קיימות הוכחות אפידמיולוגיות שעבודה במשמרות מביאה להשמנת יתר, סכרת ומחלות קרדיווסקולריות, כנראה בשל הקושי להסתגל לשינה ואכילה בשעות לא קבועות ואנורמליות לעיתים. המחקר הנוכחי בדק את ההשפעה של שינויים במערכות התנהגותיות – מעגל צום/אכילה ומעגל שינה/ערות על המטבוליזם ועל הסיכון להשמנת יתר, סכרת ומחלות לב-ריאה ג'ט לג וההשפעה על חילוף חומרים .

ארצות הברית, מקסיקו, פרו, אוסטרליה, ניוזילנד, סינגפור ועוד, הן רק רשימה חלקית של ארצות שהטיסה אליהן כרוכה בחוויית הג'ט-לג. מדובר בתופעה שכיחה במיוחד ומסתבר שאנשים הטסים על בסיס קבוע למדינות רחוקות וחזרה מהן לנמל הקבע חווים ג'ט לג בשל שינויים בשעון הזמן המשפיע על התפקוד הפיזיולוגי של האדם.
תופעת הג'ט-לג שכיחה גם אצל העובדים במשמרות אזי הם חשופים לאותן הבעיות, וזאת בשל השינוי החל בשעון הביולוגי- ביום הם ישנים ובלילה הם עובדים. השעון הביולוגי מושפע בעיקר מתגובת הגוף למצבי אור וחושך אך מושפע גם מהמערכת ההורמונאלית, זמן העירות, פעילות גופנית בשעות מסוימות ועוד.
מסתבר שלתופעת הג'ט-לג השפעות  פיזיולוגיות רבות כגון: הפרעות שינה, תיאבון מוגבר, הרעה במצב חילוף החומרים ועוד.
התופעה שכיחה במיוחד ומסתבר שככל שהאדם חווה יותר מצבים של ג'ט לג – ישנה סבירות שיסבול פחות. לדוגמה: טייסים, דיילים, העובדים במשמרות וכדומה. חווים על בסיס קבוע ג'ט לג ולומדים להסתגל לכך מבחינה גופנית.
נשאלת השאלה האם רצוי או לא רצוי להתאמן במצב של ג'ט לג?
במצב של ג'ט לג חשים בעייפות, ייתכנו הפרעות בתפקוד היומיומי הרגיל המתבטאות בירידה במידת הויטאליות, תיתכן הרעה בפריסתלטיות (תנועתיות) של מערכת העיכול ועוד.
פעילות אירובית בהחלט עשויה לתרום להקלה בג'ט לג והנה מומלצת. לעומת זאת פעילות אנאירובית עשויה להשפיע לשלילה על היכולת לישון או לנוח אחרי האימון וזאת בשל הפרשת מוגברת של הורמונים (הן אנבוליים והן קטבוליים) בזמן ולאחר הפעילות.
הדבר משתנה מאדם לאדם ותלוי בפרמטרים רבים כמו: עצימות האימון, סוג האימון המבוצע (אימון משקולות, אביזרי עזר, קרוס פיט וכדומה) עיתוי הג'ט לג (ככל שחולפים הימים הג'ט לג נעשה פחות חמור והאדם מסתגל למצב החדש), במידת הפעילות היומיומית (רבה, מועטה) ועוד.
למותר לציין שכשמדובר בספורטאים הדבר אקוטי במיוחד, מכיוון שכשספורטאי נדרש לטוס לתחרות במקום המרוחק אלפי קילומטרים ללא הסתגלות מתאימה של מספר ימים ולעיתים אף – שבועות לתנאים החדשים במקום התוצאות אותן ישיג תהיינה פחות טובות.
במחקר שנערך במחלקה לרפואת שינה בביה"ח לנשים ע"ש בירגהם בבוסטון  שבארה"ב (Division of Sleep Medicine, Brigham and Women's Hospital, Boston, USA) נבדקו שינויים מטבוליים ושינויים במערכת לב-ריאה עקב אי התאמות בשעון הביולוגי.
קיימות הוכחות אפידמיולוגיות שעבודה במשמרות מביאה להשמנת יתר, סכרת ומחלות קרדיווסקולריות, כנראה בשל הקושי להסתגל לשינה ואכילה בשעות לא קבועות ואנורמליות לעיתים. המחקר הנוכחי בדק את ההשפעה של שינויים במערכות התנהגותיות – מעגל צום/אכילה ומעגל שינה/ערות על המטבוליזם ועל הסיכון להשמנת יתר, סכרת ומחלות לב-ריאה. במחקר השתתפו 10 מבוגרים – 5 נשים, 5 גברים שבילו 10 ימים בתנאי מעבדה שם אכלו וישנו בכל שלב על פי השעון הביולוגי ביממה לפי 28 שעות. הנבדקים אכלו 4 ארוחות שוות קלוריות בכל יממה של 28 שעות. במשך 8 ימים נמדדו מדי שעה ערכי לפטין בפלזמה, רמות האינסולין, גלוקוז וקורטיזול והקטכולאמינים* בשתן נמדדו פעמיים בשעה. בנוסף, נמדדו כל שעה לחץ דם, קצב לב, צריכת חמצן וקצב חילוף החומרים לפי גזים בנשימה. טמפרטורת ליבת הגוף נמדדה באופן שוטף לאורך 10 ימים. הנבדקים למעשה ישנו ואכלו בשעות שונות מהשעון הביולוגי שלהם, מה שהביא לעליה של 6% ברמת הגלוקוז בדם, 22% עליה ברמות האינסולין, עליה של 3% בלחץ הדם העורקי  וירידה של 20% ביעילות השינה. ממצאים אלו מדגימים את ההשפעות השליליות של שינויים בשעון הביולוגי הטבעי, שקורים בעבודת משמרות או בג'ט-לג.
* קטכולאמינים – קבוצה של חומרים כימיים המיוצרים על ידי הגוף ומווסתים תפקידים חשובים בו כגון:תגובה למצבי לחץ.

במחקר נוסף שנערך במכון למדעי העצב באוניברסיטת לואיס פסטור בסטרסבורג שבצרפת (Institut de Neurosciences Cellulaires et Intégratives, Centre National de la Recherche Scientifique, Université Louis Pasteur, Strasbourg, France.) נבדק הג'ט לג וההשפעה על מדדי בריאות. על פי המחקר מסתבר שתזונה עשירה בשומנים משנה את הסינכרון של השעון הביולוגי עם אור.
במחקר זה נבדקה תזונה רוויה בשומן במכרסמים שמביאה לשינויים מטבוליים המחקים את הסינדרום המטבולי באדם, לרבות השמנה מורבידית ועמידות לאינסולין. המחלות המטבוליות הללו מקושרות לשינוי זמני בתפקודים פיזיולוגיים רבים. בתנאי אכילה מסויימים, כמו תזונה עשירה בקלוריות, הסנכרון של השעון הביולוגי עם האור משתנה. הניסוי נערך בעכברים – במשך 3 חודשים. קבוצה אחת אכלה מזון עשיר בשומן והשנייה אכלה מזון דיאטטי. מדי יום נבדקה טמפרטורת הגוף של העכברים ומידת הפעילות שלהם על גלגל משחק. לעכברים שאכלו מזון עשיר בשומן הייתה עליה ב-BMI, רמות גבוהות יותר של סוכר בדם ואינסולימניה. ברמה ההתנהגותית והפיזיולוגית, שינויים אלה הביאו לכוונון איטי יותר של טמפרטורת הגוף לאחר ג'ט-לג שנבע מכוונון השעון 6 שעות לאחור (התבטא בשעות אור רבות יותר).
האיגוד הבינלאומי לרפואת ספורט (International Federation of Sports Medicine) פרסם את שורת המלצות הבאה לאתלטים הנאלצים לעבור מספר אזורי זמן כדי על מנת להתחרות במיטבם:
לפני הטיסה:
• תכנן את פרטי הנסיעה מראש כדי להפחית מצבי מתח.
• צבור שעות שינה רבות בימים לפני הטיסה.
• שנה בהדרגתיות (30 -60 דק' ביום) מספר ימים לפני הטיסה את שעת שנת הלילה בהתאם לשעת השינה ביעד הטיסה.
• היעזר בשעות האור והחושך על מנת לסגל את השעון הביולוגי.
• בצע אימונים בזמן המקביל לזמן התחרות ביעד הטיסה.

בזמן הטיסה:
• הרבה בשתיית מים ומיצי פירות וצמצם שתיית אלכוהול וקפאין על מנת להימנע מהתייבשות עקב האוויר היבש במטוס.
• בצע תנועות, מתיחות, תרגילים איזומטריים קלים וצעד במטוס לפחות בכל שעה.
• השתמש במסתמי אוזניים כדי להפחית את ההיחשפות לרעש שיפגע באיכות השינה.
•    לא מומלץ לטול כדורי שינה מבלי להתייעץ ברופא.

בהגעה:
• המנע מאכילת מזונות חריפים ומתובלים כדי להימנע משלשול ואיבוד נוזלים.
• בצע פעילות גופנית קלה בכדי לשחרר את השרירים. ייתכן ורצוי שתתאמן באולם סגור על מנת להימנע מנטיית השעון הביולוגי להשתנות בעקבות החושך בחוץ.
• הימנע מאימונים עצימים בימים הראשונים לאחר הטיסה.

בטיסה לכיוון מזרח:
• נסה לסגל את גופך להקדים את השעון הביולוגי על ידי צמצום החשיפה לאור בבוקר לאחר ההשכמה והגבל היחשפות לאור בלילה לפני ההירדמות.
• בימים לפני הטיסה ניתן לדחות את שעת השינה וההשכמה בכ- 30דק' ביום.

בטיסה לכיוון מערב:
• לפני הטיסה הגדל את החשיפה לאור ב- 4 השעות לפני השינה וצמצם את החשיפה לאור ב- 4 השעות לאחר ההשכמה.
• בהדרגתיות דחה את השינה וההשכמה ב- 30 – 60 דק' ביום מספר ימים לפני הטיסה.
• לאחר ההגעה ליעד, השתמש בשעון מדינת המוצא על ידי הגדלת ההיחשפות לאור מחצות ועד 4 בבוקר והגבל את ההיחשפות לאור מ – 5 ועד 9 בבוקר.

לסיכום, תופעת הג'ט לג שכיחה במיוחד בשל אורח החיים והטיסות הרבות (בעיקר הטרנסאטלנטיות) ושכיחות העבודה במשמרות. שמירה על אורח חיים בריא, שימוש בתוספים מתאימים (כמו מלטונין) יסייעו למיתון תופעת הג'ט לג.

* צור קסטל –  M.S Sport & Exercise Science . מרצה לפיזיולוגיה של המאמץ  בקמפוס  'שיאים', באוניברסיטת תל אביב.

* ד"ר איתי זיו