אימוני קרוספיט, 10 ק"מ, חצי מרתון ומרתון, טריאתלון (במרחקים של מבוגרים), רכיבות מפרכות על אופניים, אימונים קשים באופן יוצא דופן ועוד המיועדים לילדים, מהווים רק רשימה חלקית של סוגי אימונים השכיחים אצל חלק מהילדים שעוסקים בפעילות גופנית. מדובר, במרבית המקרים, על ביצוע אימונים רבים במהלך השבוע ולאו דווקא במסגרת של ספורט תחרותי. מדובר על ספורט עממי וממש לא מקצועני. חשוב להאיר הנקודה שבאופן כללי ילדים כיום הרבה פחות פעילים מאשר בעבר. הם מכורים למסכים מכל הסוגים, קשורים לטלפון החכם שלהם (במרבית המקרים… יותר מהוריהם), הם מתקשרים באופנים שונים (כמו וואטסאפ, סמס ועוד). אחת התוצאות של ההתעסקות הבלתי פוסקת בסוג זה של תקשורת הנה  בעיית ההשמנה ההולכת וגואה אצל חלק מהילדים והנערים (בנים/בנות). מנגד, כשמדברים על ילדים ספורטאים חשוב להעלות את השאלות  החשובות הבאות::

1. האם אימונים בהיקפים ועצימות גבוהים מתאימים לילדים טרם גיל ההתבגרות?
2. האם יש צורך באימונים מפרכים לשם שיפור פוטנציאל הגביהה והגדילה  של הילדים?
3. האם אימונים אלה עשויים לתרום לטיפול בבעיה מספר 1 הקיימת – השמנה?
4. האם באמצעות אימונים אלה ניתן להביא להתמדה בקרב אותם ילדים?
5. האם בריאותית נכון להמליץ על אימונים אלה?

קצרה היריעה מלענות על כל השאלות הללו באופן מקיף דיו אך ננסה בהמשך הכתבה  לעשות מעט סדר ולהבין ככל שניתן מה מומלץ יותר, מה פחות וממה כדאי להימנע וזאת בהתייחס לבנים ובנות עד גיל ההתבגרות:

1. היקפים מומלצים של פעילות גופנית – על פי הנחיות ארגונים מכובדים מוכרים (כגון: ה- ACSM ואחרים), מומלץ שהילד יבצע פעילות ספורטיבית מסוגים שונים 60 דקות מדי יום לפחות. שעה זו לא חייבת להיות ברצף אך , ללא צל של ספק, יש צורך באימון הנעשה על בסיס קבוע מדי יום ביומו. אימונים ארוכים ומפרכים לא מומלצים לילדים ובמיוחד לאלה שטרם הגיעו לגיל ההתבגרות (שהנו כמובן סובייקטיבי). לכן, בטרם ילד מתאמן ומשתתף בריצת חצי מרתון יש לבדוק היטב אם זו הפעילות המתאימה  לגילו, למצבו הפסיכולוגי ועוד.
2. סוגי האימון המתאימים – משחקים מסוגים שונים, פעילויות אנאירובית קצרות, אימונים אירוביים קצרים באופן יחסי שעשויים להמשך 10-15 דקות וחוזר חלילה בהמשך האימון או בשעה מאוחרת יותר ביום ועוד. או אז, ניתן באמצעות משחקים מסוגים שונים לשפר את מרבית היכולות הגופניות הנחוצות כמו: שיווי משקל, קואורדינציה, כוח לסוגיו ועוד.
3. חיקוי של ההורים – בעיה לא קטנה ושכיחה למדי הנה חיקוי של הילדים את ההורים. מדובר על אותו הורה שמשתתף על בסיס קבוע בתחרויות קרוספיט, ריצת מרתון ושאר אימונים שהנם באיכות והיקף גדולים מאוד. חשוב לדעת שישנה, במקרים מסוימים, נקודה בה יש צורך לעצור את האובססיה לביצוע פעילות גופנית, מה גם שלא מדובר על ספורט מקצועני אלא חובבני. במקרים אלה, כפי שנאמר לעיל הילדים עשויים להתאמן בהיקפים ועצימות של מבוגרים.  לדוגמה, ניתן להביא את ארנון (מקרה אמיתי והשם בדוי) שהנו בן 43 ולו שני ילדים בני מ12 ו- 9. ). מזה 8 שנים משתתף ארנון באימונים ותחרויות טריאתלון. ילדיו ואישתו מגיעים לכל התחרויות ואף מפעם מפעם –  לאימונים.  ב- 3 שנים האחרונות שני ילדיו מתאמנים בהיקפים של אביהם (שעתיים מדי יום באימונים אירוביים)  ואף מתחרים עימו בתחרויות במהלך השנה. אצל הילד הגדול נראה שהחלו סימני שחיקה ואף תופעת אימון יתר וחוסר חשק להמשיך להתאמן בהיקפים אלה. הדבר גם אופייני למקצועות ספורט רבים אחרים וחשוב להיות עירני ולהביא זאת בחשבון לפני שהילד מוצא את עצמו מתאמן בהיקפים ועצימות גבוהים מאוד שכלל לא מתאימים לו מבחינות רבות.
4. עצימות גבוהה מאוד והשפעתה – אימוני כוח, למשל, מומלצים בכל גיל. עם זאת , חשוב לבצע  אותם בטווח של 10-15 חזרות בסט. בהמשך, ניתן כמובן, גם להמליץ על אימונים בעומסים גבוהים יותר (RM8). גם כאן יש לשים לב שלא יבוצעו אימונים בעצימות גבוהה אצל ילד שעדיין לא הגיע לגיל הבגרות המינית, רמת הטסטוסטרון אצלו נמוכה ועוד. בנוסף אימונים באיכות גבוהה מדי ממש לא מומלצים בגיל הילדות. מבחינת תדירות אימוני ההתנגדות ההמלצה הנה 3-2 אימונים בשבוע.
5. החוויה באימון – חיקוי ההורים, לחץ חברתי זה או אחר, בעיות פסיכולוגיות מסוימות ועוד , כל אלה עשויים להביא לכך שהילד יבצע אימונים בהיקף ועצימות שכלל לא מתאימים לו. ילד אינו מבוגר קטן ולכן יש להתאים לו אימונים חוויתיים, מהנים, עשירים במשחקים ומשימות גופניות מהנות וכדומה. לכן בטרם הילד נרשם לחוג קרוספיט הסמוך למקום ביתו או אולי לקבוצת הטריאתלון השכונתית יש לבדוק שפעילות זו מתאימה לו מכל הבחינות, שההיקפים לא גדולים מדי, שהמצב הגופני- בריאותי מאפשר זאת, שיש התאמה פסיכולוגית של הילד לסוג זה של אימון/ענף ספורט וכדומה.
6. לא להתמחות בגיל צעיר בענף ספורט מסוים – חשוב, על פניו, להמליץ שילדים לא יעסקו רק בתחום אימון אחד אלא בענפים רבים ומגוונים. כך גם הם יידעו מה מתאים להם יותר, הגירויים הגופניים יהיו עשירים ורבים וקטנה גם סכנת השחיקה של הילד בסוג אימון זה או אחר.
7. אימון במספר מסגרות במקביל – לעיתים ילד מוכשר במיוחד בתחום ענף ספורט מסוים משחק במספר מסגרות במקביל. כל מאמן רוצה את הילד לעצמו וכמה שיותר. תיאום בין המאמנים וחלוקת עומס ותכנון שנתי לא תמיד קיים והדרך לעלייה במספר הפציעות אצל הילד, חוסר עניין וחשק להתאמן ולשחק, עייפות כרונית ועוד, אינן שאלות של "האם? אלא בעיקר, "מתי?".
8. רמת מדריכי הכושר בשטח –  על מנת לאמן ילדים בספורט העממי מספיק לעבור קורס מדריכי חדר כושר. קורס זה כולל כ- 22 שעות לימוד בתחום אימון הילד – חומרים עיוניים בעיקר ומעט מעשיים ו המתייחסים בעיקר לאימון בחדר הכושר. או אז, התוצאה – למדריך חסרים כלים רבים באימון הילד במסגרות שונות, אימון לפי גיל, התמודדות עם ילד ספורטאי, תוכנית אימון לילד כבד משקל ועוד. בנוסף, נציין שמדריך חדר כושר מבחינה חוקית יכול גם לאמן קרוספיט, אימוני אתלטיקה (בתנאי שהילד לא ספורטאי פעיל הרשום באיגוד האתלטיקה), הכנה לקראת גיוס, הרמת משקולות (לא תחרותית) ועוד. בעייתי ללא צל של ספק. בסוגי אימונים לא מעטים הידע הנדרש הנו עצום. לדוגמה: על מנת ללמוד הרמת משקולות או משימות גופניות שונות בקרוספיט יש צורך ברמת ידע מעשית ויישומית לא מבוטלות כלל. רכישת ידע זה אינה מעוגנת בחוק כלל. קרי, כיום עם תעודת מדריך חדר כושר ניתן לאמן כמעט כל תחום בספורט העממי ללא החובה לעבור הכשרה נוספת בתחום הספציפי. אי לכך, כשבוחרים חוג או מסגרת ספורטיבית לילד , יש להביא בחשבון שמומלץ לבדוק את מידת הניסיון והותק של המדריך ולא פחות – את הגישה לילד באשר היא.
9. אימון ילדים כבדי משקל או כאלה עם הפרעות אכילה – מצריך התייחסות מתאימה. עודף משקל של 15 ק"ג לילדה בת 9 מצריך התייחסות ספציפית מבחינת המדריך לרבות: טיפול בהתנגדויות שונות, טיפול בנושא התמדה, דימוי עצמי, הפרעות אכילה שישנן וכדומה. קרי, הטיפול צריך להיות מערכתי ולא ספציפי.
10. הקפדה יתרה על טכניקת הביצוע של התרגילים באימון – חשובה עד מאוד. למשל, תרגול של תרגילים מורכבים וחשובים כמו סקווט בטוח תנועה מלא, מכרעים, דד ליפט, תרגילי הרמת משקולות. כל אלה שנעשים כנגד משקל גוף, תרגילים עם מתקן הקרוסאובר בחדר הכושר ועוד, מצריכים הקפדה יתרה של המדריך. אילולא כן, הילד כבר בגיל הצעיר יבצע  התרגילים השונים באופן שגוי. בהמשך יעלה את העומס באימון וזו אחת הדרכים להגברת מספר הפציעות במערכות שלד-שריר (יש קשר בין טכניקת ביצוע שגויה של תרגילים לבין פציעות).
11. התפריט התזונתי – קריטי מבחינות רבות. לגדילה, לשיפור אסתטיקה כבר בגיל הצעיר, לירידה במשקל ואחוז השומן, לבניית מאגרי אנרגיה לביצוע סוגי האימונים השונים (לרבות אלה האירוביים) ועוד. לכן, חשוב עד מאוד לבנות תפריט תזונתי עם איש מקצוע ובהתאמה למשתנים כמו: גיל הילד, סוג האימון המבוצע, היקפי האימון בשבוע ועוד.
12. בעיות רפואיות –  בטרם רושמים ילד לחוג או נבחרת זו או אחרת חשוב לבדוק שאין בעיה רפואית שמגבילה אותו. הדבר משמעותי הרבה יותר אם הילד לוקה באחת מהמחלות השכיחות כמו: סוכרת, אסטמה, השמנה מופרזת וכדומה. או אז, בדיקה, חשוב מאוד לעבור בהקדם אצל רופא ילדים, פיזיולוג מאמץ, דיאטן קליני המתמחה בילדים וכדומה.

לסיכום, אימון ילדים בכל הגילאים חשוב עד מאוד וכמובן שיפה שעה אחת קודם. ברם, לגבי הילדים שמתלהבים באופן יוצא דופן מפעילות גופנית בכלל וספורט – בפרט,  מנסים לחקות את הוריהם הפעילים מאוד בפעילות גופנית ספורטיבית בכל דרך, או אלה הסובלים מהפרעות אכילה, מבעיות שונות כמו דימוי עצמי נמוך, מבעיות השמנה ועוד, חשוב לעשות את ההכוונה וההדרכה בזהירות רבה על מנת לא להביא למצב שהילד (או אף המתבגר) יפסיק את הפעילות הגופנית לסוגיה השונים בטרם עת.