עישון פוגע באופן ניכר במתאמנים והיכולת הגופנית הנה פחות טובה אצל המעשנים. שאיפת עשן סיגריות משפיעה על תהליכים פיזיולוגיים, מפחיתים את כמות החמצן בעת הפעילות הגופנית ובשל כך תחול השפעה על יכולת האירובית והיכולת האנאירובית. העישון גורם לירידה בתפקודי ריאות עקב היווצרות ליחה סמיכה (מוקוס), דלקת ואף התעבות שרירי הנשימה הגורמים להיצרות כלי הנשימה, ירידה באלסטיות הריאה ולירידה ביכולת להעביר חמצן ואבות מזון אל הרקמות בעיקר אל השרירים.

סמים נרקוטיים, אלכוהול, עישון וכדומה הנם רק רשימה חלקית של התמכרויות בעולם כולו בדור הנוכחי. מדובר בהתמכרויות בעלות השלכה מהותית במיוחד על המצב הבריאותי, הנפשי, בתחום החברתי, העבודה ועוד. כיום בעולם מנסים להפעיל על בסיס קבוע תוכניות מסוגים שונים על מנת למתן חריפות ההתמכרויות השונות באמצעים שונים. לפיכך, מוסדות מחקר ברחבי העולם בודקים הרגלי פעילות גופנים אצל אותה אוכלוסייה הסובלת מהתמכרות אחת או יותר וזאת על מנת להבין בצורה טובה יותר את המניעים, אופן צמצום או הפסקת ההתמכרות, שיפור המצב הבריאותי והנפשי של אותם מתמכרים וכדומה. חשוב לציין שפעילות גופנית גם אצל המתמכרים תשפיע לחיוב על פרמטרים רבים ומומלץ לבצעה במינונים ועצימות בהתאמה מלאה למצב האדם המכור לסיגריות, סמים או אלכוהול. נקודה חשובה לציון הנה שבמרבית המקרים אותה התמכרות תשפיע לרעה על היכולת הספורטיבית שהושגה, על התפקוד של איברים שונים, ותגרום לתהליכים קטבוליים. לדוגמה, צריכת אלכוהול פוגעת במערכות גופניות שונות, לרבות בכבד. במקרה זה הפעילות הגופנית תשפר את היכולת הגופנית הכללית, אך לא תמנע את הפגיעה הצפויה באיברים שונים. לאלכוהול כמעט ואין ערך תזונתי. הוא מכיל 7 קלוריות לגרם כך שתרומתו היא בעיקר לעלייה במשקל. בכל הקשור לפעילות  ספורטיבית.   שתיית אלכוהול פוגמת בתפקודי הגוף באופנים הבאים:
• ביכולת המוטורית – במיוחד במקצועות ספורט המאופיינים בכוח מתפרץ. שתיית אלכוהול מדכאת את מערכת העצבים ופוגעת בקואורדינציה, בשיווי המשקל, בראייה ביכולת הדיוק ובזמן התגובה ולעלייה בסיכון לפציעה.
• הגדלת הסיכון להתייבשות עקב  איבוד נוזלים רב.
• פגיעה בשמירה על טמפרטורת גוף מאוזנת עקב התרחבות כלי הדם ואיבוד חום. עקב כך התקררות השריר ופגיעה ביכולתו להתכווץ.
• אלכוהול גורם להפרשה גבוהה של אינסולין ועקב כך להורדת רמת בגלוקוז בדם ופגיעה ביכולת לפרק שומן לשם אנרגיה לפעילות גופנית.
• אלכוהול גורם להתאוששות ארוכה לאחר פעילת גופנית מאומצת כך שכאבי שרירים יישארו לזמן ארוך יותר עקב צריכת אלכוהול.
• אלכוהול פוגע ביכולת ספיגת אבות המזון וויטמינים בעיקר ממשפחת ויטמין B מה שעלול לגרום להיווצרות אנמיה. 

הארגון האמריקאי לרפואת ספורט ((ACSM ממליץ להימנע מצריכת אלכוהול כ-48 שעות לפני פעילות ספורטיבית מאומצת. לאחר הפעילות מומלץ להרבות בשתיית מים ולצרוך מזון על מנת לבנות ולמלא את מצבורי הגליקוגן בשריר ובכבד. רק לאחר האכילה ניתן לשתות אלכוהול כך שגם ספיגת האלכוהול תואט בזכות עיכול המזון.    עישון, צריכת סמים ופעילות גופנית
עישון הנו אחד מההרגלים המזיקים של בני אדם. עישון גורם לנזקים בריאותיים רבים. להלן העיקרים שבהם:
• עישון סיגריות הנו גורם עיקרי בסיכון לחלות במחלות לב ואף גורם לתמותה הגבוהה פי 2 בקרב מעשנים לעומת לא מעשנים.
• עישון סיגריות הנו גורם עיקרי להתפתחות סוגי סרטן שונים (הלוע, החיך הוושט ועוד).
• עישון גורם להיצרות כלי הנשימה ולפגיעה ביכולת הריאות להוביל חמצן ולפנות גזים מהגוף.
• העישון גורם להזדקנות מערכות גופניות שונות. לפיכך אדם המעשן גורם להזדקנות מואצת של רקמות הגוף השונות.
• ישנו קשר הדוק בין עישון לתמותה מוקדמת הסיבות לכך רבות אך נציין ששכיחות מחלות קשות שונות (חוץ מסרטן) עולה באופן משמעותי.
• ישנה עלייה בלחץ הדם והדופק.
• ישנה השפעה על צורת העור.
• ישנה השפעה על פוריות הגבר.
רבים מהאוכלוסייה למרות הסיכונים בוחרים להמשיך לעשן. מסתבר שעישון לאחר פעילות גופנית או לפניה (הן פעילות אירובית והן פעילות אנאירובית) מזיקים לבריאות באופן משמעותי יותר לעומת מצב בו לא מעשנים לפני או אחרי הפעילות הגופנית.
עישון פוגע באופן ניכר במתאמנים והיכולת הגופנית הנה פחות טובה אצל המעשנים. שאיפת עשן סיגריות משפיעה על תהליכים פיזיולוגיים, מפחיתים את כמות החמצן בעת הפעילות הגופנית ובשל כך תחול השפעה על יכולת האירובית והיכולת האנאירובית. העישון גורם לירידה בתפקודי ריאות עקב היווצרות ליחה סמיכה (מוקוס), דלקת ואף התעבות שרירי הנשימה הגורמים להיצרות כלי הנשימה, ירידה באלסטיות הריאה ולירידה ביכולת להעביר חמצן ואבות מזון אל הרקמות בעיקר אל השרירים. עישון הסיגריות גורם להסתמכות גבוהה בפחמימות כמקור אנרגיה במנוחה ובפעילות גופנית. בנוסף לכך, בקרב מעשנים ניכרת עלייה של כ-5% בהוצאת האנרגיה של שרירי הנשימה עקב דרישת החמצן הגבוהה במאמץ על ידי השרירים.  עקב כך מתאמנים אירוביים מעשנים העוסקים במאמץ מתמשך עלולים לגרום לדלדול בכמות הגליקוגן בשריר והגלוקוז בדם מה שעלול  להביא להתעייפות מהירה ולחוסר יכולת להתמיד ברמת המאמץ בו התאמנו עד לנקודה זו. בנוסף, הניקוטין עצמו גורם להיצרות כלי הדם ובכך מפחית את זרימת הדם דרכם ומחבל בדרך נוספת באספקת החמצן לרקמות לאורך זמן. המעודד בכל הנוגע לעישון הנו שבעת מפסיקים ישנה ירידה מיידית בנזקי העישון. גורמי הסיכון פוחתים באופן משמעותי, לרבות הסיכון ללקות בהתקף לב.   פעילות גופנית וגמילה מסמים
מהמחקרים שבדקו גמילה מסמים באמצעות פעילות גופנית (חלק ניכר מהמחקרים נעשו על בעלי חיים) שפעילות גופנית מסייעת גמילה מסמים מפני שחומרים כמו סרוטנין, דופמין ואנדורפינים משתחררים בזמן פעילות אירובית (כגון: ריצה)  ומקנים תחושה טובה כמו אופוריה אשר גם נגרמת מסמים חברתיים. אך בסמים חברתיים החומרים האלה באים מבחוץ וגורמים להתמכרות ולצורך מיידי בסם. לגבי ההשפעה על פעילות גופנית, סמים אלו גורמים לאי שקט פסיכומוטורי, הפרעות שינה, חוסר תיאבון ולכן גם עייפות וחוסר באבות מזון לפעילות גופנית. הם גורמים גם לתוקפנות, פרנויה ודיכאון ולחוסר מרץ ואנרגיה נמוכה. הסמים החברתיים עשויים לגרום גם לשינויים חדים בלחץ הדם, ואף לגרום להפרעות בקצב הלב עד כדי מוות פתאומי.

מחקר מעניין בנושא נערך בפריז, צרפת (Centre Monte-Cristo, Service de Médecine Interne, Hôpital Laennec, Paris.). במשך 20 שבועות מולאו יותר מ- 3000 שאלונים באופן עצמאי על ידי מטופלים במרכזי בריאות שעסקו בגמילה מהתמכרויות לאלכוהול או הרואין. 86% מהנבדקים עסקו בסוג ספורט אחד לפחות בקביעות, 10% השתתפו בתחרות ארצית או בינלאומית לפחות פעם אחת ו- 10% דיווחו שסבלו משברי מאמץ בגפיים התחתונים. בקבוצת העוסקים בספורט אינטנסיבי 36% השתמש בסמים לא חוקיים בהזרקה תוך ורידית ו- 16% אישרו שהשתמשו בדופאמינים (חומר כימי הפועל כמעביר עצבי במוח, וקשור לשליטה בתנועה) לשיפור ביצועים ספורטיביים. רק 28% הודו שהתמכרו לסמים בזמן שעסקו בספורט באינטנסיביות. אם כך, המסקנה – אימון אינטנסיבי או עיסוק מקצועי בספורט אינם "מחסנים" מהתמכרות. מעניינת העובדה שישנם לא מעט אנשים המבצעים פעילות גופנית על בסיס קבוע, מתוך מטרה של שיפור מצבם הבריאותי, שיפור בהופעה החיצונית ועוד, אך 'מקפידים' באדיקות לעשן ולשתות אלכוהול בקביעות (ישנם גם אנשי מקצוע בתחום האימון הגופני ששותים אלכוהול ומעשנים על בסיס קבוע!).