מחקר שנערך בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד בארצות הברית.
המחקר בדק את ההשפעה של כאב כרוני על הקשר בין השמנת יתר ותפקוד פיזי ונכויות אצל אנשים מבוגרים.
המחקר בדק למעלה מ-700 אנשים בני שבעים ומעלה. הם חולקו לפי ה – BMI שלהם לבעלי משקל תקין, עודף משקל והשמנת יתר. הם מילאו שאלונים לגבי התפקוד היומיומי שלהם, נכויות וביצעו מבדק פיזי קצר. מידת הכאב הכרוני שלהם הוערכה על פי מספר המפרקים הכאובים שלהם. בקרב המבוגרים שסבלו מהשמנת יתר נמצא כי הם סבלו מכאב כרוני רב יותר ותפקוד פיזי נמוך יותר לעומת שתי הקבוצות האחרות. הממצאים היו תקפים בעיקר עבור הנשים, ופחות – לגברים. ככל שרבו אזורי הכאב, כך עלה הסיכון לנכות אצל הנבדקים.

השמנת יתר, בעיה שכיחה שלא עומדת להיעלם כל כך מהר מהעולם – להיפך! היא  מתוכננת להחריף עוד יותר. הטיפול בה מורכב עד מאוד ויש צורך בתוכנית מניעה עוד בטרם ישנה החרפה כה גדולה של המשקל, אחוז השומן, המצב הבריאותי ומה לא. הפגיעה הנה בעשרות מישורים שמשפיעים קשות על איכות החיים של האדם השמן. נציין ונאמר שאדם כבד משקל לא מתנהל באופן זהה לאדם רזה מבחינות רבות ולא בטוח גם שמצליח יותר ממנו, למרבה הצער. כמובן שלא ניתן לומר זאת בהכללה אך מהמחקרים הרבים בתחום נמצא קשר הדוק בין עודף משקל והופעה אסתטית גרועה לפשרות בנושא תעסוקה, בן זוג ועוד. בנוסף, העלות הכלכלית הכרוכה אצל אדם כבד משקל, במקרים רבים, גדולה יותר מאשר אנשים רזים לרבות: רכישת בגדים בחנויות למידות גדולות, קנייה וצריכה רבה של מזון מסוגים שונים, טיפולים רפואיים רבים ועוד.

מבחינת תפקוד גופני נציין שאותם כבדי משקל מוגבלים בחלק גדול מהמקרים מבחינה תנועתית. מדובר בקשיים בביצוע תנועה יומיומית וכמובן – ספורטיבית. יציאה מהרכב, עמידה על רגל אחת, התלבשות וכדומה. או אז, האיטיות והמסורבלות – שכיחים למדי. הדבר גם גורם לחוסר חשק/רצון להיות פעיל יותר מדי במהלך היום, עד כדי כך שמספר הצעדים היומי ובכלל מספר השעות המושקע בפעילות גופנית במהלך השבוע – נמוך משמעותית מהמומלץ. במידה ומדובר בכאבים או פציעות במערכות שלד-שריר הדבר עוד יותר חמור וקשור לביצוע פיצויים שונים בתנועתיות היומיומית והספורטיבית (אם בכלל מתבצעת). חשוב להאיר הנקודה שייתכנו מצבים בהם גם עודף משקל נמוך יחסית, אך אחוז השומן גבוה עד מאוד. גם זו בעיה משמעותית. מכיוון שלא רק המשקל הנו הפקטור להסתכלות אלא גם (ולעיתים – בעיקר) – הרכב הגוף. או אז, גם אנשים הנראים מהצד ממוצעים ובעלי משקל תקין, ייתכן שהנם עם אחוזי שומן גבוהים עד מאוד (למשל, אישה בת 32 שלה  48 אחוז שומן או גבר בן 44 המאופיין עם 35 אחוז שומן). לכך השלכות מהותיות שליליות מבחינה אסתטית, בריאותית, תנועתיות יומיומית, הורמונאלית ועוד.
הגיל, למרבה הצער, לא מיטיב עם האדם. התפקוד הגופני ואף הנפשי יורד על בסיס קבוע ואיכות החיים, במרבית המקרים, אינה כתמול שלשום. רבים מהמבוגרים והקשישים לוקים במחלות שונות ואף ניתן להבחין בקשישים שסובלים מצירוף של כמה מחלות – בעיה לא פשוטה. אגב, יש לציין, שלא הגיל הנו הפקטור העיקרי בנושא היארעות מחלות אלא, אורח החיים (וכמובן גנטיקה למרות שלאורח החיים משקל רב יותר!). עד כדי כך, שישנם קשישים לא מעטים שלא בטוח כלל שבוחרים להגיע לגיל 120 (כפי שמאחלים להם מדי שנה בשנה ביום ההולדת) ולא בטוח כלל גם שלגיל – 100……

הכאב הנו גם סימפטום הקשור למשתנים מסוימים: הגיל, עודף המשקל, מחלות מסוגים שונים (למשל, פיברומיאלגיה, טרשת נפוצה ועוד) ועוד. ישנו קשר בין מידת המשקל, ה- BMI ופרמטרים נוספים לכאב. כבדי משקל ו/או בעלי BMI גבוה סובלים יותר במעגלי החיים.
בנוסף, נציין שלדבר יש קשר גם לנכויות זמניות או צמיתות מכיוון שאי הפעלה גופנית כרוכה בהיארעות בעיות מסוגים שונים. המשפט המפורסם שנעשה בו שימוש רב הנו: You Don’t Use It, You Lose It If  קרי, מה שלא עובד – אובד. יש להפעיל את מערכות הגוף השונות על מנת לא להביא לניוון שרירי או אחר. אגב, ניתן להביא כדוגמה את הרכב בו אנו נוסעים מדי יום. הרי במידה ולא ניסע בו מספר ימים וכמובן – מספר שבועות ויותר, יחול בלאי, המצבר יאזל, האוויר בגלגלים יפחת, יהיה צורך לאחר מספר חודשים להחליף, ככל הנראה, שמן ומים ועוד. אם כך, יש צורך לנסוע ברכב על בסיס קבוע על מנת לשמור על תקינותו של הרכב בקביעות.
נציין בנקודה זו מחקר שנערך בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד בארצות הברית (Division of General Medicine and Primary Care, Department of Medicine, Beth Israel Deaconess Medical Center, Harvard Medical School, Boston, Massachusetts.USA).
המחקר בדק את ההשפעה של כאב כרוני על הקשר בין השמנת יתר ותפקוד פיזי ונכויות אצל אנשים מבוגרים.
המחקר בדק למעלה מ-700 אנשים בני שבעים ומעלה. הם חולקו לפי ה – BMI שלהם לבעלי משקל תקין, עודף משקל והשמנת יתר. הם מילאו שאלונים לגבי התפקוד היומיומי שלהם, נכויות וביצעו מבדק פיזי קצר. מידת הכאב הכרוני שלהם הוערכה על פי מספר המפרקים הכאובים שלהם. בקרב המבוגרים שסבלו מהשמנת יתר נמצא כי הם סבלו מכאב כרוני רב יותר ותפקוד פיזי נמוך יותר לעומת שתי הקבוצות האחרות. הממצאים היו תקפים בעיקר עבור הנשים, ופחות – לגברים. ככל שרבו אזורי הכאב, כך עלה הסיכון לנכות אצל הנבדקים.

לסיכום, קיים קשר בין מידת השמנה לבין כאב כרוני, בעיות בתפקוד היומיומי ובכלל –  איכות החיים. חשובה מאוד תשומת לב מירבית לכך ואם ניתן – טיפול בזמן לפני שהבעיה מחריפה וקשה עוד יותר לטפל בה.