חוק התזונה  בישראל:
מעניינת העובדה שבארץ לאחרונה אושר חוק התזונה שלמעשה משמעותו הינה שרשאים לבנות תפריטים רק דיאטניים קליניים המאושרים על ידי משרד הבריאות. חשוב לציין  שעד כה במקרים רבים ניתנו תפריטים על ידי מדריכי כושר והעוסקים באורח חיים בריא ובמידה מסויימת, כפי שמצוין לעיל עם סיכון מסוים וזאת למרות המצוין לעיל 
הרכבת תפריטים לאוכלוסיות שונות, הנחיות לתזונת ספורט, קיום סדנאות בתום התזונה, מענה על בסיס קבוע בפורומים שונים ברשת האינטרנט ועוד מהווים רק רשימה חלקית ומצומצמת של פעולות אותן מבצעים חלק ממדריכי הכושר הפועלים בישראל.
מדובר בתופעה לא קטנה כלל ועיקר וחלק ממדריכי הכושר אף מתהדרים בתארים מחמיאים כמו: "יועץ תזונה", "מומחה לתזונת ספורט", מומחה לתזונת ילדים" ועוד. הבעייתיות הגדולה בעניין הנה שעל ידי מתן הנחיות שגויות לתזונה או בניית תפריט תזונתי הלוקה בחסר ניתן לגרום לבעיה בריאותית לאנשים בכלל ובד בבד למתאמנים. כשמדובר באנשים הלוקים בפתולוגיות שכיחות (כמו סוכרת) הרי מתן תפריט לא מדויק עלול לגרום להיפרגליקמיה או להיפוגליקמיה באימון או אחריו ולפניו. מדובר על תופעות שכיחות במיוחד אצל חולי סוכרת ולכן איזון רמת הסוכר עם תזונה ייחודית מותאמת ופעילות גופנית מומלצת מסייעת רבות במיתון הבעיה. כאן המקום להזכיר את "פרשת רמדיה" המפורסמת שהייתה קשורה בתחלואה חמורה ומוות בתינוקות. הדבר התרחש בישראל עקב חסרונו של ויטמין B1 בתרכובת צמחית של מזון לתינוקות. תינוקות רבים הופנו לחדרי מיון בבתי חולים עם ליקויים בהתפתחות מערכת העצבים. לפיכך, ניתן להסיק שכשל בתפריט התזונתי לאוכלוסיות שונות עשוי בהחלט לעלות ביוקר.
ההשכלה בתחום התזונה של מדריכי הכושר
מדריך חדר כושר (או תחומים אחרים), לומד במסגרת הקורס הבסיסי 15 שעות תזונה כללית עם מעט מיקוד לתזונת ספורט. מתוך 15 שעות הלימוד שעה אחת מוקצית למבחן גמר. היקף השעות הללו נקבע על ידי מינהל הספורט (שהנו הזרוע המבצעת של קורסי ההכשרה בישראל) ושייך למשרד המדע והספורט.
חלק מהמדריכים בוחרים לעיתים ללמוד בקורסים נוספים על מנת להעמיק עת ידיעותיהם אך הדבר נעשה על סמך רצונם ואין הכרח חוקי ללמוד תחום התזונה (או תחומים אחרים למעט מקרים מיוחדים כשמדובר בקורסי מאמנים).
לימודים בסך של 15 שעות לימוד מקנים ידע בסיסי בהחלט ולא מאפשרים להרכיב תפריט או לתת הנחיות שונות למתאמנים השונים או לאוכלוסייה שאינה עוסקת בספורט. לשם השוואה דיאטן קליני לומד לתואר ראשון 4 שנים מלאות, מאות רבות של שעות לימוד ומבחנים וסטאז' הנערכים מטעם משרד הבריאות בישראל. רק לאחר מכן הוא רשאי לייעץ לאנשים שונים, לבנות תפריטים ובכלל לייעץ לסובלים מפתולוגיות שונות. בנוסף, חשוב לציין שחלק מהדיאטנים אף בוחרים ללמוד תארים מתקדמים יותר – תואר שני או שלישי. להשכלה כללית, נציין גם שתנאי הקבלה ללימודי תזונה אינם נמוכים כלל ועיקר ומעט תלמידים מתקבלים למסלולים השונים הקיימים באוניברסיטה העברית בירושליים, בשלוחה של האוניברסיטה ברחובות, באריאל ובתל חי בצפון הארץ. על מנת להבין את מורכבות נושא התזונה נציין גם שאפילו דיאטן קליני ממוצע חסר כלים בסיסיים לטיפול בספורטאים מכיוון שמדובר בתחום שלא נלמד באופן רשמי בישראל ויש לצורך כך להשתתף בקורסים והשתלמויות רבות הנערכות בישראל או ללמוד באופן רשמי בחו"ל. לפיכך דיאטן בוגר אחד מבתי הספר, סביר שהנו בעל ידע חסר בתחומי תזונת הספורט והכנת ספורטאים לתחרויות.
מדריכי כושר שונים בעלי יוזמה וכריזמה מספקים פותחים לעיתים קליניקות ייעוץ במועדוני הכושר השונים, או לחילופין מייעצים במסגרת בניית תוכנית אימונים. אזי, מתאמנים הפוקדים את אותן קליניקות עשויים להיות בהחלט: מתבגרים המתאמנים וסובלים מאנורקסיה, חולי לב שמתאמנים לשם שיפור מצבם הבריאותי, אנשים הסובלים מהשמנה מורבידית ועוד. מפחיד וחסר אחריות! למדריכים השונים אף אם למדו בקורסים נוספים והשתלמויות חסרים כלים רבים לטיפול בבעיה במרבית המקרים.
  חוק התזונה  בישראל
מעניינת העובדה שבארץ לאחרונה אושר חוק התזונה שלמעשה משמעותו הינה שרשאים לבנות תפריטים רק דיאטניים קליניים המאושרים על ידי משרד הבריאות. חשוב לציין  שעד כה במקרים רבים ניתנו תפריטים על ידי מדריכי כושר והעוסקים באורח חיים בריא ובמידה מסויימת, כפי שמצוין לעיל עם סיכון מסוים וזאת למרות המצוין לעיל.

תוצאות מחקר בנושא  הכשרה בתחום תזונה אצל מדריכים מחו"ל
במחקר שנערך במרכז הרפואי ע"ש וטרנס, סליסבורי  שבצפון קרוליינה שבארה"ב נבדק הידע המקצועי של מאמני כושר בקולג' על תזונה על מנת לאתר מהן ההמלצות העיקריות שלהם. 296 מאמנים בצפון קרוליינה בקולג'ים שונים מילאו שאלונים דרך המייל. המאמנים הם מהתחומים הבאים: טניס, שחיה, ריצת שטח, רכיבת אופניים הררית, כדורסל, התעמלות קרקע, גולף, פוטבול והאבקות. השאלון חולק ל- 15 חלקים המתייחסים לאלמנטים שונים בתזונה ו- 70% מהשאלון נענו נכונה בממוצע על ידי המאמנים. לא נמצא קשר ישיר בין הידע של המאמנים בתזונה לבין הגיל, המגדר, הקולג' בו לימדו, שיעורי ההפסד/ניצחון של מתאמניהם והשנים בהן הם עצמם חוו תזונה שאינה מאוזנת. המאמנים דיווחו על בעיות תזונתיות רבות של אתלטים בקולג', בעיקר – ריבוי אכילת ג'אנק-פוד ( (JUNK FOOD-  שתרגומו על פי מילון אבן שושן: "כינוי למזון תעשייתי שערכו התזונתי – מועט") , הרגלי אכילה גרועים ודיאטה שאינה מאוזנת. לפי הממצאים רצוי להעביר את המאמנים בקולג'ים סדנה שנתית על תזונה.   כלים יישומיים לפיתרון
על מנת להיזהר ובד בבד להשיג את מטרות האימון ללא סיכון בריאותי ובעיות אחרות מוצעים הטיפים הבאים:
1. לבדוק שתפריט תזונתי ניתן רק על ידי איש מקצוע מוסמך.
2. לא לחשוש לבדוק מידת ההשכלה של המדריך או איש מקצוע אחר והיכן למד.
3. תשומת לב להשגת מטרות שהוצבו מראש. במידה ולמרות אימוץ התפריט ואורח החיים לא מושגות מטרות האימון יש לבדוק היטב מקור הבעיה.
4. בעיות בריאותיות ותחושות לא טובות עקב אימוץ תפריט קיצוני ודל במיוחד בקלוריות או בשומן (או ברכיבי מזון אחרים) הנו בהחלט אות אזהרה.
5. במקרים רבים מומלץ לשלם יותר ולשכור שירותיו של איש מקצוע רציני בתחום התזונה על מנת להשיג תוצאות ללא סיכון בריאותי או ירידה ביכולת הגופנית.