק, ניתן להבחין בספורטאים רבים שפרשו מספורט מקצועי ובמהרה עלו במשקל גופם ובאחוז השומן. זאת בשל חזרה לאכילה 'רגילה' ובד בבד – הפחתת היקף ההוצאה האנרגטית היומית בעקבות הפחתת (או הפסקה מלאה) של הפעילות הגופנית המבוצעת.

אם כך, התאמה של תפריט תזונתי לאדם שמעוניין להפחית במשקלו חשוב לעשות זאת תוך התחשבות באישיות האדם וביכולתו לסגל אורח חיים חדש שגם יוכל להתמיד בו למשך זמן רב. אך אחד הדברים החשובים זה הנו – תיאום ציפיות.

כך, לדוגמה, לא כל מתאמן/ת יוכל להגיע למצב שבו גם שרירי הבטן ייראו לעין – מצריך אחוזי שומן נמוכים מהממוצע (אצל גברים בדרך כלל מתחת ל- 12%  ואצל נשים מתחת ל- 19%).

כך שחשוב, כחלק מתהליך תיאום הציפיות, להעריך מה המשקל הריאלי או הרכב הגוף הריאליים לאותו אדם/מתאמן. גם, שמדובר במשקל (או אחוזי שומן) המעט גבוהים יותר מהמצופה עדיין המטרה הנה לשמור על המשקל/הרכב הגוף החדש.

האימונים –  

פעילות גופנית תמיד מומלצת בתהליך של ירידה במשקל וגם כאן ישנו קושי לרוב להתמיד בהיקפים הגדולים יחסית – בממוצע 200-300 דקות של פעילות אירובית מדי שבוע וכן גם 2 אימוני כוח. וזאת בל נשכח במקביל לדיאטה שהנה היפוקלורית – מה שהופך את המשימה למאתגרת ולא פשוטה בכלל.

חילוף החומרים הבסיסי (RMR/BMR) – מרכיב חשוב בבניית תפריט מדויק והוא שונה מאדם לאדם ועשוי להגיע לפער של 700-1000 קלוריות בין אנשים בני אותו מין , גובה ומשקל – נתון שיכול לקבוע הצלחה בשמירה על תפריט במיוחד שלא מתאימים באופן אישי.

כמות האוכל שצורכים ביום יום והשלכות בהיבט הפסיכולוגי

נביא כדוגמה מנותחים בריאטריים, שאחד הדברים שמאפיינים אותם בעת שעוברים ניתוח קיצור קיבה (סוגים שונים), שאינם מסוגלים לאכול כמויות המזון הגדולות כמו בעבר  וכך אותם בעלי עודף משקל עלולים לחוות דיכאון, ירידה במצב הרוח (בין השאר גם בשל השינויים ההורמונליים) וזאת בשל הירידה הדרסטית בכמות המזון ואף – תסכול רב שלא ניתן לצרוך (מבחינה פיזיולוגית) כמות אוכל גדולה כזו כמו לפני הניתוח. לכן, חשובה מאוד ההתאמה של התפריט וייתכן שגם עם ליווי פסיכולוגי לתמיכה חשובה בתהליך.

לסיכום, דיאטות מצוינות ומתאימות לאדם בכל מצב גופני/בריאותי וכדומה עדיין לא מהווה ערובה שנראה גם תוצאות בשטח. כלומר, ייתכן שתהיה ירידה במשקל אך במבחן הזמן, התהליך הוכתר בכישלון חרוץ. לכן חשוב להתאים את סך הקלוריות היומי לפי מידת המסוגלות של האדם להתמיד בתהליך ו'לחיות' עם כמות קלוריות ספציפית לתקופה ארוכה ממש. ו… עם תוכנית אימון מתאימה ואפקטיבית.

הכותבים:

ד"ר איתי זיו  (Ph.D) . עוסק בתחום הפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר מעל 35  שנה.

מרצה בתחום אורח חיים בריא, ספורט, בריאות ועוד לקהל רחב ומקצועי.

מנהל קורסי הכשרה מתקדמים במרכז האקדמי לוינסקי – וינגייט. הוציא לאור את האנציקלופדיה "עוצמות חדשות, כושר במעגלי החיים, אתהספר : "במשקל הנכון, פעילות גופנית ותזונה מאוזנת השילוב המנצח", ילדים בריאים כדרך חיים"

והספר: "מה אוכלים"?.

מורן נחמני  – MPH;MPE;EP-C(ACSM)

תזונאי קליני ופיזיולוג מאמץ, רכז ומרצה בכיר בהכשרת מדריכי כושר.

בעלים של המרכז האישי לכושר ותזונה חיפה.

בעל תואר שני בבריאות הציבור ובמדעי האימון  הגופני. תואר ראשון במדעי התזונה.

—