קורסי מדריכים בתחומים: חדרי כושר, מחול אירובי, פילאטיס, יוגה, מקצועות הספורט התחרותי (לרבות: בענפי הכדור, מחבט, אתלטיקה, שחייה ועוד), מדריכי אימון אישי, פיטבול ועוד, מהווים רק רשימה חלקית של קורסי מדריכים הנערכים בישראל. על פניו נציין שישנם מאות קורסי מדריכים הנערכים מדי שנה בישראל ומדובר בתעשייה גדולה מאוד המגלגלת מדי שנה בהערכה למעלה  מ – 100 מיליון ₪!!! מבין כל הקורסים הנערכים בתחומים השונים השכיח ביותר הנו "קורס מדריכי חדר כושר". נערכים מדי שנה למעלה מ- 100 קורסים כאלה במוסדות השונים, תופעה חסרת תקדים ללא צל של ספק. בשנים האחרונות נפתחו בתי ספר להסמכת מדריכים כפטריות לאחר הגשם והמוסדות הגדולים – באמתחתם גם שלוחות לא מעטות ברחבי הארץ בהם עוסקים בהכשרת מדריכים בתחומים השונים.

מעניין לדעת, שלמרות שיש פיקוח של מנהל הספורט על הנעשה בכל מוסד, עדיין ישנה הטרוגניות ברמת הלימוד בבתי הספר השונים והדבר בא לידי ביטוי ברמת הידע המקצועי עימו יוצא המדריך לשטח. קורס מדריכי חדר כושר כולל (החל משנת 2014) 300 שעות לימוד! מדובר במספר שעות לימוד לא מבוטל ונציין שעד לפני תקופה לא ארוכה משכו של הקורס היה 240 שעות לימוד בסך הכל. אם כך, עולה השאלה אילו הם השיקולים בפני המועמד לקורס מדריכי חדר כושר כאשר אפשרויות הלימוד כה רבות?

להלן מספר שיקולים בטרם נרשמים במוסד זה או אחר לקורס מדריכי חדר כושר:

1. רמת המתקן בו לומדים – בטרם נרשמים חשוב לבדוק היטב היכן לומדים והיכן מתאמנים. בחלק מהמקרים כיתות הלימוד הן בתוך ממ"ד, במרתף, בחדרים אטומים ללא מזגן, כיתות קטנות צפופות או אף יש מרחק גדול בין מקום האימון לכיתת הלימוד מה שמצריך הליכה ארוכה ברגל ממקום למקום. גם ציוד אורקולי חשוב שיהיה איכותי וגם כאן ישנם בתי ספר המתנהלים באופן חובבני והציוד האורקולי קלוקל או בכלל לא קיים.
2. הכרה של המוסד בתחום הלימוד על ידי מנהל הספורט – בעבר הלא רחוק היו מקרים בהם למדו בקורס מדריכי חדר כושר שכלל לא היה מאושר על ידי מנהל הספורט. או אז תעודת הגמר, כמובן, לא מוכרת ולא ניתן לעבוד עימה בחדרי הכושר השונים.
3. רמת חדר הכושר במתקן בו לומדים – עשרות שעות לימוד נערכות בחדר הכושר. בחלק מהמקרים מדובר על חדר כושר של מנויים במרכז הספורט בו נערכת הפעילות של בית הספר!. להתאמן, למשל, בתוך חדר כושר של קנטרי קלאב אינו מהווה חוויה טובה. ממש לא. מנגד, ישנם חדרי כושר בהם יש 2 וחצי מכשירים סך הכל, מה שלא מאפשר תרגול כהלכה ולימוד מעמיק של החומר היישומי. באותם מקרים, אגב, ההדגמות נעשות בעל פה, עם שרטוטים על הלוח מכיוון שיש מחסור חריף בציוד רלבנטי או לחלופין – אינו תקין לפרקים.
4. מיקום בית הספר – שיקול משמעותי. במידה ויש צורך בנסיעה ארוכה למקום הלימוד בהחלט מדובר בשיקול די משמעותי שעלול, חוץ מהזמן הרב המוקדש לנסיעות, להיות גם כרוך בעלויות כספיות לא מבוטלות כלל.
5. מבחן היכולת בסיום הקורס – על פי דרישות מנהל הספורט חלק מהחובות הלימודיים הנו מבחן יכולת גופנית אירובי ומבחן אנאירובי. אמנם כל בית ספר בונה בעצמו את הדרישות למבחנים הללו אך טרם נרשמים חשוב לבדוק אילו הן הדרישות למבחן זה. זאת מכיוון שבבית ספר מסוים עשויות להיות דרישות גבוהות למדי בשני מבחנים אלה. למשל: במבחן האנאירובי באחד מבתי הספר בארץ הדרישות הן גבוהות באופן יחסי: יש לבצע את התרגיל לחיצת חזה (גברים) 10 חזרות במשקל השווה למשקל הגוף של המתאמן ועוד. בנוסף, יש לציין את המבחן האירובי שעשוי להיות עם דרישות גבוהות למדי. למותר לציין, שבמרבית המקרים אין התחשבות בגיל המתאמן אלא רק במשקל הגוף. הדבר חשוב לידיעה מכיוון שלעיתים פוקדים את קורס מדריכי חדר כושר גם בני 50, 60 וחשוב להביא נקודה זו בחשבון. כמו כן, יש צורך לבדוק מהי המדיניות של המוסד במקרה שיש בעיה רפואית כלשהי שבגינה נבצר מהסטודנט לבצע תרגיל מסוים או אף לרוץ.
6. רמת המרצים – נקודה חשובה מאוד. מכיוון שמודבר על מקצועות לימוד שונים כגון: אנטומיה, פיזיולוגיה, תזונה, תורת הענף ועוד, חשוב שהמרצים יהיו מצוינים מכל הבחינות. למשל, בתחום הפיזיולוגיה של המאמץ הכולל 45 שעות לימוד ועוד 30 שעות נוספות של פעילות גופנית במצבים של בריאות וחולי, במידה והמרצה אינו מצוין חווית הלימוד גרועה מאוד, קשה להתרכז ולקלוט את החומר הרב והבעיות הרבות עקב כך הן רק עניין של זמן. לא קל למצוא מרצים מצוינים בתחומי הלימוד השונים והדבר אקוטי במיוחד בתחום הענפי – פה ישנם ממש מעטים המסוגלים לפשט את החומר ולהעבירו באופן מעולה לתלמידים.
7. מקצועיות ומקצוענות של בית הספר – לא בטוח בכלל שיש בישראל (!) מוסד לימוד לקורסי מדריכי חדר כושר שעונה על ההגדרות: מקצועי ומקצוען גם יחד. לא פשוט להיות מוסד מקצוען בתחום זה או אחר. הדבר מצריך מקצועיות גבוהה מאוד (של כל המחלקות בבית הספר), מחד, ומקצוענות (או אז מדובר על רמת האנטלגנציה הרגשית של האנשים העובדים במוסד לרבות מרצים, יחס באופן כללי ועוד), רבה מאוד – מאידך.
8. מחיר הקורס – פקטור משמעותי. בחלק מבתי הספר מדובר על עלות קורס הקרובה ל- 9000 ₪. במוסדות אחרים לא יותר מ- 6500 ₪ והם לא בהכרח פחות טובים. לכן, בטרם בוחרים מוסד לימוד זה או אחר חשוב לבדוק את כל הפרמטרים וגם , כמובן, את מחיר הקורס. אגב, בחלק ממוסדות הלימוד השתתפות בקורס מקנה גם השתתפות ללא תשלום בקורס המשך כמו: קורס מדריכי ספינינג, קורס מדריכי אימון אישי, השתלמות מסויימת בתחום ועוד.
9. בחירת מוסד הלימוד ואפשרויות העבודה לאחר הקורס – כאמור, רמת בוגרי קורסי מדריכי חדר הכושר בישראל הטרוגנית. כך שייתכן בהחלט מצב, למשל, שבוגר של מוסד מסוים הנו בעל ידיעות רבות הרבה יותר מאילו של בוגר מוסד אחר. אגב, מועדוני כושר מסוימים מאפשרים, במקרים מסוימים, רק לבוגרי מוסד מסוים לעבוד במועדון הכושר. אם כך, מומלץ בטרם בוחרים ללמוד במוסד זה או אחר לבדוק עם מדריכים בשטח מה דעתם על המוסד, רמת הלימוד, המתקן ועוד.
10. מדיניות ביטולים והחזרים כספיים – חשוב לבדוק היטב. לעיתים  יש חוסר התאמה של מועמד זה או אחר, בעיות אישיות שונות וכדומה. לכן, חשוב לדעת נתונים אלה מראש ולשמור כמובן את הסכם ההתקשרות.
11. היקף ורמת החומרים המקצועיים המוגשים לסטודנטים בעת רישומם לקורס – במקרים מסוימים כלל לא מחולק חומר מקצועי כתוב, במקרים אחרים, רמת החומר המקצועי ירודה מאוד ודי משקפת את רמת הלימודים בקורס. אי לכך, בטרם נרשמים חשוב לבדוק זאת על מנת שלא תהיה אכזבה גם בתחום זה.
12. סיוע במציאת עבודה לאחר הקורס – ישנם מוסדות שמסייעים לבוגריהם במציאת עבודה לאחר הקורס (מדובר אמנם במקרים בודדים). אי לכך, מדובר בנתון שחשוב לבדיקה במידה ומעוניינים לעבוד בתחום.

לסיכום, בטרם בוחרים ללמוד במוסד זה או אחר חשוב עד מאוד לבדוק הפרמטרים הנ"ל על מנת שהלימודים יהיו חוויה נעימה ומספקת.
בהצלחה