הבקע נוצר עקב עומס רב  או חולשה של השרירים או גידים באזור התחתון של הבטן מעל המפשעה. באזור זה מתחילים לצאת שרירי הבטן והגידים והרצועות המחברים שרירים אלו לאברים. אולם, גם שרירי בטן חזקים עשויים שלא לסייע במניעת הבקע מפני שהבקע מתרחש באזור הדק של הבטן התחתונה בו אין מסת שריר עבה ומוצקה.    כותרת המאמר מאת: ד"ר איתי זיו בּקע (או בלועזית: הֵרְנִיָה, Hernia) הינו מעבר של איבר או רקמה בגוף ממקומם הטבעי, דרך מחיצה שרירית או אחרת. תופעת הבקע הנה אחד מהסיבוכים השכיחים הקיימים ברפואה.    בקע נוצר עקב עומס רב  או חולשה של השרירים או גידים באזור התחתון של הבטן מעל המפשעה. באזור זה מתחילים לצאת שרירי הבטן והגידים והרצועות המחברים שרירים אלו לאברים. אולם, גם שרירי בטן חזקים עשויים שלא לסייע במניעת הבקע מפני שהבקע מתרחש באזור הדק של הבטן התחתונה בו אין מסת שריר עבה ומוצקה. כאבי הבקע מתחילים בכאב בבטן התחתונה ועוברים למפשעה ולאשכים (אצל גברים) ועשויים להחיש תופעות כמו התעטשויות ושיעולים. הכאב מופיע  בעיקר בריצה, שינוי כיוון ריצה במהירות ובתרגילים הדורשים כפיפת ירך, הטיית הגב לפנים או בתרגילים הגורמים לשרירי הטן להימתח כגון בכפיפת בטן עם אצבעות משולבות מאחורי העורף.   חשוב לטפל בבקע ולא להזניחו  מסיבות שונות שהעיקריות בהן:   כאבים ואי נוחות, סיכוי לבקע נוסף ואף סיבוכים משמעותיים יותר. הטיפול הראשוני בבקע הוא על ידי מנוחה, נטילת תרופות אנטי-דלקתיות, טיפול בקרח, וטיפול פיזיותרפי. אולם בפציעה חמורה ומתמשכת ניתוח להחזרת הבקע למקומו הוא הטיפול המומלץ. מחקרים הראו ש65-90% מהספורטאים שעברו ניתוח  בקע חזרו לפעילות מלאה לאחר התאוששות של כ-8 שבועות.   לאחר ניתוח בקע יש להימנע מתרגילים, תנועות או פעילות בהם נוצר לחץ על בית החזה כדי למנוע עומס על אזור הניתוח ולסכן הישנות הבקע.   אימונים שמומלץ להימנע מהם:    • אימון היפרטרופיה הכרוך במאמץ רב ולעיתים אף בעצירת נשימה.   • טכניקות אימון המאופיינות בעצירת נשימה: כגון: כיווץ איזומטרי בשיא (Peak Contraction, שיטת ההפשטה (Drop Set), 21 ועוד. במקרה זה עולה הלחץ התוך- בטני ועימו גם הסיכון לבקע נוסף.   • תרגילים המתבצעים עם משקלים גבוהים במיוחד, מתחת ל- RM8 (הכוונה לתרגילים בהם המתאמן מסוגל לבצע עם משקל נתון לא יותר מ- 8 חזרות). במקרה זה ישנו גם סיכון לביצוע לא מדויק והעלאת הסיכון לאירוע נוסף של בקע.   • תרגילים הגורמים למתיחה מוגזמת של שרירי הבטן כגון פשיטת כתף בשכיבה עם משקולת יד (תמונה 2858 ו- 2860) או כפיפות גו עם ידיים שלובות מאחורי הראש ( 3204)  • אימוני כוח מתפרץ. במקרה זה העומס המופעל על שרירי הגוף גבוה במיוחד ונע בטווחים של RM4-RM8 בקירוב.  • אימונים מאומצים אחרים כגון: אמנויות לחימה, כדורגל, כדורסל וכדומה.   אימונים מומלצים:   • שחייה או הליכה בקצב בינוני-מהיר.   • רכיבה על אופניים נייחות או רגילות (רכיבה באופני הרים לא מומלצת בשלבים הראשונים של ההחלמה).   • תרגילים לחיזוק שרירי הבטן בהם אין תנועה רבה של כפיפת הגו. לדוגמה: ביצוע התרגיל כפיפת גו (Curl Up) בטווח של עד 20 מעלות מהקרקע.   • ביצוע תנועה של כפיפה צידית  בעמוד שדרה (תרגיל המיועד בעיקר לחיזוק השרירים האלכסוניים של הבטן) ועוד.    • תרגילים לחיזוק שרירי זוקפי הגו בהם אין תנועה משמעותית של עמוד השדרה וזאת על מנת לא להעלות את העומס על אזור הניתוח. לדוגמה: כפיפת כתף (הרמת היד לפנים)  ופשיטת ירך (הנעת הרגל ישרה לאחור) בעמידת 6 (כפות ידיים, ברכיים וכריות כף הרגל מונחות על הקרקע), פשיטת עמוד שדרה במכונה ייעודית בטווח תנועה קטן (כ- 20 מעלות) .                         חשיבות ביצוע הפעילות הגופנית לאנשים לאחר ניתוח בקע (רשימה חלקית)   • חזרה מהירה לפעילות יומיומית וספורטיבית.   • מניעת הירידה (או מיתונה) בהישגים הספורטיביים אליהם הגיע האדם בטרם הניתוח.   • העלאת הביטחון העצמי בשל ביצוע האימונים באופן סדיר.   לסיכום, ביצוע פעילות גופנית לאחר ניתוחי בקע חשובה לכל סוגי האוכלוסייה, אך חשוב במיוחד לפעול בהתאם למצוין לעיל על מנת לא להעלות הסיכוי לפציעה.