סרטן השד הוא סוג הסרטן הנפוץ ביותר בקרב נשים, למרות שגם גברים עלולים לחלות בסרטן זה,  בגבר אחד לכל 100 נשים מתגלה הגידול. גילוי מוקדם של המחלה עשוי להציל 90% מאלה שעברו טיפולים הכוללים כימותרפיה, הקרנות וטיפול הורמונאלי.                                                                                 

פעילות גופנית עשויה להועיל בשיפור היכולות הפיזיולוגיות והתחושה הפסיכולוגית של המטופל. רוב הנשים שאצלן התגלה אצלן סרטן השד יכולות להתחיל בתכנית פעילות גופנית ברגע שהן התאוששו מהניתוח.

השד הוא סוג הסרטן הנפוץ ביותר בקרב נשים, למרות שגם גברים עלולים לחלות בסרטן זה,  בגבר אחד לכל 100 נשים מתגלה הגידול. גילוי מוקדם של המחלה עשוי להציל 90% מאלה שעברו טיפולים הכוללים כימותרפיה, הקרנות וטיפול הורמונאלי. טיפולים אלה הם בדרך כלל אגרסיביים וגורמים לתופעות לוואי ולפגיעה ביכולת הגופנית כגון:   ירידה בכוח השרירים ובטווח תנועת המפרקים בעיקר של שרירי הכתף והזרוע – האזור בו התבצע הניתוח. תופעות לוואי נוספות עשויות להופיע כמו: עלייה במשקל, עייפות, התקררות, כאב, קושי להירדם, ירידה בביטחון העצמי, פחד ודיכאון.   פעילות גופנית עשויה להועיל בשיפור היכולות הפיזיולוגיות והתחושה הפסיכולוגית של המטופל. רוב הנשים שאצלן התגלה אצלן סרטן השד יכולות להתחיל בתכנית פעילות גופנית ברגע שהן התאוששו מהניתוח. הארגון האמריקאי לרפואת ספורט ACSM) ) התווה את ההנחיות הכלליות הבאות לפעילות גופנית לחולי סרטן השד:   •  תדירות – 3 – 7 ימים בשבוע (תלוי בעצימות ואורך האימון)   •  עצימות – 40 – 80% מהיכולת האירובית המרבית או מדופק מקסימאלי.   •  זמן – 20 -40 דקות של פעילות אירובית, כגון הליכה תוך כדי הזזת הזרועות (על הליכון לא רצוי לאחוז במעקה), אופניים ושחיה.    מדדים אלה תלויים בכושרה הגופני של המתאמנת, ניסיונה הקודם בפעילות גופנית ומצב בריאותה הנוכחי. כלומר, אם המתאמנת לא התאמנה במשך תקופה ארוכה, רצוי שתתחיל את האימונים בקצב איטי בדופק של 40 – 50% מהדופק המרבי ולהאריך בהדרגתיות את זמן האימון. כמו כן, רצוי להיוועץ עם רופא ולא רק בהקשר לסרטן אלא מבחינת הבריאות הכללית על מחלות כגון לב ריאה, סכרת, לחץ דם ועוד.    יתרונות הפעילות הגופנית לחולי סרטן השד הם:   •  שיפור ביכולת התפקודית • עלייה בכוח השריר • שיפור בגמישות, בעיקר של הכתף הקרובה לאזור הניתוח •  איזון משקל הגוף •  ירידה בעייפות •  הפחתה בתופעות ההתקררות • שיפור השינה בלילה •  שיפור הביטחון העצמי •  שיפור באיכות החיים

אימוני הכוח והגמישות חשובים אף הם לאוכלוסיה זו בעיקר על ידי הפעלת איזור חגורת הכתפיים. ניתן להתאמן כנגד משקל הגוף או בעזרת גומיות כושר ומשקוליות יד ובאימוני הכוח – גם בעזרת מכונות ייעודיות. הפעילות המומלצת היא:   גמישות: •  תדירות – לפחות 2 – 3 ימים בשבוע •  עצימות – מתיחה הגורמת לתחושת אי נוחות קלה •  זמן – 10 – 30שניות בכל מצב במתיחה סטטית   אימון כוח:  •  תדירות – 2- 3 ימים בשבוע •  חזרות – 12 – 15. במקרה שהמתאמנת אינה מצליחה להרים מעל 10 חזרות יש להפחית את המשקל.   נשים שעוברות טיפולים להסרת הגידול חשוב שיקפידו על כללי הבטיחות הבאים: בטיפול כימותרפיה:  • אין להתאמן מיד לפני הכימותרפיה או ב-24 – 48 שעות שלאחר הטיפול. • הטיפול עלול לגרום להתייבשות, לכן שתייה מרובה חשובה לפני, במהלך ולאחר האימון • במקרה של איבוד התיאבון יש להקפיד לאכול מספר שעות לפני האימון.  • במצב של עייפות יש להוריד בעומס ובזמן האימון   טיפול בהקרנות: במקרה של צריבה באיזור הגידול אין לשחות בבריכה עד שתעבור תחושת הצריבה. רצוי לבצע תרגילים כלליים לשיפור טווח התנועה.    טיפול הורמונאלי:  במקרה של כאב במפרקים, שחייה עשויה לסייע בהפחתת הכאב.   על מנת ליצור תחושת נוחות למתאמנת המשתתפת בקבוצת אימון, רצוי לשלב בקבוצה מספר נשים שחלו בסרטן השד לשם תמיכה ושיפור הביטחון העצמי. למטופלות הסובלות מנשירת שיער לא רצוי לחבוש פאה נוכרית עקב חוסר היכולת לפזר חום דרך הראש. לעומת זאת, כובע קל או מטפחת ראש מומלצים גם לחימום הראש כאשר מופעל מיזוג אוויר בחדר וגם על מנת לאפשר פיזור החום דרך הראש.    לסיכום, פעילות גופנית היא בטוחה ומומלצת לחולי סרטן השד. מחקרים הראו שהסיכון למוות עקב סרטן השד פחת אצל נשים עד כדי 50% בעקבות הצטרפות לתכנית פעילות גופנית. כמו כן הוכח שהן מבחינה פיזיולוגית והן מבחינה פסיכולוגית חל שיפור רב אצל החולים בעזרת הפעילות הגופנית.   * צור קסטל –  M.S Sport & Exercise Science . מרצה לפיזיולוגיה של המאמץ  בקמפוס 'שיאים' באוניברסיטת תל אביב.