נוסיף ונאמר שאימון היפרטרופיה מאופיין במנוחות קצרות (90-30 שניות) בממוצע. במידה והמנוחה תהיה ארוכה יחסית (לדוגמה מעל 2 דקות), תסולק בהדרגתיות חומצת החלב וירדו רמות הורמוני הגדילה ובכך יפחת האפקט המוביל לעלייה פוטנציאלית במסת השריר (לכן חשוב במיוחד להקפיד על זמני המנוחה באימון מסוג זה).
האם לתחושת כאב השרירים בזמן אימון משקולות עצים קשר להיפרטרופיה (העלאת מסת שריר)? האם מתאמן 'מן השורה' שלא חווה כאב מסוגל להגיע לרמת אימון גבוהה במיוחד? האם ככל שכאב בשרירים גבוה יותר הפוטנציאל להיפרטרופיה עולה בהתאמה? מה מקורו של הכאב בשרירים בזמן האימון? מסתבר שמדובר בחלק קטן מהשאלות השכיחות שעולות חדשות לבקרים בקרב מתאמנים ואנשי מקצוע בהקשר לאימון היפרטרופיה.      מקור כאב השרירים באימון היפרטרופיה   אימון משקולות המיועד להעלאת מסת שריר כולל עצימות גבוהה, חזרות ומנוחות קצרות שגורמות להעלאת חומצת החלב* בשריר ובהתאמה – העלאת נוכחות הורמון הטסטוסטרון והורמון הגדילה. שילוב זה יוצר שליחת חומצות אמינו לשריר ויצירת כמות גבוהה של חלבון המביאה ליצירת מיופיברילים (סיבי השריר) בשריר ולהיפרטרופיה. ריכוז גבוה של חומצת חלב מגביל את המתאמן ועלול למנוע ממנו להמשיך לבצע את האימון. ככל שהמתאמן ברמה גבוהה יותר, הוא יהיה מסוגל להתמודד עם חומצת חלב ברמה גבוהה מאוד. מכאן הדרך להשגת תוצאות טובות יותר – קצרה. לדוגמה, בריצת 400 מטר או 800 מטר מדובר בריכוז חומצת חלב גבוה במיוחד (עשוי להגיע לרמה של 25 מינימול) שרק מתאמן מקצוען יהיה מסוגל להתמיד ברמת אימון כה גבוהה. כשמדובר בהרמת משקולות למטרת היפרטרופיה רק מתאמנים מאומנים במיוחד או מפתחי גוף מתורגלים מסוגלים לעמוד ברמת אימון כה גבוהה ו'לסבול' חומצת חלב (כרוכה בכאב)  המרוכזת בשריר באופן משמעותי. הדבר לא אפשרי ולא ישים אצל מתאמן 'מן השורה' שיהיה עליו להפסיק את האימון או להפחית משקלים ולהאריך את זמני המנוחה במקרה זה. אם כך, ככל שריכוז חומצת החלב באימון משקולות שמטרתו היפרטרופיה יהיה גבוה יותר, הפוטנציאל להעלות מסת שריר יגבר גם הוא. למותר לציין שכשמדובר במתאמנים ברמה גבוהה שכיח להבחין באימון עם בן זוג או מדריך אימון אישי שמסייע ומעודד ברגעים הקשים (הרבים) באימון המשקולות. נוסיף ונאמר שאימון היפרטרופיה מאופיין במנוחות קצרות (90-30 שניות) בממוצע. במידה והמנוחה תהיה ארוכה יחסית (לדוגמה מעל 2 דקות), תסולק בהדרגתיות חומצת החלב וירדו רמות הורמוני הגדילה ובכך יפחת האפקט המוביל לעלייה פוטנציאלית במסת השריר (לכן חשוב במיוחד להקפיד על זמני המנוחה באימון מסוג זה). מנגד, חשוב לציין שהפסקות קצרות מדי בין הסטים (לדוגמה 20 שניות) לא יאפשרו לשריר להתאושש מהמאמץ והמתאמן יהיה חייב להפחית משקל באופן משמעותי על מנת לבצע את כל מספר החזרות שתכנן לבצע בכל סט באימון. בעיקרון, ככל שהמשקלים גבוהים יותר, זמן המנוחה מתארך (כמומלץ באימון היפרטרופיה  90-30- שניות בממוצע).
לסיכום, ריכוז חומצת החלב באימון המשקולות שמטרתו היפרטרופיה הנו המקור לכאב הידוע וככל שהמתאמן מסוגל לסבול מידת כאב גבוהה יותר כך הוא מגביר אץ הפוטנציאל להעלאת מסת השריר. חשוב לציין שדבר זה מתאים למתאמנים מאומנים. אלמלא כן העומס על מערכת שלד-שריר עולה באופן משמעותי ועימה הסיכוי – להיפצע.
*חומצת חלב – היא מוצר לוואי הנוצר בעת פירוק הגלוקוז בפעילות אנאירובית. הצטברות רבה מדי של חומצת חלב בשריר תגרום לעייפות ואף להפסקת הפעילות הגופנית.  חומצת החלב עשויה לעבור מהדם לשרירים הפועלים פחות ולאיברים אחרים – לב, כבד, כליות, אשר בהם ריכוז חומצת החלב נמוך יותר. ברקמות אלו היא יכולה למלא תפקיד של ספק אנרגיה. בכבד היא יכולה לשמש גם כחומר גלם לייצור גליקוגן. בהצלחה!
* צור קסטל –  M.S Sport & Exercise Science . מרצה לפיזיולוגיה של המאמץ  בקמפוס  'שיאים', באוניברסיטת תל אביב.