קשה עד מאוד למצוא מרצים ברמה גבוהה שהינם גם מקצועיים וגם מקצוענים – אזי, ההבדל ה עיקרי בין השניים הנו האינטליגנציה הרגשית הגבוהה שיש למקצוענים ולא תמיד יש למקצועיים. בנוסף, חלק מהם ניחנים גם בפרזנטטיביות גבוהה. לכן למצוא גם מרצה מקצוען, גם פרזנטטיבי, גם נחמד ומתאים לעבודה בתוך ארגון קשה עד בלתי אפשרי! לכן, בתי ספר שמצליחים לאתר או לבנות מרצים שכאלה מעלים שביעות רצון הסטודנטים וההצלחה בהתאם בתי ספר להסמכות מדריכים בישראל – תופעה מאת: ד"ר איתי זיו
מספר בתי הספר הקיימים כיום בישראל בתחום של פילאטיס, חדרי כושר, מדריכי מחול אירובי, יוגה, קיקבוקס, שעורי סטודיו שונים,TRX , גמישות, פיטבול ועוד, רבים והערכה הנה שישנם כיום, שנת 2014 מאות בתי ספר להכשרות מדריכים בתחומים השוים הקשורים לאורח חיים בריא. בסיום קורס מדריכים בתחום זה או אחר מקבל האדם תעודה שעמה יכול, על פניו, להדריך בחדרי הכושר, בסטודיו, בפארק וכדומה. חשוב לציין שמבחינה חוקית בישראל הגוף האחראי על תחום ההכשרות הנו גוף המכונה: "מנהל הספורט", אשר מהווה, למעשה, הרגולטור והזרוע המבצעת של משרד המדע והספורט. אגב, כשמדובר בקורסים המצריכים פיקוח ואישור של הרגולטור, בספורט העממי ניתן למצוא רק שני קורסים בלבד: קורס מדריכי חדר כושר וקורס מדריכי מחול אירובי. כל שאר הקורסים הקיימים כיום בכלל לא מופיעים ולכן הפריחה בתחום הנה אדירה. לדוגמה תחומים/קורסים שלא מופיעים בחוק הספורט: ספינינג, הכנה לקראת גיוס, ריצות ארוכות, פילאטיס,יוגה, פלדנקרייז, זומבה ועוד. ועוד מאות רבים אחרים. אגב, , כשמדובר בספורט התחרותי, מרבית ענפי הספורט מופיעים וכפופים בשל כך לרגולטור בכל הנושא של פיקוח, התנהלות, אישור המתקן ועוד. נציין ונאמר שההתייחסות הנה במקרה זה לספורטאים פעילים הרשומים באגודות! במידה ולמשל, מדובר על חוג לירידה במשקל לנשים באמצעות כדורגל… והן הרי לא רשומות באגודה ואין להן כרטיסי שחקן לכן מעורבות הרגולטור לא רלבנטית.
מבחינת המרצים המלמדים בקורסי ההסמכה השונים כל בית ספר רשאי לזמן כל מי שהוא חפץ וזאת כמובן בקורסים שאינם תחת פיקוח בכל התחומים האחרים אין מניעה להעסיק מי שמעוניינים. או אז, למרבה הצער, מעסיקים אותם בתי ספר מרצים ומדריכים שלא ממש יש להם ידע מספק ורחב דיו בתחום הרלבנטי  והבוגרים יוצאים לשטח עם ידע חסר בתחומים השונים. לפיכך, מבחינה מקצועית בבתי הספר להסמכות מדריכים ישנה הטרוגניות גדולה בכל התחום המקצועי , האדמינסטרטיבי ובראייה הכוללת של מנהל בית הספר או הגוף המכשיר. הדבר כמובן ניכר באופן משמעותי בשטח ומדריכים מעולים בולטים מאוד לעין וידיהם עמוסות בעבודה.
מדריכים מצוינים יש?
מסתבר שלמרות שבישראל שהנה בהחלט אימפריה להכשרת מדריכי כושר ובארץ ישנם מאות אלפי מדריכים ומורים לחינוך גופני (!!!) קשה עד מאוד למצוא אנשי מקצוע מצוינים. בכל קורסי ההכשרה הבסיסיים לא מושם דגש על נושא השיקום, בעיות רפואיות שונות, תוכניות אימונים בסיסיות ומתקדמות ועוד. לפיכך, במידה והמטרה הנה למצוא מדריך מצוין שיידע איך לטפל בקרוב משפחה או חבר קרוב שעבר ארוע כממו פריצת דיסק, מחלת לב, סוכרת מבוגרים, אישה בהיריון מתקדם ועוד, לא בטוח כלל ועיקר שניתן יהיה בנקל למצוא אחד כזה. לשם כך יש ללמוד קורסי השכרה נוספים ולהדריך מאות רבות של אנשים על מנת להעמיק ולדעת מספיק.
מה מאפיין בית ספר להסמכות מדריכים מצוין?
אם נציין את המרכיבים של בית ספר מצוין ומצליח, ניתן ללא בעיה מיוחדת, להעלות מאות סעיפים חשובים הקשורים להצלחה בתחום. זאת אגב, גורם לבידול שיש בין בתי הספר השונים. נציין ונאמר גם שישנם בתי ספר שנהנים ממיתוג חסר תקדים בשל שמם ועוד , אך לחלק מהבאים ללמוד באותם בתי ספר מובטחת אכזבה רבה , לא בהכרח בשל המקצועיות אלא בגלל עשרות משתנים אחרים שנציינם בהמשך.
הנקודות החשובות לציון בהצלחת בית ספר להסמכות בתחומים השונים הן כדלקמן (רשימה חלקית):
1. ניהול נכון – במרבית בתי הספר להסמכות המנהלים חסרי רקע ניהולי כלשהוא. הם אינם מגיעים מהתחום העסקי, הם אינם בעלי נסיון של ניהול בתי ספר בעבר, ללא רקע מספק של ניהול תקציב של מחזור כספי של מליונים בודדים או אף עשרות מליונים (!) והדבר מהווה אבסורד של ממש.   ניהול בית ספר מצריך ניסיון ניהולי לא מבוטל ובלעדיו קיים ספק גדול אם אותו מנהל יצליח להוביל את בית הספר להצלחה. גם שמדובר על תפקידים אחרים בבית הספר ישנה בעיה קשה של חוסר ניסיון וחשוב להבהיר נקודה חשובה שמדריך מקצועי מעולה אינו בהכרח מנהל מצוין. ובמקרים לא מעטים מדריך מצוין ומוערך מקבל תפקיד של ניהול מחלקה או אף בית ספר והכישלון, במרבית המקרים, אינו שאלה של "האם?" אלא בעיקר "מתי?". ניהול הנו תפקיד מורכב ומצריך תכונות אופי מסוימות וניסיון מתאים ולא לכל אחד בתחום יש הכישורים לכך.
2. המרצים בבית הספר –  קשה עד מאוד למצוא מרצים ברמה גבוהה שהינם גם מקצועיים וגם מקצוענים – אזי, ההבדל ה עיקרי בין השניים הנו האינטליגנציה הרגשית הגבוהה שיש למקצוענים ולא תמיד יש למקצועיים. בנוסף, חלק מהם ניחנים גם בפרזנטטיביות גבוהה. לכן למצוא גם מרצה מקצוען, גם פרזנטטיבי, גם נחמד ומתאים לעבודה בתוך ארגון קשה עד בלתי אפשרי! לכן, בתי ספר שמצליחים לאתר או לבנות מרצים שכאלה מעלים שביעות רצון הסטודנטים וההצלחה בהתאם.
3. כוח אדם שהנו דוגמה לחיקוי – גם במקרה זה יש קושי רב למצוא כוח אדם בתחומים השונים שיהווה דוגמה לחיקוי לכל הבאים בשערי בית הספר ואף עובדים אחרים. במקרה ומוצאים צדיק בסדום שכזה קל באופן יחסי למנף קורסי הכשרה שונים, השיווק יהיה מפה לאוזן באופן אגרסיבי וההצלחה – בהתאם. למותר לציין, שבתי הספר הבודדים מצליחים להעסיק מרצים מיוחדים שכאלה.

4.    המתקן –  המתקן הלימודי מהווה אחד הפרמטרים החשובים בבחירת מקום הלימוד אצל סטודנט פוטנציאלי. ישנם בתי ספר בהם מתקן הלימוד אינו ראוי כלל ועיקר, השיעור מתקיים עם רעש סביבתי רב מאוד, עם אנשים נוספים (שלא קשורים לקורס) ברקע, תוך כדי אימון של אנשים אחרים בחדר הכושר, עם תקלות ובעיות בציוד האור קולי על בסיס קבוע, הגעה לא נוחה מבחינת תחבורה ציבורית לאיזור הלימודים או חניה שלעיתים הינה בתשלום לא זול. חלק מהשיעורים ייתכן שכלל לא מתחילים בזמן וישנן ותקלות טכניות נוספות המפריעות ומשפיעות לרעה על חווית הלמידה ועל ההתנהלות המקצועית הכללית והדבר שכיח בישראל כשמדובר בקורסי הכשרה בתחום אורח החיים.

5. רמת הלימודים בקורס עצמו – כפי שהוזכר, למקצועיות השלכות לא מעטות על הרמה המקצועית של הבוגרים בסוף התהליך הלימודי של הקורסים וההכשרות השונים. גם בקורסים שהינם תחת פיקוח מנהל הספורט, יש צורך בתעודת תואר ראשון חינוך גופני או בתעודות שונות במקצועות הפארה-רפואיים על מנת להדריך תחום זה או אחר. עדיין, דבר לא אומר מאומה על יכולת ההעברה של החומר מבחינה מתודית ופה חשוב לתת הדגש על כך שישנם מרצים מעולים מבחינה מקצועית, אבל יכולתם להעביר את המסר לתלמידים הינה נמוכה במיוחד. ניתן למצוא במקרה זה אף פרופסורים מוכרים, חוקרים ברמה הכי גבוהה שניתן למצוא בישראל. המתודיקה והמונוטוניות של השיעור הם אלה שגורמים למשובים של התלמידים להיות גרועים מאוד ותלמדים מעדיפים לא להירשם לקורסים שלהם.
מנגד, חשוב למצוא מרצים מקצועיים שהם ברמה מספיק גבוהה שיאפשרו לתלמידים שלהם לצאת לשטח עם כלים רבים ככל שניתן ולא בהכרח הנם בעלי דירוג אקדמי גבוה.

6. החיבור לשטח של המרצים ושל בית הספר – בחלק מבתי הספר להסמכות בישראל אין בכלל חיבור לשטח ולמה שקורה בו. ישנם מרצים שמדברים גבוהה גבוהה על נושאים שאינם קשורים לעבודה המעשית והיישומית בשטח. או אז, התלמידים יוצאים לשטח עם ידיעות רחבות מאוד בתחום העיוני, אך עם ידע מועט מאוד בתחום המעשי, כמו בניית תכניות אימונים, תרגילים ספציפיים לשיקום או שיפור איכות חייו של המתאמן וחסר להם כלים פרקטיים בהיקפים גדולים מאוד.
זה, אגב, בחלק קטן מבתי הספר מושם דגש על הצד היישומי ובבתי ספר אחרים מושם דגש על הצד התיאורטי-עיוני של התחום. בשל כך, קיים קושי למבדרירים לא מעטים להצליח בתחום לאחר סיום הלימודים. לפיכך, עוד בטרם בחירת בית הספר, חשוב להביא בחשבון שהתחום של הלימוד מאוד חשוב בין בתי הספר וגם קשור למידת הפרקטיקה שקשורה לעבודה בשטח.

7. מרצים שרואים את התחום בצורה כוללנית ולא בצורה ספציפית אישית –
כיום, עם 'הופעתן' של שיטות האימון החדשות הקיימות, כמו קרוספיט, קטלבלס, ריצות סבולת ארוכות (מרתון, איש ברזל וכדומה), ניתן למצוא מרצים ומדריכים שדבקים בשיטת אימון זו או אחרת. אמנם אין אם זה בעיה עקרונית, אך חשוב לציין שההתייחסות והראייה צריכה להיות רחבה ולא ספציפית לשיטה מסוימת. המלצה גורפת לכל אדם באשר הוא להשתתף בתחרויות איש הברזל, או לקחת חלק בשיעורי אשטנגה יוגה, או לעבור שיעורי קרוספיט ברמה גבוהה מאוד אינה נכונה, מקצועית ועלולה להיות כרוכה בבעיות מסוגים שונים כמו: היארעות פציעות, תופעת אימון יתר ועוד.

8. הקשר עם הסטודנטים במהלך הקורס ולאחריו –  חשובה עד מאוד ומהווה אחת משיטות השיווק הטובות הקיימות. חווית למידה חשובה בכל תחום לימוד בכלל ובתחום אורח חיים – בפרט. לכן, גם זו נקודה למחשבה מכיוון שלימוד של שנה, שנתיים או יותר של תחום זה או אחר חשוב שיהיו במצב בו נהנים מהלימודים, מהאווירה ועוד. במקרה זה ניתן לציין בתי ספר ששומרים על קשר עם התלמידים גם שנים אחדות אחרי סיום הלימודים, מסייעים להם במציאת מקום עבודה ועוד ועוד.

לסיכום, פתיחת בית ספר להסמכות בישראל – קל במיוחד ולא מצריך השקעה כספית גדולה או קשיים רבים. ברם, הצלחה ועמידה ביעדים כלכליים ומקצועיים, מיתוגיים ועוד מצריכה השקעה לא מעטה, אנשי מקצוע מעולים ועוד. ברם, נציין שלמרות שקיימים מאות בתי ספר להכשרת מדריכים בישראל, לדעת הח"מ יש מקום לכולם!