מעניינת העובדה, שגם בביצוע פעילות גופנית בצורה נכונה במשך חצי שעה מידי יום, ניתן לשפר באופן משמעותי את המשתנים שהוזכרו לעיל הרכב הגוף הנחוץ אצל שחקני כדורגל ,שוער, בלם, מגן, קשר (קדמי/ אחורי) וחלוץ אלה תפקידי השחקנים במשחק הכדורגל. מעניינת העובדה שלכל אחד משחקנים אלה מטלות מסוימות המצריכות ממנו תנועתיות במגרש. לפיכך לגודל הגוף, הרכבו (ראה פירוט בהמשך) והיכולת הספורטיבית השפעה רבה על מידת התנועתיות במגרש.    הרכב הגוף מתייחס לשני מרכיבים עיקריים: מסת הגוף השמן (השומן) ומסת הגוף הרזה (כל מה שאינו שומן). כשמדובר באוכלוסייה הרחבה חשוב להקפיד על אחוזי שומן בטווח הממוצע התקין (גברים 20%-13% שומן) ונשים (28%-23% שומן). חריגה מעבר לטווחים אלה עלולה להשפיע על הנטייה  להופעת מחלות מסוגים שונים, על ההופעה האסתטית, להגביל את האדם בתנועתיות היומיומית ועוד. אצל כל אדם, הפעיל גופנית או שאינו פעיל המדד החשוב ביותר הנו אחוז השומן ולא משקל הגוף. לכן, טבלאות החישוב המקובלות של BMI, המתייחסות למשקל ביחס לגובה או טבלאות של טווחי משקל רצויים בהתאם לגובה אינן מתאימות בצורה גורפת, מכיוון שאינן מביאות בחשבון את הרכב הגוף.    אצל ספורטאים הרכב הגוף משמעותי במיוחד וקשור ישירות ליכולתם הספורטיבית. כשעסקינן בשחקן כדורגל הסובל מעודף  משקל ואחוזי שומן גבוהים, הוא לא יוכל לנוע במגרש  במהירות ולכך תהיה השפעה ללא ספק על התוצאה. דוגמה נוספת הנה אתלט, למשל, בריצות קצרות או ארוכות, צריך להיות מאופיין באחוזי שומן נמוכים. לפיכך, על מנת שתתאפשר תנועה מהירה אצל שחקני כדורגל הרכב הגוף צריך להיות נמוך מהממוצע וזאת בשל אופיו של משחק הכדורגל, המצריך מרכיבי כושר גופני כגון: מהירות, זריזות, כוח מתפרץ, קואורדינציה, שיווי משקל, סבולת לב ריאה ועוד. שחקן כדורגל בעל אחוזי שומן גבוהים יתקשה לנוע במגרש ולבצע פעולות ספורטיביות ייחודיות אותן הוא נדרש לבצע כגון: תנועה מהירה, יציאה מהמקום באופן מתפרץ, שינויי כיוון (המתבצעים בתדירות רבה במיוחד ) ועוד. אזי, להרכב הגוף במקרה זה חשיבות רבה עוד יותר מכיוון שחלק רב מהמשימות הגופניות- ספורטיביות מצריכות הפעלה של כוח יחסי (תלוי באחוזי השומן לעומת המסה השרירית). כך שככל ששחקן הכדורגל הנו בעל אחוזי שומן גבוהים יותר, סביר שיתקשה לבצע בדיוק ובמהירות את הפעולות והמטלות הספורטיביות השונות.   על מנת להפחית אחוזי שומן ולשמור על רמה מסויימת של אחוזי שומן חשוב מאוד להקפיד על תפריט תזונתי המוגבל קלורית, אינו עשיר יתר על המידה באחוזי שומן, לבצע פעילות אירובית ואנאירובית כאחד ובד בבד שמירה על אורח חיים ספורטיבי תורמת גם היא לא מעט (לדוגמה: צריכת אלכוהול, עישון, חוסר בשעות שינה ועוד עלולים לגרום לעלייה באחוזי השומן ולירידה ביכולת הספורטיבית).  במקרים שיש צורך להפחית במשקל הגוף חשוב לציין שלאופן הירידה במשקל חשיבות רבה. ירידה מהירה מדי במשקל אצל מתאמן 'מן השורה' והן אצל ספורטאי תגרום לירידה במסת גוף רזה ובד בבד על הירידה ביכולת הספורטיבית. כמשדובר בשחקני כדורגל הדבר הנו משמעותי במיוחד ומשפיע על התוצאות.    בקבוצות כדורגל מהשורה הראשונה בעולם (לדוגמה: בבונדסליגה הגרמנית, הפרמייר ליג האנגלית, לה ליגה הספרדית, הסרייה א' האיטלקית והפרימייר דיוויזיון הארגנטינאית) משחקים שחקנים שערכם הכספי מוערך בעשרות מיליוני דולרים ולמצב בריאותם, הרכב גופם, יכולתם הספורטיבית והתפוקה במגרש חשיבות רבה בהיבט הכלכלי. אי לכך, בקבוצות מקצועניות הצוות המקצועי המלווה את הקבוצה הנו רב במיוחד וכולל: מאמן, עוזר מאמן (לפחות אחד), פיזיותרפיסט, רופא ספורט, דיאטן קליני המתמחה בספורט מקצועני, פסיכולוג ספורט ועוד. למותר לציין, שלדיאטן הקליני ההשפעה על הרכב התפריט היומיומי והרכב הגוף בהתאמה אצל הכדורגלן. נוסיף ונאמר שבקבוצות מקצועניות הרכב הגוף נבדק חדשות לבקרים וישנה הקפדה רבה על התזונה ואורח החיים ואילו בליגות הנמוכות יותר מושם פחות דגש לכך ובהחלט ניתן להבחין בכדורגלנים (לא רק, גם בענפי ספורט אחרים) המאופיינים באחוזי שומן הגבוהים בהרבה מהמומלץ.   האם אחוזי שומן נמוכים במיוחד ישפיעו לחיוב על יכולת השחקן במגרש?   אצל גברים ואצל נשים ישנו סף תחתון של אחוזי שומן שירידה ממנו נמוך ממנו עלולה להיות כרוכה  בסיכון בריאותי. מקובל שאצל גברים הסף התחתון הנו כ- 5% ואילו אצל נשים סף התחתון הנו כ- 12%. מפתחי גוף הנם דוגמה טובה – אחוז השומן בגופם נמוך במיוחד ועשוי להגיע בזמן תחרויות אצל גברים לרמה של 4%-3% ואצל נשים ל- 8%-7%.  ההבדל, בשונה משחקני כדורגל (או שחקנים בענפי ספורט אחרים) הם אינם נדרשים לבצע פעולות ספורטיביות מורכבות, ואינם נדרשים להתמודד פיזית עם שחקנים יריבים. בשני המקרים הללו , פרט למקצועות ספורטיביים ספציפיים, הרכב הגוף אינו תורם לביצוע אופטימאלי.   אצל ספורטאים וכן גם בקרב האוכלוסייה הרחבה, באחוזי שומן נמוכים מדי שכיח להבחין גם בהפרעות אכילה המלוות בבעיות מסוגים שונים כגון: שינויים במצב הרוח, הפסקת המחזור החודשי אצל נשים, איבוד שיער, אימוני יתר, בעיית פציעות כרונית, בעיות שלד, הפרעות הורמונאליות שונות ועוד. אחד הדברים החשובים בעת ביצוע תהליך חיובי לשינוי הרכב הגוף הנו ההקפדה על הפחתת אחוזי השומן תוך פגיעה מינימאלית במסת השריר. על פניו הדבר אפשרי, אך בפועל מדובר במשימה קשה במיוחד מכיוון שמדובר בשני תהליכים פיזיולוגיים שונים ומנוגדים: האחד קטבולי (הפחתת אחוז/כמות השומן) והשני – אנאבולי (עלייה במסת השריר). אם כך, חשוב להקפיד על ייעוץ מקצועי בתזונה ובאימון עצמו על מנת שהניסיון לרווח לא יצא בהפסד. במקרה זה הדבר יתבטא בהפחתת אחוז השומן ובמסת השריר במקביל ובאופן משמעותי ומכאן הדרך לפגיעה בתוצאות הספורטיביות ואולי אף במצב הבריאותי – קצרה.   תדירות בדיקת אחוז השומן   מומלץ לבדוק מדי תקופה מספר שבועות את אחוז השומן הן אצל האוכלוסייה הרחבה והן אצל ספורטאים. אדם שיודע שצפויה לו בדיקת אחוזי שומן בתאריכים מסוימים במשך השנה כמעט אוטומטית מודע יותר למזון הנכנס לפיו ולשמירה על אורח חיים בריא בשגרה . את בדיקת אחוזי השומן יש לבצע במקביל לבדיקת משקל הגוף וזאת על מנת לחשב מה מבין מרכיבי הגוף  השתנה – מסת שריר ו/או מסה שומנית.   לסיכום, הרכב הגוף חשוב לכל אדם באשר הוא, אך כשמדובר בספורטאי מקצוען כמו כדורגלן הדבר הנו בעל חשיבות עליונה וזאת על מנת לשמר יכולת גופנית מעולה למשך מספר שנים (תקופת הקריירה) , להפחית את הסיכוי לפציעות ואת חומרתן והחשוב ביותר – שיפור ביכולת המשחק והתוצאות בהתאמה.

מאת: ד"ר איתי זיו ופז שוסטר


*פז שוסטר – דיאטן קליני, מתמחה בתזונת ספורט