להשמנה השפעות מהותיות בתחומים רבים בכלל ובתחום הזוגי – הרומנטי בפרט. מעניינת העובדה שלירידה במשקל ובאחוזי השומן השפעה מהותית על הזוגיות וההצלחה בתחום זה באופן ממשי השמנה והשפעה על הקשר הזוגי 
הופעה חיצונית ירודה, מצב בריאותי לא תקין, בעיות פסיכולוגיות, סוציולוגיות, תפקודיות ועוד מהווים רק רשימה חלקית של בעיות שכיחות שמקורן בהשמנה. השמנה הוגדרה כבר לפני מספר שנים כמגיפה בעולם ובד בבד – בישראל ומושקעים מאמצים ומשאבים רבים על מנת למגרה או להפחיתה.  מסתבר שהשמנה קשורה גם לבעיות מסוגים שונים בתחום הזוגיות, ההיבט הרומנטי, מציאת בן זוג וכדומה וממחקרים שנעשו בנושא זה עולה שלרמת – *BMI  של האדם השפעה על תחומים אלה.
BMI (Body Mass Index) – מדד המסייע לאמוד את היחס בין הגובה והמשקל של הנבדק  על ידי שילוב של שניהם (משקל: גובה בריבוע). לדוגמה ה- BMI לאדם שגובהו 170 סנטימטר ומשקלו 90 קילוגרם הנו 31.1 לפי הנוסחה: 31.1= ( 1.7 X 1.7 ) : 90. נוסחה זו מתאימה עבור מבוגרים מעל גיל 20. לילדים ובני נוער נהוג להשתמש בטבלאות אחרות.
להלן מספר מחקרים מעניינים שנערכו בתחום:   1. במחקר שנערך במחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת סנטרבורי, ניו-זילנד נבדקו סטיגמות על משקל ביחסים רומנטיים. המחקר בדק את הקשר בין ה-BMI לבין איכות היחסים הזוגיים ותפיסת מערכת היחסים אצל 57 זוגות נשואים וזוגות שהיו בקשר לפני הנישואין. לנשים שמנות היו מערכות יחסים פחות איכותיות והיו להן ציפיות שמערכת היחסים תסתיים, יותר מאשר לנשים רזות. נשים שמנות חברו לבני זוג פחות רצויים ומרשימים וחששו שבני הזוג שלהן ידרגו אותן כפחות ראויות וחמות. נשים שמנות נשפטו על פי בני זוגן כפחות אטרקטיביות, פחות חיוניות ופחות מתאימות לאידיאלים של המשיכה המינית שבני זוגן הציבו לעצמם. מעניינת העובדה שלא נמצא קשר בין ה- BMI של הגברים לבין תפקוד מערכות היחסים שלהם. הממצאים יכולים להצביע על חלק מהסיבות שנשים שמנות מתקשות למצוא מערכת זוגית טובה.   2. במחקר שנערך במחלקה לאנתרופולוגיה, האקדמיה הפולנית למדע, קוזינקזה, פולין נבדקה ההשפעה של רמת השומן ומידת ההשכלה של הבעל על אישתו. המחקר בדק את הקשר בין המעמד החברתי של נשים שהושג על ידי נישואין לבין רמות השומן וחלוקת השומן בגוף. נבדקו 588 נשים נשואות, בריאות ופעילות יחסית, בנות 21-62, בעלות 12 שנות לימוד. כמדד לשומן הגוף נמדדו ה- BMI, קפלי העור בשרירי הזרוע ובירך וסה"כ שומן הדוף כפי שהוא נמדד על ידי קפלי העור. כמדד לפיזור השומן בגוף נמדדו יחס מותן-ירך ומותן-אגן. על פי רמת ההשכלה של הבעלים, הנשים חולקו לשלוש קבוצות:
א. נעות במעלה הסולם החברתי (לבעל יש השכלה אקדמאית)
ב. יציבות (רמת ההשכלה של האישה והבעל זהה)
ג. נעות במורד הסולם החברתי (הבעל לא סיים 12 שנות לימוד).
נשים מקבוצה 1 היו באופן עקבי רזות יותר מנשים מקבוצה 3. תבנית דומה נצפתה לגבי פיזור השומן בגוף: נשים מקבוצה 3 סבלו מיותר שומן באזור הבטן לעומת נשים מקבוצה 1.   3. במחקר שנערך במחלקה לאנתרופולוגיה, האקדמיה הפולנית למדע, וורוקלו, פולין נבדק ה- BMI, משקל עודף והשמנת יתר אצל נשים וגברים פולנים נשואים וכאלה שמעולם לא נישאו. המחקר בדק את הקשר בין הסטאטוס הזוגי ל-BMI ואת הישנות השמנת היתר והמשקל העודף בקרב אוכלוסיית פולין. הדגימה כללה 2,266 גברים ו-4,122 נשים בגילאים 25-60. הסטאטוס הזוגי חולק לשניים – מעולם לא נישאו וכאלו שנשואים כיום. כל אחת מהקטגוריות הללו חולקה לעוד שתי קטגוריות: משכילים (12 שנות לימוד ומעלה) ופחות משכילים (פחות מ-12 שנות לימוד). בנוסף, המשתתפים חולקו לארבע קבוצות גיל: 25-30, 31-40, 41-50, 51-60. נמדדו לכולם גובה, משקל ו-BMI. המשתתפים חולקו לעוד שלשו קטגוריות עפ"י ה-BMI: נורמאלי (מתחת ל-25), משקל עודף (בין 25-30) והשמנת יתר (מעל 30). בכל קבוצת גיל ורמת השכלה, נמצא כי לרווקים בקבוצה BMI גבוה יותר מלנשואים. יוצאי הדופן – גברים משכילים בני 51-60 – בקבוצה זו לנשואים היה דווקא BMI גבוה יותר מאשר לרווקים. באופן כללי, גברים ונשים נשואים מועדים יותר לעודף משקל והשמנת יתר מאשר רווקים. לפי הממצאים קיים קשר ישיר בין הסטאטוס הזוגי ל-BMI של שני המינים. לאחר הגיל, הסטאטוס הזוגי היה הגורם הכי מהותי לניבוי משקל עודף או השמנת יתר אצל גברים, בעוד רמת המשכל לא הייתה משמעותית לכך. בקרב הנשים, הגיל, הסטאטוס הזוגי ורמת המשכל היו כולם קשורים קשר ישיר לניבוי ה-BMI.
לסיכום, להשמנה השפעות מהותיות בתחומים רבים בכלל ובתחום הזוגי – הרומנטי בפרט. מעניינת העובדה שלירידה במשקל ובאחוזי השומן השפעה מהותית על הזוגיות וההצלחה בתחום זה באופן ממשי.

מאת: ד"ר איתי זיו