קשה להגדיר האם ההתמכרות לפעילות הגופנית באה עקב עצם ההנאה מהפעילות הפיזית או מהפרעה פסיכולוגית נלווית. לדוגמא, במחקר שנערך על נשים המוגדרות כמכורות לפעילות גופנית נראה שלכמעט חצי מהמשתתפות נלוו גם הפרעות אכילה. אולם מתאמנים רבים נהנים מתחושת ההתעלות לאחר אימון אשר מובחנת בעיקר בקרב רצים למרחקים ארוכים כ""Runners' High. 

 "אני מתאמנת 6 פעמים בשבוע, שוחה שעתיים בבוקר והולכת שעה וחצי בערב", אמרה אישה בת 50 שהתחילה רק להתאמן לפני כחודשיים.   "אני רץ מדי שבוע 150-140 ק"מ" אמר בחור בן 25 המשתתף להנאתו במרוצים שונים.   "אני מבצעת כל יום לפחות 4 שעות פעילות גופנית כגון: הליכה, שחייה, פילאטיס, יוגה או חדר כושר" אמרה אישה בת 60 המנויה בקנטרי קלאב במרכז הארץ.   אילו אמרות שכיחות של אנשים המכורים (!!) לפעילות גופנית.   פעילות גופנית היא דרך מומלצת לשיפור הבריאות ואיכות החיים. אולם כאשר היא הופכת למרכז חייו של האדם ובאה על חשבון מחויבויות אחרות כגון: משפחה, חברים ועבודה, יש חשש שקיימת התמכרות פיזיולוגית ו/או פסיכולוגית לעיסוק בפעילות גופנית. אדם המכור לפעילות הגופנית עסוק במחשבות אובססיביות על משקלו, מבנה גופו, תכנית האימון ובציפייה לאימון הבא. המכורים לפעילות גופנית עשויים לבצע מספר אימונים ביום ולא יעלה על דעתם להימנע מהאימון גם במקרה של פציעה, חולי או מחויבות הקשורה לחייהם האישיים.   ההתמכרות עשויה להופיע בפגיעה לפחות בשני תחומי חיים מתוך הארבעה:   1.  פסיכולוגית-התנהגותית –חשיבה כפייתית על כל נושא הכושר ובניית סדר היום על פי זמני האימון.   2.  חברתית ותעסוקתית – העדפת האימון על חברים ועבודה.   3.  משפחה – העדפת האימון על צרכי בן/בת זוג והילדים.   4.  פיזית-גופנית – יציאה לאימון גם בחולי ופציעה.   הסימנים להתמכרות לפעילות גופנית הם:   •  העדפה להתאמן לבד ולא ביחד עם קבוצה. •  חזרה על אותם סוגי אימונים כגון: ריצה ארוכה או ספינינג. •  אימונים הנמשכים מעל לשעתיים ביום. •  מדידה וחישוב כפייתי של המשקל וכמות הקלוריות שנעשה בהן שימוש. • אימון גם בזמן מחלה או פציעה. • אימון עד לסף כאב ומעליו. •  העדפת הפעילות הגופנית על כל מחויבות אחרת.   קשה להגדיר האם ההתמכרות לפעילות הגופנית באה עקב עצם ההנאה מהפעילות הפיזית או מהפרעה פסיכולוגית נלווית. לדוגמא, במחקר שנערך על נשים המוגדרות כמכורות לפעילות גופנית נראה שלכמעט חצי מהמשתתפות נלוו גם הפרעות אכילה. אולם מתאמנים רבים נהנים מתחושת ההתעלות לאחר אימון אשר מובחנת בעיקר בקרב רצים למרחקים ארוכים כ""Runners' High. תחושה זו באה עקב העלייה, תוך כדי האימון, ברמת האנדרופינים המיוצרים על ידי הגוף ודומים בהרכבם הכימי לסם המורפין. האנדרופינים עולים בעיקר בזמן אימון ארוך המתבצע בעצימות גבוהה כגון: ריצה למרחק ארוך (30 דקות לפחות) או אימון משקולות עצים.   עליית האנדרופינים תורמת לתחושה טובה וליכולת להתמיד באימון למרות הכאב הכרוך במאמץ. אולם, לא כל האנשים אכן חווים את תחושת ההתעלות ולא כל מתאמן מתמכר לפעילות הגופנית. לכן, מתי ניתן להגדיר אדם כמכור לפעילות גופנית? ניתן לומר שכאשר העיסוק בפעילות הגופנית נעשה כפייתי ובא על חשבון מחויבויות אחרות בחיים ואף פוגע בבריאות המתאמן, יש צורך בבדיקה פסיכולוגית העשויה לעלות על בעיה אחרת באופיו של האדם הגורמת להופעת הכפייתיות בנושא בריאותו וכושרו הגופני.     למותר לציין שפעילות גופנית מומלצת במיוחד, אך כשהיא מבוצעת באופן לא מבוקר שעות רבות בשבוע תוך הוצאת אלפי קלוריות מאימון גופני בלבד (לעיתים אף למעלה מ- 5000 קלוריות בשבוע!) היא עלולה להיפגע המערכת החיסונית ולהעלות את הסיכוי לתחלואה. בל נשכח שמדובר במקרה זה במתאמנים 'מן השורה' ולא ספורטאי הישג. לפיכך, במקרים הללו חשובה במיוחד תשומת הלב לתופעה של ההתמכרות לפעילות גופנית על מנת שהשכר לא ייצא בהפסד.