שיפור יכולות ספורטיביות (כגון: ניתור, יציאה מהמקום, שינוי כיוון, שיפור בטכניקה מסוימת, כוח, סבולת שרירים וכדומה), הפחתת מספר הפציעות וקיצור תקופת ההחלמה מפציעה שמתרחשת, הגברת הפיזיות של הספורטאי ועוד, מהווים רק רשימה חלקית של סיבות מדוע חשוב במיוחד לבצע אימוני כוח על בסיס קבוע לספורטאים.

מסתבר שבמדינות מתקדמות בעולם וכן גם בישראל לא נעשית הכשרה מסודרת בתחום הכוח והאימון (strength and conditioning ) למאמנים בקבוצות הספורט השונות. המשמעות מכך הנה שישנן קבוצות ספורט רבות בהן אין מאמן שעבר הכשרה מתאימה. אזי, אימוני הכוח (אם בכלל נעשים) מתבצעים באופן לא מסודר, ללא הסבר וטכניקה מתאימים והתוצאה הנה בנייה גופנית הלוקה בחסר. במקרה זה יש לכך השלכות שליליות רבות על שיפור היכולות הגופניות (נמוך יותר), העלאת מספר הפציעות בקבוצה, פיזיות נחותה יחסית לקבוצות ספורט אחרות המבצעות אימוני כוח על בסיס קבוע ועוד.

בישראל ישנן מעט מאוד קבוצות משחקי כדור השוכרות שירותיו של מאמן כושר. ברם, גם כשיש מאמן כושר בקבוצה, במקרים רבים הנו חסר השכלה והכשרה ייחודיים בתחום אימוני הכוח. ממחקרים רבים בנושא שנערכו בעת האחרונה עולה שאימוני כוח ייחודיים משפרים את יכולתו של הספורטאי באופן ממשי ולפיכך חשוב שיתבצעו על בסיס קבוע  במהלך העונה תוך התחשבות בתקופות השונות במהלך השנה.
כששחקנים ישראלים עוברים לשחק בחו"ל בקבוצות מקצועניות הם נחשפים לאימונים השמים דגש רב על הגברת הפיזיות של השחקן ושיפור יכולות ספורטיביות באופן ממשי. אימוני הכושר מבוצעים ברמת עצימות ותדירות גבוהה יותר בעיקר לפני תחילת עונת המשחקים על מנת לאפשר לשחקן להחזיר את גופו לכשירות לאחר תקופת הפגרה ואף לשפר את יכולתו וכושרו הגופני בהשוואה לעונה הקודמת. לדוגמא, עומרי כספי הקדיש חלק גדול מאימוניו לפני תחילת עונת ה- NBA להעלאת מסת שריריו ושיפור מרכיבי כושר גופני שיאפשרו לו לשחק באגרסיביות, מהירות וזריזות, כך שיוכל להתחרות ברמות הגבוהות.    למותר לציין, שבחו"ל נהוג במקרים רבים להתחרות מספר פעמים רב באופן משמעותי  לעומת המקובל בישראל. למשל, אם נבחן את משחק הכדורסל, הרי שבליגת ה-  NBA  מספר המשחקים בעונה עשוי להסתכם בלמעלה מ- 80 ואילו בליגת העל בישראל (הליגה הראשונה) מספר המשחקים עשוי להסתכם בכ- 25 משחקים בעונה בממוצע. לפיכך, מספר רב של משחקים בהחלט מצריך יכולת פיזית יוצאת דופן.
חסרון נוסף הנראה בשיטת האימון בישראל הוא ב"ניצול" יכולתו של הספורטאי המוכשר לתפקוד בכמה מסגרות שונות. לדוגמא, שחקן כדורסל המסיים את העונה במסגרת קבוצתו ייקרא לשורות הנבחרת בחודשי הקיץ. עובדה זו תפחית את זמן הפגרה לשם התאוששות, אך לא פחות מכך, עשויה לפגוע בקידומו האישי של הספורטאי מחוסר באימון אישי על מרכיבי המשחק ושיפור כושרו הגופני. עניין זה נראה בעיקר בקרב שחקני נוער מוכשרים אשר במקום להתמקד בשיפור יכולתם האישית וחיזוק גופם הם נקראים להוביל את קבוצת הנוער, נבחרות הייצוג של ישראל, נבחרת בית הספר ואף להתאמן במסגרת הקבוצה הבוגרת. וכאשר הם מגיעים להתחרות במסגרות הבוגרים, מתגלה חולשתם הגופנית ובהרבה מקרים – גם יכולת אישית טכנית לקויה בהשוואה למקביליהם שגדלו וצמחו בחו"ל.
בנייה גופנית של ספורטאי אינה משימה פשוטה כלל ועיקר ומצריכה ידע נרחב
באימון ומדעי גוף האדם. במקרים רבים מאמנים עוברים הכשרות בתחום הענף
עצמו (משחק כדור, אתלטיקה , שחייה וכדומה) אך לא בתחום הגופני שהנו תנאי
חשוב ביותר לשיפור יכולתו של הספורטאי ומבטיח תפקוד טוב יותר בכלל
ובמהלך העונה – בפרט.
כאן המקום לציין, שכשמדובר בתרגילים לשיפור כוח, הדבר מצריך טכניקה לא מועטה מכיוון שמרבית התרגילים מתבצעים כנגד מוט, או לעיתים משקוליות יד.   להלן תרגילים לדוגמה (רשימה חלקית):
1. סקווט בצורות שונות:
א. Squat- High Bar, Low Bar
ב. סומו סקווט  (Somo Squat)
ג. סקווט קדמי (Front Squat)
ד. Deep Squat
2.  דד ליפט ( (DeadLift  : Stiff Leg Deadlift ,Romanian Deadlift
3.  Clean & Jerk
4. מכרעים מסוגים שונים: (סטטי, דינמי, מכרעים צידיים ועוד)

תרגילים אלה חשוב במיוחד שייעשו בהדרכת מאמן מוסמך שעבר הכשרה מתאימה.
מסתבר שבמדינות שונות בעולם לעיתים גם חסרה הכשרה מתאימה לחלק מהמאמנים.

במחקר שנערך בנושא באוניברסיטת Zaragoza בספרד (Section of Physical and Sports, University of Zaragoza, Spain.)  Education נבדקו פרופיל של הרגלי אימון התנגדות של קבוצות העלית של המועדון הספרדי.
המחקר מתאר את התוצאות של התרגילים המבוצעים במסגרת אימוני הכוח של קבוצות הספורט הספרדיות הבאות: הליגות המקצועיות בכדור-רגל ובכדור-סל וליגות-על לכדור-יד, לכדור-עף, לכדור-רגל באולמות ולהוקי שדה.
נבדקו פרופיל הכשרת המאמנים בשטח בתחום הכוח והאימון (Strength and
Conditioning) ) תרגילי אימון התנגדות, עומס אימון התנגדות, מהירות החזרות בעת ביצוע האימון ואימון המוביל לכישלון שריר  (RM). התוצאות מצביעות על כך של- 80.5% מהמאמנים יש תואר אוניברסיטאי. 22% הנם בעלי תואר שני, ל- 40% יש הסמכה של הפדרציה הלאומית, ואף לא לאחד מהמאמנים יש הסמכה של מומחה של חוזק והכשרה בתחום הכוח. המשתתפים במחקר הסתמכו על מקורות לא מדעיים. 58% של מאמני הכוח בקבוצות הללו עבדו במשרה מלאה, ו- 18% עבדו בתפקיד גם של  מאמן ראשון. רבים מהמאמנים בעת שביצעו אימוני כוח, לא השתמשו בתרגילי הרמת משקולות (54%), ולא ביצעו תרגילים בסיסיים כמו סקווט מלא( Deep Squat)  51%  , לא ביצעו סקווט עם קפיצה (Load Squat Jump) הנחוץ במיוחד על מנת לשפר יכולת אצל שחקני כדור (במיוחד ניתור), ו- 35% מהמאמנים לא ביצעו את תרגיל לחיצת החזה (bench press).  38% מהמשתתפים במחקר לא שלטו בעצימות העומס או לא השתמשו בעומס של 50-90% ממקסימום חזרה אחת (RM) לקויות יותר מובהקות בעקרונות היסודיים של אימון התנגדות נצפו בכדור-רגל באולמות, בהוקי שדה, ובקבוצות היותר נמוכות של כדור-יד וכדור-סל. התוצאות האלו מצביעות שהפרופיל של המאמנים  בקבוצות הספרדיות אינו מספק ליישום אופטימאלי של אימון התנגדות. לכן על המאמנים הספרדיים לעשות שימוש במידע הרב שנמצא במחקרים מדעיים בתחום של חוזק והכשרה על ידי לימוד לקראת תואר שני, הסמכות ספציפיות ושימוש בכתבי עת שעברו ביקורת עמיתים. לאור זאת, נראה שיש מקום להמליץ על הכשרה מסודרת ומובנית בתחום פיתוח הכוח וזאת על מנת לשפר יכולתם של הספורטאים וליהנות משלל היתרונות המספקים אימונים איכותיים אלה עבור הספורטאים. חשוב לציין, שאימונים אלה אמורים להיערך במהלך כל השנה ולמעשה – בכל תקופת הקריירה של הספורטאי.

* צור קסטל –  M.S Sport & Exercise Science . מרצה לפיזיולוגיה של המאמץ  בקמפוס  'שיאים', באוניברסיטת תל אביב