1. מוקצה מספר שעות רב יותר ללימודי פיזיולוגיה, תזונה, מתודיקה של ההדרכה, אימון בקבוצות קטנות ועוד.

2. נוספו 30 שעות לימוד בנושא פעילות גופנית בבריאות וחולי – סקירת המחלות השכיחות הקיימות ותרומת הפעילות הגופנית להפחתת גורמי הסיכון וטיפול במחלה (כגון" סוכרת, אוסטיאופורוזיס, מחלת הסרטן, השמנה ועוד).

3. בכל מוסד ייבנו מבחני יכולת שונים שיהיו חלק בלתי נפרד מהקורס ועל התלמיד יש חובה לעבור אותם ולהוכיח למעשה שהנו ברמת יכולת גופנית גבוהה דיה. 

שוק ההכשרות של מדריכי כושר בישראל גדל בשנים האחרונות באופן משמעותי ומספר האנשים הבוחרים ללמוד תחום מסוים בתחום הכושר לרבות: מדריכי חדר כושר, מדריכי פילאטיס, יוגה, מחול אירובי ועוד נמצא בעלייה מתמדת. מבין כל קורסי ההכשרה בישראל קורס מדריכי חדר כושר כולל את מספר המשתתפים הגדול ביותר. ברם, נציין ונאמר שחלק ניכר כיום מאלה שלומדים את התחום לא ממש מתכוונים לעבוד בכך במשרה מלאה או חלקית, אלא בעיקר לומדים זאת על מנת להעמיק ידיעותיהם בתחום באופן ממשי.
תחום האימון הנו מורכב ביותר ומוכרות גישות רבות ומגוונות על מנת להשיג מטרת אימון זו או אחרת ובהחלט ניתן להבחין במצבים בו מתאמן פלוני מעוניין להתאמן בחדר הכושר על מנת להפחית 10 ק"ג ממשקל גופו, להעלות מסת השריר ובעיקר להפחית באופן ממשי את אחוז השומן התת עורי בגופו. הרי במידה והוא פונה לשני מדריכים לקבל את חוות דעתם, סיכוי סביר שיקבל 3… דיעות/גישות שונות. וזו, אגב, עוד סיבה מדוע בוחרים אנשים מסוימים (שלעיתים בשלהי קריירה או אף בפנסיה) לעבור קורס הכשרה בסיסי ולקבל את הכלים החשובים לשמירה על הבריאות והשגת מטרות אימון שונות.
תוכנית הכשרת קורס מדריכי חדר כושר (כמו עוד עשרות סוגי קורסים אחרים המופיעים בחוק הספורט) מוכתבת על ידי מנהל הספורט – משרד המדע והספורט). קרי, מספר שעות הלימוד בקורס, אישור המרצים, המתקן, תוכנית הלימודים הכוללת ועוד – כל זאת הנו בכפוף לאישור הרגולטור ונאכף על ידי מפקחים מטעמו על בסיס קבוע. אגב, בקורסים שאינם תחת פיקוח הרגולטור כגון: מדריכי ספינינג, מדריכי פילאטיס, מדריכי פלדנקרייז, מדריכי קיק בוקס, מדריכי פיטבול ועוד מאות (!) אחרים השיקול לגבי מבנה הקורס, רמת המקצועיות, היקף השעות, המתקן ועוד, נתון לשיקולו הישיר של המדריך/הגוף שמבצע ואין לו שום קשר לרגולטור. מדובר, אגב, בקורסי הכשרה לא מעטים שנעשים על ידי מוסדות רבים ומהווים בסיס חשוב להצלחה והתקדמות בתחום.
נציין ונאמר שמבחינת החוק על מנת להדריך בחדר הכושר יש לעבור קורס באחד המוסדות המוכרים על ידי רשויות המדינה. קורס זה הנו בסיסי ועל מנת לקבל כלים יישומיים חשובים נוספים, מומלץ לעבור הכשרות נוספות. מעבר קורס ההכשרה הבסיסי בהצלחה מקנה תעודת מדריך חדר כושר שתקפה למעשה לכל החיים (נכון לשנה זו – 2013) ואין הכרח מבחינה חוקית ללמוד במהלך השנים קורסים והכשרות נוספות על מנת לחדש התעודה וזאת בשונה ממדינות לא מעטות בעולם שם יש הכרח לצבור נקודות קרדיט בפרק זמן מסוים קבוע מראש וללמוד בקורסים והשתלמויות שונים על מנת להמשיך ולעבוד בתחום.
תוכנית הכשרת מדריכי חדר הכושר עברה השנה (2013) שינוי ממשי והיא מתוכננת להיות מיושמת כבר החל מחודש ספטמבר.   השינויים הנם בעיקר בתחומים הבאים:
1. מוקצה מספר שעות רב יותר ללימודי פיזיולוגיה, תזונה, מתודיקה של ההדרכה, אימון בקבוצות קטנות ועוד.
2. נוספו 30 שעות לימוד בנושא פעילות גופנית בבריאות וחולי – סקירת המחלות השכיחות הקיימות ותרומת הפעילות הגופנית להפחתת גורמי הסיכון וטיפול במחלה (כגון" סוכרת, אוסטיאופורוזיס, מחלת הסרטן, השמנה ועוד).
3. בכל מוסד ייבנו מבחני יכולת שונים שיהיו חלק בלתי נפרד מהקורס ועל התלמיד יש חובה לעבור אותם ולהוכיח למעשה שהנו ברמת יכולת גופנית גבוהה דיה.
4. מספר השעות הנלמד סך הכל בקורס עלה והנו מעל ל- 300 שעות!
5. התכנים העיוניים והמעשיים עברו שדרוג ממשי וכיום מוקצה מספר רב יותר של שעות ללימוד תחומים שהנם טרנד של ממש בשנים האחרונות כמו: אימון פונקציונלי, אימון קרוספיט ועוד.
6. ישנם יותר שיעורים מעשיים בקורס במתכונתו החדשה.
7. הדרישות האקדמיות – גבוהות יותר.

ניתן לומר שמדריכים שייקחו חלק בקורס מדריכי חדר כושר החל מספטמבר 2013 ואילך יהיו בעלי כלים רבים יותר לאמן ולהשיג מטרות אימון שונות של המתאמנים. הדבר חשוב במיוחד מכיוון שאחת הבעיות השכיחות בתחום הנה שלמדריך כושר ממוצע חסרים כלים רבים לשם אימון מושכל של האוכלוסייה המגוונת אותה הוא פוגש במהלך הקריירה שלו. נציין ונאמר שבמקרים רבים ניתן לראות שיש מתאמנים שמעוניינים להשיג יותר ממטרת אימון אחת לדוגמה: גבר בן 49 הסובל מסוכרת נעורים ומעודף משקל ומעוניין להפחית ממשקל הגוף ואחוז השומן, למתן את רמת הסוכר בדם, אך לא רק, הוא מעוניין להעלות באופן ממשי מסת שריר. במקרה כזה יש צורך בידע לא מועט בתחומים שונים שבספק אם למדריך הממוצע יש אותו.

הקשר בין הרמה המקצועית של המדריך למידת ההצלחה בתחום
אחד מהפרמטרים החשובים ביותר אצל מדריכי כושר הנו רמת המקצועיות. מדריך מקצועי הנו בעל ידע נרחב בתחומים רבים ומסוגל לתת פתרונות טובים למתאמנים אותם הוא מאמן במהלך הקריירה שלו. ככל שהידע הנו רב תחומי ניתן לבנות למעשה תוכניות אימונים טובות יותר שיסייעו להשגת מטרת האימון באשר היא. כאן המקום לציין שבתחומים מסוימים אין הרחבה בקורס מדריכי הכושר הבסיסי ומי שמדריך שמעוניין להתמקצע בתחום כמו אימון נשים בהיריון ולאחר לידה, אימון אפקטיבי לאנשים כבדי משקל, שיקום פציעות ספורט באמצעות אימון ועוד ועוד חשוב שיעבור קורס מתאים על מנת לקבל כלים יישומיים לטיפול בסוג מתאמנים אלה. חשוב גם לדעת שמדריכים מצוינים שעובדים מזה תקופה ארוכה בתחום ומשתכרים משמעותית מעל הממוצע במשק בכלל (עשויים להשתכר 15,000 ₪ – 25,000 ₪ בחודש ויותר) מאופיינים בהכשרה רב תחומית. או אז גם הדרך להשגת מטרת האימון באשר היא קצרה באופן יחסי – נקודה חשובה במיוחד מכיוון שכל מתאמן באשר הוא מצפה להשיג את מטרת האימון בפרק זמן סביר. מדריך מעולה יידע לעשות זאת!

מה מאפיין מדריכי כושר מעולים (רשימה חלקית):
1. הנם, כאמור, בעלי הכשרה רחבה במיוחד מבחינה מקצועית.
2. הנם בעלי ניסיון רב באימון בכלל וסוגי מתאמנים מגוונים ושונים – בפרט.
3. הנם מקצועיים ומקצוענים כאחד וכאן המקום לחדד נקודה זו. מדריך כושר שהנו בעל ידע רב מאוד רב תחומי יוגדר מקצועי בתחומו אך לא בהכרח מקצוען! המדריכים המקצוענים ניחנים בתכונות רבות נוספות שמבדלות אותם באופן ממשי מהמדריך המקצועי כגון: אופן ההתנהלות, עמידה בלוחות זמנים, אינטליגנציה רגשית ברמה גבוהה במיוחד ועוד. לכן, ייתכן גם מצב בו מדריך הנו מקצועי במיוחד אך לא ממש מצליח בתחום כי אינו מקצוען. אגב, נציין שעל מנת להיות מסטר בתחום מסוים ישנה גישה שיש לצבור לפחות 10,000 שעות של ניסיון בתחום בו עוסקים (מכונה גם "חוק ה- 10,000 שעות").
4.  אינטליגנציה רגשית ברמה גבוהה במיוחד.
5. הופעה אסתטית ומרשימה ההולמת מדריך כושר המוגדר כמקצוען.
6. התנהלות מעולה בכל הקשור לקשר בין האימונים, אופן גביית הכספים, הוגנות וכדומה (חלק למעשה ממקצוענות).