אמנם ניתן לחזק באימון פילאטיס את השרירים התנועתיים, אך הדגש העיקרי הנו על השרירים המייצבים. בפילאטיס תרגילים רבים מתבצעים ללא תנועה (כיווץ סטטי של השרירים) כך שההשפעה על העלאת מסת שריר אינה רבה במיוחד, לכן בשל אופי  התרגילים הנהוגים בשיטה זו צפויות  תוצאות פחות מרשימות (בהיבט של העלאת מסת שריר, הגברת חילוף החומרים ועוד) לעומת אימון המתבצע כנגד משקולות טיפים.

 שאלה: איך נדע אם התאמנו בדרגת קושי גבוהה דיה?   כשמדובר בפעילות אנאירובית ( מתייחס לתרגילים המתבצעים כנגד משקולות, משקל גוף, או אביזרי עזר שונים מומלץ שיתבצע כך שבחזרה האחרונה בכל תרגיל באימון קיים קושי לבצע חזרות נוספות.. באם במהלך אימון ההתנגדות הרגשתנו נוחה במיוחד, איננו חשים בקושי כלשהו וביכולתנו לבצע מספר חזרות רב ללא מאמץ ניכר, הרי שזה הסימן לביצוע אימון לא אפקטיבי (הנחיה זו מתייחסת  למתאמנים לאחר מספר שבועות של אימון). כשמדובר בפעילות אירובית יש לשהות בעת הפעילות בדופק של 70%-60% בקירוב (אצל מתאמנים מנוסים – אף יותר) מדופק מירבי המוגדר כ- 220 פחות הגיל לגברים ן- 226 פחות הגיל לנשים.   שאלה: האם יש קשר בין מספר החזרות המבוצע בכל תרגיל להשפעה על שרירי הגוף וההופעה החיצונית?    כן. מספר החזרות הנבחר בכל תרגיל משפיע באופן מהותי על צורתו של השריר ועל ההופעה החיצונית כולה לאחר מספר חודשי אימון. לדוגמה: תרגילים המתבצעים בטווח  חזרות של 15-8 במשקל גבוה יחסית (ככל שמספר החזרות רב יותר המשקל נמוך יותר –  ולהיפך) בכל תרגיל יניבו תוצאות טובות יותר לעומת ביצוע אותם תרגילים בטווח חזרות שבין  25-16 במשקל  נמוך יחסית כשהמטרה הנה העלאת מסת שריר, העלאת חילוף החומרים ועוד. שאלה: כמה פעמים יש לחזור על כל תרגיל באימון אנאירובי על מנת להשיג תוצאות ממשיות? •  יש להפעיל בכל אימון את כל קבוצות השרירים העיקריות בגוף (8 סה"כ): רגליים, חזה, גב, כתפיים, פושטי מרפק, כופפי מרפק, בטן, זוקפי גו.   •  בכל תרגיל יתבצעו 3 סטים וסה"כ – 24. בשלבים מאוחרים יותר לאחר מספר חודשי אימון ניתן לבצע יותר.  עד 27 סטים.    שאלה: האם מבחינת ההשפעה על השריר, יש הבדל בין ביצוע תרגילים המתבצעים כנגד משקולות לעומת תרגילים המתבצעים כנגד ממתחי גומי או אביזר עזר אחר?   בעיקרון לא!  חשוב במיוחד הנה דרגת העומס המופעל על השריר ופחות סוגו (משקולות, משקל גוף, אביזרי עזר וכדומה). כלומר: ניתן לבצע תרגילים כנגד משקולות והעומס באימון יהיה נמוך מאשר בביצוע תרגילים כנגד ממתח גומי. כאן המקום להזכיר  שבתרגילים המתבצעים כנגד משקל גוף לעתים העומס גבוה באופן משמעותי לעומת אימון זהה המתבצע כנגד משקולות או אביזרי עזר.   שאלה: האם ביצוע של אימון פילאטיס יספיק לחטב את הגוף?   תלוי! בפילאטיס מושם דגש רב חיזוק שרירי מרכז הגוף ( מכונים שרירי ה-   "core" ). אלה הם השרירים המייצבים את רצפת האגן,שרירי הבטן, זוקפי הגו ועוד). אמנם ניתן לחזק באימון פילאטיס את השרירים התנועתיים, אך הדגש העיקרי הנו על השרירים המייצבים. בפילאטיס תרגילים רבים מתבצעים ללא תנועה (כיווץ סטטי של השרירים) כך שההשפעה על העלאת מסת שריר אינה רבה במיוחד, לכן בשל אופי  התרגילים הנהוגים בשיטה זו צפויות  תוצאות פחות מרשימות (בהיבט של העלאת מסת שריר, הגברת חילוף החומרים ועוד) לעומת אימון המתבצע כנגד משקולות, משקל גוף וכדומה ומתבצע תוך כדי תנועה (ולפי הכללים).    האם מומלץ לכל אחד לרוץ?   אם אין בעיות רפואיות מיוחדות, עודף משקל, או גילאים מבוגרים (בהם יש לשקול ההמלצה על פעילות זו בהסתייגות) – מומלץ לרוץ. ניתן לבצע את הריצה בדרגת קושי קלה, אזי הסיכון לפגיעות, תחושה לא נוחה ועוד – קטנים.     האם ריצה משפיעה על הגוף באותו אופן כמו שחייה, רכיבה באופניים וכדומה? בריצה יש ניתוק של הרגליים מהקרקע. לעומת פעילויות שאין בהן ניתוק של הרגליים מהקרקע. הדבר משפיע לחיוב על הקומפוזיציה (המבנה) הגופנית וכן ניתן להשיג תוצאות טובות יותר לרבות: שימוש רב יותר בקלוריות, שיפור כושר גופני, הפעלה רבה יותר של שרירי הגוף השונים ועוד.     מה יכול להיות מסוכן בריצה?    סיכון בריצה עלול לבוא לידי ביטוי ב (רשימה חלקית): •  עלייה מהירה מדי בדופק ללא הכנה מתאימה למתאמן לא מיומן.   •  ריצה במשטחים שהמתאמן לא מורגל אליהם כגון: חול הים העמוק, שטח הררי ועוד והעלאת הסיכון לפציעה בשל כך.   •  גמישות שאינה מיטבית והעלאת הסיכון להקטנת טווח התנועה במפרקים ואף פציעה.   •  אימונים קשים מדי (ספרינטים, עליות) למתאמן שאינו מוכן לכך והעלאת הסיכון לפגיעות, אימון יתר ועוד.     •  האם נכון שלנשים מעל גיל ארבעים לא מומלץ לרוץ בגלל נושא של             צניחת רחם?   לנשים בנות 40 ומעלה פחות מומלץ להתחיל לרוץ אם עדיין לא רצו כל חייהן בשל חולשת שרירי קרקעית רצפת האגן. במקרה זה ניתן להמליץ על פעילויות אירוביות אחרות בהן לא מתנתקות 2 הרגליים מהקרקע כגון: הליכה, רכיבה באופניים, מחול אירובי, ועוד. למותר לציין שיש לבחון כל מקרה לגופו שלא אחת ניתן להבחין בנשים בנות 40 ומעלה המחזקות את קרקעית רצפת האגן באופן ספציפי, אזי אין מניעה שיבחרו בריצה כספורט האירובי המועדף עליהן.   •  האם כל פעילות גופנית משפיעה באופן זהה על העלאת חילוף החומרים?   לא! פעילות גופנית שאינה מתבצעת בדרגת קושי גבוהה דיה לא תשפיע באופן ממשי על חילוף החומרים. על מנת שיחול שיפור יש לדבוק בפעילות גופנית בה מתאמנים בדרגת עצימות גבוהה דיה (נכון לגבי כל סוגי הפעילויות הגופניות). הפעילות שתורמת באופן משמעותי על חילוף החומרים הנה כאמור פעילות אנאירובית הכוללת ביצוע תרגילים כנגד משקולות, אביזרי עזר או משקל גוף ופחות פעילות אירובית כגון: הליכה, ריצה, רכיבה באופניים, שחייה וכדומה.   האם אפשר להפוך את השומן לשריר ואת השריר לשומן?   לא. רקמת השומן ורקמת השריר הן רקמות שונות ולא ניתנות לשינוי. קרי, כאשר מתאמנים ייתכן מצב שבו ישנה עלייה במסת השריר וירידה באחוזי השומן. בעת הפסקת אימון לתקופה ממושכת ייתכן מצב שבו ישנה ירידה בנפח השריר (תופעה המכונה 'אטרופיה') ועלייה באחוז השומן .    האם על ידי ביצוע תרגילים שונים המיועדים לחיזוק שרירי החזה ניתן לעצב את החזה הנשי (שדיים) (לדוגמה: מראה פחות מדולדל, הרמתו וכדומה)?     לא! השדיים הם רקמה שומנית הנמצאת מעל שרירי החזה. לא ניתן לחזק שומן, ולא ניתן להשפיע על מבנהו באמצעות תרגילי חיזוק שונים. אם כך, התרומה המשמעותית בביצוע תרגילים שונים לחיזוק שרירי החזה הנה יצירת פרופורציה בין שרירי הגוף השונים, שיפור התנועתיות החשובה בכל גיל, אך מהותית במיוחד אצל אוכלוסייה מבוגרת ועוד.   האם כל סגנון שחייה יתרום להשפעה חיובית על מערכת לב- ריאה?   לא בהכרח! אצל חלק ניכר מהשוחים ישנה נטייה לבצע את התנועות באטיות יחסית (לדוגמה: סגנון חזה), במקרה זה קצב הלב  עולה מעט והתרומה החיובית של  המערכת האירובית (האופיינית בסוגי ספורט אחרים), חילוף החומרים הבסיסי, זירוז תהליך ההרזיה ועוד  – שולית.             האם קלוריה היא קלוריה? האם צריכה של 400 קלוריות של מזון מסוג מסוים העשיר במיוחד בשומן זהה למזון אחר שדל בשומן ועשיר ברכיבים תזונתיים אחרים?
ארוחה העשירה ברכיבי תזונה איכותיים הכוללת 400 קלוריות אינה דומה כלל ועיקר למזון אחר המכיל מספר קלוריות זהה אך עשיר בשומן. אחוזי השומן הגבוהים במיוחד ולרוב היעדר ויטמינים ומינרלים משפיעים במיוחד על אופן קליטת המזון ולכך השפעה גם על המצב הבריאותי. תפריט שעשיר במיוחד בשומן (לדוגמה:  50% שומן בתפריט היומי) יגרום לעלייה מהותית באחוזי שומן לעומת תפריט אחר המבוסס על רכיבי מזון איכותיים כשסך השומן הכולל בה הנו 25%. במקרה זה ההשפעה על עליית אחוזי שומן – נמוכה יותר.   האם צלילה משפיעה על שיפור בחילוף החומרים בגוף (BMR)?    עצימות הפעילות הגופנית בצלילה נמוכה במיוחד, מספר התנועות המבוצעות מתחת לפני המים לא רב. הציוד הנלווה, בעיקר הסנפירים ומאזן הציפה משפיעים על ההפחתה במספר התנועות המבוצעות בעת הצלילה ובד בבד על חילוף החומרים שכמעט ואינו מושפע.  מספר הקלוריות שנעשה בו שימוש בעת צלילה הנמשכת כ- 30 דקות  עשוי להסתכם  בעשרות קלוריות,  תלוי במשתנים שהוזכרו קודם ולכן זניח.     האם לתהליך הנשימה יש חשיבות בעת הפעילות הגופנית?    מסתבר שכן. קצב ועומק הנשימה עולים בזמן הפעילות הגופנית לשם אספקת חמצן לשרירים הפועלים. התופעה נראית בעיקר בפעילויות אירוביות כגון: הליכה, ריצה ורכיבה על אופניים המתבצעות במשך זמן ארוך לשם פיתוח מערכת הלב-ריאה. לעומת זאת, לגבי אימון המשקולות אשר תפקידו לפתח כוח, סבולת ומסת שריר ומאופיין בעיקר בעבודה אנאירובית הנעשית בזמן קצר ובעצימות בינונית-קשה, קיימת סברה שאין שימוש בחמצן כך שהנשימה אינה הכרחית אך לא כך הוא הדבר. תהליך הנשימה חיוני בעת אימון המשקולות כדי לשמור על הלחץ התוך חזי ומסייע בשיפור טכניקת הרמת המשקל ובהחזרת הדם מהשרירים אל הלב דרך הורידים, כך שהספקת החמצן למוח לא תיפגע.   האם מומלץ לאכול לאחר שנת לילה?   שנת לילה מהווה צום. הרי הגוף ממשיך להשתמש באנרגיה בזמן שינה ואספקת המזון נפסקת. בבוקר מאגרי הגלוקוגן דלילים. אימון במצב הזה יכול לגרום לחולשה, סחרחורת לפגוע במסת השריר ועוד. במידה ואתם מתאמנים בבוקר מומלץ לאכול משהו פחמימתי קטן כחצי שעה לפני האימון. חטיף אנרגיה יעשה את העבודה.   בכל שעה אחרת ביום מומלץ להגיע כשעתיים לאחר ארוחה קלה (200 קק"ל). אם אכלתם ארוחה דשנה המתינו 3-4 שעות.   האם מומלץ לבצע אימוני ספיננג כל יום בעצימות גבוהה במיוחד (אימון למתקדמים)?   עקב עצימותו הגבוהה של האימון, רצוי שמתאמנים מתחילים יבצעו  לא יותר משלושה אימונים לא רציפים בשבוע על מנת לאפשר התאוששות נאותה. אימון יום יומי ברמות דופק גבוהות בין 80% ל-  100% מהדופק המרבי לא מומלץ ועלול לגרום לתופעת אימון יתר המאופיינת בעייפות כרונית, הפרעות שינה בלילה, עצבנות וחוסר ריכוז.