הסכנה במעבר חד לפעילות הנה העמסה ויש סיכוי גבוה שמשהו יקרה לאדם שאינו פעיל כל השבוע, ובעיקר אם הוא בעודף משקל. הסיבה לכך הנה כי הרצועות, הגידים, הדיסקים אינם גמישים מספיק להשתוללות, לתנועות חדות, והחשש לעומס יתר ולפציעות הוא גדול. 

 בעית גב תחתון הן מבין השכיחות הקיימות בקרב האוכלוסייה. להלן מספר מקרים בהם ניתן לסבול מכאבי גב תחתון.   לא מספיק שכל היום, כולל שישי ושבת ישובים במשרד ובמכונית האדם יושב או שוכב גם מול הטלויזיה. על מה חשוב לשים לב?   במידה ושוכבים שכיבה לא מלאה (חצי שכיבה, בזוית) מול הטלביזיה עלול להיווצר עומס מוגבר על חוליות הגב התחתון והדיסקים הבינחולייתיים. במקרה זה האגן מסובב לאחור והעומס עולה. במקרה זה העומס המופעל על מפרקי האגן באופן מהותי. עובדה שעשויה להוות גורם לכאב גב תחתון כן.   בשהייה במצב סטטי במשך זמן רב עלול להיווצר עומס רב על  רקמות מסוימות ולהוות מקור לכאב. באופן כללי מיעוט בפעילות גופנית גורם לאורך זמן להיחלשות המערכת השרירית וירידה בטווחי התנועה ומעלה הסיכוי לכאבים שונים בחיי היום יום. מיעוט פעילות גופנית גורם להגנה פחותה של מערכות הגוף, במיוחד של מערכת שלד-שריר, אזי עלולה להתרחש פגיעה בגב התחתון על רקע זה.   ככל שמספר הצעדים והתנועה שאדם  עושה נמוך יותר, העומס על מפרקי עלול עמוד התחתון, השרירים, הגידים והרצועות גדול יותר. זו למעשה אינדיקציה למידת הפעילות של האדם. לכן ממליצים על הגברת הזמן של הפעילות התנועתית ביום יום במגבלות האפשר, על מנת להגן על הגוף מפני פציעות וגם לשיפור המצב רוח וההרגשה.   מאחר שמול הטלויזיה לא יושבים, אלא שרועים, מנח האגן נמוך, מסובב לאחור (בדרך כלל), כך שהעומס על הגב התחתון גדול יותר ממצב ישיבה.  מה עושים? קמים פעם בעשרים דקות (אופטימאלי) לבצע מטלה: לשתות כוס מים, לבצע סיבוב הליכה קצר, להכין דבר מה לאכול משהו, להוריד את הזבל וכדומה. העיקר הוא  לא להיות בחוסר תנועה ערב שלם. בנוסף, הקפדה על מנחי ישיבה ושכיבה נכונים. גובה מסך הטלביזיה מומלץ שלא יהיה נמוך מדי. גובהו של החלק העליון של המסך מול גובה העיניים וזאת על מנת למנוע עומס מחוליות עמוד שדרה.    מומלץ במיוחד להתאמן על בסיס קבוע כדי למזער העומסים והבעיות הפוטנציאליות שצוברים במעגלי החיים.   האם ישנה בעיה עם ספורטאי סוף השבוע?   במשך השבוע שהאדם לא מתאמן כלל עלולה להעלות את הסיכוי לפציעות מסוגים שונים כשמבצעים פעילות רק בסוף שבוע. אומנם גוף האדם בנוי לתנועה, אבל מעבר מחוסר פעילות מוחלט לפעילות אינטנסיבית טומן בחובו סכנה ועל כן מומלץ לבצע מעבר זה בהדרגתיות. הקפדה על בניית תוכנית אימון הדרגתית (מומלץ להתייעץ עם גורם מוסמך), הקפדה על שגרת פעילות, מומלץ שהפעילות בשלבים הראשונים לא תהיה עצימה מדי, חשוב להצטייד בהנעלה ובציוד מתאים (בעיקר בפעילות עם עומסים גבוהים).    אי הקפדה על כללים הללו תגרום לאי מוכנות של הגוף לפעילות הגופנית וכתוצאה מכך הגברת הסיכון לפציעה.   אוכלוסיות בסיכון גבוה במיוחד הן בעלי עודף משקל, אנשים שלא התאמנו מזה שנים, הלוקים במחלות מסוגים שונים (לעיתים אותם ספורטאי סוף שבוע לא מודעים למצב בריאותם והדבר מסוכן במיוחד במקרה זה).   חשוב להתייחס למספר מרכיבים:   הקפדה על תרגילי גמישות עדינים (לא אגרסיביים מדי), לפני ואחרי הפעילות הגופנית (במיוחד אחרי), תרגילי גמישות להגדלת טווחי התנועה של המפרקים וחימום קל אירובי (ריצה קלה, הליכה, רכיבה על אופניים) לפני הפעילות ובמיוחד כשמדובר בשעות הבוקר המוקדמות.   הסכנה במעבר חד לפעילות הנה העמסה ויש סיכוי גבוה שמשהו יקרה לאדם שאינו פעיל כל השבוע, ובעיקר אם הוא בעודף משקל. הסיבה לכך הנה כי הרצועות, הגידים, הדיסקים אינם גמישים מספיק להשתוללות, לתנועות חדות, והחשש לעומס יתר ולפציעות הוא גדול. השרירים יכולים להתקצר ו"להיתפס" או סתם לכאוב בימים שאחרי. לאנשים הסובלים מבעיות שונות של פריצות דיסק ועבר של ניתוחים בעמוד שדרה תחתון, מומלץ לנקוט באמצעי זהירות על מנת למנוע החמרה אפשרית במצבם. למותר לציין שבעיות בגב תחתון (אפילו טראומטיות) לא חייב שינבעו עקב פעילות עצימה ויכולות לקרות גם בפעילות רגילה יומיומית כמו יציאה לא נכונה מהרכב, קפיצה או מעידה, הרמת חפץ כבד במיוחד מהקרקע, משיכה פתאומית של רצועה הקשורה לכלב ועוד.  בעת הופעת כאב של נעלם תוך יום יומיים מומלץ לפנות לרופא או פיזיותרפיסט מומחים  לצורך קבלת הבחנה וטיפול מתאים.   מה עושים?   אם כואב באופן משמעותי מומלץ להפסיק את הפעילות. אם ניתן מומלץ  לשכב על הגב, לקרר את המקום (הנחת קרח או בקבוק קר מומלצים) ולפנות בהקדם לבדיקה ולטיפול אצל או רופא אורטופד או פיזיותרפיסט מומחים.    מה הלאה?
  לא מסתפקים בספורט של סוף שבוע ומוסיפים פעילות, לפחות פעמיים – שלוש בשבוע, כדי לחזק את השרירים ולהגמיש את המפרקים. לפני המשחק כדאי לעשות חימום והכנה לפעילות אינטנסיבית.    הבעיות שאתם סוחבים מהצבא   אפילו בגיל  18, כשרמ"ח האברים ושס"ע הגידים עדיין צעירים, חזקים וגמישים, לא מן הנמנע שעומס שנפל עליך בשלל תיזוזים, פזצ"טאות, מסעות, אלונקות והמשקל על הגב, גרם לנזקים ולפציעות שלא תמיד מודעים להם. שלא לדבר על השפעת נעליים לא מתאימות על מפרקי ושרירי הגב. המעבר מלימודים בתיכון למאמץ משמעותי עלולה להיות לבני 18-17 וזאת בייחוד בשל מחסור בשינה (עייפות בשל כך), משטר אימונים אינטנסיבי ומתחים נפשיים המאפיינים את השירות הקרבי.    העומסים שחייל נאלץ לסחוב, הם רבים ועלולים לגרום לעומסים ואפילו פציעות אם מוכנות של מערכת שלד-שריר לקויה. חשוב לזכור שהמתגייסים הצעירים המגיעים לצבא ללא הכנה כלל או הכנה לקויה הנם בסיכוי גבוה יותר לפציעה.      מה עושים?   חשוב להקפיד שנה לפני הגיוס להתחיל במסגרת אימונים מאוזנת ומכוונת ואם ידוע על בעיה או פציעה מהעבר חשוב לטפל בטרם עת ולבנות תוכנית מתאימה וכמובן לא להסתיר מהגורמים הצבאיים הרשמיים שום מידע רפואי משמעותי. ניתן לקבל ייעוץ מתאים מאורטופד או פיזיותרפיסט.  הקפדה על תכנית אימונים מסודרת שכוללת אימון אירובי ואימון כוח. זה אחד הפתרונות הכי טובים שיש למרבית הבעיות. כל זאת בשילוב מרכיבים נוספים כגון שיפור הגמישות, טווחי התנועה ויציבה נכונה.   לסיכום, על מנת לשפר את הכושר הגופני בצורה אפקטיבית ללא פציעות חשוב מאוד לשמור על הכללים בכלל ועם העלייה בגיל – בפרט.