'היחידה', סיירת צנחנים, שייטת 13, טייס, חיל רגלים (גולני, צנחנים, גבעתי ועוד) מהווים רק רשימה חלקית של יחידות מובחרות בצה"ל המצריכות הכנה גופנית ומנטלית מתאימה. 'שירות בצה"ל מהווה חלק משמעותי ומרכזי בחייהם של צעירים רבים בישראל (בין אם השירות קרבי ובין אם לאו) וחלקם אף חותמים על שירות קבע. מסתבר שלחייל קרבי בצה"ל מומלץ להגיע לשירות עם מוכנות גופנית ומנטלית מתאימה. אילולא כן, גוברת הסבירות להעלות עומס על מערכות הגוף השונות ואף להוביל לפציעה.
בהקשר לכך, נציין שכל מערכת גופנית (כגון: הורמונלית, עצבית, קרדיווסקולרית, שלד-שריר ועוד) מגיבה באופן שונה לעומס שמופעל עליה. לפיכך, כשמתאמנים ללא יישום של אחד מעקרונות האימון: עקרון ההדרגתיות (שמשמעו שעל מנת לשפר יכולת גופנית באופן מושכל יש להעלות את העומס בצורה מתונה והדרגתית) העומס יעלה על מערכות הגוף השונות אך לא באופן זהה. כלומר, ריצה של 10 ק"מ למתאמן שאינו מוכן לכך מבחינה גופנית תשפיע באופן שונה על כל אדם ומבחינה גופנית. או אז, ייתכן שמערכת מסוימת תיפגע ואילו מערכת אחרת – לא.
לכן, חשוב עד מאוד להתכונן לקראת תחרות, שירות צבאי, משימה גופנית מורכבת ועוד מספיק זמן מראש – שבועות, חודשים ולעיתים גם למעלה משנה שלמה. במקרים אלה בונים את הכושר הגופני הספציפי הנדרש באופן מושכל ומדויק ככל שניתן ובד בבד פוחת הפוטנציאל לפציעות ובעיות בתקופת האימונים והתחרויות.
במאמר זה נתייחס לנושא הכנה לקראת גיוס ליחידות קרביות. מדובר בבני נוער בני 17-18 בקירוב (המכונים "מלש"בים – מועמדים לשירות בטחון) שייעודם הינו גיוס ליחידה קרבית (מאלו שהוזכרו לעיל ואחרות). בישראל קיימות עשרות רבות של קבוצות הכנה ומטרתן, מן הסתם, להעלות את מידת המוכנות הפיזית והנפשית כאחד לקראת גיוס בשירות קרבי בצה"ל.
חשוב לדעת שההבדלים בין מדריכי הקבוצות גדולים מאוד. הן ברמת המקצועיות, הן ביכולות המתודיקה והעברת תכנים שונים והן בהקניית ערכים – מה שחשוב לא פחות מאשר תכונות אחרות.
להלן מספר פרמטרים להתייחסות לגבי מוכנות לא מושכלת לקראת שירות קרבי בצה"ל:

1. שיפור של הכושר גופני הכללי לעומת הכושר הגופני הקרבי – מהירות, זריזות, סבולת לב ריאה, כוח ועוד מהווים רק רשימה מצומצמת על מרכיבי הכושר הגופני הכללי המוכרים אך שיפורם לא מספיק לשם הכנה גופנית איכותית לצה"ל ליחידות קרביות. או אז יש לשפר מרכיבי כושר גופני קרבי הכוללים גם משימות כמו: זחילה, מעבר מכשולים, ריצה עם אפוד ונשק, נשיאת אלונקה עם משקל, מסעות ארוכים של עשרות ק"מ, לעיתים, ועוד. לפיכך, אגב, ניתן להבחין לפעמים במועמדים לשירות קרבי שמסוגלים לרוץ 2000 מטר בפחות מ- 7 דקות ולבצע למעלה מ- 20 עליות מתח ו- 60 שכיבות סמיכה (תוצאות מצוינות) אך לא עוברים בהצלחה את מבחני הכושר וההסתגלות בגיבושים השונים ליחידות המובחרות. לפיכך, לא חשוב להגיע רק כושר גופני כללי לקראת הגיוס אלא בעיקר לשפר את הכושר הקרבי הייחודי.

2. התמודדות במצבי לחץ – ביחידות קרביות נדרשת יכולת גבוהה (משתנה מיחידה ליחידה) לעמוד בלחצים מסוגים שונים. כל זאת בתנאי עייפות לא קלים, עם דרישות פיזיות, חברתיות ועוד. גם במקרה זה יש צורך באימון מתאים על מנת להסתגל לכך וברגע האמת לעמוד במצב זה או אחר בהצלחה. נציין ונאמר שגם ללכת למשימה גופנית זו או אחרת כשלא יודעים בדיוק מה הציפייה, מהווה מעלה את דרגת הלחץ הנפשי באופן משמעותי.

3. הכנה פיזית לקויה – לא אחת קורה שאותם בני נוער המעוניינים לשרת ביחידה קרבית מתחילים את האימונים חודשיים לפני הגיוס (או פחות מכך). במקרה זה הסיכוי לעלייה לא הדרגתית בעומסים הגופניים – רבה. ו אז, ייתכנו פציעות מסוגים שונים (כגון: שברי הליכה), אי נוחות פיזית על בסיס קבוע, כמו: כאבים בגפיים התחתונים והעליונים, עייפות רבה, השפעה במקרים מסוימים על התיאבון ועוד. הסיבה לכך היא שבאותם מקרים לא נבנית תוכנית אימונים מסודרת ומושכלת ובד בבד תקופת הזמן להכנה הגופנית – קצרה מדי. מערכות מסוימות אצל אותו צעיר עלולות להיפגע משמעותית יותר מאשר מערכות אחרות (אחת ממערכות הגוף החשופות ביותר לפגיעה – שלד-שריר) ולמרות, למשל, שאותו צעיר תוך חודשים הצליח לרוץ בנקל 15 ק"מ בקצב ממוצע של 5 דקות לק"מ לא בטוח כלל ועיקר שחלה מוכנות טובה דיה של מערכות שלד-שריר.

4. חוסר בהכנה נפשית ראויה – השרות הצבאי ובעיקר השלבים הראשונים של הטירונות (במיוחד הקרבית) קשים לכל בן נוער באשר הוא, בין אם הוא עבר הכנה לקראת הצבא ובין אם לאו. השאלה החשובה הנה אינו מצליח להתמודד עם משימות קשות מסוימות באופן מהיר וטוב ומי מתמודד עם הקושי הנפשי הטמון בשלבים אלו בצורה פרודוקטיבית ובריאה. מרבית בני הנוער מגיעים לצבא  לאחר שסיימו תיכון ונמצאים בשלב התפרקות ממתח מהרבה בחינות. ובצבא, במובנים רבים, מוציא אותם מהבית אל עולם של סדר ומשמעת. המתגייסים, בנוסף, מרביתם לא עברו הכנה לקראת הצבא בצורה כזו או אחרת לא מכירים את יכולותיהם, והם בעלי סף וויתור עצמי נמוך ועלולים לגרום לעצמם להישבר ולהתייאש מהר יותר. ההכנה הנפשית הראויה מתחילה עוד בשלב ימי הסיירות והגיבושים כדי לבדוק אם אתה מתאים וכיצד אתה מבדיל בין מציאות לדמיון. מחד, רואים בתקשורת סרטים ופרסומים אודות יחידות סודיות והנער אט אט בונה לעצמו ציפייה עצמית שלעיתים אי עמידה בה עלולה לרסק את התדמית וכן את הביטחון העצמי של בן הנוער.

5. בחירת קבוצה עם מדריך ללא כישורים מתאימים – סוג האימון 'הכנה לקראת גיוס' אינו נמצא תחת פיקוח הרגולטור. לפיכך, מדריכים רבים, ללא הכשרה מתאימה יכולים להעביר אימונים מסוג זה ללא בעיה אך רצוי מאוד, כמובן, שיעשו זאת עם ביטוח מתאים לכל צרה שלא תבוא. בפועל, המצב הנו כזה שמדריך הכנה לקראת גיוס יכול להיות גם מפקד צוות בשריון או בצנחנים ללא רקע והכשרה מתאימים בכלל וחסר יסודות של האימון הגופני הבסיסי! במקרים הלו הפוטנציאל לבעיות והיארעות פציעות עולה באופן משמעותי. לכן, בטרם נרשמים לקבוצה זו או אחרת חשוב מאוד לבדוק מי המדריך בפועל ולא להתרשם רק מהרקע הצבאי של המדריך הראשי ועוזריו אלא גם סוג ההכשרה שלו בפועל.

6. קבוצה בה מושם דגש על הקניית ערכים –  כשמדובר בשירות ביחידות עלית בצה"ל (אך לא רק, גם ביחידות קרביות אחרות) חשוב מאוד נושא הקנית הערכים. לא אחת, ישנם מועמדים לשירות קרבי שהנם מעולים בכל הנושא של כושר גופני, יכולת הסתדרות והתארגנות בשטח אך אין להם הערכים הנחוצים לשם שירות קרבי ביחידה כמו: אמינות, אחריות, לויאליות, חברות ועוד.

7. חוסר בהכנה חברתית ראויה – ילד/ה שלא פעיל בתוך סביבה חברתית מגוונת, ייתכן ויתקשה במסגרת כמו צבא. או אז החיכוך החברתי גדול ונוצרות אינטראקציות מסוגים שונים שאותו מתבגר לא חווה קודם לכן. חשוב לזכור שהצבא הנו מקום בו נפגשים עם בני נוער מכל רחבי הארץ, בעלי דפוסי התנהגות השונים האחד מהשני, סולם ערכים וחינוך שונים ולכן מדובר בחשיפה לעולמות שונים שמצריכים הכנה מתאימה. למועמד לשירות קרבי חשוב לשפר גם מרכיב זה לשם הגברת סיכויי ההצלחה בצה"ל.

8. תיאום ציפיות לא ריאלי לקראת שירות ביחידות מסוימות – ביחידות מסוימות בצה"ל (כגון: "היחידה", שייטת 13, טייס ועוד יחידות ספורות) מתקבלים רק עשרות בני נוער לכל יחידה מתוך אלפי (!) מועמדים. חייב להיות תיאום ציפיות עם המועמד לשירות ביחידה קרבית כך שהאכזבה לא תהיה רבה מדי ולא פרופורציונלית. או אז, ישנו סיכוי גם שאותו נער מצוין יתייאש ובכלל יעבר למסלול של שירות לא קרבי ולא בתפקיד שחלם עליו.

9. הכנה תזונתית לקויה – הגעה עם עודף משקל לשירות הצבאי מקשה מאוד להשתלב במשימות היומיומיות, בבחני הכושר השונים ועוד. אומנם רק ביחידות מסוימות בצה"ל (נכון לשנת 2013) מבשלים בריא ומקפידים על אורח חיים בריא. לכך חשיבות רבה וחשוב להגיע לגיוס במשקל ואחוזי שומן תקינים. אחוזי שומן גבוהים מדי (למשל, מעל 20 אחוז) יקש על ביצוע משימות גופניות שונות לרבות אימונים בהם מבצעים תרגילים כנגד משקל הגוף (כמו: מתח, שכיבות סמיכה ועוד).  מכיוון שהשירות בצה"ל, בחלק מהיחידות, עוד עלול להיות כרוך בעלייה במשקל ובאחוזי השומן, חשוב לפחות להגיע במצב גופני טוב ולנסות לשמור עליו גם במהלך השירות הצבאי.
לסיכום, הכנה לקראת שירות בצה"ל חשוב שתהיה נכונה ומושכלת על מנת שהציפייה הרבה לא תהיה כרוכה באכזבה. במידה ובוחרים קבוצה של הכנה לקראת גיוס חשוב לשים לב לפרטים המצוינים לעיל ולהתכונן מספיק זמן מראש על מנת להעלות סיכויי ההצלחה להשתבץ ביחידה הספציפית.
תודות לרועי פלג מנכ״ל  ומדריך  המסלול – הדרך שלך לשירות משמעותי