אחת מהבעיות המשמעותיות ביותר בגיל המבוגר הנה הירידה בתפקוד מערכות שלד-שריר. רבים סבורים שתהליך הירידה ביכולות הגופנית וההזדקנות מתחיל בגיל מבוגר, אך חשוב לדעת ששינויים שליליים בתפקוד הגופני חלים כבר בגילאי ה- 20, במיוחד אצל הצעירים שלא מאמצים אורח חיים בריא וגורמים לפגיעה תמידית בגופם באמצעות עישון על בסיס קבוע, צריכת אלכוהול מופרזת, אי ביצוע פעילות גופנית כלל. ירידה בתפקוד מערכות שלד-שריר, ירידה בשמיעה, בראייה, ירידה בתפקוד ההורמונאלי (המשפיע רבות על תהליכים רבים בגוף האדם), אובדן סיבי שריר (בעיקר הסיבים הלבנים – האנאירוביים), העלאת הסיכוי ללקות במחלות שכיחות ועוד, מהווים רק רשימה חלקית של שינויים בריאותיים החלים בגיל המבוגר. 
אחת מהבעיות המשמעותיות ביותר בגיל המבוגר הנה הירידה בתפקוד מערכות שלד-שריר. רבים סבורים שתהליך הירידה ביכולות הגופנית וההזדקנות מתחיל בגיל מבוגר, אך חשוב לדעת ששינויים שליליים בתפקוד הגופני חלים כבר בגילאי ה- 20, במיוחד אצל הצעירים שלא מאמצים אורח חיים בריא וגורמים לפגיעה תמידית בגופם באמצעות עישון על בסיס קבוע, צריכת אלכוהול מופרזת, אי ביצוע פעילות גופנית כלל (או אימונים שכלל לא אפקטיביים עבורם), חוסר הקפדה על שעות שינה מספקות, אי הקפדה על תזונה נכונה ועוד. אזי הירידה ביכולות הגופניות הנה שכיחה ומואצת בעשורים המתקדמים יותר של החיים.
נציין בפרק זה, בעיקר, את ההשלכות של הירידה של מערכות שלד-שריר שמשפיעה על ביצוע תנועות יומיומיות בכלל והליכה ועל הליכה – בפרט. בעיות בתפקוד שלד-שריר משפיעות ישירות על ההליכה: הקצב בו הולכים (איטי יותר),  העלאת הסיכוי לפציעות שונות, חוסר איזון שרירי, ביצוע לא מדויק של תנועות שונות ועוד. ככל שתזוהה הבעיה מוקדם יותר, ניתן יהיה לטפל בכך ולהפחית את הירידה בתפקוד. במידה והאדם המבוגר ישפר את יכולותיו הגופניות בכלל ואלו של שלד-שריר – בפרט, גם בגיל מבוגר הוא ייהנה מאיכות חיים גבוהה יחסית ולא יצטרך להתמודד עם בעיות בריאותיות ותפקודיות לא פשוטות. לדוגמה, ירידה בתפקוד מערכות שלד-שריר עלולה להשפיע באופן שלילי על פעולות כמו נהיגה או חציית כביש. כשמדובר בנהיגה ברכב, תגובה איטית הכרוכה ביכולת מוגבלת ללחוץ בעת הצורך על הבלם או דוושת הגז, מעלה את הסיכון הכרוך בנהיגה. 
במידה ומדובר בחציית כביש, יכולת גופנית מוגבלת עלולה להיות כרוכה אף בסיכון חיים. במחקר שנערך בנושא בתכנית לאפידמיולוגיה, דמוגרפיה וביומטריה במכון הלאומי להזדקנות, בטסדה מרילנד, ארה"ב נבדקו התכונות הסוציו-דמוגרפיות והבריאותיות של הולכי רגל מבוגרים. 1249 אנשים בני 72 ומעלה מניו-הייבן, קונטיקט עברו ראיונות והערכות שונות. כ-11% מתושבי ניו-הייבן דיווחו על קושי לחצות את הכביש. הולכי רגל מבוגרים שנזקקו לעזרה בפעולה יומיומית אחת או יותר, היו בעלי סיכוי של פי 10 לדווח על קושי בחציית הכביש. הולכי הרגל בעלי מהירות ההליכה האיטית ביותר היו בעלי סיכוי של פי 3 מאחרים לדווח על קושי בחציית הכביש. לפחות ל-1% מבני ה-72 ומעלה שנבדקו הייתה מהירות הליכה נורמאלית שנחוצה לחציית הכביש בזמן הקצוב בדרך כלל על ידי הרמזור להולכי הרגל. מהמחקר עולה כי באזורים המשופעים באוכלוסיה מבוגרת, יש להאריך את זמן חציית הכביש על ידי הרימזור.
לסיכום, בכל מעגלי החיים חשוב לשמור על כשירות גופנית. הדבר חשוב מבחינות רבות, ובעיקר בשל הירידה ביכולות הגופניות בכלל ושל מערכות שלד-שריר בפרט. הדבר עלול להיות כרוך גם בסיכון חיי האדם המבוגר, כפי שנאמר לעיל – בעת חציית כבישים. בניית תוכנית אימונים ותזונה המורכבות באופן מקצועי לאדם המבוגר ובהתאמה למשתנים רבים וחשובים (כמו: הגיל הפיזיולוגי של המתאמן, אורח החיים, סוגי האימונים הנדרשים לשם שיפור היכולת הגופנית ועוד) – הכרחית ויש לבחור באיש מקצוע מתאים ומיומן לצורך כך.  
מקורות: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9096539