ביצוע מאמצים עצימים וקצרים כמו בטניס למשך זמן כה רב גורמים לדלדול מקורות האנרגיה האנאירוביים. מדובר בגליקוגן האצור הן בכבד והן בשרירים וכמותו מוגבלת. הדבר משמעותי כשמדובר בספורט עצים כטניס שמקורות האנרגיה העיקריים בו הנם אנאירוביים משחק טניס ממושך במיוחד, היבטים פיזיולוגיים. 
אליפות אוסטרליה הפתוחה, אליפות צרפת הפתוחה, אליפות ארצות הברית הפתוחה וכמובן גולת הכותרת – ווימבלדון הן התחרויות העיקריות בטניס הנערכות מדי שנה ברחבי העולם ושואבות אליהן קהל רב. פופולאריות משחק הטניס נמצאת בעלייה בשנים האחרונות ובפרט בתקופת הטורנירים הגדולים הנערכים במהלך השנה.
מכיוון שבמשחק הטניס אין הגבלת זמן, לעיתים נמשך המשחק מספר שעות ואם נציין את המשחק שנערך במסגרת טורניר ווימבלדון (יחידים) האחרון מדובר במשחק הטניס הארוך ביותר (שיא גינס) שנערך עד כה בהיסטוריה של הטניס – 11 שעות וחמש דקות.
חשוב לציין, שמשחק הטניס מצריך יכולות אנאירוביות גבוהות מאוד המתבטאות בכוח מתפרץ, שינויי כיוון, תנועה מהירה מאוד במגרש ועוד. ברם, ברמות המקצועניות בטניס השחקן נדרש ליכולת גופנית ברמה גבוהה מאוד, עמידות גבוהה מאוד של מערכות שונות (שלד-שריר, הורמונאלית ועוד) במאמצים העצימים ולא פחות – יכולת מנטאלית טובה במיוחד. נציין שבמקרים שכאלה, בהם העומס והתדירות כה רבים, הספורטאי עלול לסבול מתופעת Over use שתתבטא בשחיקת הרקמות השונות והעלאת הסיכוי לפציעה.

המאמצים האנאירוביים המתבצעים בעת משחק טניס ממוצע מאופיינים בתדירות רבה במיוחד – מאות ואלפי פעמים. נוסיף ונאמר, שכל משחקון בטניס נמשך 10-7 שניות בממוצע בעצימות גבוהה מאוד  מצריך התאוששות מספקת. אילולא כן גובר הסיכוי למוכנות לקויה למשחקים בימים הבאים. אזי, נוצרים קרעים מיקרוסקופיים בשרירים, תהליכי ההתאוששות איטיים יחסית ועקב כך יכולת הספורטאי פוחתת באופן ממשי. למותר לציין, שבמשחק המדובר שנמשך זמן רב מאוד, ההתאוששות הנדרשת רבה במיוחד ועשויה להימשך מספר ימים. אי לכך, השחקן שניצח ונדרש להופיע 48-24 שעות אחרי המאמץ הארוך למשחק נוסף לא נמצא במצב גופני אופטימאלי והסיכוי שיוכל לשחזר יכולת טובה לפחות כפי שהפגין במשחק האחרון – קלושה. אי לכך, במשחק הבא, לשחקן הטניס שיוגרל לשחק מול שחקן כה עייף, מובטח יתרון גדול, מכיוון שהוא יפגוש ספורטאי תשוש, עם יכולת ריכוז נמוכה, כאבי שרירים מאוחרים*  וכדומה והדבר יהווה יתרון ויגדיל את הסיכוי לניצחון.
ביצוע מאמצים עצימים וקצרים כמו בטניס למשך זמן כה רב גורמים לדלדול מקורות האנרגיה האנאירוביים. מדובר בגליקוגן* האצור הן בכבד והן בשרירים וכמותו מוגבלת. הדבר משמעותי כשמדובר בספורט עצים כטניס שמקורות האנרגיה העיקריים בו הנם אנאירוביים. בשל כך, לתפריט התזונתי לפני המשחקים ובמהלכם חשיבות רבה במיוחד. לכן, שכיח להבחין בשחקני טניס שצורכים פחמימות ושותים משקאות איזוטוניים בין המערכות במשחק הטניס.
הזעה – במהלך מאמצים גופניים ההזעה רבה במיוחד. במקרה זה הספורטאי מאבד מלחים חיוניים כנתרן ואשלגן המשפיעים על יכולתו הספורטיבית. לפיכך, חשוב במיוחד להתייחס גם להיבט זה באמצעות שימוש במשקאות איזוטוניים מתאימים שישלימו את המחסור.

*גליקוגן – הצורה בה פחמימות נאגרות בגוף האדם.הגליקוגן הוא רב סוכר הנאגר בשרירים ובכבד, ובעת הצורך הגוף מפרק אותו ליחידות הגלוקוז המרכיבות אותו.

*כאבי שרירים מאוחרים – קיימים מספר סוגים של כאבי שרירים: כאב שנוצר בעת האימון, כאב שנוצר בעת ההתאוששות, וכאב מאוחר שנוצר כ- 48-12 שעות לאחר האימון וידוע בשם – DOMS (Delayed Onset Muscle Soreness).
דרגת הכאב תלויה בסוג הפעילות, משך הפעילות ועצימות הפעילות.   סיבות אפשריות לכאבי שרירים:
• קרע או נזק ברקמה – כאבים שנגרמים עקב קרעים מיקרוסקופיים של סיב שריר או רקמות חיבור העוטפות את השרירים. לרוב, קרעים אלה מתרחשים באימונים הכוללים כיווצים אקסצנטריים מבוקרים.
• איבוד מינרלים – איבוד אקוטי של מינרלים (מגנזיום, אשלגן, סידן ונתרן) גורם לשיבוש במאזן המינרלים התוך שרירי ולעוויתות שריר ולכאבים.
• עווית בשריר – במקרה זה חלה התכווצות בלתי רצונית של שרירים בגוף, לרבות אלה שהשתתפו במאמץ. עווית זו מופיעה ונעלמת לסירוגין ומלווה בכאבים עזים.
• הצטברות מטבולית, לחץ ונפיחות – הצטברות חומרי הלוואי של חילוף החומרים בשריר, הגורמת לאגירה של עודפי מים (בצקת – Edema) ועקב כך יוצרת לחץ על עצבי החישה, הגורם לכאב.

לסיכום,  מאמץ גופני קצר או ממושך מצריך היערכות ומוכנות מתאימה במישור הגופני התזונתי, המנטלי ועוד. בנוסף, התמודדות עם עומס רב וכה ממושך אינה מומלצת לספורטאים שאינם מאומנים במיוחד בשל הגברת הסיכוי לפציעות, איבוד הריכוז ועוד.

מאת: ד"ר איתי זיו וצור קסטל

* צור קסטל,  M.S Sport & Exercise Science . מרצה לפיזיולוגיה של המאמץ  בקמפוס  'שיאים', באוניברסיטת תל אביב.