נפילות רבות, ויטאליות ירודה, קשיים בביצוע תנועות יומיומיות, סרקופניה (ירידה במסת השריר בשל העלייה בגיל), ירידה מהותית בחילוף החומרים הבסיסי, ליקויי יציבה, גידול הסבירות ללקות במחלות מסוגים שונים בכלל ואלו הקשורות למערכות שלד-שריר – בפרט מהווה רק רשימה חלקית של תופעות שליליות השכיחות במיוחד אצל קשישים.
חלק ניכר מהאוכלוסייה המבוגרת לא מבצעת מספיק פעילות גופנית ובעת ביצוע הפעילות הגופנית במקרים רבים, העצימות לא גבוהה דיה ולכן היתרונות הרבים של הפעילות  הגופנית אף אם היא מתבצעת באופן קבוע לא באים לידי ביטוי. לכן, שכיח להבחין ביכולת גופנית ירודה, במספר נפילות רב (לאחר גיל 65 אחד מ- 3 קשישים מועד מדי שנה), עלייה במספר המבוגרים הסובלים מדיכאון ועוד. נקודה נוספת לציון הנה אובדן סיבי השריר הלבנים (האנאירוביים) החיוניים מאוד לגוף. עם העלייה בגיל כמותם פוחתת ואף יכולת כיווצם אינה כבעבר – מהירות כיווצם יורדת ולכך השפעה רבה בתפקוד הגופני היומיומי. אי לכך, ניתן להבחין בקשישים שאף מתקשים לבצע תנועות כמו עלייה או ירידה במדרגות, קימה מכסא ועוד בשל השינוי המבני בסיבי השריר.
במידה ובמעגלי החיים לא מבצעים פעילות גופנית מתאימה המתבטאת בהיקף, תדירות ועצימות מתאימים, הדרך לאובדן יכולות של מערכות הגופניות בכלל ושל מערכות שלד שריר – בפרט הנה קצרה.
כשמדובר באינטנסיביות אימון ההתנגדות, חשוב לציין שבמקרים רבים מדריכי כושר מתייחסים למתאמנים הקשישים כאנשים חולים! לעיתים הם ממליצים על תרגילים ומספר חזרות ברמה נמוכה והתוצאה הנה שלאחר מספר חודשי אימון המתאמן המבוגר לא משפר את יכולתו הגופנית כלל ועיקר.   
כשמדובר באימוני התנגדות שונים (בחדר הכושר או מחוצה לו) חשובה תשומת הלב לביצוע התרגילים השונים במספר חזרות בטווח של 15-8 (ולעיתים אף בטווח של 20-8). למותר לציין שככל שמספר החזרות בכל סט גבוה יותר המשקל המורם יהיה נמוך בהתאמה.
בשנים האחרונות נעשו עבודות רבות שמוכיחות מעל לכל ספק שלאימוני הכוח בגילאים המבוגרים תפקיד חשוב במיוחד. מסתבר שאף בגילאים מאוד מבוגרים, סביבות גיל ה- 90 יש לפעילות גופנית השפעה חיובית על תפקוד הקשיש.

במחקר שנערך במחלקה האמריקנית לחקר השפעת המזון החקלאי על הזקנה, אוניברסיטת  טאפטס, בוסטון, מסצ'וסטס (US Department of Agriculture Human Nutrition Research Center on Aging, Tufts University, Boston) נבדקה ההשפעה של אימוני כוח בעצימות גבוהה המבוצעים ע"י אנשים בשנות ה-90 לחייהם. מסתבר שתפקוד לקוי של השריר ובעיות תנועתיות הקשורות לכך, הם תופעה נפוצה בקרב קשישים שגופם כבר שברירי, ומעלה את הסיכון לנפילות, שברים ולתלות תפקודית בגורמים חיצוניים.
המחקר הנוכחי התמקד בחולשת השרירים של קשישים בני 90 ומעלה ובדק האם אימוני כוח מביאים לשיפור. במחקר השתתפו 10 קשישים בני 89-91, שהתגוררו בדיור מוגן. במשך 8 שבועות הם השתתפו באימוני התנגדות בעצימות גבוהה. בהתחלה, חוזקו של השרירי הארבע ראשי (Quadriceps) הביא לירידה בקצב ההליכה – כלומר היחס בין חוזק הארבע ראשי לקצב ההליכה היה הפוך. מסת השומן החופשי ומסת השריר היו בקורלציה חיובית לחוזק השרירים. 9 מהנבדקים השלימו את הניסוי והתחזקו בממוצע ב – 174% לעומת נקודת ההתחלה. מסת שרירי  הירכיים עלתה ב- 9% בממוצע. קצב ההליכה השתפר ב- 48% בממוצע לאחר תום הניסוי. המסקנה: אימוני התנגדות בעצימות גבוהה מביאים לעליה משמעותית בחוזק השרירים, בגודל השרירים ובתנועתיות בפונקציונלית בקרב קשישים אפילו בגילאי ה- 90.