מחקר שבדק את רמת רכיבי הסינדרום המטבולי בקרב 203 תלמידי קולג' אמריקאי בגילאי 18 – 24 הראה שיתר שומנים בדם, חוסר בפעילות גופנית והשמנת יתר (בעיקר תוך ביטנית) הם גורמי הסיכון העיקריים לפיתוח מחלות לב בקרב הסטודנטים. כמו כן, ל- 76% מהנבדקים קיים לפחות גורם סיכון אחד השייך לסינדרום המטבולי. בנוסף לגורמים אלו יש להתייחס לגורמי סיכון אחרים לפיתוח מחלות לב הנפוצים בקרב סטודנטים כגון עישון, צריכת אלכוהול, לחץ וחרדה הסינדרום המטבולי בקרב סטודנטים .
יתר שומנים בדם, כולסטרול גבוה, השמנת יתר, חוסר רגישות לגלוקוז, תנגודת לאינסולין ולחץ דם גבוה  נכללים תת השם 'הסינדרום המטבולי' והם מהווים חלק מגורמי הסיכון לפיתוח טרשת עורקים ומחלות לב. מחלות אלו מוזכרות בעיקר בהקשר לאוכלוסיה המבוגרת ופחות נמצאות בראש מעייניהם של צעירים בשנות ה- 20 לחייהם. הדבר אמור בעיקר לגבי  סטודנטים באוניברסיטה אשר נאלצים להתמודד עם עבודות, מבחנים ושעות לימוד רבות בכיתה ומחוצה לה. עקב כך אורח חייהם של רוב הסטודנטים הוא לחוץ וכמעט אינו מאפשר זמן להכנת אוכל בריא ולפעילות גופנית סדירה.

בטבלה הבאה מוצגים גורמי הסיכון לפיתוח מחלות לב הנכללים בסינדרום המטבולי:

*BMI (Body Mass Index) – מדד המסייע לאמוד את היחס בין הגובה והמשקל של הנבדק  על ידי שילוב של שניהם (משקל: גובה בריבוע). לדוגמה ה- BMI לאדם שגובהו 170 סנטימטר ומשקלו 90 קילוגרם הנו 31.1 לפי הנוסחה: 31.1= ( 1.7 X 1.7 ) : 90. נוסחה זו מתאימה עבור מבוגרים מעל גיל 20. לילדים ובני נוער נהוג להשתמש בטבלאות אחרות.
**טריגליצרידים – אחד משומני הגוף המורכב מגליצרול וחומצות שומן. שומן זה כמו הכולסטרול, קשור למחלת טרשת עורקים הפוגעת בכלי הדם.

הקולג' האמריקאי לרפואת ספורט מדגיש בעיקר את חשיבות הפעילות הגופנית על ידי אוסף של מחקרים שקבעו שככל שהיכולת האירובית של האדם גבוהה יותר כך ערכי גורמי הסיכון בסינדרום המטבולי תקינים יותר. לדוגמא, פעילות גופנית ברמה בינונית עד עצימה מעלה את רמות הכולסטרול הטוב ה-HDL, ומורידה את רמת הכולסטרול הרע ה-LDL , אחוז השומן, לחץ הדם הסיסטולי ודופק המנוחה בהשוואה לאלו שלא מתאמנים.
מחקר שבדק את רמת רכיבי הסינדרום המטבולי בקרב 203 תלמידי קולג' אמריקאי בגילאי 18 – 24 הראה שיתר שומנים בדם, חוסר בפעילות גופנית והשמנת יתר (בעיקר תוך ביטנית) הם גורמי הסיכון העיקריים לפיתוח מחלות לב בקרב הסטודנטים. כמו כן, ל- 76% מהנבדקים קיים לפחות גורם סיכון אחד השייך לסינדרום המטבולי. בנוסף לגורמים אלו יש להתייחס לגורמי סיכון אחרים לפיתוח מחלות לב הנפוצים בקרב סטודנטים כגון עישון, צריכת אלכוהול, לחץ וחרדה.
על פי ממצאי המחקרים מומלץ לאוניברסיטאות לשלב קורסי חובה לפעילות גופנית (אגב, עד לפני מספר שנים היה נהוג באוניברסיטאות לשלב קורסי חובה בפעילות גופנית), קורסי העשרה לניהול אורח חיים בריא ואף עריכת בדיקות תקופתיות שיאפשרו לסטודנטים לעקוב אחר רמות גורמי הסיכון. תכניות דומות הוכחו כמוצלחות במפעלים ומקומות עבודה אשר על ידי שיפור בריאותו של העובד, ירדו ימי המחלה שהוציאו העובדים וביחד עם זאת תפקודם ומחויבותם למקום העבודה עלו.
לסיכום, אימוץ אורח חיים בריא חשוב בקרב האוכלוסייה בכלל ואצל הסטודנטים בפרט וזאת על מנת להפחית גורמי הסיכון לבעיות בריאותיות שונות שהשכיחה במיוחד הנה – ההשמנה.

* צור קסטל –  M.S Sport & Exercise Science . מרצה לפיזיולוגיה של המאמץ  בקמפוס  שיאים באוניברסיטת תל אביב.

מאת: ד"ר איתי זיו וצור קסטל,