תא השריר הוא תא גדול מאוד ומרובה גרעינים. דופן תא השריר קרוי סרקולמה (Sarcolema), והפרוטופלזמה שלו קרויה סרקופלזמה. כל תא שריר מכיל מיופיברילות (Myofibrils) המסוגלות להימתח באופן פאסיבי ולהתכווץ באופן אקטיבי. פעולת שרירי השלד מאת: ד"ר איתי זיו רקמת שריר היא רקמה המורכבת ממספר רב של תאים גליליים מוארכים המסודרים במקביל. תאים אלה, הנקראים גם "סיבי שריר", בעלי כושר התכווצות – יכולים להתכווץ ולהתקצר, ולהתרפות ולהתארך. רקמות השריר מאוגדות ועטופות ברקמת חיבור ומעוצבבות על ידי עצבים מוטוריים – בחלוקה ליחידות תנועתיות – במבנים הקרוי שרירים. השרירים מבצעים את כל פעולות התנועה בגוף ואחראיים לייצור חלק גדול מחום הגוף.  קיימים שלושה סוגים של שרירים: שריר שלד, שריר חלק ושריר הלב.    שרירי השלד (Skeletal) הם שרירים שמאפשרים את תנועת חלקי הגוף או הגוף כולו. ישנם כ 400 שרירים בגוף ומשקלם הוא בקירוב מחצית משקל הגוף כולו.  תפקודם נתון לשליטה מודעת או רצונית, ורובם מחוברים בגידים לעצמות השלד.  כל שריר שלד נתון במעטפת שריר. מעטפת שריר היא קרום חזק של רקמת חיבור המתמזג עם הגידים שבקצות השרירים. הגידים של שרירי השלד נמצאים בצידו החיצוני של השריר או שזורים בתוכו.    השריר נחלק לאגודות על ידי חיץ השריר (רקמת חיבור דקה). כל אגודה כזו בנויה מסיבי שריר, העטופים ברקמת חיבור עדינה, ומורכבים מתאי השריר. קוטר סיבי השריר באדם הבוגר נע בין 100-10 מיקרון, וארכם נע בין מילימטר אחד ועד כמה סנטימטרים.    תא השריר הוא תא גדול מאוד ומרובה גרעינים. דופן תא השריר קרוי סרקולמה (Sarcolema), והפרוטופלזמה שלו קרויה סרקופלזמה. כל תא שריר מכיל מיופיברילות (Myofibrils) המסוגלות להימתח באופן פאסיבי ולהתכווץ באופן אקטיבי. סיבים מהירים (לבנים) – מכונים גם סיבים מסוג IIb, עשירים במרכיבים המאפשרים פעילות מבוססת תסיסה. סיבים מהירים מפיקים מתח התכווצות גבוה וכך גם מתעייפים מהר יותר ומפיקים חומצת חלב כתוצר לוואי מתהליך התסיסה. סיבים אלו מרכיבים שרירים מניעים דוגמת שריר הסובך. הם גם גדולים יותר מסיבים איטיים.    מסווגים בנפרד גם סיבי שריר מסוג IIa הנחשבים לסיבים מעורבים וסיבים מסוג IIc. סיבים אלו שכיחים יותר בגילאים מבוגרים. שרירי השלד השונים אינם מורכבים מסוג סיב מסוים באופן בלעדי, אלא משילוב בין סוגי הסיבים ביחס ההולם את תפקידם כמייצבים (בעיקר סיבים איטיים) או כמניעים (בעיקר סיבים מהירים) או בכל שילוב אחר.    שרירי שלד יכולים לפעול בשלוש דרכים:    כיווץ קונצנטרי – במהלכו שריר השלד מתכווץ ומתקצר, אופייני לפעולות הדורשות הפעלת כוח.  כיווץ סטאטי או כיווץ איזומטרי – במהלכו השריר שומר על אורכו כנגד עומס. אופייני לפעילות שרירים מייצבים של המפרקים והגוף.  כיווץ אקסצנטרי – במהלכו השריר מתארך תוך כדי ספיגת העומס המופעל עליו. אופייני לפעולת שרירים שונים במהלך תפקוד המנצל את הכבידה או את ההתמדה בצורה מבוקרת, כמו השריר הארבע ראשי במעבר לישיבה או מכופפי הברך במהלך הליכה.  כיווצי השרירים השונים מתקיימים בתוך תפקודיהם השונים של השרירים: מניע ראשי – שריר עיקרי בתנועת מפרק מסוימת, כמו שריר הזרוע התלת ראשי בפשיטת המרפק.  שריר עזר – שריר המסייע למניע הראשי כאשר נדרש כוח רב יותר. למשל שרירי צוואר מסוימים המסייעים לסרעפת בפעולת הנשימה בזמן מאמץ או בזמן מחלת ריאות חסימתית.