מאת: ד"ר איתי זיו ודגנית גלסמן
בשנת 2014, פורסם באתר האינטרנט "כמוני" שחוקרים מבית הספר לרפואה בטכניון, המרכז הרפואי רמב"ם ואוניברסיטת חיפה, מצאו כי קיים קשר בין דפוס אישיותי ליכולת להכיל ולהתמודד עם כאב. ברם, ניתן להרחיב את ההסתכלות ולדבר על כך, כי סביר מאוד להניח כי לדפוס האישיות תהיה השפעה גם על היכולת להתמודד עם מצבי לחץ (כאב הוא סוג של מצב לחץ למשל) וכתוצר גם עם ההשלכות של מצב מלחיץ זה, ובימינו אנו, התמודדות בתקופת הסגר ובתהליך החזרה לשיגרה- "שיקום" שלאחריה. הפסיכוביולוגיה מזהה 3 דפוסי התנהגות אישיותיים: דפוס של הימנעות מנזקים המאופיין בנטייה להתרחק מסכנות, ובכך לעיתים אף להימנע מחידושים ושינויים- ובאנלוגיה לתקופה זו- אנשים אשר למעשה בכל תגובת הסגר אכן שהו בסגר עד כדי בידוד ומעין ניתוק מן העולם החיצוני מסביבם – כל מה שנמצא מחוץ לבית. דפוס אישיותי שני הוא זה המאופיין בתגובה של התרגשות גדולה מגרויים חדשים, עד כדי חיפוש תגמולים וריגושים באופן אקטיבי ובראיה נוכחית אנשים אשר, ככל הנראה, גם בתקופת הסגר "העזו" להגיח החוצה, היו הראשונים "לנצל" כל הקלה בסגר ואולי אף חיפשו דרכים לשמור על קשר מתמיד עם העולם החיצוני ואימצו כל חדשנות בתקופה זו כגון: שימוש בזום למשל, מסיבות וירטואליות, משחקי רשת ועוד. הדפוס השלישי הוא אנשים אשר מגיבים לתגמולים-חיזוקים חיצוניים ומשמרים התנהגות בהתאם לתגמולים. אנשים מעין אלה, יש להניח, בתקופת הסגר התנהלו לפי המקובל וההנחיות החיצוניות וכאשר תוגמלו ולו בהכרת תודה, המשיכו להתנהל באותו אופן. המחקר שפורסם ב- 2014 העלה שאנשים אשר נוטים להימנע מנזקים, מתקשים לשכך בעצמם כאבים או לווסת תחושת כאב ובאנלוגיה, ייתכן שאנשים בעלי דפוס התנהלות המנעותי יתקשו "לחזור לשיגרה" ויזדקקו לסיוע חיצוני על מנת להשתקם מנזקי התקופה: הסתייעות מאנשי מקצוע, חברים, בני משפחה, ובמקרה של ספורטאים חובבים או מקצוענים סיוע של המאמן בבניית תוכנית הדרגתית "להתנעה" מחודשת. זאת מכיוון, שההימנעות וההסתגרות בבית, עלולה לגרום גם להיווצרות פערים ביחס לקבוצת השווים היות ואנשים אשר נוטים להתרגש משינויים ומכאן תיפקוד ועסקו בעשיה- DOING בתקופה הסגר, כבר רכשו מיומנויות להתמודדות עם החיים שאחריו ובכלל זה שימוש במסיכות, שמירת מרחק, התנהלות ליד מקבצי אנשים וכדומה.
כאשר אנחנו מתייחסים לתהליך שיקום, במקרה של שיקום אחרי סגר, יש להביא בחשבון כי התהליך נוגע לכל תחומי החיים, היות והחיים השתנו מקצה לקצה, באופן גורף שלא הכרנו עד כה, דפוסי ההתמודדות שתיארנו לעיל אף הם "גורפים" ומאפיינים את ההתמודדות בכל תחום. להלן פירוט מספר תחומים בולטים שחשוב להיות מודעים לכך שחל בהם שינוי:
- התחום הכלכלי – הבולט והמדובר מכולם. מאות אלפי אנשים בישראל הוצאו לחל"ת (חופשה ללא תשלום) וישנו חוסר וודאות לגבי החזרה (אם בכלל תהיה) למקום העבודה. בנוסף, תקופת ההסגר כרוכה בהוצאות כספיות לא מעטות שהמשיכו למרות שבפועל לרבים אין הכנסה בתקופה זו (ישנם הבדלים גם בפיצוי שיינתן על ידי משרד האוצר לפי הסטטוס: שכירים, עצמאים, בעלי חברה ובעלי שליטה, עובדי קבלן ועוד). זאת במקביל לכך שהייתה נוכחות של כל בני המשפחה בבית – דבר הכרוך בקניית מזון רב יותר והוצאות שוטפות של הבית כגון: שימוש במים, מדיח, מכונת כביסה ועוד. ההוצאה הגדולה הנה כמובן בקורלציה לגודל המשפחה.
- התחום הבינאישי חברתי – הקשר עם החברים ופגישות פיזיות עימם, כמובן אינו כפי שהי בתקופה לפני ההסגר. ישנה, אגב, תחושה שאנשים לא מעטים העדיפו להיות מבודדים ופחות להיות בקשר מסיבות שונות לרבות התמודדות עם הקשיים של המצב החדש שנכפה על כל המדינה. אם כך, הקשר עם האנשים הקרובים גם הוא עבר שינוי בתקופה זו שטרם הסתיימה לה והחשש הגדול שייתכן גם שיהיה גל הדבקה נוסף ואז, כמובן, ההגבלות וחוקים והתקנות הנוקשים יחזרו. ככל שקיימת נטיה טבעית להימנעות, יצירת קשרים מחודשים והתקרבות גם תחת מגבלות תהיה איטית יותר.
- התחום המשפחתי – תקופת ההסגר היתה תקופת מבחן לתא המשפחתי והזוגי-שהייה ממושכת ביחד כיחידה אחת במתחם מצומצם "ללא אפשרות לברוח" למקומות אחרים או עיסוקים אחרים. בימים רגילים, הילדים במסגרות החינוך והגנים, בני הזוג בעבודה ונפגשים בערב, בדרך כלל וכדומה. לכן, שהות של חודשיים 24/7 כרוך בהיארעות מצבים חדשים ולא מוכרים לכל מבנה של משפחה.
- התחום הבריאותי – בתקופת הסגר ובכלל כל תקופת הקורונה החלו להצטבר נתונים כי אנשים עם בעיות רפואיות שונות אינם מגיעים למרפאות או בתי חולים בשל החשש להידבק מהקורונה, שינויים בלחץ הדם, הרכב הדם וחומרת מחלות שונות בשל הלחץ הנפשי הרב ואי קבלת טיפול רפואי ועוד – שכיחים במיוחד. לא בכדי בתי חולים הפיקו תשדירים מיוחדים שהופיעו בטלביזיה לשם דרבון האנשים כן להגיע לבתי החולים לטיפולים שונים ובדיקות. נציין, שבחלק מהמקרים הדבר עשוי לעלות בחיי אדם בשל אי קבלת תרופות מצילות חיים, ניתוחי חירום ועוד.
- התחום הפיסי גופני – למשל שינויים בהרכב הגוף: מתבטא בשינוי במסת השומן ו/או מסת השריר. תקופת הסגר (שנכון לאמצע חודש מאי 2020 טרם הסתיימה) התאפיינה בסגירת גני שעשועים לילדים, חדרי כושר שלא נפתחו כולם ואלה שכן – עם הגבלות לא מעטות. לכך השלכות, ייתכן, על הרכב הגוף כי מספר האימונים וגם איכותם (עצימות) לא כתמול שלשום וחלק מהאנשים גם ויתרו על האימונים השונים. אזי, חלה עלייה באחוזי השומן במידה וישנה ירידה בהוצאה הקלורית היומית ועלייה בצריכה הקלורית היומית, טונוס השריר יורד ועוד. בנוסף, ניתן לציין שאופן האכילה שונה בתקופת הקורונה לעומת ימים רגילים, נמצאים יותר במטבח, קונים יותר אוכל, מנשנשים יותר, צופים יותר בטלביזיה וכך הלאה.
- התחום הפסיכולוגי רגשי/נפשי – מתח, עצבנות, פניקה, חרדה, דימוי עצמי ירוד, הסתגרות ועוד הנם רק חלק מהתופעות שייתכן שהופיעו אצל כולנו. כפי שצוין לעיל ישנם דפוסי התנהלות והתמודדות שונים.
- התחום הזוגי אינטימי – בין אם זוגות היו בהסגר ביחד שבועות ארוכים ובין אם חיים בבתים נפרדים, הזוגיות והאינטימיות הושפעה. שהייה רצופה עם הילדים או היעדר יכולת למפגשים פיסיים, הם רק חלק מהגורמים "הפרקטיים" שהשפיעו על ההתנהלות הזוגית, ועליהם התווספו גורמי לחץ, מתח וקשיים רגשיים שהערימו עוד קשיים בתחום זה.
- שינויים "כפויים" בהרגלים ובאורח החיים– 'תקופת הקורונה' הביאה לשינויים לא מעטים בהרגלים של האנשים, למשל, העבודה שנעשית מהבית וללא צורך לנסוע במקום העבודה (בשל המגבלות והאיסורים השונים), העברת שיעורים והרצאות וכדומה באמצעות הזום, פגישות וידאו שונות ללא קביעת פגישות פיזיות ועוד ועוד. ישנה סבירות גבוהה שלא מדובר במצב זמני אלא בחלק מהמקרים – קבוע. נראה כי תקופה זו הביאה לשינויים באופן התקשורת, ההיוועצות ויצירת הקשר גם ברמת אנשי המקצוע שעד כה המפגש עימם היה פנים אל פנים: רופאים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים, דיאטנים ועוד.
לסיכום, 'תקופת השיקום' במיוחד בשלבי יציאה מההסגר חולשת על מספררב של תחומים וללא ספק חזרה לשגרת חיים מלאה מצריכה היערכות נכונה, מושכלת והדרגתית. בחלק מן המקרים מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע הרלבנטי לתחומים השונים, במיוחד כאשר ישנה תחושה של קושי ביציאה מן הבית הסתגלות מחודשת או כאשר ישנה תחושה כי "נשארים מאחור או שהסביבה משדרת שהאדם אינו כתמול שלשום.
בהצלחה.
ד"ר איתי זיו (Ph.D) . עוסק בתחום הפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר קרוב ל- 35 שנה.
מרצה בתחום אורח חיים בריא, ספורט, בריאות ועוד לקהל רחב ומקצועי.
מנהל תחום חינוך והסברה בסוכנות למניעת סימום בספורט.
הוציא לאור את האנציקלופדיה "עוצמות חדשות, כושר במעגלי החיים, ויחד עם פרופסור דרור שגיא, הוציא לאור את הספר : "במשקל הנכון, פעילות גופנית ותזונה מאוזנת השילוב המנצח", ספר העוסק בתחום אורח חיים והשמנהואת הספר:" ילדים בריאים כדרך חיים" – המיועד להורי ילדים הסובלים מעודף משקל.
דגנית גלסמן- פסיכולוגית חינוכית מדריכה ופסיכולוגית ספורט