לחץ
נפשי לא ממש ניתן לכמת בניגוד ללחץ פיזיולוגי, ובלא מעט מקרים, רבים מהאנשים כלל
לא יודעים שהם נתונים תחת לחץ גבוה ושוחק. באופן כללי, שגרת היום עשויה להיות
כרוכה בלחץ נפשי קבוע שעשוי לגרום גם לבעיות בריאותיות ובתוך כך, גם בהשמנה.
אציין, כי לחץ נפשי מאופיין באירוע כזה או אחר, שמוציא את האדם ממצב של איזון
ומצריך הסתגלות מחודשת של המערכת הפיזיולוגית והפסיכולוגית כאחת.
בשבועיים האחרונים אנו חווים מצב שונה מבחינות רבות, ושגרת
חייהם של כלל אזרחי המדינה
השתנתה. 'תקופת הקורונה' מלווה אצל רבים באוכלוסייה בעלייה בלחץ הנפשי, אשר כל אחד
מאיתנו מגיב אליו אחרת. ישנם כאלו ש'חיים את הקורונה' 24/7 ומתנהלים ממהדורת חדשות
אחת לשנייה, מקצינים את הנחיות הסגר, מאמצים דווקא את התחזיות השחורות והשליליות
מכל (כאן בישראל). ומאידך, ישנם אחרים אשר הדבר כלל לא גורם אצלם לעלייה בלחץ
הנפשי, והם מתנהלים בהתאם להנחיות ללא שינוי מהותי בהתנהגותם השגרתית. אלו אשר
נמצאים בלחץ נפשי מוגבר, סביר כי יסבלו מתופעות הבאות לביטוי באופנים שונים כגון:
דופק מוגבר, עצבנות, בעיות במערכת העיכול, קושי להירדם, שינוי בהרגלי האכילה ובדגש
על אכילה מוגברת (בעיקר של פחמימות ריקות ושומנים) ביחס למה שהיו רגילים טרם
'תקופת הלחץ' (זאת, גם בשל הפרשה קבועה של קורטיזול – הורמון קטבולי, שבין השאר,
הוא מעודד את הגוף לחדש את מאגרי האנרגיה שלו שמתרוקנים בשל הלחץ, וכתוצאה מכך
נוצרת תחושה מתמשכת של תיאבון מוגבר ורעב תמידי).
התקופה הנוכחית, בה יש סגר חלקי במדינת ישראל, מקשה על
ניהול אורח חיים שגרתי ומתוכנן כבימים רגילים. הזמינות לאוכל, ובכלל לאזור המטבח
בבית רבה יותר, המזון שמכינים (או מזמינים מבחוץ) לא בהכרח מזון איכותי ובריא,
המותאם לכל בני המשפחה. והתוצאה עלולה להיות צריכה קלורית גדולה באופן משמעותי
מאשר בימים רגילים, ומכאן הדרך קצרה לעלייה במשקל ובאחוזי השומן. יש לציין, כי לחץ
נפשי של ההורים מועבר גם לילדיהם, ונמצא קשר ישיר בין לחץ נפשי של ההורים להשמנה
של ילדיהם.
👈 דרכים להפחתת לחץ ב'תקופת הקורונה':
1. ארגון
סדר יום קבוע מראש. תכנון מראש של הארוחות (זמנים והרכב מאוזן), יציאה מהבית לפי
המגבלות, שינה בזמן, הגבלת זמן מסך במיוחד לילדים וכדומה.
2. התנתקות
ככל שניתן מצפייה בחדשות במדיות השונות. ניתן להחליט לצפות פעם ביום בחדשות באחת
המדיות ובשאר היום לעסוק בתחביבים שונים ומהנים, שזהו הזמן המתאים לחזור אליהם
כגון: כתיבה, קריאת ספרים, בישול ועוד.
3. פעילות
חוויתית עם הילדים כגון: פאזלים, תשבצים המתאימים לגיל הילד, צפייה בסרט או תוכנית
אהובה על הילד, פעילות גופנית ספורטיבית משותפת וכדומה.
4. להימנע
מלהרבות בשיחות עם הילדים ובני המשפחה על ה'קורונה' – עדכוני החדשות התכופים,
מספרי המתים כתוצאה מהוירוס בישראל ובעולם, מהן התחזיות וכדומה. הרי לאף אחד
מאיתנו אין שליטה על כך, ומה שביכולתנו לעשות זה להקפיד על כללי הזהירות ולהישמע
להנחיות.
5. צמצום
אינטראקציה ומפגשים עם חברים או בני משפחה הנמצאים בלחץ רב במיוחד ומשדרים לסביבתם
היסטריה ופאניקה מן המצב, ומצליחים, בחלק מן המקרים, להעלות את מפלס הלחץ גם אצל
הסובבים אותם, בד בבד אצל ילדים ובני נוער.
6. הסתייעות
בטיפול פסיכולוגי או אחר במקרים שהלחץ משפיע על התנהלות המשפחה או חלק ממנה. יש
כיום שירותים רבים און-ליין של קופות החולים וגם של רופאים ומטפלים, ובמידת הצורך
יש להיעזר בהם.
שלכם,
ד"ר (PhD) איתי
זיו.