'תקופת הקורונה', ללא ספק הינה שונה וייחודית, ונכון לשעת כתיבת מאמר זה (שלהי חודש אפריל 2020), הן בארץ והן במרבית מדינות העולם לא בדיוק ברור מתי היא תסתיים. הסגר מלא, חלקי, הגבלות על יציאה מהבית למרחקים שונים, חובת חבישת מסיכה, הגבלות חמורות על יציאה מהבתים לבני 67 ומעלה ועוד, אלו רק חלק קטן מההנחיות והתקנות שמוטלות על אזרחי המדינה חדשות לבקרים, דבר המשפיע על יכולת הניידות של כלל האוכלוסייה וגם על איכות החיים באופנים רבים.
מאמר זה יעסוק באלו אשר סובלים מהפרעת קשב וריכוז, וההשלכות על כך במיוחד בתקופה זו, בה יש הגבלה משמעותית על יכולת הניידות, יציאה למרחב הפתוח, ביצוע פעילות ספורטיבית באופן מסודר ועוד. הפרעת קשב וריכוז הינה שכיחה במחוזותינו ועל פי נתוני משרד הבריאות, כ-10-5% מהילדים בישראל סובלים מהפרעות קשב וריכוז (עולה, כי קיימת שונות בין אזורי המגורים השונים בישראל: בחלקם מספר נמוך מאוד של הפרעות קשב וריכוז ובאחרים – גבוה). הפרעת הקשב אינה 'נעלמת' במהלך השנים ויש לה השלכות שונות בהיבט ההתנהגותי, בהתאם לאופן הביטוי של ההפרעה. לכן, חשוב להתייחס אל הבעיה ולטפל בה במידת הצורך, על מנת לשפר את איכות החיים של הילד וגם של הסובבים אותו – המשפחה, המסגרות השונות בהן הוא נמצא במהלך היום ועוד.
מן המחקרים עולה, כי פעילות ספורטיבית לאלו הסובלים מהפרעת קשב וריכוז הינה אפקטיבית ולכן מומלצת בחום. חשוב לציין, כי באופן עקרוני, עדיפה פעילות גופנית בעומס גבוה, לעומת פעילות בעומס קל. לדוגמא, משחקים שונים המתבצעים תוך כדי ספרינטים (מאוצים) יניבו תוצאות טובות יותר מאשר רכיבה קלילה על אופניים ובקצב לב נמוך, למשל.
סוגי הפעילות הספורטיבית מגוונים מאוד וניתן לבחור כל פעילות שגורמת להנאה, כרוכה במאמץ גופני ניכר ושהילד מתמיד בה. אך יש להתייחס כמובן להיבט החשוב ביותר, והוא שנוצרות השלכות חיוביות על ההתנהגות של הילד במסגרות השונות.
פעילות אפקטיבית ונכונה עבור הילד אינה 'אימון'. אלא (וכאן ההבדל גדול!) מדובר על רצף של משימות ומשחקים ואתגרים שונים שהילד/המתבגר יבצע, תוך הקפדה יתרה על התאמת אותם מאמצים גופניים, ומשימות לרמתו. לדוגמה: משחקים מסוימים עם ילדים אחרים, משימות שצריך לבצע ביחד או בקבוצה. לדוגמה, מעבר מכשולים בתוך הבית, עמידה על רגל אחת, "משפט תנועה" הכולל 7-5 תנועות המבוצעות ברצף ללא הפסקה, אימון כוח או גמישות בזוגות בבית ועוד.
במיוחד בתקופה זו, בה לא פוקדים את מוסדות החינוך מזה שבועות ארוכים, המסגרות הספורטיביות המקצועיות והחוגים מוקפאים, וגם גני השעשועים, הפארקים ואף חופי הים סגורים, חשוב למצוא דרך להפעיל את הילדים בכלל, ובמיוחד את אלו הסובלים מהפרעת קשב וריכוז, הזקוקים אף יותר 'לפרוק אנרגיה'.
סוג הפעילות הגופנית המומלצת: שילוב בין פעילות אירובית ופעילות אנאירובית במשחקים והמשימות השונות. חשוב לשים לב שהפעילויות תהיינה בעצימות גבוהה דיה, על מנת שתביא לתוצאות טובות.
מספר ימי הפעילות המומלצים: מדי יום ואף פעמיים ביום. הפעילות הגופנית יכולה גם להיות 15-30 דקות בסה"כ, כך שלמשל ניתן לקיים פעילות אחת בשעה 10 בבוקר ופעילות אחרת בשעה 18:00. מכיוון שלא מדובר באימוני כושר מקצועיים, הפעילות הגופנית יכולה להתבצע בחלקים במהלך היום או אימון אחד במשך ארוך יותר. הכל בהתאם לשיקול דעתו ואילוציו של ההורה או מי שמפעיל את הילד, ובהתאם למידת הריכוז של הילד.
יש להעלות דרגות קושי בפעילות הספורטיבית על בסיס קבוע. למשל, לאחר כל 3-4 פעמים של פעילות ספורטיבית מעלים דרגת הקושי או מורכבות המשימה או נפח הפעילות המבוצעת.
עקביות והתמדה חשובות מעל לכל. רק כך ניתן להשתפר על בסיס קבוע ולהשיג תוצאות מעולות במישורים השונים: פיזיים, פסיכולוגיים, התנהגותיים, קוגניטיביים ועוד.
יש להדגיש, כי טיפול תרופתי אינו מחליף את הפעילות גופנית או להיפך. בכל מקרה מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע בתחום.
שיהיה לכולנו שבוע מצוין, רגוע ומוצלח.
שלכם,
ד"ר (Ph.D) איתי זיו.