מתח נפשי והשפעתו על האסתטיקה הגופנית

Stress (מתח נפשי) הנו מונח פסיכולוגי שמאופיין בתחושה של לחץ, איום או חוסר אונים. למעשה, בבסיסה תחושת ה stress המתח/לחץ נפשי, הינה תחושה גופנית- עליה בדופק, לחץ דם, הזעת יתר, הגברת פעילות מעיים, תחושת בחילה או חולשה. בה במידה שתחושות כאלה ניתן לפרש כלחץ כך גם ניתן לפרש אותן כאתגר. קרי, הגוף מכין עצמו להתמודדות עם קשיים, אתגרים ויציאה מאזור הנוחות. מודל הU ההפוך מתייחס לקשר זה בין התחושות הגופניות, הפירוש של התחושות והביצוע. לפי מודל זה, תחושת לחץ ברמה מסוימת תורמת לאיכות הביצוע ולכל אחד מאתנו ישנה רמת חרדה "אופטימלית" רמת לחץ, המאפשרת לנו רמת עוררות תפקודית נכונה המתאימה לביצוע מטלה. ומכאן, שעל פניו, מתח נפשי במידה מסוימת עשוי להיות חיובי ומועיל. הבעיה מתחילה ברמה גבוהה מדי של לחץ, מצב המכונה STERSS אשר עלול להיות מקור לבעיות בריאותיות רבות, איכות חיים ירודה, תפקוד גופני גרוע ולא פחות חשוב – בעל השפעה שלילית על ההופעה החיצונית הכללית. מן הידוע הוא שמתח נפשי מוגבר קשור גם ישירות להעלאה של הגיל הפיזיולוגי – התפקודי. אומנם ישנם עוד כ- 200 גורמים כאלה אך הוא אחד המרכזיים שבהם. ישנם הבדלים בינאישיים בין אנשים בתפיסה ובכימות של המתח הנפשי כפי שנחווה על ידם בזמנים ובאירועים שונים. השוני הוא בין אנשים וגם "בתוך אנשים"-עוצמת תגובה וחוויה שונה באירועים שונים, גם אם דומים. תחושת חוסר יכולת או חוסר בכלים של האדם להתמודד עם אותם מצבים מובילה לתחושת Stress. ניתן להבחין גם בין 2 סוגי STERSS: מתח כרוני – מתמשך  ומתח רגעי שמכונה "אקוטי" ההשפעה הגופנית והפסיכולוגית במקרים אלה אינה זהה. ככל שתחושת הSTRESS מתמשכת יותר, כמובן שהשפעתה תהיה חריפה ומורגשת יותר, גם פיזיולוגית.

הגברה של רמת המתח הנפשי משפיעה מאוד על ההופעה החיצונית הכללית. כאשר המוח מפנים שיש לחץ נפשי צפוי מאירוע מסוים מופרשים מהמוח שני הורמונים עיקריים: אדרנלין וקורטיזול. או אז, חלה עלייה בדופק, חום הגוף עולה, יעילות הגוף גוברת על מנת להתמודד טוב יותר עם האתגר הצפוי. עלייה רבה של קורטיזול כרוכה בהגברה של תהליכים קטבוליים – מפרקים ומכאן שגם אפשרית בהחלט עלייה במשקל הגוף ו/או אחוז השומן. אנשים בלחץ נפשי גם ערים שעות מאוחרות יותר, לא ישנים טוב בלילה ועוד, מה שכמובן כרוך בהגברה של אכילות במהלך היממה. מדובר אז במזון לא מזין, עתיר שומנים וסוכרים או בכלל בתפריט הכולל צריכה קלורית הגבוהה משמעותית מזו המומלצת. ברם, נציין, ששכיח אגב, לראות אנשים הנמצאים בלחץ מתמיד רב כמו אנשי עסקים, פוליטיקאים או אף מאמני ספורט (במשחקי כדור בעיקר) הסובלים מעודף משקל. כמובן שייתכנו עוד סיבות ולא רק הלחץ הנפשי ולכן לכל מקרה יש להתייחס לגופו הקשר בין Stress לבין הרעה של המצב הבריאותי והאסתטי .

עלייה של הגיל הפיזיולוגי לעומת הכרונולוגי קשורה , מן הסתם בהרעה של הגיל התפקודי וגם זה מהווה בעיה לא קטנה. לגיל הפיזיולוגי שהוזכר לעיל אורח החיים קשור מאוד ובד בבד – ההופעה האסתטית יכולה להידרדר. כל זאת במיוחד עם העלייה בגיל ובמיוחד לאחר גיל 40 או בשלבי גיל המעבר אצל נשים – ירידה משמעותית של חילוף החומרים וקצב תפקוד הגוף בכלל.

 

הקשר בין מתח נפשי לתחלואה והתנהגות .

ככל שרמת הלחץ גבוהה יותר, כך יש השפעה שלילית עוד יותר על רמת התחלואה ואף – סוגה. בשנים האחרונות נעשו מחקרים רבים בנושא ומושם דגש רב הרבה יותר מבעבר על הפחתת הלחץ הנפשי אצל סוגי אוכלוסיות שונות. הדרכים המקובלות הן נשימות, סוגי אימונים ספציפיים כמו: יוגה, פילאטיס ועוד. המיוחד בשיטות אימון אלה (אם האימון מתבצע כהלכה ובאופן מקצועי), שהן שמות דגש על החיבור בין גוף ונפש-שימוש בגוף ושליטה בנשימות על מנת להגביר יכולת שליטה מחד והפחתת לחצים/מתחים – מאידך. היות והחיבור גוף נפש הוא קריטי, גם ספורטאי עילית היום משלבים טכניקות מתוך היוגה והפילאטיס בשגרת האימונים. נציין שישנם סוגי אוכלוסיות שהם קלאסיים להתרחשות מתח נפשי ברמה גבוהה מאוד. אנשי עסקים או פוליטיקאים בכירים, למשל, נדרשים להחלטות רבות מאוד במהלך הקריירה שלהם ולכך עלולות להיות השלכות מהותיות ממש על המתח הנפשי שנמצא ברמות גבוהות-גבוהות מאוד ומשליך על משתנים לא מעטים. חשוב לזכור שבתפקידים מסוימים יש לקבל החלטות, לעיתים הרות גורל הקשורות בחיי אנשים או אולי כשמדובר באנשי עסקים –  בהימור על סכומי כסף גדולים. גם ההתנהגות מושפעת מכך ואינה זהה במרבית המקרים  לאנשים אחרים רגועים שאינם במתח נפשי קבוע ועוד. יש צורך להוסיף במקרה זה את ההתנהגויות הנלוות כמו: עישון, צריכה מוגברת של אלכוהול, צריכת סמים ועוד וניתן למצוא בנקל מקרים רבים כאלה בקרב אותם אנשים שחווים לחץ נפשי על בסיס קבוע. או אז, תפקוד מערכת החיסון יורד, ייתכנו כאבי ראש, עצירות או אולי שלשול ובכלל אי סדירות של מערכת העיכול, שינוי ברמת הדופק ולחץ הדם (עולים), כאבים עם או בלי מקור מוסבר, בעיות בעור ואף מחלות עור, הרעה של תהליך השינה וכדומה. חשוב לציין שגם התזונה אצל אנשים במתח נפשי אינה מאוזנת בחלק מהמקרים. לכך השלכות גם על דרך ההתמודדות של הגוף עם המצב החדש או הקבוע. צום למשל, מעלה את רמת הורמוני הלחץ עוד יותר ובעייתי גם לקבל החלטות במצב שכזה. לחילופין, צריכה מופרזת של פחמימות פשוטות , שומנים (בעיקר אלה הלא בריאים) ואולי צריכה קלורית גדולה מדי, גם ישפיעו לשלילה בטווח הקצר ובד בבד – הארוך.

דרכים יישומיות להפחתת לחץ נפשי.

1. ביצוע פעילות גופנית מרגיעה ובקצב שיתאים להפחתת Stress.

2.ביצוע פעילות אירובית על בסיס קבוע בדופק גבוה דיו על מנת שיופרשו אנדורפינים (לפחות 65% מהדופק המרבי).

3. שכירת שירותיו של איש מקצוע שיסייע בהפחתת המתח הנפשי.

4. הקפדה על אורח חיים בריא ככל שניתן כמו: תפריט תזונתי מאוזן, שינה מספקת, ביצוע פעילות גופנית אפקטיבית על בסיס קבוע ועוד. לכך בטווח הן הקצר ובעיקר – הארוך השפעה מיטיבה מאוד.

5. שיחות עם קרובי משפחה וחברים עשויות בהחלט לתרום. לעיתים שמירה של 'דברים בבטן' הם המקור לבעיות הרבות של אנשים בכל הקשור למתח נפשי והשלכותיו ההרסניות.

6. נסיעה למקומות מרגיעים על בסיס קבוע. ייתכן חוף הים, פארק, יער, נסיעה לחו"ל וכדומה עשויים להיות אלה שיעזרו.

7. החלפת מקום עבודה יכולה גם היא לסייע. מקומות עבודה לחוצים במיוחד (כמו לדוגמה: חברות הייטק בחלק מהתפקידים, פקחי טיסה, נהגים מקצועיים במשאיות ואחרים).

דגנית גלסמן – פסיכולוגית חינוכית מומחית ופסיכולוגית ספורט