<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?><rss version="2.0"
	xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/"
	xmlns:wfw="http://wellformedweb.org/CommentAPI/"
	xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/"
	xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom"
	xmlns:sy="http://purl.org/rss/1.0/modules/syndication/"
	xmlns:slash="http://purl.org/rss/1.0/modules/slash/"
	>

<channel>
	<title>ספורט מקצועי ורפואת ספורט &#8211; ד&quot;ר איתי זיו</title>
	<atom:link href="http://itaiziv.co.il/category/%d7%a1%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%98-%d7%9e%d7%a7%d7%a6%d7%95%d7%a2%d7%a0%d7%99/%d7%a1%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%98-%d7%9e%d7%a7%d7%a6%d7%95%d7%a2%d7%99-%d7%95%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%aa-%d7%a1%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%98/feed/" rel="self" type="application/rss+xml" />
	<link>http://itaiziv.co.il</link>
	<description>בריאות וכושר כדרך חיים</description>
	<lastBuildDate>Mon, 18 Sep 2017 15:50:47 +0000</lastBuildDate>
	<language>he-IL</language>
	<sy:updatePeriod>
	hourly	</sy:updatePeriod>
	<sy:updateFrequency>
	1	</sy:updateFrequency>
	<generator>https://wordpress.org/?v=5.2.9</generator>
	<item>
		<title>הפנים הפסיכולוגיות, פיזיולוגיות ואתיות של שימוש בחומרים אסורים בספורט</title>
		<link>http://itaiziv.co.il/%d7%94%d7%a4%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a4%d7%99%d7%96%d7%99%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%90%d7%aa%d7%99/</link>
				<pubDate>Thu, 03 Dec 2015 11:03:03 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[icsites]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[ספורט מקצועי ורפואת ספורט]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://itaiziv.co.il/?p=1374</guid>
				<description><![CDATA[<p>התנהלות הספורטאי הינה מעין &#34;תו תקן&#34; ו&#34;תו איכות&#34; החל מאופנת ספורט, שימוש בחומרים שונים (לרבות אלה האסורים והבעייתים במיוחד) ועוד. חשוב לציין שאותם מודלים לחיקוי, פועלים בחלק ניכר מהמקרים, ממקום של בצע כסף. הרי מרביתו של שוק תוספי המזון חוקי, משווק באישור של משרד הבריאות ומגלגל מדי שנה עשרות מליוני שקלים מדי שנה בשנה בישראל [&#8230;]</p>
<p>הפוסט <a rel="nofollow" href="http://itaiziv.co.il/%d7%94%d7%a4%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a4%d7%99%d7%96%d7%99%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%90%d7%aa%d7%99/">הפנים הפסיכולוגיות, פיזיולוגיות ואתיות של שימוש בחומרים אסורים בספורט</a> הופיע ראשון ב<a rel="nofollow" href="http://itaiziv.co.il">ד&quot;ר איתי זיו</a></p>
]]></description>
								<content:encoded><![CDATA[		<div data-elementor-type="post" data-elementor-id="1374" class="elementor elementor-1374 elementor-bc-flex-widget" data-elementor-settings="[]">
			<div class="elementor-inner">
				<div class="elementor-section-wrap">
							<section class="elementor-element elementor-element-mkorsec elementor-section-boxed elementor-section-height-default elementor-section-height-default elementor-section elementor-top-section" data-id="mkorsec" data-element_type="section">
						<div class="elementor-container elementor-column-gap-default">
				<div class="elementor-row">
				<div class="elementor-element elementor-element-mvpgrrd elementor-column elementor-col-100 elementor-top-column" data-id="mvpgrrd" data-element_type="column">
			<div class="elementor-column-wrap  elementor-element-populated">
					<div class="elementor-widget-wrap">
				<div class="elementor-element elementor-element-rnkwhui elementor-widget elementor-widget-text-editor" data-id="rnkwhui" data-element_type="widget" data-widget_type="text-editor.default">
				<div class="elementor-widget-container">
					<div class="elementor-text-editor elementor-clearfix"><p>התנהלות הספורטאי הינה מעין &quot;תו תקן&quot; ו&quot;תו איכות&quot; החל מאופנת ספורט, שימוש בחומרים שונים (לרבות אלה האסורים והבעייתים במיוחד) ועוד. חשוב לציין שאותם מודלים לחיקוי, פועלים בחלק ניכר מהמקרים, ממקום של בצע כסף. הרי מרביתו של שוק תוספי המזון חוקי, משווק באישור של משרד הבריאות ומגלגל מדי שנה עשרות מליוני שקלים מדי שנה בשנה בישראל ושוק הסטרואידים האנבוליים וחומרים אחרים (שגם הם אסורים לשימוש) מגלגל גם הוא מליונים רבים מדי שנה. בשל כך, ניתן למצוא בעלי עניין (מתאמנים ברמות שונות, מפתחי גוף , יועצי תזונה וכדומה) שממליצים על חומרים שונים שהנם בעייתים בשימוש (או לחילופין &#8211; לא אפקטיביים להשגת מטרת האימון של המתאמן), אך כשמדובר על פוטנציאל השתכרות כה גבוה ברורים למדי אופן ההתנהלות והדחף למכור מה שרק ניתן. ברם, עם ההצלחה מגיעה גם האחריות. לכן, נודעת חשיבות להבנת דינמיקה זו להשלכות הגורפות אשר עלולות להיות לה, במיוחד על צעירים הפנים הפסיכולוגיות, פיזיולוגיות ואתיות של שימוש בחומרים אסורים בספורט <br /> במאמרו של דודי אילת (מרצה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה ודוקטורנט בנושא אתיקה בניהול באוניברסיטת בן גוריון) שהתפרסם באתר הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט, במרץ 2014 &quot;סוגיית השימוש בחומרים אסורים בספורט- משמעויות אתיות&quot;, הועלו מספר אספקטים ואופנים להסתכלות על נושא השימוש בחומרים אסורים בקרב ספורטאים. במאמר זה נתייחס לשניים מהם, תוך קישור לפן הפסיכולוגי והפיזיולוגי.<br /> א. פגיעה בעיקרון המשחק ההוגן &#8211; ספורטאים המשתמשים בחומרים אסורים בראש ובראשונה פוגעים למעשה בעיקרון זה. כאשר לספורטאי יש יתרון על פני האחרים לא הודות לכשרונו או &#8211; לעבודה קשה, אלא הודות לשימוש בחומר או טכנולוגיה שאינה ברשות האחרים, מראש נפגעת ההוגנות, אשר אמורה להיות אושייה בסיסית בספורט. מעבר לכך, כפי שצוין במאמר, מעבר לחוסר ההוגנות, לדבר השפעה גם על האחרים, ופעמים רבות &quot;החטאה&quot; של האחרים שמרגישים שהם מחויבים או מצופים להשתמש בחומרים/טכנולוגיות &quot;אסורות&quot; על מנת להגיע לאיזון כוחות או לבסיס ראשוני משותף והוגן.<br /> מבחינה פסיכולוגית מעבר לפן האתי הברור, השימוש בחומרים אסורים מכניס &quot;רעש&quot; &quot;הסחת דעת&quot; והתמקדות יתרה בנושאים אשר מסיחים את דעתו של הספורטאי ומסיתים את מחשבתו ומרצו מן העיקר: חיזוק השליטה העצמית שלו, חיזוק תחושת המסוגלות והתמקדות בהשגת מטרות אשר הציב לעצמו או הוצבו עבורו. עצם העלאה למודעות של אפשרות ל&quot;פיתרון קסם&quot; גורמת ל&quot;הכתמת&quot; החשיבה והסטת משאבים, כמו גם העלאת ספקות לגבי הכלים &quot;הקונבנציונליים&quot; המנטליים והפיזיולוגיים להשגת המטרה. בנוסף, ישנה הסטה של המוטיבציה מן הכיוון: &quot;מכוון היכולת&quot; לכיוון: &quot;מוטיבציית אגו&quot; ו&quot;השוואה חברתית&quot; מוטיבציות אשר יש להן גוון &quot;יותר חיצוני&quot; וגורמות להסטת מוקד השליטה מן הפנים אל החוץ.<br /> כמו מרבית &quot;פתרונות הקסם&quot;, בטווח הקצר השינוי והשיפור יכולים להיות מרחיקי לכת, אך מעבר לנזקים הפיזיולוגיים הרבים הצפויים בעצם השימוש בחומרים אסורים. לדוגמה: שימוש בסמים אנבוליים קשורים בתופעות לוואי רבות  כגון: עלייה ברמת ה- LDL, ירידה ב- HDL, השפעה שלילית על תפקוד הכבד, השפעה שלילית על תפקוד הלב, אצל גברים עלולה להופיע אטרופיה של האשכים, עקרות, אימפוטנציה ואצל נשים &#8211; הרעה של התפקוד ההורמונאלי, אובדן וסת ועוד. גם בפן הפסיכולוגי ההשלכות הן משמעותיות לרבות: אי שקט, תוקפנות, אלימות, סממנים של דיכאון, הפרעות בשינה, אופוריה ועוד. בנוסף, נציין, שברמה הפסיכולוגית יתכן כי ייגרם נזק (ייתכן אף בלתי הפיך) לתחושת המסוגלות ולתפיסת יכולת השליטה העצמית, לא רק בחיים הספורטיביים אלא בחיים בכלל, בדומה לכל התמכרות בה מוקד השליטה עובר להיות חיצוני ותלוי חומר חיצוני.<br /> ב. עיקרון &quot;המטרה מקדשת את כל האמצעים&quot; להשגת מקום ראשון &#8211; נציין שספורטאים אשר מגיעים להישגים לאורך זמן, הינם דווקא ספורטאים אשר המטרות שלהם, מעבר למטרת תוצאה בהיותם בוגרים (מטרות תוצאה הן שכיחות ואפילו הכרחיות בספורט תחרותי של בוגרים, בניגוד לילדים ובני נוער), מציבים לעצמם ומוצבות להם מטרות תהליך או מטרות ביצוע. כאשר מטרת מקום ראשון מוצבת מעל לכל ובכל מחיר, אנו למעשה מוחקים את כלל המטרות האחרות, ובהיבט פסיכולוגי הופכים את הספורטאי מבחינות רבות ל&quot;חד מימדי&quot;, תלוי סביבה. כלומר: המהות וכל ההוויה שלו תלויות במשחק/תחרות אחת ומכאן לפגיע במיוחד במידה ולא יעמוד במטרה הספציפית שהוגדרה עבורו, במיוחד אם אכן נקט בכל האמצעים על מנת להגיע אליה. תחושת הכישלון והאכזבה עלולות להיות כה עוצמתיות במצב מעין זה, מצב בו למעשה נעשה שימוש בכל &quot;כלי המלחמה&quot; עד שהתאוששות עלולה להיות בלתי אפשרית, שהרי &quot;מה עוד נותר לעשות&quot;? ההיסטוריה הספורטיבית רצופה ב&quot;התפרקות&quot; פיסית ומנטלית של ספורטאים אשר &quot;לא הגיעו למטרה&quot; וחסרו את הכוחות, התמיכה וגיוון מטרות המאפשרים התמודדות, צמיחה והתאוששות. או אז, מדובר על מצבים אבסורדיים ממש של אותם משתמשים שכלל לא עברו תהליך בנייה נכון ומושכל מבחינה גופנית ונפשית ולמורת זאת עושים שימוש באותם חומרים אסורים, עוברים שינויים גופניים ופסיכולוגיים מאוד משמעותיים למרות שהם עצמם לא עברו תהליך מתאים של הכנה. בשל כך, גובר הסיכוי גם למשברים שונים שעלולים אף להביא לסיום הקריירה בטרם עת.<br /> ג. הספורטאי כמודל הערצה לספורטאים אחרים ובמיוחד לצעירים &#8211; מתוקף החשיפה הגדולה שיש היום לספורטאי על במדיה ובעולם הרשתות החברתיות, ההערצה לספורטאים &quot;שעשו את זה&quot; גדולה מאי פעם. כאשר לאדם יש מעריצים ו&quot;עוקבים&quot; לדבר יש מחיר אשר פעמים רבות הוא אינו מודע לו: הוא הופך למודל לחיקוי, מעבר להערצה, ומכאן שדברים שנעשים על ידו, מוערכים על ידו ומקבלים לגיטימציה על ידו, הופכים באופן מיידי ואוטומטי לנחלת הכלל והופכים להיות מאושרים ונורמטיביים מבחינת הצעירים. התנהלות הספורטאי הינה מעין &quot;תו תקן&quot; ו&quot;תו איכות&quot; החל מאופנת ספורט, שימוש בחומרים שונים (לרבות אלה האסורים והבעייתים במיוחד) ועוד. חשוב לציין שאותם מודלים לחיקוי, פועלים בחלק ניכר מהמקרים, ממקום של בצע כסף. הרי מרביתו של שוק תוספי המזון חוקי, משווק באישור של משרד הבריאות ומגלגל מדי שנה עשרות מליוני שקלים מדי שנה בשנה בישראל ושוק הסטרואידים האנבוליים וחומרים אחרים (שגם הם אסורים לשימוש) מגלגל גם הוא מליונים רבים מדי שנה. בשל כך, ניתן למצוא בעלי עניין (מתאמנים ברמות שונות, מפתחי גוף , יועצי תזונה וכדומה) שממליצים על חומרים שונים שהנם בעייתים בשימוש (או לחילופין &#8211; לא אפקטיביים להשגת מטרת האימון של המתאמן), אך כשמדובר על פוטנציאל השתכרות כה גבוה ברורים למדי אופן ההתנהלות והדחף למכור מה שרק ניתן. ברם, עם ההצלחה מגיעה גם האחריות. לכן, נודעת חשיבות להבנת דינמיקה זו להשלכות הגורפות אשר עלולות להיות לה, במיוחד על צעירים.</p><p>דגנית גלסמן &#8211; פסיכולוגית חינוכית מומחית ופסיכולוגית ספורט</p></div>
				</div>
				</div>
						</div>
			</div>
		</div>
						</div>
			</div>
		</section>
						</div>
			</div>
		</div>
		<p>הפוסט <a rel="nofollow" href="http://itaiziv.co.il/%d7%94%d7%a4%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a4%d7%99%d7%96%d7%99%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%90%d7%aa%d7%99/">הפנים הפסיכולוגיות, פיזיולוגיות ואתיות של שימוש בחומרים אסורים בספורט</a> הופיע ראשון ב<a rel="nofollow" href="http://itaiziv.co.il">ד&quot;ר איתי זיו</a></p>
]]></content:encoded>
										</item>
		<item>
		<title>פוטנציאל ההשתכרות הגבוה של מפתחי הגוף</title>
		<link>http://itaiziv.co.il/%d7%a4%d7%95%d7%98%d7%a0%d7%a6%d7%99%d7%90%d7%9c-%d7%94%d7%94%d7%a9%d7%aa%d7%9b%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%92%d7%91%d7%95%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%9e%d7%a4%d7%aa%d7%97%d7%99-%d7%94%d7%92%d7%95%d7%a3/</link>
				<pubDate>Sun, 22 Mar 2015 11:23:57 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[icsites]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[ספורט מקצועי ורפואת ספורט]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://itaiziv.co.il/?p=1281</guid>
				<description><![CDATA[<p>פוטנציאל ההשתכרות הגבוה של מפתחי הגוף הכנת מתאמנים מסוימים לתחרויות פיתוח גוף &#8211; בשל העלייה בפופולאריות של התחום בכל בעולם וכן &#8211; בישראל, ישנם אנשי מקצוע מסוימים ואף מפתחי גוף שזכו בתארים (בעיקר &#8211; בארץ) שמכינים מתאמנים אחרים לתחרויות פיתוח גוף. או אז, מדובר בתעשייה שלמה שמצריכה הוצאה כספית של אלפי שקלים בחודש על התפריט [&#8230;]</p>
<p>הפוסט <a rel="nofollow" href="http://itaiziv.co.il/%d7%a4%d7%95%d7%98%d7%a0%d7%a6%d7%99%d7%90%d7%9c-%d7%94%d7%94%d7%a9%d7%aa%d7%9b%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%92%d7%91%d7%95%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%9e%d7%a4%d7%aa%d7%97%d7%99-%d7%94%d7%92%d7%95%d7%a3/">פוטנציאל ההשתכרות הגבוה של מפתחי הגוף</a> הופיע ראשון ב<a rel="nofollow" href="http://itaiziv.co.il">ד&quot;ר איתי זיו</a></p>
]]></description>
								<content:encoded><![CDATA[		<div data-elementor-type="post" data-elementor-id="1281" class="elementor elementor-1281 elementor-bc-flex-widget" data-elementor-settings="[]">
			<div class="elementor-inner">
				<div class="elementor-section-wrap">
							<section class="elementor-element elementor-element-faxltcf elementor-section-boxed elementor-section-height-default elementor-section-height-default elementor-section elementor-top-section" data-id="faxltcf" data-element_type="section">
						<div class="elementor-container elementor-column-gap-default">
				<div class="elementor-row">
				<div class="elementor-element elementor-element-emjftil elementor-column elementor-col-100 elementor-top-column" data-id="emjftil" data-element_type="column">
			<div class="elementor-column-wrap  elementor-element-populated">
					<div class="elementor-widget-wrap">
				<div class="elementor-element elementor-element-bgelglv elementor-widget elementor-widget-text-editor" data-id="bgelglv" data-element_type="widget" data-widget_type="text-editor.default">
				<div class="elementor-widget-container">
					<div class="elementor-text-editor elementor-clearfix"><p>פוטנציאל ההשתכרות הגבוה<br /> של מפתחי הגוף</p><p>הכנת מתאמנים מסוימים לתחרויות פיתוח גוף &#8211; בשל העלייה בפופולאריות של התחום בכל בעולם וכן &#8211; בישראל, ישנם אנשי מקצוע מסוימים ואף מפתחי גוף שזכו בתארים (בעיקר &#8211; בארץ) שמכינים מתאמנים אחרים לתחרויות פיתוח גוף. או אז, מדובר בתעשייה שלמה שמצריכה הוצאה כספית של אלפי שקלים בחודש על התפריט התזונתי הייחודי, תוספי תזונה שונים, סטרואידים אנבוליים (עלות מחזור שימוש בהם עשוי להסתכם במאות &#8211; אלפי שקלים) ועוד . פוטנציאל ההשתכרות הגבוה<br /> של מפתחי הגוף בעולם בכלל תפס תאוצה בשנים האחרונות ומאופיין בתחרויות הנערכות על בסיס קבוע, במספר רב יותר של משתתפים בתחרויות, ועוד. עם זאת, מעניין לדעת שבישראל (מדינה קטנה) ישנם 4 איגודים לפיתוח גוף!. יחסית הרבה איגודים פר מספר המשתתפים הקיים בכלל. בשל מצב זה בקטגוריות משקל מסוימות בתחרות יש מעט מאוד מתחרים לרבות: נשים, קטגוריית המשקל הכבד ועוד.<br /> להיות מפתח גוף מקצועי מדובר במשימה לא פשוטה כלל ועיקר ומצריכה משמעת עצמית וכוח רצון גבוהים ביותר: הקפדה יתרה על האימונים (בשבוע 5-6 לפחות!)  במהלך כל השנה, הקפדה רבה מאוד ואף קיצונית על התפריט התזונתי ועוד. בהיבט התזונתי נציין שיש להקפיד עד מאוד על המזון (ואף לשקול אותו) על בסיס קבוע. יש להצטייד מדי יום ביומו במנות השונות למהלך כל יום ועוד. אכילה בחוץ היא כמעט מחוץ לתחום לחלוטין ואם כן, אזי הדבר נעשה תחת הגבלות חמורות על מנת להפחית את כמות הקלוריות המיותרות שמקורן בשומן, פחמימות פשוטות או בכלל קלוריות בכמות גדולה מאוד.<br /> .במהלך הקריירה של פיתוח גוף (ובעיקר המקצועני) עוברים הספורטאים אלפי שעות אימון הכוללות התנסות במאות של תוכניות אימון,  תרגילים מסוגים שונים, מניפולציות באימון והתזונה ומה לא. בנוסף, עם הזמן, נצבר גם ידע רב מאוד בכל התחום של סטרואידים אנבוליים (שבאמצעותם ניתן להגיע לתוצאות המשמעותיות מבחינת מסת שריר, יכולת ספורטיבית, הרכב גוף יוצא דופן ועוד).<br /> לאחר שנים של אימונים ואורח חיים המאפיין ספורטאי הישגי ומפתחי גוף, רבים עברו קורס מדריכי חדר כושר והם עשויים להשתכר למחייתם באופנים הבאים:</p><p>1. מדריכי חדר כושר &#8211; במשמרות במועדוני הכושר או אף כמדריכי אימון אישי. אחד היתרונות של מפתחי הגוף שהם בהחלט עונים על נאה דורש נאה מקיים כאמרת חז&quot;ל שכוונתה הנה שיש התאמה בין הצהרותיו של אדם, לבין מעשיו. מפתחי גוף נהנים , במרבית המקרים, בתנועה ערה של מתאמנים אישיים שמעוניינים להשיג מטרות אימון שונות וההנחה הנה שאם אותו מדריך הגיע לתוצאות מצוינות הוא בוודאי יידע איך להדריך גם אנשים אחרים לעשות כך.<br /> 2. בניית תוכניות אימון &#8211;  מדובר בעבודה מפתה במיוחד בה אין צורך בכלל להעביר אימונים אישיים או לעבוד במשמרות אלא רק לבנות תוכניות אימון ולשלוח, בחלק מהמקרים, במייל או אף לקבוע פגישה קצרה עם המתאמן לשם הבהרות (אם ישנן). העלות של בניית תוכנית אימון עשויה לנוע בין 100-300 ₪ וכמות תוכניות האימון שמאמן אחד יכול לבנות &#8211; לא מבוטלת.<br /> 3. תוכניות תזונה &#8211; למרות שעל פי חוק רק דיאטנים קליניים רשאים לבנות תוכניות תזונה, המצב  בשטח שונה לחלוטין. מאמנים לא מעטים בונים תוכניות תזונה. חלקם בכלל לא ממש בקיא בנושא ואף לוקח סיכונים מסוימים בבניית תוכנית תזונה. הדבר אקוטי במיוחד כשמדובר במתאמנים כמו ילדים ומתבגרים, אנשים הלוקים במחלות שכיחות, נשים בהיריון ועוד. מנגד, נציין שמפתחי גוף מבחינת הידע הרחב שלהם יידעו בצורה טובה מאוד להשיג תוצאות מעולות אצל המתאמן 'מן השורה' ולהוביל אותו צעד אחר צעד מנקודה א' ל- ב' וזאת ייתכן שעשו טוב יותר ממרבית הדיאטנים הממוצעים בישראל שכלל לא למדו במסגרת התואר שלהם או בלימודים לאחר מכן את התחום המכונה:&quot; תזונת ספורט&quot;.נקודה נוספת לציון הנה שמתאמן אישי ששוכר שירותיו של מפתח גוף מקבל למעשה שתי תוכניות: האחת באימון והשנייה &#8211; בתזונה. מדובר מבחינתו בחיסכון כספי לא מבוטל.<br /> 4. הכנת מתאמנים מסוימים לתחרויות פיתוח גוף &#8211; בשל העלייה בפופולאריות של התחום בכל בעולם וכן &#8211; בישראל, ישנם אנשי מקצוע מסוימים ואף מפתחי גוף שזכו בתארים (בעיקר &#8211; בארץ) שמכינים מתאמנים אחרים לתחרויות פיתוח גוף. או אז, מדובר בתעשייה שלמה שמצריכה הוצאה כספית של אלפי שקלים בחודש על התפריט התזונתי הייחודי, תוספי תזונה שונים, סטרואידים אנבוליים (עלות מחזור שימוש בהם עשוי להסתכם במאות &#8211; אלפי שקלים) ועוד.<br /> 5. מכירה של סטרואידים אנבוליים, תוספי תזונה ועוד &#8211; גם כאן מדובר על ההכנסה פוטנציאלית של מאות-אלפי שקלים בחודש שעלולה להיות לא חוקית ועל כן אינה מומלצת כלל.<br /> 6. כתיבה ופרסום במדיה, תוכניות טלביזיה ופרסומות &#8211; מועט משמעותית למה שמקובל ונעשה בחו&quot;ל. אך בהחלט הדבר קיים למרות שנמצא בחיתוליו. מעט ממפתחי הגוף כותבים באופן מקצועי במדיה הכתובה לסוגיה, או מופיעים בפרסומות וסרטים או אף מובילים מהלכים שונים הקשורים באורח חיים בריא ועוד. חבל. בחו&quot;ל, אגב, מוכרים לא מעט מפתחי גוף שמשולבים בתעשיית הקולנוע והטלביזיה ורבים מהם מפרסמים טורים נחשבים בפורטלי כושר מובילים ועוד.<br /> 7. קבלת ספונסר &#8211; חברות ומותגים רבים נעזרים בשרותיהם הויזואלים של מפתחי הגוף על מנת לקדם מוצרים ומותגים שונים מהארץ ובחו&quot;ל מתחום הכושר, ההלבשה ועוד. הספורטאי- מפתח הגוף נהנה מפרסום ומתשלום הולם ואילו החברה המפרסמת נהנית מחשיפה והגעה לקהל ייחודי.</p><p>סיבות לאי הצלחה של מפתחי גוף לממש את הפוטנציאל הכספי העצום הגלום בשל תחום עיסוקם:</p><p>1. לימודים אקדמאיים בתחום האימון או התזונה &#8211; בודדים בעשרות השנים האחרונות פנו ללימודי תזונה או אימון. אלה שכן עשו זאת מצליחים מאוד בתחום. יש מספר אפשרויות מצוינות כגון: לימוד תואר ראשון במדעי האימון הגופני, לימודי תזונה קלינית, לימודי פיזיותרפיה, רפואה, פיזיולוגיה של המאמץ ועוד. הדבר, אגב, קשור גם למיתוג של התחום,<br /> 2. פרסום תמונות פרובוקטיביות בפייסבוק, אתר אינטרנט וכדומה &#8211; פרסום לא מושכל באנטרנט בהחלט יכול לחסל קריירה של אנשי מקצוע. אנשי מקצוע בתחומים רבים לא מודעים לכוח הרב שיש למדיה שיכולה להיות כלי מדהים לאיש המקצוע מצד אחד, אך מצד שני &#8211; גם לגרום לו נזק תדמיתי רב מאוד וזאת בשל אופן פרסום/חשיפה זול, בוטה ולא ראוי. או אז, ייתכן, שיהיה קשה לתקן את הנזק ובל נשכח שפרסום במדיה האלקטרונית הנו ויראלי ומגיע לרבבות גולשים פוטנציאליים בשניות מועטות בלבד. נקודה למחשבה.<br /> 3. ידע חסר בתחומים מסוימים &#8211; למרות הידע הרב בתחום פיתוח הגוף,  ישנם תחומים רבים בהם לאותם מפתחי גוף יש ידע חסר רב. למשל:  בתחום האימון של קשישים, נשים בהיריון או עם בעיות מסוימות (כמו אנורקסיה, בולמיה, תופעות גיל המעבר, חולשת רצפת אגן ועוד). למרות זאת הם בונים, לעיתים, תוכניות אימונים גם למתאמנים אלה והדבר, כמובן, בעייתי ולא נכון לעשות אלא אם עברו הכשרה בנושא.<br /> 4. התנהלות גרועה באימון האישי ומחוצה לו &#8211; כאמור, תחום של שירות ויחס נכון ללקוח אינו דבר שנלמד בקורסי ההכשרה הבסיסיים. לכן רואים במקרים מסוימים מצבים אבסורדיים של מדריכים (לרבות מפתחי גוף) שמרשים לעצמם במהלך האימון האישי לאכול ארוחת ליד הקליינט (למשל, קופסה שלמה של אורז מלא עם חזה עוף&#8230;), לדבר בטלפון הנייד או לשלוח מסרונים ולא ממש להתייחס למתאמן.</p><p>לסיכום, פוטנציאל ההשתכרות של מפתחי גוף בכלל ובישראל &#8211; בפרט &#8211; רב מאוד. הדבר לא תמיד ממומש וחבל. עם שיפור בהתנהלות המקצועית והכללית ניתן בהחלט להשתכר משמעותית מעל הממוצע בתחום.</p><p>מאת: ד&quot;ר איתי זיו וגיל גרנות תחום פיתוח הגוף בישראל</p><p>*גיל גרנות, מנכ&quot;ל ומייסד רשת ישראלבודי.  מרצה לתזונת ספורט, פעילות גופנית ותוספי תזונה, מאמן ויועץ תזונה לספורטאים מקצועיים משנת 2001.</p></div>
				</div>
				</div>
						</div>
			</div>
		</div>
						</div>
			</div>
		</section>
						</div>
			</div>
		</div>
		<p>הפוסט <a rel="nofollow" href="http://itaiziv.co.il/%d7%a4%d7%95%d7%98%d7%a0%d7%a6%d7%99%d7%90%d7%9c-%d7%94%d7%94%d7%a9%d7%aa%d7%9b%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%92%d7%91%d7%95%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%9e%d7%a4%d7%aa%d7%97%d7%99-%d7%94%d7%92%d7%95%d7%a3/">פוטנציאל ההשתכרות הגבוה של מפתחי הגוף</a> הופיע ראשון ב<a rel="nofollow" href="http://itaiziv.co.il">ד&quot;ר איתי זיו</a></p>
]]></content:encoded>
										</item>
		<item>
		<title>פיתוח גוף &#8211; ספורט בריא?</title>
		<link>http://itaiziv.co.il/%d7%a4%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%97-%d7%92%d7%95%d7%a3-%d7%a1%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%98-%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90/</link>
				<pubDate>Thu, 29 Jan 2015 12:53:41 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[icsites]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[ספורט מקצועי ורפואת ספורט]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://itaiziv.co.il/?p=1260</guid>
				<description><![CDATA[<p>פיתוח גוף &#8211; ספורט בריא? מפתחי גוף בכל הרמות נהנים ממסת גוף רזה גבוהה לצד מסת גוף שמן נמוכה במיוחד. לדבר יש משמעויות שונות (חיוביות) לרבות: מצב בריאותי טוב יותר מכיוון שאחוז שומן נמוך הנו חשוב מבחינה בריאותית (למעט מקרים קיצוניים בהם אחוז השומן נמוך מדי, במיוחד אצל נשים ואז קיים סיכון לבעיות רפואיות כמו [&#8230;]</p>
<p>הפוסט <a rel="nofollow" href="http://itaiziv.co.il/%d7%a4%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%97-%d7%92%d7%95%d7%a3-%d7%a1%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%98-%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90/">פיתוח גוף &#8211; ספורט בריא?</a> הופיע ראשון ב<a rel="nofollow" href="http://itaiziv.co.il">ד&quot;ר איתי זיו</a></p>
]]></description>
								<content:encoded><![CDATA[		<div data-elementor-type="post" data-elementor-id="1260" class="elementor elementor-1260 elementor-bc-flex-widget" data-elementor-settings="[]">
			<div class="elementor-inner">
				<div class="elementor-section-wrap">
							<section class="elementor-element elementor-element-mnctpnd elementor-section-boxed elementor-section-height-default elementor-section-height-default elementor-section elementor-top-section" data-id="mnctpnd" data-element_type="section">
						<div class="elementor-container elementor-column-gap-default">
				<div class="elementor-row">
				<div class="elementor-element elementor-element-eivzbsy elementor-column elementor-col-100 elementor-top-column" data-id="eivzbsy" data-element_type="column">
			<div class="elementor-column-wrap  elementor-element-populated">
					<div class="elementor-widget-wrap">
				<div class="elementor-element elementor-element-zkylyjo elementor-widget elementor-widget-text-editor" data-id="zkylyjo" data-element_type="widget" data-widget_type="text-editor.default">
				<div class="elementor-widget-container">
					<div class="elementor-text-editor elementor-clearfix"><p>פיתוח גוף &#8211; ספורט בריא?</p><p>מפתחי גוף בכל הרמות נהנים ממסת גוף רזה גבוהה לצד מסת גוף שמן נמוכה במיוחד. לדבר יש משמעויות שונות (חיוביות) לרבות: מצב בריאותי טוב יותר מכיוון שאחוז שומן נמוך הנו חשוב מבחינה בריאותית (למעט מקרים קיצוניים בהם אחוז השומן נמוך מדי, במיוחד אצל נשים ואז קיים סיכון לבעיות רפואיות כמו ירידה בפריון, תחושה גופנית לא טובה ועוד), מבחינה אסתטית &#8211; הפחתה של אחוז השומן קשורה מאוד בשיפור ההופעה האסתטית וזאת כמובן, במידה ומקפידים על הפעלה נכונה ורבה דיה של מערכות שלד-שריר. נציין ונאמר שמפתחי גוף עשויים להיות בטווח אחוז השומן של 6-4% בממוצע לגברים ו- 10-8% לנשים. כאשר ההמלצות לאנשים שאינם מפתחי גוף הן: נשים: 22-30% שומן וגברים 13-20% וזאת בקורלציה לגיל האדם, מצב בריאותו ועוד  <br /> אחוזי שומן נמוכים במיוחד בקרב האוכלוסייה ואף בקרב מתאמנים 'מן השורה', יכולת פיזית (בעיקר אנאירובית) גבוהה באופן משמעותי, פרופורציה גופנית מרשימה, ויטאליות (חיוניות) גבוהה, גיל פיזיולוגי נמוך מהגיל הכרונולוגי, דימוי עצמי גבוה ועוד &#8211; מהווים רק רשימה חלקית של אותם מתאמנים העוסקים בפיתוח גוף על בסיס קבוע.<br /> מדובר בענף שנעשה בשנים האחרונות שכיח במיוחד בעולם ובד בבד &#8211; בישראל, והמודעות לו החלה כבר בשלהי שנות ה- 50 של המאה שעברה.<br /> תודות למפתח הגוף המפורסם ארנולד שוורצנגר, שעשה חייל כשהתחיל דרכו בפיתוח גוף תחרותי, אך בהדרגתיות ובאופן מרשים השתלב בתעשיית הסרטים של הוליווד (שיחק בעשרות רבות של סרטים), ואף נבחר כמושל קליפורניה. אך לא רק, גם מבחינת ייחוס, נשוי היה למריה שרייבר ( שהנה בת למשפחת קנדי) מה שכמובן הוסיף נקודות זכות נוספות מבחינת היוקרה, התהילה ועוד. בנקודה זו נעלה שאלה מעניינת: האם פיתוח גוף ברמות השונות הוא בכלל ספורט בריא?<br /> מסתבר שמדובר בשאלה לא פשוטה כלל ועיקר ועל מנת שנוכל לספק תשובה משכנעת, יש להבין במה כרוך עיסוק בתחום זה. בנוסף, נאיר הנקודה שיש רמות שונות בענף פיתוח הגוף, למשל: ישנם מתאמנים רבים שעוסקים בפיתוח גוף להנאתם, באופן חובבני, אינם מעוניינים להשתתף בתחרויות פיתוח גוף (כגון: &quot;מר ישראל&quot;, או &quot;מר/מיס יוניברס&quot; שהנה אחת מהתחרויות היקרתיות בעולם בתחום זה) והם עוסקים בכך בשל מטרת אימון שברצונם להשיג כמו: שיפור ניכר של האסתטיקה הגופנית, שיפור הכושר הגופני, הנאה מהאימונים הנעשים על בסיס יומי, מדימוי עצמי שעלה עקב התוצאות המרשימות, ייתכן בשל הצלחה רבה יותר בתחומים כמו: מציאת בן/בת זוג מתאים (לפחות מבחינה אסתטית), מקום עבודה טוב (להופעה יש משקל לא מועט בהשגת מקום עבודה ולא הכל נתון לכישורים המקצועיים) ועוד. להלן נקודות להתייחסות שבאמצעותן ניתן, סביר להניח, לדעת אם עיסוק  באימוני פיתוח גוף על בסיס קבוע טוב לשיפור המצב הבריאותי או שמא &#8211; לא?</p><p>1. שיפור מרכיבי כושר גופני עיקריים &#8211; כוח, סבולת לב ריאה, קואורדינציה וגמישות הנם מרכיבי הכושר הגופני העיקריים אותם יש לשפר בכל מעגלי החיים. המינון המתאים לכל אחד מהם תלוי בגורמים שונים כמו: גיל המתאמן, מטרות האימון וכדומה , אך ניתן לומר שההמלצות במאקרו הן ביצוע של 150 דקות פעילות אירובית בשבוע לפחות, 3-2 אימוני כוח שבועיים והקפדה גם על ביצוע תרגילים לשיפור הגמישות והקואורדינציה. כל אלה, על בסיס קבוע, מבצעים מתאמנים שעוסקים בפיתוח גוף. המרכיב היחידי שלעיתים לא מקבל את המקום הראוי לו הנו הפן האירובי שלא כל מפתחי הגוף מקפידים לבצע בהיקף גדול יחסית. ניתן לראות זאת אצל מפתחי גוף תחרותיים שמבצעים פעילות אירובית משמעותית בחודשים שלפני תחרות על מנת להפחית אחוז השומן באופן משמעותי. ברם, מרכיב הכוח מקבל התייחסות מאוד רצינית ומרשימה אצל מפתח גוף ואת מערכות שלד-שריר מפעילים בממוצע 6-5 פעמים בשבוע, ולעיתים אף יותר, על ידי ביצוע 2 אימוני כוח ביום (בעיקר לפני תחרויות).</p><p>2. חיזוק שרירים מייצבים &#8211; חיזוק שרירי הגוף העמוקים בכל מפרק חשוב ממש לכל אדם ובעיקר עם העלייה בגיל. לדוגמה, חיזוק שרירי הבטן העמוקים, זוקפי הגב, מייצבי הכתף ועוד. באימון המסורתי הממוצע של מתאמנים מסוגים שונים ואף ספורטאים כמו מתאמני סבולת, חיזוק שרירים זה נעשה, במקרים רבים, באופן מינורי, אם בכלל. לא אחת, נבחרים תרגילי חיזוק שונים במנחי גוף שממש לא אפקטיביים דיים לחיזוק השרירים המייצבים העמוקים. ואז התוצאה הנה שלמרות חיזוק שרירים (אף מספר פעמים בשבוע) הגירוי המופעל על השרירים הרלבנטיים לא משמעותי דיו. באימונים לפיתוח גוף נהוג לבצע תרגילים במנחי גוף מגוונים במיוחד כמו: עמידה, הטיית גו, ישיבה, ברוטציה (סיבוב) של עמוד השדרה ועוד. כמו כן, במהלך האימון יש להחזיר ולקחת משקולות יד ומוטות על בסיס קבוע (רוב התרגילים נעשה עם מוטות ומשקולות חופשיות), ביצוע תרגילים מורכבים בעיקר (רב מפרקיים) המשקלים המורמים בתרגילים השונים (גבוהים &#8211; גבוהים מאוד), הטכניקה של ביצוע התרגילים נכונה (במרבית המקרים) ועוד. אלה גורמים המשפיעים מאוד על מעורבותם של השרירים המייצבים העמוקים בעת ביצוע אימון הכוח לסוגיו. זאת באופן משמעותי הרבה יותר לעומת המתאמן המסורתי המבצע אימוני כוח רק מכיוון הוא חייב, או שהרופא המליץ וכדומה. במקרים אלה, ניתן להבחין בבחירה לא מושכלת של תרגילים שונים (למשל &#8211; ביצוע תרגילים מבודדים בעיקר), אינטנסיביות נמוכה בה התרגילים מבוצעים ועוד.</p><p>3. התזונה &#8211; אחת הסיבות העיקריות לתוצאות המרשימות של מפתחי הגוף ברמות השונות הנה ההקפדה היתרה על תפריט תזונתי מזין ועשיר ברכיבי המזון החשובים, כמו כן, ישנה ספירת קלוריות , הקפדה על 6 ארוחות ביום בממוצע, צריכת נוזלים מספקת, שימוש בתוספי מזון שונים שחלקם חשובים לשם השלמה תזונתית מחד, או שדרוג היכולת הגופנית באופן משמעותי, מאידך (למשל, שימוש בקריאטין) ועוד. או אז, בהוספת האימונים המתאימים ניתן להשיג תוצאות  מצוינות.</p><p>4. השפעה טובה על הפחתת הגיל הפיזיולוגי &#8211; על מנת ליצור פער חשוב וגדול בין הגיל הפיזיולוגי לכרונולוגי (כמובן שהמטרה הנה שהגיל הפיזיולוגי יהיה נמוך משמעותית מהכרונולוגי) יש לבצע מספר פעולות חשובות במעגלי החיים השונים. מדובר באימוץ אורח חיים בריא הכולל משתנים כמו: תזונה נכונה, אימון גופני מושכל , שינה בעיתוי והיקף מומלצים, הימנעות מעישון, מצריכת אלכוהול ועוד. מפתחי גוף עושים זאת על בסיס קבוע! כך, ניתן לומר, שברוב רובם של המקרים מפתחי גוף, על פניו נראים ואף מרגישים צעירים מהותית פיזיולוגית מגילם הכרונולוגי. ניתן לראות זאת בנקל אצל מפתחי גוף מבוגרים בני 40, 50, 60 ויותר שנראים מצוין יחסית לרבים בני גילם וזאת תודות לאימוץ אורח חיים ייחודי.</p><p>5. שימוש בסטרואידים אנבוליים &#8211; אחד מהמאפיינים הבולטים בספורט פיתוח גוף הנו שימוש בסמים אנבוליים שמחקים, למעשה, את פעולתו של ההורמון הגברי &#8211; טסטוסטרון. או אז, ניתן להעלות באופן משמעותי יכולת אנאירובית, להעלות מסת השריר באופן מרשים ועוד. קצרה היריעה מלציין בנקודה זו את כל הבעיות הרפואיות האפשריות במידה ועושים שימוש על בסיס קבוע בחומרים אלה ואין צל של ספק ששימוש לא מבוקר, מקצועי מסוכן מבחינה בריאותית ועלול להיות גם הסיבה להיארעות מחלה כרונית מסוימת. עם זאת חשוב לסייג, שברמה של פיתוח גוף מקצועני הדבר נעשה בפיקוח צמוד רפואי (רופא ספורט המומחה בכך), בדיקות מעבדה שנעשות על בסיס קבוע ועוד. בנוסף, נקודה מעניינת לציון הנה שבגיל מבוגר גם כך חלה ירידה עקיבה ואף משמעותית בהורמון הטסטוסטרון וייתכן ששימוש מבוקר בחומרים הללו לא יהיה בהכרח בעייתי כל עוד הדבר נעשה באופן משוכל ומקצועי. אגב, בדיקה של כמות טסטוסטרון לא נעשית על בסיס קבוע בישראל מכיוון שהיא קשורה לתחום הרפואה המונעת וניתן לבצעה בעיקר באופן פרטי. עלות הבדיקה יקרה ולכן גם לא נראה בעתיד הקרוב לעין שקופות החולים יאשרו בדיקה זו לאדם 'מן השורה', אלא אם כן מדובר בבעיה רפואית ייחודית.</p><p>6. הרכב הגוף &#8211; מפתחי גוף בכל הרמות נהנים ממסת גוף רזה גבוהה לצד מסת גוף שמן נמוכה במיוחד. לדבר יש משמעויות שונות (חיוביות) לרבות: מצב בריאותי טוב יותר מכיוון שאחוז שומן נמוך הנו חשוב מבחינה בריאותית (למעט מקרים קיצוניים בהם אחוז השומן נמוך מדי, במיוחד אצל נשים ואז קיים סיכון לבעיות רפואיות כמו ירידה בפריון, תחושה גופנית לא טובה ועוד), מבחינה אסתטית &#8211; הפחתה של אחוז השומן קשורה מאוד בשיפור ההופעה האסתטית וזאת כמובן, במידה ומקפידים על הפעלה נכונה ורבה דיה של מערכות שלד-שריר. נציין ונאמר שמפתחי גוף עשויים להיות בטווח אחוז השומן של 6-4% בממוצע לגברים ו- 10-8% לנשים. כאשר ההמלצות לאנשים שאינם מפתחי גוף הן: נשים: 22-30% שומן וגברים 13-20% וזאת בקורלציה לגיל האדם, מצב בריאותו ועוד.</p><p>לסיכום, ניתן בהחלט להסיק שמפתחי הגוף ברמות השונות בריאים באופן יחסי לעומת חלק ניכר מהאנשים המתאמנים (וכמובן לעומת אלה שלא). עם זאת, ישנה הסתייגות בולטת אחת והנה נושא השימוש בסטרואידים אנבוליים (שימוש בהם שכיח בעיקר אצל מפתחי גוף תחרותיים) שעשוי להזיק לבריאות (למעט אם נעשה בתנאים מסוימים ותחת פיקוח מקצועי רפואי).</p><p>מאת: ד&quot;ר איתי זיו וגיל גרנות</p><p>*גיל גרנות, מאמן ויועץ תזונת ספורט, מייסד רשת ישראלבודי ושיטת הייעוץ הייחודית לתזונה ואימונים לספורטאים ומפתחי גוף.</p></div>
				</div>
				</div>
						</div>
			</div>
		</div>
						</div>
			</div>
		</section>
						</div>
			</div>
		</div>
		<p>הפוסט <a rel="nofollow" href="http://itaiziv.co.il/%d7%a4%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%97-%d7%92%d7%95%d7%a3-%d7%a1%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%98-%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90/">פיתוח גוף &#8211; ספורט בריא?</a> הופיע ראשון ב<a rel="nofollow" href="http://itaiziv.co.il">ד&quot;ר איתי זיו</a></p>
]]></content:encoded>
										</item>
		<item>
		<title>אריכות ואיכות הימים של זוכי מדליות אולימפיות</title>
		<link>http://itaiziv.co.il/%d7%90%d7%a8%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%90%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%96%d7%95%d7%9b%d7%99-%d7%9e%d7%93%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%95%d7%9c/</link>
				<pubDate>Tue, 16 Sep 2014 07:26:21 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[icsites]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[ספורט מקצועי ורפואת ספורט]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://itaiziv.co.il/?p=1206</guid>
				<description><![CDATA[<p>אריכות ואיכות הימים של זוכי מדליות אולימפיות פרישה מספורט הישגי מצריכה התייחסות וידע רב בכל הנוגע להתנהלות הנכונה במישורים לא מעטים (לא רק פיזיולוגיים) ולא תמיד הדבר נעשה באופן מושכל ולכך השלכות שונות שלא תמיד הן חיוביות. ברם, שכעסקינן במערכות הפיזיולוגיות חייבת להיות תוכנית פרישה מסודרת עם תוכנית אימונים המתאימה לסדר היום החדש שיימשך שנים [&#8230;]</p>
<p>הפוסט <a rel="nofollow" href="http://itaiziv.co.il/%d7%90%d7%a8%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%90%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%96%d7%95%d7%9b%d7%99-%d7%9e%d7%93%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%95%d7%9c/">אריכות ואיכות הימים של זוכי מדליות אולימפיות</a> הופיע ראשון ב<a rel="nofollow" href="http://itaiziv.co.il">ד&quot;ר איתי זיו</a></p>
]]></description>
								<content:encoded><![CDATA[		<div data-elementor-type="post" data-elementor-id="1206" class="elementor elementor-1206 elementor-bc-flex-widget" data-elementor-settings="[]">
			<div class="elementor-inner">
				<div class="elementor-section-wrap">
							<section class="elementor-element elementor-element-snmdwgv elementor-section-boxed elementor-section-height-default elementor-section-height-default elementor-section elementor-top-section" data-id="snmdwgv" data-element_type="section">
						<div class="elementor-container elementor-column-gap-default">
				<div class="elementor-row">
				<div class="elementor-element elementor-element-byshmbx elementor-column elementor-col-100 elementor-top-column" data-id="byshmbx" data-element_type="column">
			<div class="elementor-column-wrap  elementor-element-populated">
					<div class="elementor-widget-wrap">
				<div class="elementor-element elementor-element-obwjhvq elementor-widget elementor-widget-text-editor" data-id="obwjhvq" data-element_type="widget" data-widget_type="text-editor.default">
				<div class="elementor-widget-container">
					<div class="elementor-text-editor elementor-clearfix"><p>אריכות ואיכות הימים של זוכי מדליות אולימפיות</p><p>פרישה מספורט הישגי מצריכה התייחסות וידע רב בכל הנוגע להתנהלות הנכונה במישורים לא מעטים (לא רק פיזיולוגיים) ולא תמיד הדבר נעשה באופן מושכל ולכך השלכות שונות שלא תמיד הן חיוביות. ברם, שכעסקינן במערכות הפיזיולוגיות חייבת להיות תוכנית פרישה מסודרת עם תוכנית אימונים המתאימה לסדר היום החדש שיימשך שנים רבות. בתוכנית זו חייבת להיות התייחסות למצב הגופני של הספורטאי, פציעות שעבר ועוד. מעניין שחלק מהספורטאים עשויים אף לסבול מפציעות מסוימות כל ימי חייהם ללא אפשרות ממשית לפתור את הבעיה. זאת בשל עומס עצום שליווה אותם במהלך עשרות שנים של קריירה. האבסורד בהתגלמותו הוא שבשנים האחרונות ניתן למצוא בנקל ספורטאים 'מן השורה' המבצעים פעילות גופנית בהיקף ועצימות של ספורטאי הישג ולא מתנהלים כהלכה ולכך השלכות שליליות על הבריאותֱ!  <br /> ספורטאים הישגיים מתנהלים אחרת בכל הקשור לאורח חייהם, הספורטיבי בעיקר. מדובר הרי על קריירה של עשרות שנים בה הספורטאי מסגל לעצמו הרגלים מסוימים שככל הנראה ילוו אותו במרבית  מעגלי חייו. לכך השלכות רבות על איכות החיים ומסתבר &#8211; שגם על תוחלתם. חשוב לציין שהמיקוד בשנים האחרונות הנו לא רק על כמה שנים האדם יחיה, אלא בעיקר מה יהיו איכותם של השנים האחרונות של החיים. כמובן, שלגנטיקה משקל רב בעניין זה, אך לא רק, לאורח החיים משקל לא מועט ולא ניתן 'להטיל' את כל האשמה על הגנטיקה&#8230;.. אי לכך, ניתן בנקל להבחין באנשים עם היסטוריה משפחתית של מחלות לב, סוכרת ועוד אך הנם במצב מעולה מבחינה גופנית בכל מעגלי החיים בכלל ובגיל המבוגר &#8211; בפרט ואילו אחרים, בעלי גנטיקה מצוינת, אך לוקים במחלות שכיחות השכם וערב ואיכות חייהם ירודה מאוד.<br /> בהתייחס לספורטאים הישגיים ובד בבד גם לזוכים במדליות אולימפיות, לא ניתן לשמר הכושר שהושג והיכולת הגופנית המופלאה וכבר לאחר מספר שבועות ללא ביצוע גירוי גופני מתאים חלה רגרסיה מהותית בכל מערכות הגוף באשר הן. נכון, לא כל מערכת מגיבה באופן זהה. למשל, המערכת הקרדיווסקולרית מאבדת מיכולתה תוך מספר ימים כאשר לא מבצעים אימון אירובי ותוך חודש, לדוגמא, הירידה בכושר האירובי הנה מאוד משמעותית מאוד. זאת בשונה מהמערכת האנאירובית המאופיינת בירידה איטית של התפקוד ולא דומה כלל ועיקר למצב של המערכת האירובית.<br /> עצוב, אגב, להבחין בספורטאי הישג, שחקני כדורגל, שחקני כדורסל, שחיינים, רצים מפורסמים שלאחר שפרשו מספורט הישגי הפסיקו בבת אחת לשמור על מסגרת של אורח חיים בריא, עלו במשקל באופן דרמטי ונעשו כמו כל אדם 'מן השורה' ולא נותר למעשה זכר, לפחות מבחינה חיצונית ואף בריאותית, למה שהיו מבחינה פיזיולוגית ואסתטית. דוגמאות לא חסרות בעולם בכלל ובישראל &#8211; בפרט.<br /> נציין גם במקרה זה את גיל הפרישה מהספורט ההישגי. הרי פרישה בגיל 25 אינה זהה כלל ועיקר לפרישה של הספורטאי בגיל 38 או אף 40. מעניין לדעת שגיל הפרישה הנו פקטור חשוב מאוד המשפיע מאוד על הגיל הפיזיולוגי של הספורטאי. סביר להניח שספורטאי שפורש בגיל מבוגר נהנה מהיתרונות הרבים של עיסוק באופן כה מקצועי בספורט הישגי וזאת בשונה לעומת האחרים שלא נהנים מכל היתרונות הנלווים לכך למרות שהם עוסקים בפעילות ספורטיבית, אך באופן חובבני. בנקודה זו נציין שלכל סוג ספורט גיל הפרישה שלו. פרישה מכדורסל עשויה להיות גם בגיל 35 או אף 40 אך הפרישה מהתעמלות אמנותית או התעמלות מכשירים הנה בגילאים צעירים בהרבה. מנגד, באופן פרדוקסלי ניתן לציין מקצועות ספורט יוצאי דופן בהם דווקא תוחלת החיים (ואולי גם איכותם) נמוכה יותר מאשר אצל האוכלוסייה הרחבה (לדוגמה &#8211; פוטבול אמריקאי). ברם, ישנם ענפי ספורט המאופיינים בפחות פציעות ואף התאמה רבה יותר לגיל המבוגר לעומת ענפי ספורט אחרים. דוגמה מעניינת לכך הנה משחקי כדור על חול הים (כמו קט רגל חופים, כדורעף חופים ועוד) שאינם  זהים  מבחינת העומסים המופעלים על מערכות הגוף השונות, לרבות של שלד-שריר לעומת אותו ענף ספורט המשוחק על מגרשים רגילים &#8211; קשיחים (התייחסות לכך תינתן בפרק אחר).<br /> פרישה מספורט הישגי מצריכה התייחסות וידע רב בכל הנוגע להתנהלות הנכונה במישורים לא מעטים (לא רק פיזיולוגיים) ולא תמיד הדבר נעשה באופן מושכל ולכך השלכות שונות שלא תמיד הן חיוביות. ברם, שכעסקינן במערכות הפיזיולוגיות חייבת להיות תוכנית פרישה מסודרת עם תוכנית אימונים המתאימה לסדר היום החדש שיימשך שנים רבות. בתוכנית זו חייבת להיות התייחסות למצב הגופני של הספורטאי, פציעות שעבר ועוד. מעניין שחלק מהספורטאים עשויים אף לסבול מפציעות מסוימות כל ימי חייהם ללא אפשרות ממשית לפתור את הבעיה. זאת בשל עומס עצום שליווה אותם במהלך עשרות שנים של קריירה. האבסורד בהתגלמותו הוא שבשנים האחרונות ניתן למצוא בנקל ספורטאים 'מן השורה' המבצעים פעילות גופנית בהיקף ועצימות של ספורטאי הישג ולא מתנהלים כהלכה ולכך השלכות שליליות על הבריאותֱ! הם מסוגלים להתאמן לעיתים גם 25 שעות בשבוע, להתאמן חרף כאב ולגרום לתהליכים שאפילו אדם קרוב שמסוגל לעצור את ההתמכרות והאובססיה לביצוע הפעילות הגופנית ובד בבד &#8211; לפציעות שעשויות להיגרם בתדירות רבה, לירידה באיכות החיים, להשקעה כספית עצומה בחלק ניכר מהמקרים על מזון, ציוד ספורט, טיפולי פיזיותרפיה ומה לא והאם עקב כך הם יהנו מתוחלת חיים רבה יותר או לפחות מאיכות חיים מצוינת? לא בטוח. לכן, אותם ספורטאים חובבנים חשוב שילווה אותם איש מקצוע מהשורה הראשונה שמסוגל לראות את התמונה באופן הוליסטי ולהנחות באופן הכי מקצועי שניתן אודות הפעילות הספורטיבית המומלצת על מנת שהשכר לא ייצא בהפסד.<br /> בנקודה זו נציג מחקר שהתפרסם במגזין BMJ ומטרתו הייתה לבדוק האם מדליסטים אולימפיים חיים יותר מאשר אנשים אחרים באוכלוסיה. המחקר עקב אחר למעלה מ-15,000 שחקנים אולימפיים ממדינות שונות, אשר  זכו במדליות אולימפיות במשחקים האולימפיים שהתקיימו בין 1896-2010. הם הושוו לאנשים מהאוכלוסייה הכללית מאותו חתך גיל, מין ושנת לידה. נמצא כי 30 שנים לאחר הזכייה באולימפיאדה, הסיכוי של האתלט להאריך ימים היה גבוה יותר משל אנשים מהאוכלוסיה הכללית. בממוצע, האתלטים חיו 2.8 שנים יותר לעומת אנשים מהאוכלוסייה הכללית. לא חשוב אם הם זכו במדליית זהב, כסף או ארד, היתרונות מבחינת אריכות ימים &#8211; היו זהים. אתלטים שעסקו בספורט של סיבולת ובספורט המשלב סבולת עם כוח היו בעלי אחוזי השרדות גבוהים יותר לאחר 30 שנים לעומת אתלטים שעסקו בספורט של כוח בלבד. ייתכן שאריכות הימים הגבוהה יותר ממנה נהנים אתלטים אולימפיים קשורה גם לגנטיקה, אורח החיים הבריא שהם מנהלים, פעילות גופנית קבועה ואיכות החיים הגבוהה שלהם עקב הזכייה.</p><p>מאת: ד&quot;ר איתי זיו</p><p> </p></div>
				</div>
				</div>
						</div>
			</div>
		</div>
						</div>
			</div>
		</section>
						</div>
			</div>
		</div>
		<p>הפוסט <a rel="nofollow" href="http://itaiziv.co.il/%d7%90%d7%a8%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%90%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%96%d7%95%d7%9b%d7%99-%d7%9e%d7%93%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%95%d7%9c/">אריכות ואיכות הימים של זוכי מדליות אולימפיות</a> הופיע ראשון ב<a rel="nofollow" href="http://itaiziv.co.il">ד&quot;ר איתי זיו</a></p>
]]></content:encoded>
										</item>
		<item>
		<title>יחסים בין שרירים והשפעתם על היכולת הספורטיבית של שחקני כדורגל</title>
		<link>http://itaiziv.co.il/%d7%99%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%a9%d7%a8%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%94%d7%a9%d7%a4%d7%a2%d7%aa%d7%9d-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%9c%d7%aa-%d7%94%d7%a1%d7%a4-2/</link>
				<pubDate>Thu, 12 Sep 2013 11:24:37 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[icsites]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[ספורט מקצועי ורפואת ספורט]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://itaiziv.co.il/?p=1006</guid>
				<description><![CDATA[<p>יחסים בין שרירים והשפעתם על היכולת הספורטיבית של שחקני כדורגל אחת הדוגמאות השכיחות ביותר בתחום הכדורגל הנה היחס בין השריר המשתרע בקדמת הירך ושמו ארבע ראשי ( Quadriceps) והשרירים המשתרעים בחלקה האחורי של הירך ושמם חבליים (Hamstrings). ה-  Quadriceps במצב רגיל חזק תמיד יותר מהקבוצה הנגדית לו אך השאלה הגדולה האם היחס בין השרירים הללו [&#8230;]</p>
<p>הפוסט <a rel="nofollow" href="http://itaiziv.co.il/%d7%99%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%a9%d7%a8%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%94%d7%a9%d7%a4%d7%a2%d7%aa%d7%9d-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%9c%d7%aa-%d7%94%d7%a1%d7%a4-2/">יחסים בין שרירים והשפעתם על היכולת הספורטיבית של שחקני כדורגל</a> הופיע ראשון ב<a rel="nofollow" href="http://itaiziv.co.il">ד&quot;ר איתי זיו</a></p>
]]></description>
								<content:encoded><![CDATA[		<div data-elementor-type="post" data-elementor-id="1006" class="elementor elementor-1006 elementor-bc-flex-widget" data-elementor-settings="[]">
			<div class="elementor-inner">
				<div class="elementor-section-wrap">
							<section class="elementor-element elementor-element-ngyizjy elementor-section-boxed elementor-section-height-default elementor-section-height-default elementor-section elementor-top-section" data-id="ngyizjy" data-element_type="section">
						<div class="elementor-container elementor-column-gap-default">
				<div class="elementor-row">
				<div class="elementor-element elementor-element-ufciyqv elementor-column elementor-col-100 elementor-top-column" data-id="ufciyqv" data-element_type="column">
			<div class="elementor-column-wrap  elementor-element-populated">
					<div class="elementor-widget-wrap">
				<div class="elementor-element elementor-element-wyqaurc elementor-widget elementor-widget-text-editor" data-id="wyqaurc" data-element_type="widget" data-widget_type="text-editor.default">
				<div class="elementor-widget-container">
					<div class="elementor-text-editor elementor-clearfix"><p>יחסים בין שרירים והשפעתם על היכולת הספורטיבית של שחקני כדורגל</p><p>אחת הדוגמאות השכיחות ביותר בתחום הכדורגל הנה היחס בין השריר המשתרע בקדמת הירך ושמו ארבע ראשי ( Quadriceps) והשרירים המשתרעים בחלקה האחורי של הירך ושמם חבליים (Hamstrings). ה-  Quadriceps במצב רגיל חזק תמיד יותר מהקבוצה הנגדית לו אך השאלה הגדולה האם היחס בין השרירים הללו מבחינת החוזק והגמישות &#8211; תקין.<br /> מסתבר שבמקרים רבים &#8211; לא. כאן נציין שיחס לא תקין בין קבוצות השרירים הללו מוביל לבעיות תפקודיות שונות שעלולות להתבטא בפציעה אצל האדם 'מן השורה' (בין אם עוסק בספורט ובין אם לאו) וכשמדובר בכדורגלן מקצועי הבעיה הנה גדולה עוד יותר. חוסר איזון בין השרירים המצוינים עלול לגרום לקרע ברצועה הצולבת הקדמית של הברך (ACL) האטה ביכולת הריצה ועוד<br /> חווית הכדורגל הגדולה בעולם, המונדיאל, נערכת בימים אלה וכאן המקום להעלות ולציין את היכולת הגופנית הגבוהה הנדרשת כיום משחקן כדורגל במאה הנוכחית על מנת לעמוד בהצלחה במטלות גופניות קשות במיוחד, אך לא רק, אלא גם לסיים עונה אחת שלמה או טורנירים גדולים (כמו המונדיאל) ללא פציעות כלל או עם פציעות שאינן מהותיות המאופיינות בתהליך שיקום קצר יחסית.<br /> בנייה גופנית נכונה ומושכלת חשובה בכל גיל בכלל ולספורטאים &#8211; בפרט. אצל אנשים 'מן השורה' אימונים לא אפקטיביים ובנייה גופנית הלוקה בחסר תשפיע על מדדים בריאותיים שונים, הרעה בהופעה האסתטית, ירידה בחילוף החומרים וכדומה, אך אם מדובר בספורטאי בכלל ובשחקן כדורגל מקצוען &#8211; בפרט הדבר עלול להיות קשור בעלייה בהיארעות פציעות שונות (חלקן קשות), ירידה בתפקוד הספורטיבי, ולא פחות חשוב &#8211; אובדן הכנסות עתידיות בשל פגיעה בקריירה. מוכרים מקרים רבים של ספורטאים שפרשו בשל פציעות שונות או בשל ירידה חדה ביכולתם הגופנית. בחלק מהמקרים ניתן היה למנוע זאת באמצעות בנייה נכונה גופנית שמשפיעה באופן חיובי על השחקן/ספורטאי לעמוד בעומס הרב של האימונים והמשחקים במהלך השנה והקריירה.<br /> אחת מהדברים החשובים בעת חיזוק מושכל של כדורגלן הנו יצירת איזון בין שרירים. במקרים רבים קיים חוסר איזון בין שרירים המאופיין בשריר אחד שחזק במיוחד והנגדי לו חלש מאוד, או לחילופין, שריר אחד גמיש במיוחד והנגדי לו מקוצר מאוד ולא מאפשר לבצע את טווח התנועה הנדרש במפרק. כל אלה הן רק קצה הקרחון של גורמים שעלולים להוביל לפציעות.<br /> אחת הדוגמאות השכיחות ביותר בתחום הכדורגל הנה היחס בין השריר המשתרע בקדמת הירך ושמו ארבע ראשי ( Quadriceps) והשרירים המשתרעים בחלקה האחורי של הירך ושמם חבליים (Hamstrings). ה-  Quadriceps במצב רגיל חזק תמיד יותר מהקבוצה הנגדית לו אך השאלה הגדולה האם היחס בין השרירים הללו מבחינת החוזק והגמישות &#8211; תקין.<br /> מסתבר שבמקרים רבים &#8211; לא. כאן נציין שיחס לא תקין בין קבוצות השרירים הללו מוביל לבעיות תפקודיות שונות שעלולות להתבטא בפציעה אצל האדם 'מן השורה' (בין אם עוסק בספורט ובין אם לאו) וכשמדובר בכדורגלן מקצועי הבעיה הנה גדולה עוד יותר. חוסר איזון בין השרירים המצוינים עלול לגרום לקרע ברצועה הצולבת הקדמית של הברך (ACL) האטה ביכולת הריצה ועוד.<br /> הבדלים ביחס בין השרירים הללו עשוי להיות אצל מתאמן 'מן השורה' 70%-30% לטובת ה-  Quadriceps . יחס של   60%-40% מקובל אצל ספורטאים בכלל ובעיקר אצל שחקני כדורגל בשל הבעיטה בכדור שמצריכה הפעלה תקינה ונכונה השרירים המצוינים. אילולא כן, גובר הסיכוי לפציעות מסוגים שונים.<br /> ה- Hamstrings &#8211; מאפיינים ועובדות שכדאי ומעניין לדעת:<br /> • נפגע בעקר בענפי ספורט המשלבים מאוצים (ספרינטים) ובעיטות ושכיח יותר בצד הלטרלי (החיצוני) של הראש הארוך של השריר הדו ראשי השייך לקבוצת ה-   Hamstring.<br /> • נקודת הכשל בשריר הנה בדרך כלל זו המקורבת לחיבור גיד-שריר.<br /> • בדרך כלל הפגיעה נובעת מהעמסת יתר חד פעמית ולא כתוצאה שימוש יתר.<br /> • מידת הנזק ניתנת להערכה בבדיקות מיוחדות כגון: US או  MRI<br /> • 12% מהפגיעות בכדורגל האנגלי מקורן ב- Hamstrings. הדבר שווה  ערך לכ- 15 משחקים מוחמצים בעונה ו-  90 ימי היעדרות.<br /> • פציעה בינונית גורמת להיעדרות משלשה משחקים בממוצע ו 18  ימי פעילות.<br /> • שיעורי הפציעה ב Hamstrings &#8211; חוזרת מהגבוהים שיש בכדורגל אם לא הגבוהים ביותר.<br /> • רוב הפציעות מתרחשות כשהשריר צריך לפתח כוח רב קרוב או נמצא בנקודת האורך המקסימאלית שלו כמו בבעיטה בנקודת הסיום.<br /> • גורם תורם משמעותי לפציעה בשריר הזה חוסר גמישות מספקת. גורמים נוספים חוסר בשיקום מתאים ומנוחה מספקת לאחר פציעה וכן עייפות, כושר גופני לקוי, מתח עצבי (בעייה בגב הפרעה בפעילות העצב הסכאיטי (האישיאס) &#8211;  הנו העצב הארוך והגדול ביותר בגוף. משתרע מקצהו התחתון של עמוד השדרה, עובר דרך העכוז, הירך והקרסול.<br /> • אי הקדשת זמן לחימום מספק ועוד.<br /> • קיצור ה- Hamstrings הנו גורם תורם לכאב ברך קדמי (פגיעה בסחוס המפרק בין הפיקה לירך). כמו כן גם לכאבי גב.<br /> • קיימים פרוטוקולי שיקום ומניעה השיקום מסתיים לאחר שהושלמה תכנית ריצה המתחילה 48 שעות לאחר הפציעה כמו כן טווח תנועה מלא כמו ברגל הבריאה, כוח שרירי מלא של  90% ברגל הבריאה.<br /> • ללא כאב בכיווץ מקסימאלי ועמידה במבחנים פונקציונאלים כמו יציאה לספרינט  ניתור מעל משוכות, בעיטה, תוכנית תרגילים ייחודית צריכה להימשך להתבצע גם לאחר תום השיקום.<br /> • תוכניות מניעה לפגיעות ACL  כוללות תרגילי חיזוק ושליטה ל-  Hamstrings וכן תרגול של מערכת הפרופריוספציה* המערב את ה- Hamstrings.</p><p>*מערכת הפרופריוספציה (Properioception) &#8211; מושג המתייחס לקליטה העצבית של גירויים מרקמות פנימיות שונות, כגון: שרירים, גידים, רצועות ומפרקים. שיפור בתפקודה של מערכת הפרופריוספטית יתרום לייעול בתנועה ובקואורדינציה העצבית שרירית. ממחקרים שנעשו בתחום עולה שאצל ספורטאים שביצעו אימונים ייחודיים לשיפור הפרופיוספציה פחת מספר הפציעות באופן מובהק.<br /> מערכת זו ניתן לשפר באמצעות תרגילים המצריכים שיווי משקל, תנועה פונקציונלית מסוגים שונים, ביצוע תרגילים המתבצעים בעמידה, ישיבה, הטיית גו על משטחים לא יציבים וכן עם אביזרים מסוגים שונים כגון: כדור פיטבול, בוסו, פיתה, גומיות ורצועות מסוגים שונים ועוד..</p><p>האם גם יש למתוח את השרירים המצוינים?<br /> מסתבר שלא מספיק רק לחזק שרירים אלא יש צורך גם למתוח אותם. כשהשרירים מקוצרים לא ניתן להניע את המפרקים בטווח התנועה המלא שלהם. חשוב לזכור שהגמישות פוחתת כבר מגיל ההתבגרות וללא ביצוע תרגילים מתאימים, טווחי התנועה בכלל ועם העלייה בגיל &#8211; בפרט פוחתים. כשמדובר בעוסקים בספורט שרירים שאינם גמישים דים עלולים להביא לביצוע תנועות באופן לא מדויק. למשל, קבוצת שרירי מרחיקי הירך (משתרעת בצידה החיצוני של הירך) במידה והנה מקוצרת ולא גמישה מספיק עלולה להביא לביצוע ריצה באופן שבו העומס על השרירים הפועלים גבוה במיוחד. אזי, קבוצות פושטי הברך, פושטי הירך או אף כופפי הברך עלולות לפעול בעומס גבוה במיוחד והדבר לא מומלץ כלל ועיקר. לפיכך, ביצוע תרגילי גמישות על בסיס קבוע חשוב במיוחד בכל גיל ולעוסקים בספורט חובבני או מקצועני במיוחד. גם במקרה זה חשוב האיזון על מנת שלא ייוצר מצב בו קבוצת שרירים מסוימת גמישה במיוחד והקבוצה הנגדית לה מקוצרת במיוחד. תרגילי גמישות יש לבצע על בסיס קבוע במהלך כל החיים ולא רק בעונת המשחקים בשל האמור לעיל, טווחי התנועה עם העלייה בגיל פוחתים. כשמדובר בשחקני כדורגל הדבר עוד יותר משמעותי בשל הקשר לתפקוד הספורטיבי.<br /> לסיכום, על מנת להבטיח תפקוד אופטימאלי של שחקן כדורגל ישנם גורמים רבים שיש להביא בחשבון. חוסר איזון שרירי וגמישות הנם חשובים במיוחד. בכל מקרה מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע לגבי התרגילים המומלצים, המינונים (חשוב במיוחד), העצימות, שיטת האימון וכדומה.</p><p>לסיכום, יחס בין שרירים, טווחי תנועה תקינים של השרירים ויחסים נכונים בין השרירים בכלל ושל ה-   Hamstrings בפרט לשם תפקוד תקין והפחתת הסיכוי לפציעות. הדבר חשוב לכלל האוכלוסייה ובד בבד לעוסקים בספורט בכל הרמות, במיוחד ספורטאים מקצוענים.<br /> בהצלחה!</p><p> מאת: ד&quot;ר איתי זיו ושלי בר-סלע</p><p>*שלי בר-סלע &#8211; פיזיותרפיסט מנהל מכון פיזיותרפיה מאוחדת ספורט שליד ההתאחדות לכדורגל  בעל תואר שני בחינוך גופני</p></div>
				</div>
				</div>
						</div>
			</div>
		</div>
						</div>
			</div>
		</section>
						</div>
			</div>
		</div>
		<p>הפוסט <a rel="nofollow" href="http://itaiziv.co.il/%d7%99%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%a9%d7%a8%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%94%d7%a9%d7%a4%d7%a2%d7%aa%d7%9d-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%9c%d7%aa-%d7%94%d7%a1%d7%a4-2/">יחסים בין שרירים והשפעתם על היכולת הספורטיבית של שחקני כדורגל</a> הופיע ראשון ב<a rel="nofollow" href="http://itaiziv.co.il">ד&quot;ר איתי זיו</a></p>
]]></content:encoded>
										</item>
		<item>
		<title>ההבדלים הפיזיולוגיים בין כדורגל נשים לכדורגל גברים</title>
		<link>http://itaiziv.co.il/%d7%94%d7%94%d7%91%d7%93%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%a4%d7%99%d7%96%d7%99%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%9b%d7%93%d7%95%d7%a8%d7%92%d7%9c-%d7%a0%d7%a9%d7%99%d7%9d/</link>
				<pubDate>Mon, 13 May 2013 08:53:31 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[icsites]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[ספורט מקצועי ורפואת ספורט]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://itaiziv.co.il/?p=908</guid>
				<description><![CDATA[<p>ההבדלים הפיזיולוגיים בין כדורגל נשים לכדורגל גברים נשים מאופיינות בשרירי שלד חלשים לעומת גברים. ברם, גם שרירי הליבה (מכונים שרירי ה- Core וכוללים את שרירי הבטן וזוקפי הגב העמוקים ושרירים נוספים) חלשים יותר אצל נשים. שרירים אלה חשובים במיוחד בעת ביצוע תנועות יומיומיות וספורטיביות כאחד. כמו כן, שרירי ליבה חזקים קשורים לשיפור ביכולות הספורטיביות בכלל [&#8230;]</p>
<p>הפוסט <a rel="nofollow" href="http://itaiziv.co.il/%d7%94%d7%94%d7%91%d7%93%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%a4%d7%99%d7%96%d7%99%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%9b%d7%93%d7%95%d7%a8%d7%92%d7%9c-%d7%a0%d7%a9%d7%99%d7%9d/">ההבדלים הפיזיולוגיים בין כדורגל נשים לכדורגל גברים</a> הופיע ראשון ב<a rel="nofollow" href="http://itaiziv.co.il">ד&quot;ר איתי זיו</a></p>
]]></description>
								<content:encoded><![CDATA[		<div data-elementor-type="post" data-elementor-id="908" class="elementor elementor-908 elementor-bc-flex-widget" data-elementor-settings="[]">
			<div class="elementor-inner">
				<div class="elementor-section-wrap">
							<section class="elementor-element elementor-element-rfnpymu elementor-section-boxed elementor-section-height-default elementor-section-height-default elementor-section elementor-top-section" data-id="rfnpymu" data-element_type="section">
						<div class="elementor-container elementor-column-gap-default">
				<div class="elementor-row">
				<div class="elementor-element elementor-element-lsrsiur elementor-column elementor-col-100 elementor-top-column" data-id="lsrsiur" data-element_type="column">
			<div class="elementor-column-wrap  elementor-element-populated">
					<div class="elementor-widget-wrap">
				<div class="elementor-element elementor-element-gmnqdlj elementor-widget elementor-widget-text-editor" data-id="gmnqdlj" data-element_type="widget" data-widget_type="text-editor.default">
				<div class="elementor-widget-container">
					<div class="elementor-text-editor elementor-clearfix"><p>ההבדלים הפיזיולוגיים בין כדורגל נשים לכדורגל גברים</p><p>נשים מאופיינות בשרירי שלד חלשים לעומת גברים. ברם, גם שרירי הליבה (מכונים שרירי ה- Core וכוללים את שרירי הבטן וזוקפי הגב העמוקים ושרירים נוספים) חלשים יותר אצל נשים. שרירים אלה חשובים במיוחד בעת ביצוע תנועות יומיומיות וספורטיביות כאחד. כמו כן, שרירי ליבה חזקים קשורים לשיפור ביכולות הספורטיביות בכלל ואצל שחקני כדורגל &#8211; בפרט. ברם, חולשה של שרירים אלה עלול לגרום לעלייה במספר הפציעות  כדורגל נשים משוחק מזה שנים רבות ולאחרונה הפופולאריות של משחק זה עלתה באופן ממשי. חוקי המשחק של כדורגל נשים וכדורגל גברים למעשה זהים אך אם נתעמק ונתבונן בתמונה הכוללת נבחין שקיימים עשרות רבות של הבדלים בין משחק הכדורגל של נשים לעומת משחק הכדורגל אצל גברים בהיבטים, פיזיולוגיים, אנטומיים ואף סוציולוגיים.<br /> בתחילת המאה ה-21, כדורגל נשים  (בדומה לכדורגל הגברים), התמקצע וגברה הפופולאריות שלו באופן משמעותי ונמכרו למשחקים השונים מאות אלפי כרטיסים וכיום נחשב כדורגל הנשים לאחד משלושת ענפי הספורט הפופולאריים בעולם. למותר לציין שדרגת השכר בין נשים וגברים רחוקה משוויון אך גם בתחום זה חלה עלייה בשנים האחרונות והכוכבות הגדולות בספורט זה מרוויחות יותר מהמקובל לפני עשור, למשל.<br /> אנקדוטה מעניינת במיוחד הנה שאף כשמדובר במדיה כמו אינטרנט, כשלוחצים על מילות החיפוש במנוע החיפוש גוגל  (נכון לחודש יולי 2011) את צמד המילים: כדורגל נשים,  עולות 1,500,000 תוצאות ואילו שלוחצים על צמד המילים כדורגל גברים עולות 1,070,000,000 תוצאות!!!! קרי, כדורגל גברים מוזכר ברשת האינטרנט בערך פי מליון מאשר כדורגל נשים. ופה רק ההתחלה&#8230;.</p><p>במאמר זה נציין את ההבדלים העיקריים הפיזיולוגיים ובהמשך (בהזדמנות אחרת), נזכיר את השאר.<br /> • כוח פיזי באופן כללי &#8211; הכוח אצל גברים רב באופן משמעותי לעומת נשים ולכך השלכות בספורט כמו כדורגל המאופיין מיכולת אירובית ואנאירובית כאחד. לפיכך, כשמדובר בביצוע מאמצים קצרים ועצימים לגברים יש יתרון ממשי לעומת הנשים.<br /> • חוזק השרירים התנועתיים והמייצבים &#8211; נשים מאופיינות בשרירי שלד חלשים לעומת גברים. ברם, גם שרירי הליבה (מכונים שרירי ה- Core וכוללים את שרירי הבטן וזוקפי הגב העמוקים ושרירים נוספים) חלשים יותר אצל נשים. שרירים אלה חשובים במיוחד בעת ביצוע תנועות יומיומיות וספורטיביות כאחד. כמו כן, שרירי ליבה חזקים קשורים לשיפור ביכולות הספורטיביות בכלל ואצל שחקני כדורגל &#8211; בפרט. ברם, חולשה של שרירים אלה עלול לגרום לעלייה במספר הפציעות.<br /> • כמות ההורמון הגברי טסטוסטרון &#8211; הורמון זה נמצא למעשה בשני המינים אך כמותו אצל נשים הנה כעשירית לעומת גברים. ריכוז גבוה דיו של הורמון זה משפיע על תהליכים פיזיולוגיים רבים ולמעשה יוצר גם את ההבדלים האנאירוביים בין נשים וגברים. מעניינת העובדה שגם מצבים נפשיים מעלים את רמת הטסטוסטרון באופן משמעותי. לראייה ניתן לציין שאף אצל אוהדי כדורגל נמצא בקטעים מסוימים במשחק רמות טסטוסטרון גבוהות מהממוצע.<br /> • גודל בית החזה &#8211; אצל נשים בית חזה קטן יותר ופחות שטח פנים של מערכת הריאות לעומת גברים. הדבר על יכולת תפקוד ריאות פחות טובה אצל נשים.<br /> • הרכב הגוף &#8211; היחס בין המסה השומנית למסה השרירית משפיע במיוחד על יכולות ספורטיביות במיוחד במאמצים עצימים כמו בכדורגל. אצל נשים אחוזי השומן רבים יותר לעומת גברים והדבר משפיע הן על התנועתיות במגרש (איטית יותר) ואף השלכות על הדיוק בו מבוצעות התנועות והתרגילים השונים. למותר לציין שכיום נהוג לעשות שימוש במדדים של הרכב הגוף הנחוץ בהתאמה לסוג הספורט. אצל ספורטאים אחוז השומן הנו במרבית מקצועות הספורט מתחת לממוצע.<br /> • ריכוז הורמון הקורטיזון (שהנו הורמון קטבולי &#8211; מפרק) &#8211; נמצא בריכוז דומה בדמם של הגברים והנשים אך לאחר ביצוע אימונים אנאירוביים כמותו פוחתת בקרב הגברים ואילו אצל הנשים נשאר הירידה הנה איטית במיוחד, עובדה המשפיעה על התאוששות טובה יותר של הגברים לעומת הנשים בתגובה לאימונים אנאירוביים עצימים.<br /> • פציעות ספורט &#8211; פציעות ספורט מסוימות שכיחות משמעותית יותר אצל שחקניות כדורגל לעומת שחקני כדורגל. למשל, כשמדובר בקרע ברצועה הצולבת הקדמית (ACL) מספר הפציעות אצל שחקניות כדורגל הנו 6-4 יותר מאשר אצל הגברים.<br /> • מבנה אנטומי &#8211; אצל נשים אגן רחב יותר לעומת גברים. הדבר משפיע באופן עקיף על העומס המופעל על מפרק הברך ועל תפקודה. מכאן גם העלייה בהיארעות לפציעות.<br /> • חוסר איזון שרירי בין קבוצת פושטי הברך לבין הקבוצה הנגדית (כופפי הברך) &#8211; חוסר איזון שרירי בין שתי קבוצות שרירים אלו שכיח למדי אצל ספורטאים בכלל ואצל שחקני כדורגל &#8211; בפרט. מסתבר שאצל נשים קיים בדרך כלל יותר חוסר איזון שרירי לעומת גברים בקבוצות שרירים אלו וזו עוד סיבה לעלייה במספר הפציעות בגפה התחתונה.<br /> • הפסקת המחזור החודשי והשפעותיו &#8211; אנאוריאה הנה תופעה בה בשל ירידה רבה מדי באחוזי השומן (וסיבות נוספות) נפסק המחזור החודשי אצל נשים. הדבר עשוי להתרחש גם אצל שחקניות כדורגל המתאמנות בהיקפים ועציות רבים במיוחד וייתכן שלא תמיד מקפידים על תפריט מאוזן מבחינה קלורית. נשים הסובלות מאמנאוראה חשופות לביות מסוגים שונים כגון: פגיעה ביכולת הפריון, ירידה חדה בצפיפות העצם וחוזקה ועוד. אצל גברים התופעה לא קיימת.<br /> • תהליך היריון ולידה &#8211; במהלך הקריירה כשחקנית כדורגל עשויות חלקן,לעבור היריון ולידה. הדבר לעיתים כרוך בפרישה מוחלטת מהספורט או הפסקה לתקופה של מספר חודשים &#8211; שנה. הדבר כמובן כרוך בירידה חדה ביכולות הגופניות, פגיעה בקריירה ועוד.</p><p>מאת: ד&quot;ר איתי זיו וצור קסטל</p><p> </p></div>
				</div>
				</div>
						</div>
			</div>
		</div>
						</div>
			</div>
		</section>
						</div>
			</div>
		</div>
		<p>הפוסט <a rel="nofollow" href="http://itaiziv.co.il/%d7%94%d7%94%d7%91%d7%93%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%a4%d7%99%d7%96%d7%99%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%9b%d7%93%d7%95%d7%a8%d7%92%d7%9c-%d7%a0%d7%a9%d7%99%d7%9d/">ההבדלים הפיזיולוגיים בין כדורגל נשים לכדורגל גברים</a> הופיע ראשון ב<a rel="nofollow" href="http://itaiziv.co.il">ד&quot;ר איתי זיו</a></p>
]]></content:encoded>
										</item>
		<item>
		<title>מדוע טניסאיות גונחות בחבטות בטניס</title>
		<link>http://itaiziv.co.il/%d7%9e%d7%93%d7%95%d7%a2-%d7%98%d7%a0%d7%99%d7%a1%d7%90%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%92%d7%95%d7%a0%d7%97%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%97%d7%91%d7%98%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%98%d7%a0%d7%99%d7%a1/</link>
				<pubDate>Mon, 22 Apr 2013 10:26:05 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[icsites]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[ספורט מקצועי ורפואת ספורט]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://itaiziv.co.il/?p=898</guid>
				<description><![CDATA[<p>האם לגניחות הקולניות של הטניסאיות בזמן חבטת הכדור יש חשיבות פיזיולוגית או שהן נועדו להוציא מריכוז את היריבה? במחקר נבדקו התגובות של 33 סטודנטים לקטעי וידיאו רבים שבהם חבטות טניס מגיעות לעברם. מסתבר שאם החבטה לוותה בגניחה חזקה, הם מאבדים מיכולת התגובה שלהם. ממחקרים שנערכו בנושא עולה שגניחה של הטניסאי גורמת לכך שהכדור המגיע ליריב [&#8230;]</p>
<p>הפוסט <a rel="nofollow" href="http://itaiziv.co.il/%d7%9e%d7%93%d7%95%d7%a2-%d7%98%d7%a0%d7%99%d7%a1%d7%90%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%92%d7%95%d7%a0%d7%97%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%97%d7%91%d7%98%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%98%d7%a0%d7%99%d7%a1/">מדוע טניסאיות גונחות בחבטות בטניס</a> הופיע ראשון ב<a rel="nofollow" href="http://itaiziv.co.il">ד&quot;ר איתי זיו</a></p>
]]></description>
								<content:encoded><![CDATA[		<div data-elementor-type="post" data-elementor-id="898" class="elementor elementor-898 elementor-bc-flex-widget" data-elementor-settings="[]">
			<div class="elementor-inner">
				<div class="elementor-section-wrap">
							<section class="elementor-element elementor-element-cjgoftq elementor-section-boxed elementor-section-height-default elementor-section-height-default elementor-section elementor-top-section" data-id="cjgoftq" data-element_type="section">
						<div class="elementor-container elementor-column-gap-default">
				<div class="elementor-row">
				<div class="elementor-element elementor-element-yrqdkip elementor-column elementor-col-100 elementor-top-column" data-id="yrqdkip" data-element_type="column">
			<div class="elementor-column-wrap  elementor-element-populated">
					<div class="elementor-widget-wrap">
				<div class="elementor-element elementor-element-tldsxpc elementor-widget elementor-widget-text-editor" data-id="tldsxpc" data-element_type="widget" data-widget_type="text-editor.default">
				<div class="elementor-widget-container">
					<div class="elementor-text-editor elementor-clearfix"><p>האם לגניחות הקולניות של הטניסאיות בזמן חבטת הכדור יש חשיבות פיזיולוגית או שהן נועדו להוציא מריכוז את היריבה?</p><p>במחקר נבדקו התגובות של 33 סטודנטים לקטעי וידיאו רבים שבהם חבטות טניס מגיעות לעברם. מסתבר שאם החבטה לוותה בגניחה חזקה, הם מאבדים מיכולת התגובה שלהם. ממחקרים שנערכו בנושא עולה שגניחה של הטניסאי גורמת לכך שהכדור המגיע ליריב במהירות של 50 מייל לשעה, נראה קרוב יותר כשמלווה אליו צעקה מדוע טניסאיות גונחות בחבטות בטניס <br /> הדיון הבולט על כך החל משנות ה-90 כאשר שחקנית הטניס הטובה בעולם דאז מוניקה סלש השתמשה הרבה בטכניקת הגניחות עד כדי כך שנתבקשה להנמיך את הדציבלים בטורניר ווימבלדון. כיום יש טניסאיות נוספות שגונחות במהלך כל המשחק. המפורסמת שביניהן הנה מרייה שראפובה המדורגת בין עשר הטניסאיות הטובות בעולם מזה שנים וב- 2005 אף טיפסה למקום הראשון בדירוג העולמי. מעניינת העובדה ששתי הטניסאיות המפורסמות ביותר בגניחותיהן אף נפגשו בעבר בטורניר ב- 2002 בו הפסידה מרייה שרפובה למוניקה סלש.<br /> פרופ' מקקונן מחבר הספר &#8211; Breath Strong &#8211; perform Beter טוען שקיימת חשיבות פיזיולוגית לגניחת הטניסאיות והסחת דעת היריבה היא רק בונוס. ההסבר לכך הוא שרגע לפני ביצוע פעילות כגון הרמת משקל או חבטת כדור אנו שואפים אוויר. השאיפה וכניסת האוויר לריאות נותנת יציבות וחוזק ואף מונעת פציעות בפלג הגוף מהאגן ועד לכתפיים. על מנת להגביר את עוצמת החבטות בטניס אנו נעזרים בכיווץ שרירי הליבה וכך מעבירים את עוצמת הכוח ביעילות אל תנועת הרוטציה העוצמתית שמתחילה מהרגליים אל אגן הירכיים ופלג גוף עליון ומסתיימת במחבט.<br /> נשימה נכונה ויעילה תורמת לפעילות בכל סוג ספורט ובעיקר בפעילות המשלבת עוצמה ויכולת טכנית גבוהה כמו במשחק הטניס. לדוגמא, נשיפת אוויר רגע לפני ביצוע חבטת טניס או הרמת משא כבד, תוריד משמעותית את כוח שרירי הליבה וכך תפחית את איכות הביצוע. לכן הפתרון הוא לנשוף בכוח את האוויר בשימוש בלרינקס* וקופסת הקול המצויים באזור הגרון ולצמצם את מעברי האוויר מהריאות כך שלא יזרום החוצה. בכך תשמר היציבות הנדרשת בשרירי הליבה (Core Muscle) ופלג גוף עליון ותושג שליטה על קצב הנשימה.<br /> אמנם תהליך זה אינו מצריך גניחות קולניות אך הוא מאפשר למאמן לשלוט בקצב הנשימות של שחקניותיו על ידי שמיעת קולה בזמן החבטה. שחקניות מודרכות להשתמש בגניחות החל מגיל צעיר וממשיכות בכך גם במשחקי הבוגרות.<br /> סיבה נוספת לשכיחות הגניחות בקרב נשים היא עקב החולשה היחסית הקיימת בפלג גופן העליון בהשוואה לגברים ולכן הן נדרשות להוסיף מימד נוסף למשחקן על מנת לשפר את עוצמת החבטות ויציבות גופן.<br /> במחקר שנערך באוניברסיטת בריטיש קולומביה במערב קנדה( British Colombia University) מאשש את הטענות בדבר היתרונות של הגונחים בטניס. במחקר נבדקו התגובות של 33 סטודנטים לקטעי וידיאו רבים שבהם חבטות טניס מגיעות לעברם. מסתבר שאם החבטה לוותה בגניחה חזקה, הם מאבדים מיכולת התגובה שלהם. ממחקרים שנערכו בנושא עולה שגניחה של הטניסאי גורמת לכך שהכדור המגיע ליריב במהירות של 50 מייל לשעה, נראה קרוב יותר כשמלווה אליו צעקה.</p><p>לסיכום, מסתבר שגניחות אצל חלק מהטניסאים תורם לשיפור יכולותיהם ואולי אף להסחת דעתם וירידה ביכולת הריכוז של הטניסאי היריב. במידה ולא ישנו החוקים לגבי הגניחות הרי שצפוי לשמוע עוד גניחות רבות בטורנירי הטניס הקרובים&#8230;</p><p>*לרינקס (גרון, בית הקול) &#8211; האיבר האחראי על יצירת קולות, והמשמש גם למעבר אוויר מן הלוע אל הריאות. הוא נמצא בקדמת הצוואר, מעל קנה הנשימה. בתוכו נמצא זוג מיתרי הקול, שמייצרים את הקול.</p><p>מאת: ד&quot;ר איתי זיו</p><p>וצור קסטל &#8211;  M.S Sport &#038; Exercise Science . מרצה לפיזיולוגיה של המאמץ  בקמפוס  'שיאים', באוניברסיטת תל אביב.</p><p> </p></div>
				</div>
				</div>
						</div>
			</div>
		</div>
						</div>
			</div>
		</section>
						</div>
			</div>
		</div>
		<p>הפוסט <a rel="nofollow" href="http://itaiziv.co.il/%d7%9e%d7%93%d7%95%d7%a2-%d7%98%d7%a0%d7%99%d7%a1%d7%90%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%92%d7%95%d7%a0%d7%97%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%97%d7%91%d7%98%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%98%d7%a0%d7%99%d7%a1/">מדוע טניסאיות גונחות בחבטות בטניס</a> הופיע ראשון ב<a rel="nofollow" href="http://itaiziv.co.il">ד&quot;ר איתי זיו</a></p>
]]></content:encoded>
										</item>
		<item>
		<title>היכולת האירובית והאנאירובית אצל מטפסי הרים</title>
		<link>http://itaiziv.co.il/%d7%94%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%9c%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%95%d7%94%d7%90%d7%a0%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%90%d7%a6%d7%9c-%d7%9e%d7%98%d7%a4%d7%a1/</link>
				<pubDate>Mon, 22 Apr 2013 09:41:51 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[icsites]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[ספורט מקצועי ורפואת ספורט]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://itaiziv.co.il/?p=897</guid>
				<description><![CDATA[<p>מטפסי הרים ברמה גבוהה במיוחד מתמודדים עם כיבוש פסגות הרים בגבהים של אלפי מטרים מעל גובה פני הים (לעיתים 5000 מטרים ויותר) לשם כך יש צורך ביכולת אירובית גבוהה מאוד והתמודדות עם החמצן הדליל המצוי בפסגות ובד בבד עם המאמץ הרב המושקע בעת הטיפוס. בשל כך התמודדות עם טיפוס הרים גבוהים מצריך היערכות מתאימה מבחינת [&#8230;]</p>
<p>הפוסט <a rel="nofollow" href="http://itaiziv.co.il/%d7%94%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%9c%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%95%d7%94%d7%90%d7%a0%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%90%d7%a6%d7%9c-%d7%9e%d7%98%d7%a4%d7%a1/">היכולת האירובית והאנאירובית אצל מטפסי הרים</a> הופיע ראשון ב<a rel="nofollow" href="http://itaiziv.co.il">ד&quot;ר איתי זיו</a></p>
]]></description>
								<content:encoded><![CDATA[		<div data-elementor-type="post" data-elementor-id="897" class="elementor elementor-897 elementor-bc-flex-widget" data-elementor-settings="[]">
			<div class="elementor-inner">
				<div class="elementor-section-wrap">
							<section class="elementor-element elementor-element-kmvircd elementor-section-boxed elementor-section-height-default elementor-section-height-default elementor-section elementor-top-section" data-id="kmvircd" data-element_type="section">
						<div class="elementor-container elementor-column-gap-default">
				<div class="elementor-row">
				<div class="elementor-element elementor-element-bbcsmtv elementor-column elementor-col-100 elementor-top-column" data-id="bbcsmtv" data-element_type="column">
			<div class="elementor-column-wrap  elementor-element-populated">
					<div class="elementor-widget-wrap">
				<div class="elementor-element elementor-element-ukrejms elementor-widget elementor-widget-text-editor" data-id="ukrejms" data-element_type="widget" data-widget_type="text-editor.default">
				<div class="elementor-widget-container">
					<div class="elementor-text-editor elementor-clearfix"><p>מטפסי הרים ברמה גבוהה במיוחד מתמודדים עם כיבוש פסגות הרים בגבהים של אלפי מטרים מעל גובה פני הים (לעיתים 5000 מטרים ויותר) לשם כך יש צורך ביכולת אירובית גבוהה מאוד והתמודדות עם החמצן הדליל המצוי בפסגות ובד בבד עם המאמץ הרב המושקע בעת הטיפוס. בשל כך התמודדות עם טיפוס הרים גבוהים מצריך היערכות מתאימה מבחינת הכושר הגופני אותו יש לבנות בהדרגתיות וכן מבחינת הציוד, הכולל לעיתים בלון חמצן למקרה חירום בו המטפס מתקשה לנשום באופן סדיר היכולת האירובית והאנאירובית<br /> אצל מטפסי הרים .<br /> אוכלוסיות רבות חיות, עובדות ויוצרות בגבהים של 3000 -5500 מ' מעל גובה פני הים. אולם היחשפות לגבהים לאדם שרגיל לחיות בגובה פני הים ושאינו מאוקלם לגבהים כאלה עלול לגרום לחולי ואף למוות עקב לחץ יחסי נמוך של החמצן (היפוקסיה). הסכנה אף עולה כאשר פעילות גופנית משולבת בשהייה בגבהים בעקבות הדרישות הפיזיולוגיות הנדרשות על מנת לספק חמצן למערכות הגוף.. בקרב  מטפסי הרים מקצועיים סבולת לב ריאה, כוח מתפרץ, סבולת שרירית, גמישות שיווי משקל, קואורדינציה, זריזות הם רק רשימה חלקית של מרכיבי כושר גופני הנחוצים לבצוע הטיפוס. ככל שרמת המטפס גבוהה יותר רמת הכושר הגופני תהיה גבוהה יותר. מטפסים מקצועיים הנם בעלי יכולת גופנית יוצאת דופן (לעיתים כמו של ספורטאי הישג) מסוגלים להתמודד עם עומסים גופניים ברמה גבוהה במיוחד. ברם, חשוב לציין שטיפוס הרים אינו מתאים לכלל האוכלוסייה מכיוון שמדובר בספורט עצים המאופיין בהפעלת מערכות שלד-שריר באינטנסיביות גבוהה. כמו כן נדרשת לפעול גם המערכת הקרדיווסקולרית במהלך הטיפוס. התגובות הפיזיולוגיות המיידיות לעלייה לפסגות הן:היפרוונטילציה*, עלייה בדופק מנוחה ובמאמץ תת מרבי ועלייה בתפוקת לב במאמץ תת מרבי. לאחר שהייה ממושכת ממשיך הגוף בשונה מגובה פני הים, בתגובות העשויות לתרום ליכולת האירובית כגון: עלייה בכמות כדוריות הדם האדומות, עלייה בכמות ההמוגלובין, עלייה במיטוכונדריה* ובכמות האנזימים* האירוביים. במאמצים תת מרביים רמת צריכת החמצן דומה לזו הנראית בגובה פני הים, אולם במאמץ מרבי ישנה ירידה חדה ביכולת האירובית עד כדי 72% מתחת לגובה פני הים. כמו כן ישנה איבוד נוזלים מהגוף עקב יובש האוויר והקור. מטפסי הרים ברמה גבוהה במיוחד מתמודדים עם כיבוש פסגות הרים בגבהים של אלפי מטרים מעל גובה פני הים (לעיתים 5000 מטרים ויותר) לשם כך יש צורך ביכולת אירובית גבוהה מאוד והתמודדות עם החמצן הדליל המצוי בפסגות ובד בבד עם המאמץ הרב המושקע בעת הטיפוס. בשל כך התמודדות עם טיפוס הרים גבוהים מצריך היערכות מתאימה מבחינת הכושר הגופני אותו יש לבנות בהדרגתיות וכן מבחינת הציוד, הכולל לעיתים בלון חמצן למקרה חירום בו המטפס מתקשה לנשום באופן סדיר. מבחינה פיזיולוגית המערכת הקרדיווסקולרית של המטפס מפותחת וזאת בשל המאמצים הקצרים והעצימים הנדרשים בעת הטיפוס. הדבר מהותי יותר בעת טיפוס בפסגות הגבוהות מכיוון שלכמות הכדוריות האדומות בדם (ובהתאמה ההמוגלובין) השפעה מהותית על היכולת הגופנית אצל מטפסי הרים בגבהים. ככל שמספר כדוריות הדם האדומות רב יותר, ניתן יהיה לעמוד בהצלחה רבה יותר מבחינת המערכת הקרדיווסקולרית. טיפוס הרים בגבהים דומה במידה מסוימת לאימוני אינטרוולים המבוצעים על בסיס קבוע על ידי מתאמנים אירוביים 'מן השורה' ואצל ספורטאים ברמות השונות. המטפס מבצע על בסיס קבוע מאמצים קצרים ועצימים עם מנוחה בניהם. אגב, למרות משך המאמצים הקצרים בעת הטיפוס חל שיפור ממשי  של המערכת הקרדיווסקולרית והדבר אף עשוי להספיק לשיפור יכולות פיזיולוגיות ולשמירה על הבריאות במעגלי החיים.  חשוב לציין שהדבר תלוי רבות בתדירות המאמצים, גובה הטיפוס, משך הטיפוס, רמת הדופק בעת הטיפוס ועוד.<br /> במחקר שנערך בבית החולים האוניברסיטאי של לה-פה, ספרד (Servicio de Neumología, Hospital Universitario La Fe, Valencia, Spain) נבדקו שינויים בפרמטרים נשימתיים ובצריכת החמצן במהלך טיפוס הרים לגובה של יותר מ-3000 מטר. מטרת המחקר הייתה לבדוק האם טיפוס הרים לגובה של יותר מ-3000 מטר, מביא לשינויים במערכת הנשימתית והאם שינויים אלו מושפעים מהאקלים. 8 מטפסי הרים מקצועיים שלא עברו הסתגלות אקלימית טיפסו לגובה 3404 מטרים ובילו 3 ימים בפסגה. מסתבר שהמטפסים חוו מגבלות נשימתיות התואמות למצב של היפוקסמיה (hypoxemia ) המתבטא בחוסר חמצן בדם. תופעות אלו חלפו כשהמטפסים ירדו מההר.   *היפרוונטילציה &#8211; נשימת יתר, מצב לא תקין של נשימה מהירה ועמוקה במנוחה. למותר לציין שבמאמץ נשימה מהירה הנה תקינה.<br /> *מיטוכונדריה  (ביחיד &#8211; מיטוכונדריון) &#8211; מבנה תוך-תאי שבו מתרחשים כל התהליכים האירוביים היוצרים ATP. תאים הצורכים כמות גדולה של אנרגיה, כגון תאי שריר אדומים העשירים במיטוכונדריה. מספרן וגודלן של המיטוכונדריה בתאי השריר קובעים את מידת הכושר האירובי. כמות המיטוכונדריה גדלה הודות לאימוני סבולת וקטנה במצבים של הפחתת תדירות האימונים ו/או הפסקתם לחלוטין.<br /> *אנזים &#8211; חומר חלבוני שמפיקים תאים חיים המזרז תגובות או תהליכים ביוכימיים מסוימים.</p><p>המלצות לעלייה והתאקלמות בגבהים<br /> 1. עלייה של 300 &#8211; 350 מ' ביום מעל לגובה של 2500 מ'.<br /> 2. לא להמשיך לעלות בגובה במקרה של סימפטומים של מחלת גבהים  כמו: כאבי ראש, ירידה בתיאבון ובצמא.<br /> 3. לרדת בגובה אם החולי נמשך לאחר יום מנוחה.<br /> 4. אם האדם לא התאקלם לגובה, יש להימנע מפעילות עצימה.<br /> 5. שימוש בכ- 2-4 ליטר חמצן בדקה &#8211; מדובר במקרים בהם מתחילה תסמונת של מחלת גבהים לכן האדם חייב לנוח ולקבל הספקת חמצן מוגברת על מנת לאושש את הגוף.   הכושר האנאירובי אצל מטפסי הרים:<br /> מטפסי הרים מאופיינים ביכולת אנאירובית פונקציונאלית ייחודית. המאמצים הנדרשים ממערכות שלד שריר רבים במיוחד וממש לא מתאימים לכל אדם.<br /> השרירים המייצבים (מקבעים) במפרקים השונים פועלים בעת הטיפוס בעצימות גבוהה מאוד ובמיוחד &#8211; שרירי הליבה הכוללים את שרירי הבטן העמוקים (לדוגמה: Tranversus Abdomines), קרקעית האגן, זוקפי הגו העמוקים (לדוגמה: Multifidus) המרובע המותני (Quadratus Lumbarum) ועוד. כמו כן יופעלו גם השרירים המייצבים של מפרקי הכתף (Rotator Cuff), השרירים המייצבים של מפרק הירך ועוד.<br /> כיווץ השרירים בעת הטיפוס הנו במרביתו איזומטרי (ללא תנועה) והדבר עשוי להיות כרוך בעצירת הנשימה מפעם לפעם. לפיכך הסכנה במקרה זה הינה היארעות תופעת וולסלבה בה חלה ירידה בכמות החמצן המגיעה אל המוח, לחץ הדם עולה וישנה סכנה להתעלפויות. עצירת נשימה בעת טיפוס בגבהים כשהחמצן דליל במיוחד אינה מומלצת כלל ועיקר.<br /> נקודה מעניינת נוספת הינה שמטפסי הרים מחזקים שרירים לא מעטים שכמעט ולא מופעלים אצל מתאמנים &quot;מן השורה&quot; (ולעיתים אף אצל חלק מהספורטאים) וזאת בשל האופי הייחודי של הספורט לדוגמה: כופפי ופושטי כף היד, השרירים המייצבים של מפרק הירך, שרירים רבים הפועלים במפרק הקרסול ועוד.<br /> מבחינה הורמונאלית חשוב להזכיר שבשל העצימות הגבוהה של הטיפוס מופרשים הורמונים אנאבוליים באופן משמעותי וזאת מכיוון שטיפוס הרים הנו ספורט אנאירובי לכל דבר ועניין. לאחר שעה רצופה של טיפוס ייתכן אף שיחל תהליך קטבולי (פירוק) מסוים של רקמת השריר. אי לכך, על מנת למתן תהליכים אלה חשובה הצריכה התזונתית בעת טיפוס ממושך (מעל שעה) וכמובן לצרוך רכיבי מזון איכותיים לפני ואחרי הפעילות. התזונה למטפסי הרים ולספורטאים המתאמנים בגובה רב חייבת להיות מרובה בפחמימות שיסייעו להחזיר את רמות הגליקוגן בשריר ואת ספיגת הנוזלים שאבדו. אכילה מרובה של פחמימות תאפשר התאקלמות מהירה לגבהים, הפחתת הסיכוי לחלות במחלת גבהים, והפחתת הירידה החדה ביכולת עם העלייה לגובה רב.מומלץ להפחית את רמת המלח ואת כמות השומן במזון מפני ששומן רב עלול להפחית את יכולת ספיגת החמצן.<br /> לסיכום, הדרישות הגופניות (המתבטאות ביכולת האירובית והאנאירובית בעיקר) גבוהות במיוחד אצל מטפסי הרים. ניתן להמליץ על ספורט זה גם לאוכלוסייה הרחבה לשם שיפור יכולתה הגופנית וזאת בתנאי שאין מגבלות גופניות ו/או בריאותיות.</p><p>מאת: ד&quot;ר איתי זיו וצור קסטל</p><p>*צור קסטל &#8211;  M.S Sport &#038; Exercise Science . מרצה לפיזיולוגיה של המאמץ  בקמפוס  'שיאים', באוניברסיטת תל אביב.</p></div>
				</div>
				</div>
						</div>
			</div>
		</div>
						</div>
			</div>
		</section>
						</div>
			</div>
		</div>
		<p>הפוסט <a rel="nofollow" href="http://itaiziv.co.il/%d7%94%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%9c%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%95%d7%94%d7%90%d7%a0%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%90%d7%a6%d7%9c-%d7%9e%d7%98%d7%a4%d7%a1/">היכולת האירובית והאנאירובית אצל מטפסי הרים</a> הופיע ראשון ב<a rel="nofollow" href="http://itaiziv.co.il">ד&quot;ר איתי זיו</a></p>
]]></content:encoded>
										</item>
		<item>
		<title>אימוני כושר לשחקני כדוריד לאחר הפגרה</title>
		<link>http://itaiziv.co.il/%d7%90%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%99-%d7%9b%d7%95%d7%a9%d7%a8-%d7%9c%d7%a9%d7%97%d7%a7%d7%a0%d7%99-%d7%9b%d7%93%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%93-%d7%9c%d7%90%d7%97%d7%a8-%d7%94%d7%a4%d7%92%d7%a8%d7%94/</link>
				<pubDate>Wed, 21 Dec 2011 20:45:15 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[icsites]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[ספורט מקצועי ורפואת ספורט]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://itaiziv.co.il/?p=793</guid>
				<description><![CDATA[<p>שלב ההתאמה לספורט הספציפי &#8211; בשלב זה עובדים בעיקר על התנועות הייחודיות לספורט ועובדים על פי אופי הספורט אם הוא דורש כוח מתפרץ, סבולת שריר, זריזות, מהירות וכו'. בספורט קבוצתי בעיקר מתאמנים על כוח מתפרץ בעזרת אימונים פליאומטריים, מהירות ודיוק תנועה. שלב זה אורך כ- 4 שבועות אימוני כושר לשחקני כדוריד לאחר הפגרה . שיפור מרכיבי [&#8230;]</p>
<p>הפוסט <a rel="nofollow" href="http://itaiziv.co.il/%d7%90%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%99-%d7%9b%d7%95%d7%a9%d7%a8-%d7%9c%d7%a9%d7%97%d7%a7%d7%a0%d7%99-%d7%9b%d7%93%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%93-%d7%9c%d7%90%d7%97%d7%a8-%d7%94%d7%a4%d7%92%d7%a8%d7%94/">אימוני כושר לשחקני כדוריד לאחר הפגרה</a> הופיע ראשון ב<a rel="nofollow" href="http://itaiziv.co.il">ד&quot;ר איתי זיו</a></p>
]]></description>
								<content:encoded><![CDATA[		<div data-elementor-type="post" data-elementor-id="793" class="elementor elementor-793 elementor-bc-flex-widget" data-elementor-settings="[]">
			<div class="elementor-inner">
				<div class="elementor-section-wrap">
							<section class="elementor-element elementor-element-wqazunc elementor-section-boxed elementor-section-height-default elementor-section-height-default elementor-section elementor-top-section" data-id="wqazunc" data-element_type="section">
						<div class="elementor-container elementor-column-gap-default">
				<div class="elementor-row">
				<div class="elementor-element elementor-element-yhzsijk elementor-column elementor-col-100 elementor-top-column" data-id="yhzsijk" data-element_type="column">
			<div class="elementor-column-wrap  elementor-element-populated">
					<div class="elementor-widget-wrap">
				<div class="elementor-element elementor-element-ttxpmkj elementor-widget elementor-widget-text-editor" data-id="ttxpmkj" data-element_type="widget" data-widget_type="text-editor.default">
				<div class="elementor-widget-container">
					<div class="elementor-text-editor elementor-clearfix"><p>שלב ההתאמה לספורט הספציפי &#8211; בשלב זה עובדים בעיקר על התנועות הייחודיות לספורט ועובדים על פי אופי הספורט אם הוא דורש כוח מתפרץ, סבולת שריר, זריזות, מהירות וכו'. בספורט קבוצתי בעיקר מתאמנים על כוח מתפרץ בעזרת אימונים פליאומטריים, מהירות ודיוק תנועה. שלב זה אורך כ- 4 שבועות אימוני כושר לשחקני כדוריד לאחר הפגרה .<br /> שיפור מרכיבי הכושר הגופני כגון: כוח, סבולת, מהירות וגמישות הם גורם חשוב בשיפור יכולתו של הספורטאי. אתלטים המתאמנים לשם השתתפות בספורט תחרותי עובדים על פי תכנית אימון שנתית על מנת להגיע לשיא היכולת בשלבים המכריעים של העונה.   אימון כוח הוא מפתח חשוב לשיפור היכולת הגופנית של האתלט על ידי חיזוק עצמותיו, שריריו וחיזוק רקמות החיבור &#8211; הגידים והרצועות לשם הורדת הסיכוי לפציעה. אימון הכוח מחולק לשלבים במהלך העונה בשיטות ותרגילים שונים וככל שהעונה מתקדמת כך נעשים התרגילים ייחודיים יותר לספורט בו מתחרה האתלט.   עם סיום העונה הקודמת, נכנס הספורטאי לפגרה בה הא מתאושש מפציעות ומהעייפות שצבר. לאחר מספר שבועות של מנוחה ופעילות קלה מתחיל השלב האנטומי שבו יבנה האתלט את הבסיס לעונה הקרובה. שיטת האימון המקובלת בשלב זה הנמשך כ- 6 שבועות היא שיטת  האימון המחזורי &#8211; Circuit Training.. שיטה זו מאפשרת אימון קבוצות שרירים גדולות ורבות במהלך אימון בודד. אימן מחזורי יכול לכלול מגוון נרחב של תרגילים בשימוש בעזרים שונים כמו מכונות משקל, משקולות יד, גומיות כושר, כדורי כוח וכדומה. סבב של תרגילים כולל 6 עד 15 תרגילים במשקלים קלים &#8211; בינוניים שיאפשרו ביצוע של 12 &#8211; 20 חזרות. המעבר בין התרגילים נעשה מתרגיל לפלג גוף עליון לתחתון או משריר אגוניסט לאנטגוניסט (לדוגמה &#8211; ביצוע תרגיל לשרירי הבטן לאחר מכן ביצוע תרגיל לזוקפי הגו, או ביצוע תרגיל לקבוצת מרחיקי הכתף ולאחר מכן ביצוע תרגיל לקבוצת מקרבי הכתף) . באופן שכזה ניתנת לשריר אפשרות לנוח כאשר שריר מרוחק יותר פעיל. זמני המנוחה בין התרגילים הוא 60 &#8211; 90 שניות ובין המחזורים כ-3 דקות.    בשבוע הראשון לאימונים מומלץ שהמאמן יבחן את כוחו המרבי (1RM) של האתלט בתרגילים עיקריים כגון לחיצת חזה בצורות שונות (מוט, משקוליות וכדומה) וסקווט על מנת לקבוע לו משקל מומלץ לתקופת האימונים הראשונה. גם ההתקדמות בתכנית היא על פי היכולת האישית של האתלט על פי כוחו וניסיונו, כאשר אתלטים צעירים וחסרי ניסיון יתחילו באימון כוח כנגד משקל הגוף ובמשקלים נמוכים ובהמשך הם ישולבו תרגילים מורכבים יותר ובמשקלים כבדים יותר. חשוב להדגיש שבשלב האנטומי אין הבדל רב בין באימונים בין ענפי הכדור מפני שהאימון הוא לקבוצות שרירים עיקריות ללא התייחסת לתנועה הספציפית הנדרשת מהספורטאי במשחק.   בשלב זה של העונה מושם דגש גם על אימוני סבולת לב-ריאה כגון: ריצה למרחק של 3 &#8211; 5 ק&quot;מ לענפי הכדור ובמרחקים גבוהים הרבה יותר (שעה עד שעתיים בקצב קל)  בענפי הסבולת ריצה, אופניים ושחיה.    השלבים באימון ספורטאים:   באימון ספורטאים נהוג להסתכל על שנת אימונים שלמה למרות שספורטאים אולימפיים מסתכלים גם על טווח של 4 שנים. שנת אימונים כוללת בתוכה את השלבים הבאים: א. הכנה &#8211; Pre Season/ ב. השלב התחרותי &#8211; Season/ ג.  שלב מעבר &#8211; Season  Of     כל שלב מחולק גם בתוכו כך שנוצרים 6 שלבים במהלך העונה והם:   א. השלב האנטומי בו האתלט סיים פגרה ומתחיל באימוני כושר כלליים לחיזוק שרירים כללי, סבולת לב ריאה ללא התייחסות ספציפית לספורט. כאמור לעיל הספורטאי מבצע בעיקר אימון מחזורי ברמת קושי קלה &#8211; בנונית. ב. שלה ההיפרטרופיה &#8211; שלב בו מעלים את המשקל ועובדים לשם היפרטרופיה שחשובה בהרבה ענפי ספורט לשם יציבות, תפיסת מקום, חיזוק כללי והעלאת מסת השרירים. אורך שלב זה הוא כ- 4-6 שבועות. ג. שלב החיזוק המקסימאלי &#8211; שלב בו רוצים לשפר את הכוח המרבי והמהירות והכוח המתפרץ. מטרת שלב זה היא לאמן בצורה ייחודית את מערכת העצבים על מנת לגייס סיבים לבנים מהירים תוך ביצוע תנועה מדויקת וחסכונית. ויעילה. שלב זה הוא כ- 4 שבועות ד. שלב ההתאמה לספורט הספציפי &#8211; בשלב זה עובדים בעיקר על התנועות הייחודיות לספורט ועובדים על פי אופי הספורט אם הוא דורש כוח מתפרץ, סבולת שריר, זריזות, מהירות וכו'. בספורט קבוצתי בעיקר מתאמנים על כוח מתפרץ בעזרת אימונים פליאומטריים, מהירות ודיוק תנועה. שלב זה אורך כ- 4 שבועות. ה. שלב התחרותי &#8211; בשלב זה ישנם ספורטאים כמו בסבולת הזונחים כמעט בכלל את אימוני הכוח. ברוב ענפי הספורט עוברים ל1-2 אימונים בשבוע תוך ביצוע אימונים עם משקל לשיפור היפרטרופיה אך עם מעט מאוד תרגילים. מה שחשוב בשלב זה הוא להימנע מפציעות מפני שגם ככה העומס התחרותי גבוה בגלל שיש לעיתים 2 משחקים בשבוע. המאמן מודע לכך שבשלב זה קיימת ירידה  במסת שריר אך הדבר פחות חשוב מהיכולת הספורטיבית. ו. שלב הפגרה והירידה בכושר &#8211; מנוחה, ניתוחים למיניהם והתאוששות מפציעות, השתתפות קלה בענפי ספורט אחרים לשם הנאה ומשחק בשכונה. בשלב זה יש ירידה בכושר ואף עלייה קלה במשקל.   למותר לציין ששלבים ב, ג, ד, ה הם שונים בענפי ספורט רבים זה מזה ואף בין ענפי הכדור המצריכים  תנועות ייחודיות ומרכיבי כושר שונים לדוגמא &#8211; בכדורגל נדרשת סבולת לב ריאה בשילוב עם מהירות ודיוק תנועה ובכדוריד חשוב הכוח המתפרץ, הזריזות והיציאה מהמקום וגם כוח בפלג הגוף העליון עקב המגע עם המגן והזריקה. נוסיף ונאמר שבמקביל לאימוני הכושר המתפתחים והנעשים ייחודיים לספורט הספציפי כך גם מתקדמים האימונים עם הכדור לשיפור היכולת האישית והקבוצתית של השחקן. אלה בעצם האימונים החשובים ביותר (אימוני הכושר הם אימוני תמיכה) בהם משפר השחקן את יכולתו הטכנית, השליטה בכדור, התנועה עם הכדור והקליעה/זריקה. עם התקדמות העונה יש דגש על שיפור היכולת הקבוצתית בעזרת תרגילים שיביאו לתיאום קבוצתי מושלם בשלבים החשובים ביותר בעונה.<br /> להלן רשימה של תרגילים אותם ניתן לשלב בשלב האנטומי: חצי סקווט (Half squat)* שכיבות סמיכה, כפיפות בטן, החלפת רגליים על מדרגה, עליות מתח, פשיטות גב, מסירות עם כדור כוח (חזה, מעל הראש, לאחור, בין הרגליים, ביד אחת, ועוד), לחיצת כתפיים, כפיפת ופשיטת ברכיים, הרמת עקבים, מכרע קדמי, חתירה, הפניות אגן ברוטציה, ניתורי סקווט כנגד משקל הגוף.<br /> חצי סקווט (Half squat)* &#8211; מתייחס לסקווט המתבצע בזווית של 120 מעלות במפרק הברך. סקווט זה מתאים במיוחד למתאמנים לא מאומנים (אזי יתבצע במשקל נמוך), מחד אך  נעשה בו שימוש גם לשם שיפור יכולת ספורטיבית (כגון: ניתור) ספציפית אצל ספורטאים מסוגים שונים, אזי יבוצע התרגיל במשקל גבוה במיוחד ובאופן מתפרץ, מאידך.<br /> בטבלה הבאה מוצג השלב האנטומי<br /> לסיכום, על מנת להתחיל את עונת הכדוריד ברגל ימין חשובה תוכנית מושכלת לבנייה גופנית של השחקן (כבר בשלב הפגרה). באמצעות כך ניתן לשפר את היכולות הגופניות באופן ממשי ואף להפחית את מספר הפציעות באופן ממשי.</p><p>מאת: ד&quot;ר איתי זיו וצור קסטל<br /> *צור קסטל &#8211; M.S Sport &#038; Exercise Science . מרצה לפיזיולוגיה של המאמץ  בקמפוס  'שיאים', באוניברסיטת תל אביב</p></div>
				</div>
				</div>
						</div>
			</div>
		</div>
						</div>
			</div>
		</section>
						</div>
			</div>
		</div>
		<p>הפוסט <a rel="nofollow" href="http://itaiziv.co.il/%d7%90%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%99-%d7%9b%d7%95%d7%a9%d7%a8-%d7%9c%d7%a9%d7%97%d7%a7%d7%a0%d7%99-%d7%9b%d7%93%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%93-%d7%9c%d7%90%d7%97%d7%a8-%d7%94%d7%a4%d7%92%d7%a8%d7%94/">אימוני כושר לשחקני כדוריד לאחר הפגרה</a> הופיע ראשון ב<a rel="nofollow" href="http://itaiziv.co.il">ד&quot;ר איתי זיו</a></p>
]]></content:encoded>
										</item>
		<item>
		<title>אימון כדורגל &#8211; איך לשמור על הכושר לאורך השנה כולה</title>
		<link>http://itaiziv.co.il/%d7%90%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%9f-%d7%9b%d7%93%d7%95%d7%a8%d7%92%d7%9c-%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%a8-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%9b%d7%95%d7%a9%d7%a8-%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%9a/</link>
				<pubDate>Wed, 21 Dec 2011 18:45:13 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[icsites]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[ספורט מקצועי ורפואת ספורט]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://itaiziv.co.il/?p=786</guid>
				<description><![CDATA[<p>בתקופה זו השחקנים נוטים להפצע הרבה, לאחר ששיחקו כ- 45 משחקים בעונה. הם חוו ירידה במוטיבציה, אימון יתר, עייפות ונושאים נוספים התורמים לקשיים מנטליים ופיזיים. יש לגוון בסוגי האימונים ככל הניתן כדי לשמור על רעננות השחקנים. יש להתמקד באימונים קצרים ואינטנסיביים, הכוללים בדרך כלל אימוני אינטרוולים ולהדגיש את נושא המתיחות אימון כדורגל &#8211; איך לשמור [&#8230;]</p>
<p>הפוסט <a rel="nofollow" href="http://itaiziv.co.il/%d7%90%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%9f-%d7%9b%d7%93%d7%95%d7%a8%d7%92%d7%9c-%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%a8-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%9b%d7%95%d7%a9%d7%a8-%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%9a/">אימון כדורגל &#8211; איך לשמור על הכושר לאורך השנה כולה</a> הופיע ראשון ב<a rel="nofollow" href="http://itaiziv.co.il">ד&quot;ר איתי זיו</a></p>
]]></description>
								<content:encoded><![CDATA[		<div data-elementor-type="post" data-elementor-id="786" class="elementor elementor-786 elementor-bc-flex-widget" data-elementor-settings="[]">
			<div class="elementor-inner">
				<div class="elementor-section-wrap">
							<section class="elementor-element elementor-element-huiocsd elementor-section-boxed elementor-section-height-default elementor-section-height-default elementor-section elementor-top-section" data-id="huiocsd" data-element_type="section">
						<div class="elementor-container elementor-column-gap-default">
				<div class="elementor-row">
				<div class="elementor-element elementor-element-cjupcrs elementor-column elementor-col-100 elementor-top-column" data-id="cjupcrs" data-element_type="column">
			<div class="elementor-column-wrap  elementor-element-populated">
					<div class="elementor-widget-wrap">
				<div class="elementor-element elementor-element-fpredxm elementor-widget elementor-widget-text-editor" data-id="fpredxm" data-element_type="widget" data-widget_type="text-editor.default">
				<div class="elementor-widget-container">
					<div class="elementor-text-editor elementor-clearfix"><p>בתקופה זו השחקנים נוטים להפצע הרבה, לאחר ששיחקו כ- 45 משחקים בעונה. הם חוו ירידה במוטיבציה, אימון יתר, עייפות ונושאים נוספים התורמים לקשיים מנטליים ופיזיים. יש לגוון בסוגי האימונים ככל הניתן כדי לשמור על רעננות השחקנים. יש להתמקד באימונים קצרים ואינטנסיביים, הכוללים בדרך כלל אימוני אינטרוולים ולהדגיש את נושא המתיחות אימון כדורגל &#8211; איך לשמור על הכושר לאורך השנה כולה. <br /> כדורגל הוא אחד מענפי הספורט התובעניים ביותר. כששחקן מצופה ל- 50 משחקים בעונה של 9 חודשים. לאחר העונה העדיפות היא למנוחה ולאימונים פחות אינטנסיביים והחשיבות של ההכשרה, הכוללת אימון + משחק יורדת היכולת האירובית והאנאירובית פוחתת גם היא. על המאמן מוטל להרכיב לכל שחקן תכנית מתאימה לתקופת הפגרה ולסמוך על השחקנים שיעמדו בתכנית זו. את עונת הכדורגל ניתן לחלק ל- תקופות:<br /> תחילת העונה:<br /> מסתבר ששחקני הכדורגל משפרים את רמת המשחק שלהם ככל שהעונה מתקדמת. בתקופה זו, מעבר למשחקים יש גם אימוני כוח אישיים וחשוב להמשיך לפתח מהירות וחוזק שריר. בתקופה זו יבוצעו אימונים אירוביים ואנאירוביים בעצימות גבוהה ללא כדור. האימון מתאים אם השחקנים משחקים בשבתות ואימון הכדורגל אינו בעצימות גבוהה. לדוגמה: 1. אימון עם קונוסים בהם הכדורגלן רץ בקו ישר במרחקים של 4,8,12,16,20 מטרים אחד מהשני (בהתאם למספר השחקנים שמשתתפים בתרגול). 2. ריצה סביב האצטדיון במשך 50 שניות ודקה מנוחה X 3 פעמים.   3. ריצה לקונוס במרחק 4 מ' וחזרה ול- 8 מ' וחזרה וכן הלאה לשאר הקונוסים. שחקנים מקצועיים יעשו זאת בפחות מ-27 שניות במאמץ מקסימאלי. לאחר כל סט יש לעשות מנוחה של דקה וחצי וחוזר חלילה, 2-4 סטים כאלו. 4. אימון אירובי/אנאירובי בעצימות גבוהה עם כדור. באימון זה יש שני שערים, שני שוערים ושתי קבוצות של 5 שחקנים כל אחד. יש צורך בכ- 20 כדורים מפוזרים מחוץ למגרש. השחקנים ישחקו 4 דקות באופן אינטנסיבי ואז יעשו מנוחה אקטיבית (ריצה קלה או הליכה) במשך 90 שניות. הדגש הוא על משחק מתמיד, לכן יש צורך בכדורים רבים. יש לחזור על האימון 4-6 פעמים.<br /> באזור דצמבר    בליגות המקצועיות זו תקופה מאוד עמוסה. בקרב הליגות החובבניות זו תקופה יותר מתונה וזה הזמן לאימוני כוח, מהירות וסבולת, למשל:   אימוני סבולת ללא כדור: 5 מ' ריצה, 30 מ' ספרינט 5 מ' ריצה, 35 מ' ספרינט 5 מ' ריצה, 40 מ' ספרינט 5 מ' ריצה, 45 מ' ספרינט להתאוששות &#8211; 2 דקות הליכה בין הסטים. יש לעשות 4-6 סטים.<br /> בתקופת ה&quot;תחזוקה&quot; &#8211; מתחילת פברואר   בתקופה זו נדיר למצוא שחקן שמשמר את התוצאות הטובות ביותר שלו. שחקן ממוצע מכסה במשחק 13 ק&quot;מ בריצה, 2000 מטרים בריצה בעצימות גבוהה ו- 600 מטרים בריצת ספרינט. בתקופת ה&quot;תחזוקה&quot; יש לנסות לשמר השגים אלו כמה שניתן. מעבר למשחק הכדורגל יש לפתח מהירות וסיבולת, כדאי להעביר את האימונים מאולם הכדורגל וחדר הכושר אל השטח הפתוח. אימוני מהירות גבוהה &#8211; הבקעות תוך שימוש בגומיות מתאימות: אימון זה משפר את מהירות ותדירות הצעדים ואת טווח התנועה של הזרועות. שני שחקנים עובדים יחד, הגומיות רתומות לגופו של שחקן 1 בעוד שחקן 2 מחזיק בגומיות ויוצר התנגדות. הם עומדים במרחק 25 מ' זה מזה, בקריאת &quot;צא&quot; שחקן 2 יוצא ל- 5 מ' ספרינט ועוצר, בו בזמן שחקן 1 יוצא לספרינט, עוקף את שחקן 2 ועוצר לאט. יש לחזור על התרגיל 3-4 פעמים ולאחר מכן שני השחקנים יוצאים לספרינט ללא ההתנגדות של הגומיות.<br /> סוף עונה:   בתקופה זו השחקנים נוטים להפצע הרבה, לאחר ששיחקו כ- 45 משחקים בעונה. הם חוו ירידה במוטיבציה, אימון יתר, עייפות ונושאים נוספים התורמים לקשיים מנטליים ופיזיים. יש לגוון בסוגי האימונים ככל הניתן כדי לשמור על רעננות השחקנים. יש להתמקד באימונים קצרים ואינטנסיביים, הכוללים בדרך כלל אימוני אינטרוולים ולהדגיש את נושא המתיחות. דוגמאות: 1. אימוני שחיה פשוטים ברמת עצימות בינונית. 2. ספינינג &#8211; ברמת עצצימות בינונית. 3. תחרויות כדורעף &#8211; ברמת עצימות נמוכה. 4. אימוני כדורגל וטניס &#8211; ברמת עצימות נמוכה. 5. רכיבה על אופניים  outdoor &#8211; ברמת עצימות נמוכה עד בינונית.<br /> כללי זהב לשמירה על הכושר במהלך העונה:   • ל-11 השחקנים הפותחים תהיה תכנית אימונים מעט שונה מלשאר. יש לוודא שלשאר השחקנים ברמת כושר טובה מספיק כדי שיוכלו להחליף שחקן על המגרש אם יהיה בכך צורך.  • אם השחקנים משחקים 2 משחקים בשבוע (שלישי ושבת למשל), יש להדגיש יותר את המנוחה ואת שעות השינה הסדירות מאשר את אימוני השימור. • יש להוועץ בתזונאי מקצועי מאחר והמזון והשתיה שהשחקנים צורכים משפיעים על הביצועים. • כשמחזוריות המשחקים היא אחת לשבת, יש לבצע אימוני שימור בתחילת השבוע ואימוני טכניקה קרוב יותר ליום המשחק, לקראת סוף השבוע. • לשיפור הכושר הקרדיו-וסקולרי יש להתאמן 3 פעמים בשבוע, בכל אימון 16-20 דקות בעצימות גבוהה (VO2MAX = 85-95%).  • יש לגוון באימוני השימור. אם מדובר במאמנים שונים לכל אימון או באימונים מסוג שונה &#8211; ספרינט, רוגבי, כדורי טניס, או במיקומים שונים. • באימונים יש להתייחס לעובדה שהשחקנים במשחק הולכים, רצים, רצים מהר ורצים ספרינטים. יש להדגיש את הכושר האירובי והאנאירובי במידה שווה. תרגילי גמישות וחשיבותם שרירים שאינם באורך מספק עלולים לגרום לחוסר איזון שרירי ואף לפציעות. למשל: במידה ו- HAMSTRINGS לא יהיה באורך מספק הרי טווח התנועה של קבוצת כופפי הברך או פושטי הירך יוגבל וכשמדובר במשחק כדורגל בו העומס המופעל של שרירי הרגליים רב במיוחד הדבר בעייתי ומעלה את הסיכוי להיפצע. תרגילים מתאימים המיועדים להארכת השרירים חשוב שיתבצעו על בסיס קבוע במהלך כל העונה. אופי התרגילים, משך המתיחה, סוגי אימוני הגמישות תלויים רבות ברמת הספורטאי, השלב בעונה, המצב הגופני (שיטת אימון מסויימת של גמישות עשויה להתאים לכדורגלן מסוים אך לא להתאים לאחר) ועוד.<br /> לסיכום, בנייה גופנית של כדורגלן חשובה במיוחד מכיוון שמשחק הכדורגל הנו משחק פיזי במיוחד. התרגילים והאימונים חשוב שיתבצעו במהלך כל העונה על מנת שלא תחול ירידה ברמת הספורטאי, אך לא רק, חשוב במיוחד לשפר את יכולתו הגופנית בכל שלב במהלך העונה.</p><p>מאת: ד&quot;ר איתי זיו וצור קסטל</p></div>
				</div>
				</div>
						</div>
			</div>
		</div>
						</div>
			</div>
		</section>
						</div>
			</div>
		</div>
		<p>הפוסט <a rel="nofollow" href="http://itaiziv.co.il/%d7%90%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%9f-%d7%9b%d7%93%d7%95%d7%a8%d7%92%d7%9c-%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%a8-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%9b%d7%95%d7%a9%d7%a8-%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%9a/">אימון כדורגל &#8211; איך לשמור על הכושר לאורך השנה כולה</a> הופיע ראשון ב<a rel="nofollow" href="http://itaiziv.co.il">ד&quot;ר איתי זיו</a></p>
]]></content:encoded>
										</item>
	</channel>
</rss>
