לעיסוק בהרמת משקולות או בפיתוח גוף תחרותי עלולות אם כן להתלוות הפרעות אכילה, בולמיה ולעיתים אף תסמונות המקבילות לאנורקסיה. בשונה מאנורקסיה, שהסובלים ממנה ילקו לרוב בביטחון עצמי נמוך, רוב מפתחי הגוף התחרותיים סובלים מביטחון עצמי מופרז. חשוב להיות ערים למצבים אלה ולהפנות לאיש מקצוע אם יש חשש למצבו הפיזי ו/או הנפשי של המתאמן.
הקשר בין ארנולד שוורצנגר לאנורקסיה
מחקרים חדשים מעלים כי מפתחי גוף רבים סובלים מתסמינים הדומים דווקא לאלה שתוקפים אנורקסיות: דיאטות מופרזות, שימוש בחומרים אסורים ודימוי גוף בעייתי

בשנים האחרונות חלה עלייה במספר האנשים המתאמנים באינטנסיביות על בסיס קבוע לשם העלאת מסת שריר ואף למטרת פיתוח גוף תחרותי. מרבית המתאמנים המעוניינים בשיפור האסתטיקה הגופנית באמצעות העלאת מסת שריר, המכונה היפרטרופיה, אינם מעוניינים בממדים של מפתח גוף בפוטנציה. פיתוח גוף מאופיין בשמירה על אורח חיים ספורטיבי, קפדני וקשה ביותר, ולכן רק מעטים מהמתאמנים מסוגלים להגיע לרמות הגבוהות של פיתוח גוף.
מחקרים חדשים מראים התפתחות בתשומת הלב שמקדישים גברים צעירים להופעתם הפיזית, ממש כמו נשים צעירות. אבל, בשונה מנשים ששואפות להשיג גוף רזה, רוב הגברים שואפים להגדיל את מסת השרירים שלהם. לשם כך אותם גברים מוציאים ממון רב על תוספי מזון מסוגים שונים (לעיתים אף באופן מופרז שאינו מסייע למקסום התוצאות), שימוש בסטרואידים אנבוליים שתורמים רבות להעלאת מסת השריר בתקופה קצרה (בתלות בתנאים כגון היקף אימונים רב דיו, עצימות אימון גבוהה במיוחד, תזונה מתאימה, קיצור זמן ההתאוששות ועוד). ואולם, שימוש על בסיס קבוע בסטרואידים האנבוליים הוכח כמזיק לבריאות ואינו מומלץ כלל, אלא במקרים בהם קיימות בעיות רפואיות, בעיקר הורמונליות.

בישראל המודעות לפיתוח גוף קטנה יחסית, אך מספר העוסקים באימוני משקולות
והיפרטרופיה נמצאת בעלייה מתמדת. בתקופת אימון קצרה יחסית, של כמה חודשים, ניתן להשיג תוצאות טובות באמצעות אימון מתאים, תזונה ושמירה על כללים פשוטים. כגון:

•  מספר אימוני כוח רב יחסית במהלך השבוע – לפחות 3.
•  אימוני כוח מפוצלים – במקרה זה מפעילים בכל אימון מספר קבוצות שרירים אחרות. למשל, ביום אימון אחד מפעילים את קבוצות השרירים: גב, רגליים, פושטי מרפק ושרירי הבטן ואילו ביום אחר – מפעילים את קבוצות השרירים: חזה, כתפיים, כופפי מרפק וזוקפי גו.
•  מספר חזרות באימון ההתנגדות – הקפדה על טווח חזרות של 20-6 חזרות בממוצע.
•  זמני מנוחה קצרים יחסית בין סט לסט באימון ההתנגדות.
•   הקפדה על תפריט מתאים התומך בתהליך ההיפרטרופיה – צריכת חלבון ופחמימות בכמות וביחס מספקים הכרחיים לשם השגת תוצאות.
•  עצימות אימון גבוהה דיה – בכל סט המבוצע באימון ההתנגדות חשוב להקפיד שבחזרות האחרונות יחול קושי ממשי לבצע חזרות נוספות.

וכאן, לפעמים, מתחילה הבעיה

אנורקסיה נרבוזה מאופיינת במסת גוף נמוכה (מסת שריר ומסת עצם), ונחשבת למחלת נפש לכל דבר ועניין. האנורקסיות תופסות את עצמן כשמנות, והדבר גורם להתנהגויות שונות המעודדות הפחתת משקל ואחוזי שומן באמצעים כגון דיאטה היפו קלורית (דלת קלוריות)  ועיסוק מוגבר מאוד בפעילות ספורטיבית. הנזקים הבריאותיים והנפשיים עקב מחלת האנורקסיה מתבטאים בנשירת שיער, בעיות קשות במערכת העיכול, אובדן המחזור החודשי, בעיות תפקודיות, ליקויי יציבה, דיכאון ועוד. המאובחן רואה את גופו בצורה מעוותת: אף על פי שהוא רזה מאוד ואף כחוש, הוא רואה את עצמו כשמן. חלק מהאנורקסיות אינן מצליחות להירפא מהמחלה ומתות.

בשנים האחרונות נרשמה עלייה במספר בגברים המאובחנים כאנורקסים. במקביל לגברים השואפים להפחית בצורה קיצונית את משקל גופם, ניתן לראות עלייה גם במספר הגברים הרוצים להעלות את מסת השריר שלהם באופן קיצוני.

במחקר שנערך באוטווה נבדקה ההתנהגות בשלוש קבוצות: גברים מפתחי גוף, גברים ספורטיביים וגברים לא ספורטיביים. המחקר השווה את שלוש הקבוצות לגברים עם הפרעות אכילה בולמיות. במסגרת המחקר חולקו שאלונים אנונימיים, שמטרתם להעריך את אופן האכילה, דימוי הגוף, ההתעסקות בסוגיות משקל וצורה, שכיחותם של מקרי זלילה, הרגלי אובדן משקל, שימוש בסטרואידים אנבוליים וגורמים פסיכולוגיים כלליים.
מפתחי הגוף הפגינו אי-שביעות רצון חמורה יותר מגופם, הפרעות אכילה בולימיות, ומאפיינים פסיכולוגיים שליליים – יותר מאשר כל הקבוצות האחרות. מפתחי גוף תחרותיים דיווחו על שיעורים גבוהים יותר של אכילה בזלילה, בולמיה ושימוש סדיר בסטרואידים אנבוליים בהשוואה למפתחי גוף גברים לא תחרותיים. לפיכך, החוקרים הסיקו כי בכל הנוגע ביחס לאוכל, למפתחי גוף גברים תחרותיים יש תכונות משותפות עם גברים הסובלים מהפרעות בולמיות.

במחקר שנערך בסטרדפורדשייר בבריטניה, נבדקה התלות באימון, תפיסת מבנה הגוף  והתמיכה החברתית בקרב מפתחי גוף ומרימי משקולות. נבדקו 35 מפתחי גוף מנוסים, 31 מפתחי גוף בלתי מנוסים, ו-23 מרימי משקולות. מסקנות המחקר הראו שמפתחי גוף מנוסים מפגינים יותר תלות באימון, כלומר: קשה להם יותר להחמיץ אימון לעומת הקבוצות האחרות והם זקוקים לתמיכה חברתית של הקבוצה עימה הם מתאמנים.
שני המחקרים הללו מראים שלמפתחי גוף גברים תחרותיים יש נטייה גבוהה מן הרגיל להפרעות אכילה ותפיסה מעוותת של הגוף. עם זאת, למפתחי גוף חסרי ניסיון תהיה נטייה גבוהה יותר להרגלים שליליים מאשר למפתחי גוף עם ניסיון רב.

במחקר שנערך באוניברסיטת יורק בטורונטו נבדקו שני סוגי אוכלוסיות – מפתחי גוף תחרותיים ונשים אנורקסיות. מהממצאים עולה שהדמיון בין מפתחי גוף תחרותיים ואנורקסיות נעוץ באימוץ הסטנדרט התרבותי של שלמות הגוף בצורה קיצונית, ובהתנהגויות לא בריאות כגון דיאטות קיצוניות, אימון יתר ושימוש בחומרים מסוכנים כגון סטרואידים או תרופות בלתי מומלצות לשם השגת מטרותיהם.

לפיכך, ניתן  לשער שחלק מהפרופיל הפסיכולוגי של מפתחי גוף מקביל לזה של אנורקסים.
שתי הקבוצות היו באופן מובהק יותר אובססיביות, פרפקציוניסטיות, ונרקיסיסטיות (אנוכיות) באופן פתולוגי מאשר האוכלוסייה הכללית. עם זאת, מפתחי הגוף דיווחו על תפיסות חיוביות מאוד של הערך העצמי שלהם ואילו לחולות אנורקסיה היו תפיסות שליליות מאוד. באופן פרדוקסלי, מחקרים מראים שכלפי חוץ למרימי משקולות ביטחון עצמי רב אך בפועל הביטחון העצמי שלהם די נמוך.  

מחקר נוסף שנערך בוירג'יניה בדק את ההבדל לגבי תפיסת העצמי אצל מרימי משקולות בהשוואה לאנורקסים. המחקר בדק את דימוי הגוף בקרב מפתחי גוף תחרותיים, מרימי משקולות לא תחרותיים ואתלטים כקבוצת ביקורת. מפתחי גוף תחרותיים ומרימי משקולות העריכו את הופעתם החיצונית באופן חיובי יותר ביחס לקבוצת הביקורת . כמו כן, מפתחי גוף תחרותיים דיווחו על בטחון עצמי גבוה אך על יותר הפרעות אכילה לעומת שתי הקבוצות האחרות.
גברים רבים בחברה המודרנית מייחסים חשיבות רבה למבנה גוף בריא. בשנים האחרונות, חוקרים קשרו דחף אובססיבי לעיצוב שרירי חטוב כ "אנורקסיה הפוכה". ההתנהגות האובססיבית של מרימי המשקל דומה לאנורקסיה בהיבטים רבים, למעט העובדה שהדחף לשרירים מפותחים מחליף את הדחף לרזות.
לעיסוק בהרמת משקולות או בפיתוח גוף תחרותי עלולות אם כן להתלוות הפרעות אכילה, בולמיה ולעיתים אף תסמונות המקבילות לאנורקסיה. בשונה מאנורקסיה, שהסובלים ממנה ילקו לרוב בביטחון עצמי נמוך, רוב מפתחי הגוף התחרותיים סובלים מביטחון עצמי מופרז. חשוב להיות ערים למצבים אלה ולהפנות לאיש מקצוע אם יש חשש למצבו הפיזי ו/או הנפשי של המתאמן.

דניאל קסל הוא פסיכולוג ספורט בעל תואר שני מאוניברסיטת "ברונל" בלונדון, ועובד עם ספורטאים וקבוצות תחרותיות.