הפעילות האירובית

עבור אנשים העוסקים באופן קבוע בפעילות ספורטיבית, כל שכן בפעילות ספורטיבית בעלת גוון תחרותי – השתתפות במרוצים, למשל – העיסוק

הפחתת משקל, ׳חיטוב׳ הגוף, העלאת מסת שריר, שיפור יכולת ספורטיבית מסויימת, שיפור תפקודי יומיומי בגילאים שונים, שיקום מערכות גופניות שונות,

ריצה מהווה את אחד מסוגי הפעילויות השכיחות ביותר בשנים האחרונות, ללא צל של ספק. מספר הרצים בשנים האחרונות נמצא בעלייה

הנוחות הפיזית – גדולה יותר בריצה במקום סגור. או אז על המסילה יש מקום להניח את הבקבוק מים, אולי לעשות

שיפור הקואורדינציה ושיווי המשקל – מדובר בשני מרכיבי כושר גופני חשובים לא מעט ובמיוחד עם העלייה בגיל. ניתן לשפר את

מאמצים איכותיים והשלכותיהם – על מנת להשתפר ביכולת האירובית על בסיס קבוע יש צורך בביצוע אימוני איכות מפעם לפעם (למשל,

על פי המחקר התאים של אנשים המתעמלים לעיתים תכופות מייצרים יותר מיטוכונדריה וזו מייצרת יותר ATP  שמעניק לשרירים אנרגיה. השורה

מידת הפעלת השרירים המייצבים בפעילות האירובית – שונה ממש. בפעילות אירובית בה יש אימפקט (ניתוק של כף הרגל מהקרקע) השרירים

הליכה בפארק בקצב של הליכה בקניון לשם קניות לא ממש תשפר את הכושר האירובי מכיוון שיש צורך לגרות את הסף

אימון אירובי יעיל במיוחד להעלאת חילוף חומרים בסיסי (BMR) –  ממש לא. לשם כך יש לבצע אימונים אנאירוביים על בסיס