העלאת מספר השעות בהן עוסקים בפעילות גופנית קשור לעלייה במספר הפציעות. לדוגמה, כשמדובר, במתאמנים הרצים בהיקפים של 100 ק"מ לשבוע הנם חשופים משמעותית ליותר פציעות לעומת מתאמנים הרצים 'רק' 60 ק"מ בשבוע אימונים ממושכים והשפעה שלילית על ההופעה החיצונית טריאתלון, 'איש הברזל', מרתון, תחרויות אופניים ארוכות במיוחד, אימונים ייחודיים הנערכים מספר שעות מהווים רק רשימה חלקית של פעילויות ספורט שונות השכיחות במיוחד בקרב חלק מהאוכלוסייה המתאמנת על בסיס קבוע בהיקפים גדולים במיוחד.
מטרות האימון השכיחות בכלל ואצל העוסקים באימונים ממושכים אלה – בפרט הנם: הפחתת משקל ואחוזי שומן, שיפור הכושר הגופני, שיפור ביכולת הספורטיבית, שיפור מצב בריאותי ועוד. נציין ונאמר שאותם מתאמנים מבצעים במרבית המקרים אימונים הנמשכים שעות מדי יום ואף מסוגלים להתאמן בהיקפים של 25 -20 שעות בשבוע ויותר.
מדובר בעיקרון בספורטאים שאינם מקצועניים ושאינם נמצאים בשורה הראשונה של הספורטאים בארץ ולמרות זאת הם מבצעים באובססיה את האימונים השונים ונחשפים לבעיות לא מעטות בשל כך.
מעניינת העובדה שלא מעט מאותם ספורטאים חובבניים המבצעים היקפי אימונים גדולים במיוחד נראים לא אחת כחולים, 'סהרוריים',   להלן העיקריות שבהן:
• התמכרות שלילית לפעילות גופנית – אימונים הנערכים שעות רבות במהלך השבוע בהחלט מאופיינים כהתמכרות לפעילות גופנית. אזי, מופרשים כמויות אנדורפינים גדולות 'המשכרות ' את המתאמן ותורמות להתמדה הרבה בפעילות הגופנית בכול מצב בריאותי, בכול שעה ביום, תוך ויתור לעיתים על ארועים שונים על מנת להתאמן ועוד. כאן המקום לציין, אגב, שכשמדובר בבני זוג, כשהבעל הבנו מכור לפעילות גופנית בת הזוג קיבלה זאת בצורה טובה וסבלנית יותר מאשר המצב ההפוך – בו האישה הנה זו המכורה לפעילות גופנית.   • היארעות פציעות – העלאת מספר השעות בהן עוסקים בפעילות גופנית קשור לעלייה במספר הפציעות. לדוגמה, כשמדובר, במתאמנים הרצים בהיקפים של 100 ק"מ לשבוע הנם חשופים משמעותית ליותר פציעות לעומת מתאמנים הרצים 'רק' 60 ק"מ בשבוע. נציין ונאמר שכדמובר בהיקפי פעילות גופנית לגיוון הפעילות הגופנית השפעה גם על מספר הפציעות, חומרתן ועוד. לפיכך, מתאמן א המבצע 15 שעות שבועיות אימוני שחייה , ריצה וטריאתלון, חשוף פחות לפציעות לעומת מתאמן אחר המבצע 15 שעות שבועיות רק בריצה.   • הגברת תהליכים קטבוליים – אימונים בהיקפים ועצימות גבוהים מעלים נוכחות הורמונים קטבוליים (לדוגמה- קורטיזול). או אז עלולה להיות לכך השפעה שלילת על מסת הגוף הרזה, ירידה בחילוף החומרים הבסיסי, הרעה מהותית של ההופעה החיצונית  ועוד. הדבר משמעותי בעת שהספורטאי מבצע אימונים ממושכים (לדוגמה: שעה – 3 שעות ויותר) בדופק גבוה במיוחד שהנו מעל 80% מהמרבי (מוגדר כ- 220 פחות הגיל לגברים ו- 226 פחות הגיל לנשים). אימונים לדוגמה הנם: אימוני עליות באופניים וריצה, ריצות ניווט בשטח הררי וכדומה.   • ירידה בתפקוד הסיבים הלבנים – האנאירוביים – אימוני סבולת ממושכים ללא ביצוע אימונים בעצימות גבוהה וביצוע תרגילי התנגדות על בסיס קבוע יגרמו לירידה ביכולות האנאירוביות. לפיכך, אותם מתאמנים המסגלים לעצמם אורח חיים ספורטיבי במיוחד בו הנם מבצעים רק פעילות אירובית ללא פעילות אנאירובית חשופים באופן משמעותי לירידה במספר ותפקוד סיבי השריר הלבנים וירידה ביכולת ובהופעה החיצונית. במצב זה יופחת גם הטונוס השרירי (מתח שרירי) הפוחת גם כך עם העלייה בגיל ויש לו חשיבות רבה בכול מעגלי החיים בכול תרגיל או תנועה המתבצעים.   • ירידה בחילוף החומרים הבסיסי – ללא ביצוע אימוני התנגדות על בסיס קבוע צפויה ירידה עקיבה בחילוף החומרים הבסיסי. אימונים אירוביים בלבד לא מספיקים על מנת להעלות חילוף חומרים בסיסי וכן גם שמבצעים אימונים ממושכים אירוביים חשוב לבצע גם אימוני התנגדות מתאימים.

מאת: ד"ר איתי זיו