עקב העיסוק האינטנסיבי בספורט (כגון: לוחמי סומו), השומן הוא למעשה פריפריאלי בעיקרו ולא ויסטרלי, ואין להם עמידות לאינסולין. אם כן, לוחמי סומו אומנם סובלים מעודף משקל רב, אך הוא אינו מסכן חיים כמו של אנשים שאינם עוסקים בספורט כלל לוחמי סומו – השמנה ומחלות לב. מענפי קבוצה של אמנויות לחימה מודרניות שפותחו ביפן. נציין שבמקור היפני, אין חלוקה לקבוצות משקל, כך שלעתים מתמודד נאבק ביריב הכפול ממנו במשקל. בשנים האחרונות נעשו מספר מחקרים שבדקו את הקשר בין המשקל הגבוה של לוחמי הסומו ותפקוד מערכת לב ריאה וכן גם סוג ההשמנה והשפעותיה. ברם ישנן עדויות שעקב המשקל הגבוה של לוחמי הסומו, הלחץ  הנפשי, ושתיית המשקאות החריפים הרבה, תוחלת החיים הממוצעת של לוחמי סומו נמוכה בכ- 10 שנים מהממוצע ביפן (85.2- נשים ו- 78.3 לגברים).   במחקר שנערך באוניברסיטת Keio  ביפן (Keio University, Yokohama, Japan) בדק את הרחבת החדר השמאלי בלב ותפקודו והערכת הרכב גוף אצל לוחמי סומו מקצועיים מאוד שמנים. נבדקו 331 לוחמי סומו יפנים מקצועיים, בני כ-22, גובה כ-1.80 מ', ששוקלים בין 120-150 ק"ג. לא נבדקו במחקר זה נבדקים שסובלים ממחלות לבביות, סכרת, רמת שומנים גבוהה בדם או אסטמה.    נוסיף ונאמר שלוחמי סומו הנם בעלי יכולת מתפרצת וכוח מרבי משמעותי. דבר נוסף הנו יכולת ההתאוששות המרשימה שהנם מפגינים בין הסטים של הקרבות השונים (מהירה). למותר לציין שלאנשים שמנים ברמתם יש סביר להניח יש יכולת אירובית מועטה אך לוחמי הסומו מסוגלים להתאושש מהר בין המאמצים האדירים מול כוחות חזקים ביותר (המתאבק שמולם), כך שיכולת התאוששות מהירה היא אינדיקציה טובה ליכולת אירובית טובה.    לפי התוצאות – בקרב מתעמלים מקצועיים גדולי ממדים, פעמים רבות יש הרחבה של החדר השמאלי היוצאת מטווח הנורמה עבור כלל האוכלוסייה. מדובר בהסתגלות פיזיולוגית של הלב אצל המתעמלים הללו.  במחקר נוסף שנעשה באותה אוניברסיטה (Keio) בדק השמנה מורבידית (obesity) אצל לוחמי סומו. מדובר בהשמנה מורבידית בה ה- *BMI גדול מ- 30 ומוגדרת ככזו שמעלה את סיכוני התמותה. מסתבר שהסיכונים הכרוכים בהשמנה קלה-מתונה פחות ברורים.    כיום ידוע שיש יותר משמעות למיקום השומן מאשר לכמות שלו בגוף. שומן ויסטרלי (תוך בטני) הוא מסוכן ביותר, הוא מקיף את האיברים הפנימיים ועלול להביא למחלות ושונות כגון: סוכרת, חסימת עורקים ועוד. שומן פריפריאלי נחשב לפחות מסוכן משמעותית. השומן הויסטרלי יותר רגיש לקטכולאמינים* ועקב כך פחות רגיש לאינסולין (לפיכך הוא עמיד לאינסולין).    נמצא כי אצל אנשים שסובלים מהשמנה מורבידית אך עוסקים בפעילות ספורטיבית וניתן לייחס את השמנתם לקלוריות הרבות שהם צורכים עקב העיסוק האינטנסיבי בספורט (כגון: לוחמי סומו), השומן הוא למעשה פריפריאלי בעיקרו ולא ויסטרלי, ואין להם עמידות לאינסולין. אם כן, לוחמי סומו אומנם סובלים מעודף משקל רב, אך הוא אינו מסכן חיים כמו של אנשים שאינם עוסקים בספורט כלל. לפיכך, הסובלים מהשמנה ויסטרלית בעיקר שפיתחו עמידות לאינסולין מועדים לחלות בסוכרת.
לסיכום, השמנה בכל צורה מוריבידית או ויסטרלית אינה מומלצת וכשמדובר בלוחמי סומו הדבר משמעותי עוד יותר. נציין שבענף לחימת סומו בשל משקל הגוף הרב ההשפעה השלילית על המצב הבריאותי הנה רבה יותר, אך העיסוק בספורט מקצועי מסייעת רבות לצמצום גורמי הסיכון במידה משמעותית. ברם, יש מקום לבדוק את המצב הבריאותי, ה- BMI,  האם הם סובלים מבעיות אורטופדיות בעקבות ההשמנה ועוד. אזי הנם בסיכון רב מאוד לפתח מחלות מסוגים שונים במיוחד אם אינם עוסקים בספורט באופן עקבי במעגלי החיים שלאחר הפרישה.

(BMI* (Body Mass Index – מדד המסייע לאמוד את היחס בין הגובה והמשקל של הנבדק  על ידי שילוב של שניהם (משקל: גובה בריבוע). * קטכולאמינים – קבוצה של חומרים כימיים המיוצרים על ידי הגוף ומווסתים תפקידים חשובים בו כגון:תגובה למצבי לחץ.

מאת: ד"ר איתי זיו

מקורות:   http://www.accessmedicine.com.rproxy.tau.ac.il/content.aspx?aID=5371358&searchStr=sumo http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12633801 http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%95