המכורים לפעילות גופנית לא מודעים במרבית המקרים למצבם ולמרות היארעות בעיות מסוגים שונים ממשיכים להשקיע שעות רבות בפעילות גופנית. במקרים הללו חשוב להעיר את תשומת ליבם ולהפנות לאיש מקצוע מתאי התמכרות לריצה וההשפעה על הזוגיות מאת: ד"ר איתי זיו פעילות גופנית ממושכת, בעיקר אירובית, עלולה להוביל להתמכרות המאופיינת בהפרשה רבה של אנדרופינים. מדובר בחומרים המופרשים מהמוח בעת פעילות גופנית והם גורמים לתחושת ההיי לאחר הפעילות הגופנית. בעקבות פעילות גופנית כמות האנדורפינים עשויים לעלות עד פי 5 ומעניינת העובדה שבשעת לידה כמותם עולה פי 7 (אצל היולדת ולא אצל התינוק..). מתאמן ה'רווי' באנדרופינים יבצע פעילות גופנית גם במצבים של מחלה, פציעה מסוגים שונים, על חשבון עבודה ואף ישנה סבירות שיוותר על עבודה. ישנם כבר מספר מקרים בישראל שבשל התמכרות לפעילות גופנית פיטרו אנשים מעבודתם. הסיבה לכך הנה ימי החופש הרבים שאותם מכורים לפעילות גופנית מבקשים עקב יציאה לתחרויות או נסיעה לחו"ל, אימונים ממושכים במיוחד (לתחרויות סבולת ארוכות כמו איש הברזל, יש להתאמן מספר שעות מדי יום) וכדומה.
התופעה מסתבר מוכרת ובעת האחרונה מצטבר חומר בנושא. מעניינת העובדה שגם בהיבט הזוגי יש לפעילות גופנית כה ממושכת השלכות. הרי מדובר באוכלוסייה שפעילות גופנית נמצאת עבורה במקום הראשון מבחינת סדרי עדיפויות ולכן הדבר קודם אף למשפחה.
אחד  המחקרים המעניינים בנושא בדק נושא התמכרות לריצה וההשפעה על הזוגיות והנישואין. המחקר נערך בקליבלנד, אוהיו שבארצות הברית ( Frances Payne Bolton School of Nursing, Case Western Reserve University, Cleveland, OH ) נבדקו 35 רצי מרתון ובני / בנות זוגם. נמצא כי ככל שבן הזוג העיד שהמרתוניסט יותר מכור לריצה, כך אותו בן זוג התקשה להתנהל במערכת היחסים הזוגית הזו. מבין בני הזוג, אלו שלא עוסקים בריצה כלל דירגו את רמת ההתמכרות של בני זוגם הרצים כגבוהה ביותר ואת ההסתגלות שלהם לקשר הזוגי כנמוכה ביותר. בנוסף, בני הזוג הגברים דירגו את רמת ההתמכרות של נשותיהם המרתוני סטיות כגבוהה ביותר ואת ההסתגלות שלהם למערכת היחסים כנמוכה ביותר. מכאן ניתן להסיק שאין שוויון במקרה של נשים וגברים הרצים מרתון ולביצוע פעילות אירובית כה ממושכת השפעה על התקשורת ומצב הזוגיות בין בני זוג.
כשמדובר על מכורים לפעילות גופנית חשוב לזכור את הדברים הבאים:
• בהיבט הבריאותי למתאמן 'מן השורה' ניתן להסתפק בהיקפי פעילות גופנית בטווח של 10-8 שעות בשבוע.
• מכורים לפעילות גופנית עשויים להתאמן בהיקפים של 30-25 שעות בשבוע!
• הפרשת האנדרופינים הנה משמעותית בעת פעילות בה עולה קצב הלב לרמה ראויה ו/או מתבצעים אימוני כוח בעצימות גבוהה. מדובר על ביצוע האימונים הללו 30 דקות לפחות.
• המכורים לפעילות גופנית לא מודעים במרבית המקרים למצבם ולמרות היארעות בעיות מסוגים שונים ממשיכים להשקיע שעות רבות בפעילות גופנית. במקרים הללו חשוב להעיר את תשומת ליבם ולהפנות לאיש מקצוע מתאים.
• ההתמכרות לפעילות גופנית במקרים רבים מאופיינת בעלייה בכמות פציעות רבה בשל ההיקפים העצומים ואינטנסיביות האימון הגבוהה. בל נשכח שלא מדובר בספורטאי הישג הנהנים מתמיכה וליווי של אנשי מקצוע רבים (כמו: דיאטן קליני, רופא ספורט, פסיכולוג ספורט, מעזה, מאמן כושר ואף ספונסר שמאפשר להם להתאמן ולא לעבוד). לא כך אצל מרבית המכורים לספורט המבצעים הפעילות הגופנית מטעמים רבים ופוגעים במישורים רבים בחייהם.
• עודף פעילות גופנית מייצר יותר הפרעות אכילה ולכן להתמכרות לפעילות גופנית עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת.

לסיכום, להתמכרות לפעילות הגופנית השלכות מרחיקות לכת בכל תחומי החיים בכלל ובד בבד על מצב הזוגיות. הדבר עלול להיות אקוטי במיוחד בהתייחסות של גברים לנשים ספורטאיות יותר מאשר המצב ההפוך.