הטלת כידון 

ענף הטלת הכידון מנצל כמה עקרונות בסיסיים מתחום הביומכניקה. מהירות הזריקה, הזוית בה הזורק משחרר את הכידון  וגורמים אווירודינמיים (זרימת האוויר מול וסביב הכידון משפיעה על תנועתו ומהירותו).   על הזורק להשיג, כמובן, מהירות רבה במיוחד והדבר תלוי בכוח ששריריו יכולים להפיק ולכן מסת שריר גדולה חשובה בענף ספורט זה. מלבד השגת מהירות חשובה מאוד הזוית בה הכידון משתחרר. כעיקרון, הזוית האופטימאלית הינה °45, אך היות והכידון מוטל מנקודה  הגבוהה יותר מנקודת הנחיתה שלו הזוית בה יש לשחרר את הכידון בעת הזריקה הינה בין °38 – °40. כדי להעלות את זווית השחרור, האתלט מגביה את חרטום הכידון לפני שחרור הכידון. שחרור הכידון במהירות נמוכה תגרום לו לנוע בזוית קטנה יותר, ולהפך. לכן גם לגובה הוצאת הכידון יש חשיבות בהשפעה על המרחק הסופי.   לסיכום: מהירות השחרור היא הגורם החשוב ביותר בהטלת הכידון ולכן עדיף כידון דק יותר על מנת להפחית את ההתנגדות לו (דק ככל המותר) והזוית הרצויה להטלה היא בין °38 – °40.   טכניקת הטלת הכידון : שליטה במהירות הריצה ומצב הטלה טוב יאפשרו עוצמה מירבית אשר תעניק לכידון זווית אופטימאלית בטוחה. זורקים המצליחים לאחד שני גורמים אלו ישיגו עמדת הטלה אפקטיבית.   החלק הראשון של ההטלה מורכב מ-   15-12 צעדי ריצה שבחלקו הגדול הזורקים אוחזים את הכידון מעל הכתף במצב המאפשר ריצה מאוזנת ונינוחה תוך כדי יצירת תאוצה הדרגתית השולטת ביכולתו של הזורק ליצור כוח מקסימאלי של הגו הבא לידי ביטוי בתנועת הזריקה. מהירות הריצה תלויה במהירות הגוף ומהירות הפשיטה של השרירים.   לאחר 10-7 צעדים, הזורק נוטה הצידה ומכין את הכידון לזריקה תוך שהוא מסתובב בהדרגה ומטה את הגו לכיוון הרגל האחורית על מנת ליצור עמדת זריקה טובה.   לפני צעדי הזריקה, הזורק ייגע בקרקע עם רגלו הימינית (אם הוא זורק ימיני) לפני שמשקל גופו ינוע מעל ומאחורי הרגל. על הזורק לאחוז את הכידון מאחורי מרכז הכובד (נקודת שיווי המשקל של הכידון) ובסיבוב להיות מאחורי הרגל הימינית.   בשלב זה הקו של הרגל הבולמת יהיה כ- °30 ביחס לקרקע (הזוית תלויה במהירות הריצה – מהירות ריצה גדולה יותר תצריך זווית גדולה יותר).  הזורק מתקדם במהלך השינוי מריצה לעמדת זריקה תוך הגברת מהירות צעדיו בהתאמה.   כאשר המשקל נע קדימה מהרגל התומכת, הרגל הימינית נעה על מנת להצטרף לפעולת המשיכה ועל מנת לאפשר למותן הימינית לבצע פעולה מהירה לתוך הזריקה. העברה זו של משקל כנגד ההתנגדות של הרגל הקדמית מתרחשת לפני סיבוב של הכתפיים לפנים (המותניים מסתובבות קצת לפני הכתפיים).   הרגליים נמצאות בפישוק רחב כך שהרגל האחורית משלימה את תנועתה לפני שהרגל הקדמית נוגעת בקרקע.   הרוטציה בגו בעת ההטלה מתרחשת כתוצאה מההתנגדות שמעבירה הרגל הקדמית. סיבוב מהיר בברך האחורית מוסיפה לתנועת מותן מהירה ביחד עם רוטציה והגבהה של המפרק אשר הכרחית לסיום פעולת ההחלפה של היד הזורקת.   אם הזורק יטה חזק מדי (גו מתוח מדי) רגליו יהיו בפישוק, המותניים לא יעברו מעל הרגל הקדמית והוא יסתובב בציר לא מדויק מעל המותניים, יקטין את רדיוס התנועה וימשוך את הכידון מטה. סיום ההטלה מבוצע על ידי סיבוב החוצה של המפרק.   הכנה גופנית לזריקת כידון : אימון משקולות רגיל משמש לעיתים קרובות זורקי כידון. תרגילים באמצעות מוטות או רצועות אלסטיות יכולים לשמש כדי ליצור תנועות הדומות לאלו המבוצעות בזריקה תוך כדי הוספת התנגדות לשם העלאת הכוח והעצימות. תרגילי שיווי משקל והפעלת שרירים מייצבים  (Core – שרירי הליבה ) יכולים לעזור בהעברת הכוח מהקרקע דרך הגוף אל הכידון. מתיחות, אימוני גמישות ואימוני ספרינטים (אנטרוולים) משמשים לצורך הגברת מהירותו של הזורק בנקודת הזריקה ואת מהירות הכידון. הכנה גופנית לזריקת כידון (המשך מאתר אחר) : זורקי כידון צריכים לשלב כוח ומהירות. הם צריכים להיות בנויים כאצנים. ירכיים חזקות הכרחיות. תרגילים יעילים לדוגמא הם: קפיצות, Squat, מכרעים, קפיצות לרוחק מעמידה. לגפיים והגו העליונים ניתן לבצע תרגילי התנגדות עם משקולות אך אין צורך להשתמש במשקולות כבדות מדי. בנוסף, כל תרגיל המחקה את תנועת השרירים בעת ביצוע הזריקה עשוי להתאים.   הזריקה : מה שחשוב להבין בזריקת כידון הוא שזוהי זריקה, לא גלגול, לא השלכה באוויר, לא הנפה. זריקה! ולכן המומנטום מגיע לא מהיד או מהזרוע אלא מאצבעות הרגליים. דרך כף הרגל, הקרסול, הברך, הירך, גו, כתף ורק אז דרך הזרוע היד ולבסוף אצבעות כף היד.   הדרך הטובה ביותר להבין את תנוחת הזריקה היא להתחיל מלמטה למעלה:   רגליים: עמוד על הצד יחסית לקו הזריקה כאשר רגל שמאל קרובה לקו (לזורקים ימיניים) ופישוק ברוחב כתפיים. הגוף פונה הצידה לקו בעוד שהראש פונה לכיוון הזריקה. זרועות : מקם את זרוע שמאל לצידך כך בגובה הכתף כך שתפנה לכיוון הזריקה. אחוז את הכידון עם יד ימין והרם אותה עד אשר היא מעל לגובה הראש. חוד הכידון צריך להיות בגובה העין. הגוף כולו נמצא כעת בקו ישר.   תנועת הזריקה : מצורת המעמידה המתוארת קודם יש להישען על הרגל הימינית לקחת צעד קדימה עם הרגל השמאלית ולסובב אותה כך שאצבעות הרגל השמאלית יפנו לכיוון הזריקה. יש להשאיר את משקל הגוף על הרגל הימנית. כעת יש להרים את עקב ימין ולהתחיל להסתובב על אצבעות רגל ימין – הקרסול יסתובב והברך בעקבותיו ואז הירך. תגיע לנקודה בה הירכיים פונות לכיוון הזריקה אבל בו בזמן יש לשמור על אותה התנוחה בחלק הגוף העליון (היד הימינית עדיין ישרה מאחוריך והחזה פונה הצידה).   כעת היד הימנית יכולה לנוע. קודם, הכתף נעה קדימה ואז המרפק תנוע. באופן בלתי נמנע המרפק תתכופף אבל יש לנסות להקטין את הכיפוף על ידי כך שהמרפק תעבור בגובה הראש ותפנה קדימה. לבסוף היד נכנסת לפעולה ובעת השחרור מאפשרת לכידון לצאת מן היד. החלק האחרון בגוף שנוגע בכידון הוא קצה האצבע המורה שביד.  בעת התנועה הזו היד השמאלית נשארת קדימה. מטרתה לשמש כמחסום. יש לזכור שצריך לעצור לפני קו הזריקה והצד השמאלי נשאר קשיח על מנת למנוע מן הזורק ליפול קדימה יתר על המידה.   הריצה : הריצה היא חלק בלתי נפרד מזריקת הכידון. היא מוסיפה מהירות וכוח לזריקה בהשוואה לתנועה האיטית המעורבת בזריקה ממצב עמידה.                                                מאת: ד"ר איתי זיו                                                               מקורות http://en.wikipedia.org/wiki/Javelin_throw http://www.squidoo.com/javelin