אזור המשקולות החופשיות בחדר הכושר מתוכנן בהתאמה לסוג המתאמנים שאמורים לפקוד אותו. לפיכך, ניתן להבחין בהבדלים בגודל אזור המשקולות החופשיות בחדרי כושר שונים. אזור משקולות חופשיות קטן שאינו מתאים למספר המתאמנים, מעלה את הסיכון הבטיחותי בעת ביצוע התרגילים השונים. תאונות אימונים בחדר הכושר מאת: ד"ר איתי זיו
נפילות ממסילות, מעידות, קריעת כבל בעת ביצוע תרגיל כוח מסוים בחדר הכושר מהווים רק רשימה חלקית של תאונות אימונים שעלולות להתרחש בחדר הכושר
מסתבר שתאונות אימונים בחדר הכושר בישראל הן שכיחות למדי. מדי שנה נפגעים עשרות ואולי מאות מתאמנים ואף ידועים מספר מקרים בהם האימון הסתיים במות המתאמן!
מספר האנשים העוסקים באימון בחדר הכושר בישראל כמו במדינות רבות בעולם נמצא בעלייה מתמדת בשנים האחרונות. תאונות אימונים עלולות להתרחש מסיבות שונות, להלן חלק מהן:
1. עייפות המתאמן – עייפות כתוצאה מחוסר שעות שינה או לחילופין – עייפות שרירים בעת ביצוע תרגיל זה או אחר בהחלט עלולה לגרום לתאונת אימונים בחדר הכושר. בעת עייפות פוחת הריכוז של המתאמן וביצוע תנועות או פעולות לא מדויקות עשוי להסתיים בפציעה. לדוגמה, בעת ריצה, מתאמן עייף במיוחד, עשוי לרוץ על צידי המסילה, בחלקה האחורי של המסילה ובשל כך למעוד. כמו כן, כשמדובר בהרמת משקולות, עייפות תוביל  ליכולת אנאירובית נמוכה. הדבר עלול להיות בעייתי במיוחד כשמדובר בתרגילים בהם המשקולת הנה אנכית לגוף כמו: בתרגיל לחיצת חזה בשכיבה עם מוט, לחיצת כתפיים בישיבה עם מוט ועוד. החלקה של המשקולת בעת ביצוע התרגיל, או יכולת ירודה בהתמודדות עם המשקל, מעלה את הסיכון שהמשקולת תיפול על המתאמן.
2. מיכשור שאינו בטיחותי – אחת לתקופה המדריך האחראי בחדר הכושר חייב לערוך בדיקת תקינות של המכשירים. חובה לזכור שבחדר כושר ממוצע מתאמנים מאות אנשים מדי יום ולעיתים – אף אלפים (בחדרי הכושר הגדולים). השחיקה של רכיבים כמו כבלים, גלגלות ועוד עלולים לגרום לתאונת אימונים. לדוגמה, כבל שנקרע בעת ביצוע התרגיל: "חתירה בישיבה עם פולי תחתון"  ועוד.
3. ביצוע שגוי של תרגילים עם משקולות חופשיות או מכונות – ביצוע שגוי של תרגילים שונים בהחלט עלול לגרום לפציעות.  למותר לציין שההדרכה בחלק מחדרי הכושר,  הנה בעיקר על ידי מדריכי אימון אישי. למרות שהחשיבות במדריך אימון אישי נמצאת בעלייה ומתאמנים בעלי יכולות כלכליות נהנים מכך, עדיין רוב הציבור הפוקד את חדר הכושר תלוי במדריכי חדר הכושר. למותר לציין שבמקרים לא מעטים נבחין בשירות לא מספק כלל ועיקר הניתן על ידי חלק מהמדריכים בחדרי הכושר בישראל. אזי, ייתכנו מצבים שמתאמנים יבצעו תרגילים באופן שגוי (בשל ידע חסר) ויעלו באופן ודאי את הסיכוי לפציעה. להלן מספר תרגילים שביצוע שגוי שלהם עלול להיות כרוך בפציעה: סקווט – במצב שהברכיים מובילות את התנועה, ביצוע התרגיל הרחקת כתפיים בעמידה עם משקולות יד תוך כדי ביצוע סיבוב פנימי של הכתף בתרגיל, ביצוע התרגיל Dead Lift עם תנועה במפרקי עמוד השדרה, ביצוע תרגילים שונים עם תנועתיות מופרזת במפרקי עמוד השדרה.
4. שימוש בטכניקות אימון מתקדמות למתאמנים לא מאומנים – טכניקות אימון מתקדמות ועצימות כגון: דרופ סט, סט מורכב ועוד כרוכות בעלייה רבה של העומס המופעל על מערכות שלד-שריר וממש לא מומלץ לאמצן כשמדובר במתאמנים שאינם מאומנים במיוחד. שימוש בטכניקות אלו נעשה רק לאחר מספר חודשי אימון בחדר הכושר ואצל מתאמנים שמטרתם הנה בדרך כלל העלאת מסת שריר.
5. מעידות שונות – בחדרי כושר בהם לא נהוג להקפיד על סדר ומשמעת שכיח להבחין בצלחות משקולות פזורות על הקרקע, משקולות יד, דיבור בטלפון הסלולארי בעת הליכה על המסילה ועוד. אזי, עולה הסיכוי למעידות מסוגים שונים של מתאמנים ובמקרים רבים – פציעות.
6. תחרויות בין מתאמנים – לעיתים מתאמנים עורכים ביניהם תחרויות שונות בעת האימון בחדר הכושר. בדרך כלל בהתייחס להרמת משקולות וכמובן המנצח  הנו המתאמן שהרים משקל כבד יותר. למותר לציין שלא מדובר בספורטאים או מפתחי גוף אלא, מתאמנים 'מן השורה' שלעיתים אף כלל לא מאומנים ומתורגלים באימון משקולות בכלל ובתרגיל הספציפי – בפרט. במקרים הללו יש סיכון לפציעה. נקודה מעניינת לציון הנה שמקרים אלה שכיחים במיוחד אצל הגברים ולא אצל הנשים.
7. שטח אימון באזור המשקולות החופשיות קטן – אזור המשקולות החופשיות בחדר הכושר מתוכנן בהתאמה לסוג המתאמנים שאמורים לפקוד אותו. לפיכך, ניתן להבחין בהבדלים בגודל אזור המשקולות החופשיות בחדרי כושר שונים. אזור משקולות חופשיות קטן שאינו מתאים למספר המתאמנים, מעלה את הסיכון הבטיחותי בעת ביצוע התרגילים השונים.
8. מספר המדריכים בעת הפעילות בחדר הכושר – על פי חוק מכוני כושר בישראל בעת פתיחת חדר כושר יפקח על המתאמנים מדריך מוסמך. מעניינת העובדה שאין איזכור לגבי מספר המתאמנים עליהם רשאי להשגיח מדריך אחד (כשמדובר בילדים ומתבגרים עד גיל 18 המחוקק הגביל את מספר המתאמנים פר מדריך). לפיכך, אפילו בחדר כושר שגודלו 2000 מ"ר בקומה אחת, גם מדריך אחד יספיק על פי החוק. מיותר לציין שלא ניתן בכוח אדם כה מצומצם להשגיח על הנעשה בשטחים כה גדולים של חדר הכושר ובשעות העומס, גם במידה ויש תגבור של 2-1 מדריכים, במרבית המקרים זה לא יספיק ועלולות להתרחש תאונות אימונים שונות.
9. מקצועיות המדריך – הרמה המקצועית של מדריכי חדר הכושר בישראל הטרוגנית במיוחד. הסיבה לכך הנה שתהליך ההכשרה והמבחנים בעת הקורס שונים בבתי הספר להכשרת מדריכים זאת למרות הסילבוס האחיד שחובה ללמד לפיו. לפיכך, בנקל ניתן להבחין במדריכים מצוינים מבחינה מקצועית ששולטים ברזי המקצוע ויוכלו לזהות טעויות שונות של מתאמנים לעומת מדריכים אחרים, שגם אם יראו טעויות גסות באימון המשקולות, לא ידעו לתקן ולהעיר את תשומת ליבו של המתאמן לכך. כפי שהוזכר קודם לכן, ביצוע אימונים ותרגילים באופן לא מדויק, או לחילופין – לא שמירה על כללי האימון המקובלים, עלולה להעלות את הסיכוי לתאונות אימונים בחדר הכושר.
10. אימון אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים – חולי סוכרת, חולי לב, יתר לחץ דם, נשים הסובלות מאוסטיאופורוזיס, ספורטאים לאחר פציעה ועוד, הנם רק חלק מסוגי המתאמנים הפוקדים את חדר הכושר על מנת להתאמן ולשפר יכולת גופנית, להחלים מפציעה, או לחילופין, להפחית חומרת מחלה זו או אחרת. מכיוון שלמרבית המדריכים בחדרי הכושר בישראל ידע חסר מהותי בכל הקשור לפתולוגיות שונות ואופן האימון המתאים לכל פתולוגיה, ייתכנו מצבים בהם מתאמנים אף עשויים לקבל תוכנית אימונים שלא מתאימה להם כלל ועיקר. במקרה הפחות הנעים תוכנית האימונים אף עלולה להחמיר מצב קיים.
מצ"ב מספר תאונות אימונים שהתרחשו בישראל בשנים האחרונות:
• חדר כושר באזור המרכז, אישה בת 72, בחוסר תשומת לב עלתה על מסילה נעה עליה הלך (!!!) מתאמן אחר. בשל כך, בעת העלייה, היא החליקה אחורה, שברה את  מפרק הכתף ונחבלה באופן משמעותי.
• באזור המרכז, בעת שיעור ספינינג, לאחר 20 דקות, נפטר גבר בן 52. מסתבר שגבר זה היה חולה לב והוא ביצע את האימון בדופק הגבוה משמעותית מההנחיות שקיבל מהרופא (מסתבר שהמדריך לא ידע מכך).
• גבר בן 42 מאזור ראשון לציון, בעת לחיצת חזה בשלב העלאת מוט המשקולות מעלה (בחזרה ה- 8 בסט)  לא הצליח להתמודד עם המשקל הגבוה שהורם ופרק את כתפו. נקבעה לו נכות צמיתה גבוהה יחסית.
• בחור בן 22 ביצע את התרגיל 'חתירה בישיבה עם פולי תחתון'. מסתבר שהמכשירים בחדר הכושר לא היו מתוחזקים כהלכה והכבל נקרע כעבור מספר חזרות בעת ביצוע התרגיל. התוצאה – המתאמן הוטל אחורה, קיבל זעזוע מוח, פציעות ושטפי דם רבים.

לסיכום, תאונות אימונים בחדרי הכושר בישראל מתרחשות מדי יום. חשובה הערות לכך, הן כמתאמנים, והן כמדריכים על מנת ששכרנו לא ייצא בהפסדנו וכך באימון נשפר את יכולתינו הגופנית ללא פציעות והרעה במצב הבריאותי.