בהיבט הבריאותי, חשוב לנקוט במשנה זהירות כשמדובר באנשים שאינם מאומנים מחד, או לוקים במחלות שכיחות כמו סוכרת, מחלות לב, יתר לחץ דם, מאידך. במקרים הללו חשוב במיוחד להתייעץ עם איש מקצוע מתאים, רופא ספורט, פיזיולוג מאמץ וכדומה .

 1144 מדרגות ייאלצו לטפס המשתתפים במירוץ המדרגות המסורתי הנערך בשנים האחרונות במגדלי עזריאלי.   מדובר על תחרות מיוחדת במינה, קשה ומצריכה יכולת גופנית גבוהה של ממש. בעת טיפוס במדרגות במהירות מירבית ובמשך מספר דקות קצב הלב הנו גבוה מאוד והדרישות ממערכות הגוף השונות (הורמונאלית, שלד-שריר, עצבית ועוד) מצריכות יכולות גופניות יוצאות דופן. נציין שבעת ביצוע מאמץ הנמשך מספר דקות בדופק גבוה במיוחד (עשוי להיות בטווח של 100-85% מהמירבי) ישנה מעורבות הן, של המערכת האנאירובית והן של המערכת האירובית. מכיוון שהמאמץ נמשך מספר דקות אחד הפרמטרים החשובים הנו יכולת האדפטציה (הסתגלות) של הרצים להצטברות כה גבוהה של חומצת חלב. זו מצטברת כבר בדקות המאמץ הראשונות ועלייה רבה מדי של חומצת החלב לא תאפשר לשרירי הרגליים להתכווץ  ולטפס במדרגות..   השרירים המעורבים בטיפוס במדרגות רבים במיוחד. נציין בעיקר שת שרירי הגפיים התחתונים שהנם אלה שדומיננטים במיוחד. מדובר על שרירי פושטי הברך-  ,  Quadriceps,פושטי הירך:  Hamsrtings, Gluteus Maximus, Adductor Magnus ועוד.  שרירים אלה משתרעים בחלקה האחורי של הירך ותורמים רבות במאמצים המתבצעים על ידי הגפיים התחתונות, בעיקר כשמדובר על ריצה בעליות בכלל ובמדרגות – בפרט. מסתבר שככל שהשיפוע הנו תלול יותר מעורבות קבוצת פושטי הירך – תגבר. כמו כן הדרישות האנרגטיות יעלו גם הן בהתאמה. לפיכך, טיפוס מדרגות כשבכל פעם מדלגים מעל 2 מדרגות יפעיל באופן פחות משמעותי את פושטי הירך מאשר דילוג של 3 (!) מדרגות בכל צעד.   ההסתגלות למאמץ הרב הכרוך במירוץ מדרגות מצריך אימונים מתאימים של ממש. מדובר על אימוני איכות הכוללים אימוני מדרגות, אימוני עליות ושימוש בשיטות אימון שונות כמו הפוגות עצים, פרטלק ועוד. אילולא כן, ההכנה למירוץ לא תהיה טובה דיה וגובר הסיכוי אף שמשתתפים מסוימים לא יצליחו לעמוד במשימה בהצלחה ויפרשו לאחר טיפוס של חלק מהמדרגות.    נקודה נוספת מעניינת במיוחד הנה שאימונים בהם מתורגלת עלייה במדרגות על בסיס קבוע ישפיעו גם לחיוב על העלייה במסת השריר. הסיבה לכך הנה מעורבות רבה של סיבי השריר הלבנים – האנאירוביים במאמצים קשים במיוחד. לכך השפעה רבה על נוכחות ההורמונים האנבוליים (לרבות טסטוסטרון) הקשור לעלייה בכוח ובמסה השרירית. אם כך, ניתן לצפות לעלייה בכוח שרירי הרגליים (בעיקר) ובמסתם בעקבות ביצוע אימונים עצימים כמו מדרגות על בסיס קבוע.   בהיבט הבריאותי, חשוב לנקוט במשנה זהירות כשמדובר באנשים שאינם מאומנים מחד, או לוקים במחלות שכיחות כמו סוכרת, מחלות לב, יתר לחץ דם, מאידך. במקרים הללו חשוב במיוחד להתייעץ עם איש מקצוע מתאים (רופא ספורט, פיזיולוג מאמץ וכדומה). בהצלחה.
סף חומצת החלב:  גוף האדם יכול לעמוד במאמצים אירוביים למשך זמן מעט מתחת לנקודה בה חומצת החלב עולה בצורה משמעותית הנקודה הנ'ל בה הגוף לא יכול להתמודד עם הכמויות הגדולות של חומצת החלב שהולכת ומתגברת נקראת סף חומצת החלב. סף זה מתרחש בדרך כלל ברמות של 80%-85% מהדופק המירבי במאמצים מעל לדופק זה אין אפשרות להתמיד במאמץ לאורך זמן סף זה שונה מאדם לאדם וניתן לשינוי, הוא תלוי בכושר הגופני של האדם. לרצים למרחקים סף חומצת חלב גבוה (85%-90% מהדופק המירבי ) כלומר, הספורטאי הנ'ל יכול לעשות מאמצים קשים יחסית לאורך זמן, בדופק גבוה יותר, תוך התמודדות עם רמות גבוהות יחסית של חומצת חלב, וסילוקה בצורה יעילה מאשר לא ספורטאי שבאותה דרגת דופק כבר מגיע לשיא המאמץ ושיא העייפות. את סף חומצת החלב אפשר להעלות, וכך להגביר את הכושר הגופני זאת על ידי אימונים מתאימים להרמת סף חומצת החלב.