באמצעות ביצוע 2 אימונים בשבוע (ולעיתים אף 3) בהם מפעילים את כל קבוצות השרירים בכל אימון ניתן להעלות מסת שריר במידה מסוימת כל עוד מקפידים על הכללים המצוינים לעיל. במקרה זה חשוב לציין שעלייה במסה השרירית הנה מינורית אצל נשים ואצל קטינים (במיוחד עד גיל ההתבגרות) בשל הריכוז הנמוך של הטסטוסטרון בגופם.

 
רגליים, גב, חזה, כתפיים, כופפי מרפק, פושטי מרפק, כופפי עמוד השדרה (שרירי הבטן) וכופפי עמוד השדרה (זוקפי הגו) הן 8 קבוצות השרירים העיקריות בגוף האדם. באימון שנערך בחדר הכושר מקובלות שתי גישות: האחת הנה להפעיל את כל קבוצות השרירים באותו אימון ואילו השנייה הנה הפעלת חלק מקבוצות השרירים בכל אימון. היתרון בהפעלת חלק מקבוצות השרירים באימון מסוים הנו שבאמצעות כך ניתן לבצע מספר תרגילים וסטים רבים יותר לכל קבוצת שרירים ובטווח הקצר והארוך להתקדם באופן מהותי ביכולת האנאירובית שתשפיע על העלייה במסה השרירית, הטונוס (מתח) שרירי וכן תגרום לשיפור ממש במצב הבריאותי כגון: העלאת צפיפות העצם (עד גיל מסוים), חיזוק הרקמות הפסיביות (גידים, רצועות ועוד), שיפור היכולת התנועתית הספורטיבית והיכולת התנועתית היומיומית ועוד. כשמדובר על אימון משקולות מפוצל הדבר עשוי להתבטא באופן הבא:
  *כשמדובר במתאמנים מאומנים במיוחד מקובל אף פיצול רב יותר של תוכנית האימונים. במקרה זה מופעלת בכל אימון משקולות  קבוצת שרירים אחת בלבד.
  באילו מקרים מומלץ לפצל את תוכנית האימונים ובאילו לא?
האם לפצל את תוכנית האימונים באימון המשקולות או לא תלוי בעיקר במטרות האימון  (אך לא רק – יש גם גורמים נוספים). בקווים כלליים ניתן לומר שאימון מפוצל מתאים כשמטרת האימון הנה היפרטרופיה (העלאת מסת שריר) או פיתוח גוף תחרותי. כשמדובר במטרות אימון אחרות כגון: שיפור המצב הבריאותי (אצל חולה סוכרת, סרטן, אוסטיאופורוזיס, מחלות לב ועוד), שיפור התפקוד היומיומי אצל קשיש, שיפור היכולת הגופנית והספורטיבית אצל מתבגרים, בהחלט ניתן להסתפק באימון שאינו מפוצל ובו מפעילים את כל קבוצות השרירים בגוף.
מעניינת העובדה שלעיתים אנשי מקצוע בונים תוכניות אימונים בחדר הכושר לאוכלוסיות שכלל אינן מעוניינות בהעלאת המסה השרירית אלא במטרות אימון אחרות המוזכרות לעיל. במקרה זה אותם מתאמנים מקדישים פחות תשומת לב וזמן לשיפור מרכיבי הכושר הגופני החשובים להם באמת והם אלה שיובילו אותם בעתיד להשגת מטרת האימון שלשמה הנם מתאמנים.
למותר לציין, שכשמטרת האימון הנה היפרטרופיה יש להקפיד על מספר כללים על מנת שהדבר יתרחש לרבות:
• ביצוע 3 אימוני כוח בשבוע לפחות.
• צריכה של כמות מספקת של חלבון בפריסה על פני היום.
• ביצוע אימון מתאים הכולל זמני מנוחה מוגבלים.
• מספר חזרות בכל סט המבוצע באימון המתאים להשגת היפרטרופיה
• ריכוז גבוה דיו של ההורמון הגברי טסטוסטרון.
נוסיף ונאמר שגם באמצעות ביצוע 2 אימונים בשבוע (ולעיתים אף 3) בהם מפעילים את כל קבוצות השרירים בכל אימון ניתן להעלות מסת שריר במידה מסוימת כל עוד מקפידים על הכללים המצוינים לעיל. במקרה זה חשוב לציין שעלייה במסה השרירית הנה מינורית אצל נשים ואצל קטינים (במיוחד עד גיל ההתבגרות) בשל הריכוז הנמוך של הטסטוסטרון בגופם.

לסיכום, אימון משקולות חשוב ומומלץ בכל הגילאים במעגלי החיים, אך חשובה תשומת הלב לאופן האימון מפוצל או שאינו מפוצל על מנת שהמתאמן ישיג את מטרת האימון בתקופת זמן ריאלית: שבועות, חודשים ואולי אף יותר. אימון מפוצל במרבית המקרים מיועד כאמור, לאותם מקרים שמטרת האימון הנה היפרטרופיה או פיתוח גוף תחרותי.

בהצלחה!