מספר החזרות המבוצע באימון לא מתאים ואפקטיבי-  ביצוע טכניקות אימון כמו דרופ סט, פירמידה, סט מורכב ואף אחרות חשוב שטווח החזרות בסט יהיה בגבולות בהם ניתן לשפר יכולת אנאירובית משמעותית. אי לכך, לא ממש אפקטיבי ונכון לבצע דרופ סט בטווח חזרות בסט של 25-15 בממוצע. או אז המרכיבים שישתפרו בתא השריר הנם בעיקר אירוביים! וכמובן הפוטנציאל להעלות מסת שריר ואף טונוס שרירי באופן משמעותי – נמוכים יחסית. אי לכך, טווח חזרות סביר יהיה בין 12-6 או אף 15-6 בממוצע. וכמובן, בל נשכח בשאיפה לבצע את כל הסטים ברמת עצימות של RM או קרוב לכך.

 דרופ סט (Drop Set),  סופר סט (Super Set),  סט מורכב (Compound Set ),  פירמידה (Pyramid), החזרות הכפויות (Forced Set), חזרות שליליות (repetition  Negative) ועוד, מהווים רק רשימה חלקית של טכניקות אימון שכיחות המוכרות באימון המשקולות בחדר הכושר. הן מיועדות למתאמנים מנוסים וממש לא למתאמנים מתחילים. אחת הסיבות העיקריות לכך הנה מוכנות ירודה של מערכות הגוף השונות לרבות- שלד- שריר. . לכן, בטרם מאמצים תוכנית אימונים מתקדמת, יש לבדוק היטב עם איש מקצוע שרמת המתאמן אכן גבוה דיה. התקדמות מהירה מדי באימון ללא הקפדה יתרה על עיקרון ההדרגתיות בהחלט עשויה להיות קשורה בהעלאת מספר הפציעות במערכות שלד-שריר ולא רק. גם יתכנו בעיות מסוגים אחרים כגון: בחילות, הקאות, עילפון, תחושה של אי נוחות, היארעות תופעת אימון היתר (המאופיינת אף בחוסר חשק להתאמן, ועוד).
טכניקות אימון מתקדמות המבוצעות חדשות לבקרים אצל מתאמנים מנוסים בחדר הכושר קשורות למיקסום האימון, יציאה אפשרית ממצב פלאטו (בו אין התקדמות ביכולת הגופנית מזה זמן), שיפור יכולת ספורטיבית מסוימת או אף קיצור תקופת הזמן להגיע למטרת אימון מסויימת ועוד. כדוגמה ניתן להביא ספורטאים בענפי ספורט מסוימים (כמו, למשל, משחקי כדור) שצריכים לפתח כוח משמעותי בתקופת זמן מוגבלת. או אז דווקא שימוש באחת מטכניקות האימון יכול מאוד לסייע. אפשר לאמץ את שיטת הפירמידה וכך לשפר את היכולת האנאירובית בזמן לא ממושך באופן יחסי. ברם, טכניקות אימון מסוימות גם למתאמנים מנוסים לא יתאימו וזאת – ייתכן גם בשל ההיבט המנטלי. אימונים באיכות גבוהה מאוד מתאימים לסוגי מתאמנים מאוד מסוימים! לא כל מתאמן בחדר הכושר מסוגל להתאמן ברמה הכי גבוהה האפשרית מבחינת המאמץ. זאת מסיבות שונות. הרי מדובר שבכל סט באימון (בשאיפה) אין המתאמן מסוגל ולו חזרה נוספת אחת בכל סט (מכונה: "RM") .
תופעה מעניינת במיוחד הנה שלמרות שמתאמנים לא מעטים (שאינם מוגדרים כמתחילים) עושים שימוש בטכניקות המצוינות לעיל ואחרות הם אינם מתקדמים ברמת האימון ולא ממש משיגים את התוצאות להם ייחלו בכלל או לא בפרק הזמן שתכננו.

הסיבות לכך עשויות להיות (רשימה חלקית):

1. אינטנסיביות האימון נמוכה מדי – טכניקות אימון מסוימות ובמיוחד – דרופ סט או סט מורכב(!)  מצריכות הגעה למצב של RM. אי לכך, ביצוע הסטים השונים באימון הכוח ללא הגעה לכישלון לא ממש תניב את השיפור הרב הפוטנציאלי הקשור בעת שימוש בטכניקות אימון אלו. המצב מתסכל מאוד וגורם אף לאכזבה בקרב המתאמנים באשר הם. ייתכן שבמקרים אלה יש לשקול אם בכלל לעשות שימוש בטכניקות אימון כה מתקדמות כשרמת המתאמן לא מספיק גבוהה ומאפשרת זאת. או אולי אין מסוגלות מנטלית של המתאמן לבצע אימונים באיכות כה גבוהה.
2. מספר החזרות המבוצע באימון לא מתאים ואפקטיבי-  ביצוע טכניקות אימון כמו דרופ סט, פירמידה, סט מורכב ואף אחרות חשוב שטווח החזרות בסט יהיה בגבולות בהם ניתן לשפר יכולת אנאירובית משמעותית. אי לכך, לא ממש אפקטיבי ונכון לבצע דרופ סט בטווח חזרות בסט של 25-15 בממוצע. או אז המרכיבים שישתפרו בתא השריר הנם בעיקר אירוביים! וכמובן הפוטנציאל להעלות מסת שריר ואף טונוס שרירי באופן משמעותי – נמוכים יחסית. אי לכך, טווח חזרות סביר יהיה בין 12-6 או אף 15-6 בממוצע. וכמובן, בל נשכח בשאיפה לבצע את כל הסטים ברמת עצימות של RM או קרוב לכך.
3. היקף גדול מדי של אימון – המוסיף גורע. לבצע נפח אימון גדול מדי ובמיוחד שמדובר באימונים עצימים מאוד ישיג, במרבית המקרים, את התוצאה ההפוכה.  שימוש בטכניקות אימון כה עצימות יביא לכך שאימון ההתנגדות (בחלק מהטכניקות) יהיה קצר באופן יחסי. למשל, ביצוע אימון תוך יישום טכניקת אימון סט מורכב ייתכן שיימשך לא יותר מ- 25-30 דקות. למרות זאת, מתאמנים מסוימים מהתלהבות יתרה, חוסר הבנה פיזיולוגית, ניסיון אימון לוקה בחסר ועוד, מבצעים אימונים ארוכים יותר ועשויים לבצע אף באימון כזה למעלה מ- 40(!!!) סטים. במקרה כזה מופרשים באופן משמעותי הורמונים קטבוליים (לרבות קורטיזול) ולכך השלכות דווקא פחות טובות על אפקט האימון. לכן, אגב, במקרה זה נכון מאוד המשפט המפורסם –  Less Is More. כלומר, אימון ממושך ועצים יביא לתוצאות פחות טובות מאשר אימון עצים וקצר ולפי ההמלצות הרלבנטיות.
4. ביצוע תרגילים מבודדים בעיקר –  ככל הנראה, "העולם שייך לתרגילים המורכבים"….  קרי – ביצוע תרגילים מורכבים צריך להיות עיקר אימון ההתנגדות למעט מקרים ייחודיים מסוימים. לפיכך, במרבית המקרים אימון ההתנגדות שמטרתו היפרטרופיה ובכלל פיתוח גוף ובד בבד – שימוש בטכניקות אימון מסוימות יצריך שימוש בתרגילים מורכבים יותר מאשר בתרגילים מבודדים.
5. ביצוע התרגילים בטכניקה לקויה – ביצוע התרגילים השונים בטכניקה הלוקה בחסר משפיעה כמובן על התוצאות. אימוני איכות לא קל בכלל לבצע באופן מדויק ונכון. אי לכך, פיצויים תנועתיים הנם שכיחים למדי ולכך גם השפעה על התוצאות. במקרים כאלה נבחין במתאמנים שמתכוונים להפעיל קבוצת שרירים מסויימת אך בשל הטכניקה הלוקה בחסר, בכלל מפעילים קבוצת שרירים אחרת, או לחילופין, לא מתאמנים באופן נקי ומדויק. לדוגמה, ניתן להביא את התרגיל: " חתירה בהטיית גו עם T-BAR באחיזה רחבה. הרי התרגיל מיועד בעיקר לחיזוק מרחיקי אופקי של הכתף אך מתאמנים רבים מבצעים את התרגיל במקום במישור תנועה אחד (אופקי – הוריזונטלי) בשני מישורים – הן אופקי והן חיצי (סגיטלי). או אז מופעלת גם קבוצת פושטי הכתף. והרי המטרה של האימון המסורתי במשקולות הנה בידוד שרירים ולא שילוב של קבוצות שרירים רבות (מתאים לצורות אימון אחרות).
6. תדירות ומשך אימון רבים מדי של ביצוע טכניקות אימון עצימות – דרופ סט או אף סט מורכב אינן מהוות את השלד של אימון הכוח. ניתן לעשות בהן שימוש מפעם לפעם אך ממש לא להתבסס עליהן באופן משמעותי על פני כל השנה. ניתן לדמות אותן לאוכל מסוג מסוים והתבלינים לאותו סוג אוכל. טכניקות אימון אלו יהיו בעיקר התבלינים וממש לא האוכל עצמו. אם כך, שימוש בדרופ סט או סט מורכב יהיה מספר פעמים בודדות בשנת אימונים ולא יותר מכך. ביצוע בתדירות רבה מדי תפחית מקסמן הרב ולכן יהיו פחות אפקטיביות לשיפור היכולת הגופנית.
7. זמני מנוחה בעת האימון –  חשוב לדעת שלזמני המנוחה באימון עצמו (ובין אימון לאימון) וכן למספר החזרות המבוצע באימון, השפעה רבה ממש על פוטנציאל ההתקדמות ויצירת אפקט האימון. מנוחה ארוכה מדי באימון או אף קצרה מדי (למרות שהדבר שכיח פחות) – תביא לתוצאות פחות טובות. זמני המנוחה בתוך האימון חשוב שיהיו מדויקים וללא חריגות. אילולא כן, התאוששות המתאמן תהיה אבסולוטית ולכך השפעה פחות טובה על התוצאות. מדובר, במרבית המקרים, על מנוחה של 1-2 דקות לכל היותר בין הסטים ואף יותר בעת שמבצעים מספר סטים ברציפות כמו , למשל, בטכניקות דרופ סט או סט מורכב. בנוסף, בין האימונים חייבת להיות מנוחה מתאימה. הרי, למשל, לא הגיוני לבצע ביום א אימון דרופ סט לשרירי החזה וכבר ביום ג אימון נוסף. זאת ללא מתן אפשרות ויכולת של תהליכי פיצוי יסף (הבנייה מחדש).
8. יכולת ירודה של המתאמן להתמודד עם כאב – אימונים ברמה גבוהה מאוד כרוכים, במרבית המקרים, בתחושת כאב. נכון, לא מדובר בכאב שלילי בהכרח אלא חיובי (כגון: ריכוז חומצת חלב בשרירים הפועלים, כאבי שרירים מאוחרים – DOMS ועוד). מתאמנים לא מספיק מאומנים, או כאלה שלא מסוגלים לחוות כאב בדרגות שונות ובפרט – ברמה הגבוהה יתקדמו באופן מוגבל! הרי היכולת של התמודדות עם כאב קשורה קשר ישיר להתקדמות המתאמן. אגב, מתאמנים מקצוענים , לרבות מפתחי גוף, חווים כאב בתדירות גבוהה אך מדובר בכאב חיובי שקשור לקיום תהליכי בנייה חשובים ומהותיים של תהליך בניית מערכות הגוף השונות ובמיוחד של מערכות שלד-שריר.

לסיכום, שימוש בטכניקות אימון אלו ואחרות יכול בהחלט למקסם את היכולת הגופנית של המתאמן ולקצר תקופת הזמן להגעה למטרה. עם זאת, חשוב להביא בחשבון כל האמור לעיל על מנת שהשכר לא ייצא בהפסד, לא תהיינה פציעות מיותרות ומתסכלות ועוד.