מאת ד"ר איתי זיו.

מחקר השתתפו 21 נשים במידת קאפ D ומיקום הפטמות והגו שלהן סומנו על ידי מרקרים תלת מימדיים על מנת לחשב את מידת התזוזה בחזיות השונות בעת הפעילות הגופנית. הן החלו בהליכה איטית על המסילה והתקדמו עד לריצה במהירות המירבית על פי רמת כושר אישית. בזמן האימון נבדקו חזיות שונות – חלקן תומכות בחזה מכל הכיוונים, חלקן תומכות רק בצידי החזה, חלקן רק בחלקו הקדמי וחלקן לא תומכות כלל. ביצוע הפעילות עם חזייה ללא תמיכה מספקת הראתה שהחזה שינה את מיקומו מבחינת גובה החזה ב-5 ס"מ בממוצע במהלך ההליכה ועד ל-15 ס"מ בממוצע במהלך ריצה. ריצה בקצב של 10 קמ"ש ומעלה לא הביאה לשינוי נוסף במיקום החזה. בעוד התמיכה לחזה הייתה אפקטיבית למיקומו מעלה או מטה בזמן הליכה וריצה לא הייתה לה השפעה בהפחתת תזוזת החזה לצדדים במהלך הליכה וריצה. אם כן, יש להתמקד במחקרים עתידיים בקינמטיקה של החזה בזמן ביצוע הפעילויות השונות השפעת הריצה על החזה הנשי והתמיכה בו . ישיבה ממושכת באופן שגוי מול מחשב, אורח חיים סטנדרטי (חסר תנועה) בכלל ובמקום העבודה – בפרט, תזונה עשירה בשומן, בסוכרים וברכיבי מזון שאינם מומלצים לבריאות, מתח נפשי בשעות העבודה ומחוצה לה (עובדים בסביבה לחוצה נמצאים בסבירות גבוהה יותר לפתח מחלות לב), שימוש לא נכון בגוף בעת העבודה לרבות: אופן הרמת חפצים ומשאות שונים, קימה וישיבה שגויות ועוד, כל אלה מהווים רשימה חלקית של סיבות שבגינן מומלץ מאוד לבצע פעילות גופנית גם במקום העבודה. על מנת להפחית את גורמי הסיכון והנזקים הבריאותיים המצטברים עם השנים, שכיח היום להבחין בחדרי כושר משוכללים במקומות עבודה. פעילות גופנית סדירה חשובה לאדם העובד ובעצם לכל אדם ותורמת באופן מהותי לשיפור המצב הבריאותי, היכולת הגופנית, הערנות, הפחתת משקל ואחוזי שומן, שיפור בהופעה האסתטית, שיפור בביצוע תנועות יומיומיות פשוטות, מצב רוח טוב יותר ועוד. חברה המשקיעה בחדר כושר במקום העבודה למעשה רואה לנגד עיניה את החשיבות בשמירה על בריאותו של העובד שייעדר פחות מהעבודה, על הגברת רמת הוויטאליות (חיוניות) אצלו, על מצב הרוח הטוב ושביעות הרצון הכללית שלו. הזמן המוקדש לפעילות גופנית במקום העבודה מעניינת העובדה שגם בביצוע פעילות גופנית בצורה נכונה במשך חצי שעה מדי יום ניתן לשפר באופן משמעותי את המשתנים שהוזכרו לעיל. חשובה במיוחד האינטנסיביות בה הפעילות הגופנית מתבצעת. לדוגמה: הליכה בקצב איטי מדי לא תתרום לשיפור הכושר האירובי ולירידה במשקל באופן משמעותי וכך גם הרמת משקולות בחדר הכושר בעצימות נמוכה
הרכב הגוף (היחס בין רקמת השומן לרקמת השריר), כוח השרירים, כמות ההורמונים האנבוליים בגוף, היכולת הספורטיבית, הבדלים ביומכניים,, אופן פיזור רקמת השומן בגוף ועוד מהווים רק רשימה חלקית ומצומצמת של הבדלים בין גברים ונשים. בנוסף, ניתן לציין את מבנה החזה השונה. החזה הנשי גדול משמעותי מהחזה הגברי וכולל בלוטות המייצרות חלב, צינוריות (שמובילות חלב בעת הצורך), רקמת שומן רבה יחסית ועוד. מתחת לשדיים משתרע שריר החזה הגדול (Pectoralis Major).
גודל החזה הנשי תלוי במקרים רבים בכמות אחוזי השומן בגוף. לפיכך, אישה שבגופה  40 אחוזי שומן (אחוז השומן הממוצע למשים הנו בטווח של 23-30 אחוז ומשתנה בהתאמה לגיל האישה), הרי שיש לכך במקרים רבים השלכות על נראותו של החזה (גדול או קטן). ברם, נציין שאופן פיזור השומן בגוף משתנה מאישה לאישה ואינו קבוע.
בעת ביצוע פעילות אירובית הכרוכה ב- Impact (כשיש ניתוק של כף הרגל מהקרקע) עשויה האישה לחוש באי נוחות באזור החזה. הדבר תלוי במספר משתנים כגון: סגנון הריצה (מידת הרמת הרגליים מהקרקע), סוג משטח הריצה, סוג הנעליים, גודלו של החזה, אופי החזייה ומידת תמיכתה בחזה ועוד. למותר לציין שהדבר רלבנטי לנשים ולא לגברים. בשנים האחרונות ניתנה לנושא תמיכת החזה הנשי בעת פעילות אירובית חשיבה לא מועטה. החזיות השתנו, נעשו מספר מחקרים בנושא ועוד. הרציונל – ליצור תמיכה טובה יותר לחזה הנשי בעת ביצוע הפעילות הגופנית, להפחית כאבים ואי נוחות אם קיימת ועוד.
על צורת וגודל החזה הנשי ניתן להשפיע באופן מוגבל. לדוגמה: הפחתת אחוזי שומן במרבית המקרים תגרום לירידה במידותיו ושינוי ביציבת האישה באמצעות חיזוק השרירים המתאימים של הגב העליון והתחתון, שרירי הכתפיים, השכמות יביא לשיפור היציבה והזדקפות עמוד השדרה הטורקלי של עמוד השדרה והופעה טובה יותר.
להלן מספר מחקרים שנערכו בנושא של פעילות אירובית, חזיות נשים והשפעה על משתנים מסוימים:

1. במחקר שנערך במחלקה למדעי הספורט, אוניברסיטת פורטסמות' בבריטניה נערכה השוואה של שלושה מצבי חזיה במהלך ריצה על מסילה ובכביש. המחקר השווה בין התמיכה שמספקות חזיות שונות לחזה הנשי בזמן ריצה על הכביש ועל מסילה.  שש נשים שקאפ החזיה שלהן D (מידה גדולה מהממוצע שנע בין B-C), הצטיידו בסמנים על הפטמות, על עצם הכסל (  Ilium – העליונה שבעצמות האגן) ועל עצם הבריח (Clavicula – מהווה חלק מחגורת הכתף). . חמש מצלמות אינפרה-אדום מדדו בתלת מימד את התמיכה שסיפקו ארבע חזיות שונות. הנבדקות השלימו 5 ריצות של 10 מטרים על כביש וכמו כן רצו על מסילה בקצב קבוע של 3.1 מטרים לשנייה. מסתבר שמשטח הריצה לא השפיע על האופן בו הוחזק החזה על ידי החזיות.

2. במחקר שנערך במחלקה למדעי הספורט, אוניברסיטת פורטסמות' שבבריטניה נבדק האם חזיות תומכות/לא תומכות כפי שנמדד בבדיקה תלת מימדית בזמן פעילות על מסילה.
חזיית ספורט נכונה היא חיונית להפחתת כאבי חזה וצניחתו. יצרני החזיות מייצרים כיום חזיות ספורט ייעודיות – לסוגי ספורט מסוימים, על מנת למקסם את התמיכה הרצויה בעת ביצוע הפעילות הספציפית. עם זאת, לא ידוע עד כמה חזיות אלו אפקטיביות יותר. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לכמת את התמיכה שמעניקות חזיות שונות בזמן פעילות על מסילה ברמות קושי שונות. במחקר השתתפו 21 נשים במידת קאפ D ומיקום הפטמות והגו שלהן סומנו על ידי מרקרים תלת מימדיים על מנת לחשב את מידת התזוזה בחזיות השונות בעת הפעילות הגופנית. הן החלו בהליכה איטית על המסילה והתקדמו עד לריצה במהירות המירבית על פי רמת כושר אישית. בזמן האימון נבדקו חזיות שונות – חלקן תומכות בחזה מכל הכיוונים, חלקן תומכות רק בצידי החזה, חלקן רק בחלקו הקדמי וחלקן לא תומכות כלל. ביצוע הפעילות עם חזייה ללא תמיכה מספקת הראתה שהחזה שינה את מיקומו מבחינת גובה החזה ב-5 ס"מ בממוצע במהלך ההליכה ועד ל-15 ס"מ בממוצע במהלך ריצה. ריצה בקצב של 10 קמ"ש ומעלה לא הביאה לשינוי נוסף במיקום החזה. בעוד התמיכה לחזה הייתה אפקטיבית למיקומו מעלה או מטה בזמן הליכה וריצה לא הייתה לה השפעה בהפחתת תזוזת החזה לצדדים במהלך הליכה וריצה. אם כן, יש להתמקד במחקרים עתידיים בקינמטיקה של החזה בזמן ביצוע הפעילויות השונות.

3. במחקר שנערך במעבדה למחקרי ביומכניקה, ביה"ס למדעי הבריאות, אוניברסיטת וולונגונג, דרום ווילס, אוסטרליה נבדק האם הרמה ודחיסה של החזה מפחיתה את השפעת האימון על אי הנוחות בחזה . מטרת המחקר לבדוק האם חזיות ספורט המתוכננות הן להרים והן לדחוס את החזה, יכולות להביא להפחתה באי הנוחות בחזה הנובעת מהאימון אצל נשים עם חזה גדול ביחס למידת חזיית הספורט הממוצעת הנרכשת כיום. 20 נשים גדולות חזה השתתפו במחקר, הן התבקשו לרוץ על הליכון בשלושה תנאים שונים:
א. עם חזייה ניסיונית המשלבת דחיסה והרמה של החזה.
ב. עם חזיית ספורט סטנדרטית.
ג. עם חזיית פלצבו.
הנתונים שנמדדו: הקינמטיקה של החזה, נוחות התאמת החזייה, אי נוחות בחזה הנובעת מהאימונים ודירוג החזייה בה הן מעדיפות לרוץ. נמצא כי אי הנוחות בחזה בעקבות הריצה ואי הנוחות שנגרמה מהחזייה היו קטנות משמעותית בתנאי החזייה הניסיונית ביחס לחזיית הספורט הסטנדרטית וחזיית הפלצבו. ההפחתה באי הנוחות הושגה בזכות הרמה גודלה יותר של החזה ודחיסה יותר משמעותית. לא נמצאו הבדלים בין שלושת התנאים במיקום החזה מבחינה אנכית או במהירות התנועה שלו בעת האימון.

4. במחקר שנערך במעבדה לחקר הביומכניקה, הפקולטה למדעי הבריאות וההתנהגות, אוניברסיטת וולונגונג, דרום ווילס שבאוסטרליה נבדק האם ריצה במים עמוקים מייצרת אי נוחות בחזה?.
המחקר השווה את אי הנוחות שנגרמת לנשים בעלות חזה גדול בעת ריצה במים עמוקים לעומת ריצה על מסילה. במחקר השתתפו 16 נשים בשנות השלושים לחייהן בעלות חזה במידת קאפ C ומעלה. הן רצו על מסילה בקצב לבחירתן ובמים בעומק 2.4 מטרים. במהלך שתי הריצות נמדדה תנועת החזה האנכית.
מיד לאחר הריצה הנבדקות דירגו את מידת אי הנוחות וכאבי החזה שחשו ואת מידת המאמץ שעשו לפי תפיסתן. נמצא כי מידת אי הנוחות בחזה לאחר ריצה במים עמוקים הייתה נמוכה משמעותית לעומת ריצה על מסילה. תפיסת המאמץ של ריצה במים עמוקים הייתה גדולה משמעותית לעומת ריצה על מסילה. לא נמצא הבדל משמעותי במהירות התנועה של החזה ובמידת התזוזה האנכית שלו בין שני תנאי הריצה, למרות זאת – גובה החזה המירבי בעת ריצה במים היה נמוך משמעותית לעומת ריצה על מסילה.
לפי התוצאות ניתן להסיק כי ריצה במים עמוקים נתפסת כאימון עם יותר מאמץ אך יותר נוח לנשים עם חזה גדול. הן חשו נוחות גדולה יותר ככל שתנועת החזה ירדה ולא הייתה משמעות למידת התנועה האנכית של החזה.

לסיכום, לתמיכה של החזה הנשי בעת פעילות אירובית בכלל וזו הכרוכה ב-Impact – בפרט חשיבות רבה והנה משפיעה על ההרגשה והנוחות/אי נוחות בעת הפעילות האירובית. אי לכך, חשובה תשומת הלב לכך במידת הצורך.