בעבודה שהתפרסמה בביטאון ההסתדרות הרפואית IMAJ (The Israel Medical Association Journal:) פורסמו ממצאים על אורח חייהם של ישראלים יהודים מעל גיל 50 ועלה כי הליכה לבית הכנסת היוותה פרמטר מנבא לשיפור במצב הרפואי (נבדקו מדדים שונים שבדקו. בעיות רפואיות מתמשכות, הגבלה בפעילות, מחלות כרוניות מאובחנות וסימפטומים גופניים כגון בעיות לב, קוצר נשימה, הפרעות שינה ונפילות). אגב, הליכה לבית הכנסת הייתה קשורה לירידה ברמת התחלואה. בנוסף, עלה, שמחסור בתמיכה חברתית היה קשור בתוצאות רפואיות גרועות יותר.

בישראל חוקרים באוניברסיטת תל אביב דיווחו שמצאו שאנשים שנהגו להתפלל היו בסיכון נמוך יותר לפתח אלצהיימר ומחלות זיכרון הקשר בין מעורבות דתית לבין בריאות מאת: ד"ר איתי זיו
דתות רבות קיימות בעולם וקצרה היריעה מאוד על מנת לציינן. הן מתייחסות, במרבית המקרים, לחוקים דתיים או אורח חיים שמתחייב על פי עקרונות הדת והאמונה בנוגע ליקום ולטבע האדם. מעניין לדעת שהרפואה מתעניינת בשאלות רוחניות משום שמצבי פציעה, חולי, ובעיקר –  סוף החיים, מעוררים אצל אנשים לא מעטים שאלות כגון: "למה אני?", האם קיימים חיים לאחר המוות?", "איזו משמעות יש לחיים שלי כאשר אני חלש, חולה, או לא מועיל לחברה?", "האם ניתן להשלים ולהגיע לסליחה עם קרובים שהתרחקו?" ועוד.
מהעבודות שונות שנעשו על אוכלוסיות גדולות עולה:
1. אנשים דתיים הם בריאים יותר מאנשים לא-דתיים וזאת ללא קשר באיזו דת מדובר. כמו כן, ככל הנראה ככל שההשתתפות באירועים דתיים רבה יותר, כך מצב הבריאות נמצא בעלייה.
2. נמצא מתאם בין רמת הרוחניות לבין מצב הבריאות הכללי.
3. מעבודה שנעשתה בתחום הפסיכיאטרייה (ונעשתה בה סקירה של מספר מחקרים) עולה שאנשים שמאמינים בדת לוקים פחות בדיכאון מאנשים לא מאמינים. על פי גישה שעולה בחלק מהמחקרים נמצא שדת ורוחניות מהווים תפקיד מהותי בחייהם האישיים של בני אדם וכלי מהותי משמעותי שתורם לתהליך הריפוי, יכולת התמודדות עם לחצים טובה יותר, מסוגלות לשינוי  למצבים משתנים וחרדות טובה יותר.
4. מבחינת תוחלת חיים, ממחקרים שנעשו בשנים האחרונות הדיעות חלוקות לגבי תוחלת חיים ארוכה יותר אצל המאמינים. עם זאת, אלה המקיימים את מנהגי אחת מהאמונות העיקריות סובלים פחות משבץ, מחלות לב, חרדה ודיכאון קליני ובד בבד הסיכוי שיתאבדו – נמוך באופן משמעותי לעומת כלל האוכלוסייה.
5. מאמינים כקבוצה שלא היו מראש בריאים יותר מהממוצע, שהצטרפו לקבוצה שיפרו מצב בריאותם.
6. ככל הנראה מנהגים רוחניים משפרים את הבריאות מכיוון שהם מעודדים סגנון חיים שקול (לרבות: אי  שימוש בסמים, הפסקת עישון ואף – מונוגמיה. אלה שמאמינים בדת זו או אחרת מסתבר, יש אצלם נטייה פחותה להתמכרות לסמים, אלכוהול, עישון ועוד.
7. בעבודה שהתפרסמה בביטאון ההסתדרות הרפואית IMAJ (The Israel Medical Association Journal:) פורסמו ממצאים על אורח חייהם של ישראלים יהודים מעל גיל 50 ועלה כי הליכה לבית הכנסת היוותה פרמטר מנבא לשיפור במצב הרפואי (נבדקו מדדים שונים שבדקו. בעיות רפואיות מתמשכות, הגבלה בפעילות, מחלות כרוניות מאובחנות וסימפטומים גופניים כגון בעיות לב, קוצר נשימה, הפרעות שינה ונפילות). אגב, הליכה לבית הכנסת הייתה קשורה לירידה ברמת התחלואה. בנוסף, עלה, שמחסור בתמיכה חברתית היה קשור בתוצאות רפואיות גרועות יותר.
8. בישראל חוקרים באוניברסיטת תל אביב דיווחו שמצאו שאנשים שנהגו להתפלל היו בסיכון נמוך יותר לפתח אלצהיימר ומחלות זיכרון.
9. בישראל, חוקרים מהאוניברסיטה העברית והדסה קבעו כי שיעורי התמותה ממחלות לב ומגידולים שונים בקיבוצים חילוניים גבוהים מאשר בקיבוצים דתיים.
10. בכתב עת בינלאומי לקידום התאוריה הפסיכולוגית (Psychological Inquiry: An International Journal for the Advancement of Psychological Theory ) נבדק הקשר בין פעילות דתית לבין לחץ דם אצל מבוגרים. נבדקו כ-4,000 בני 65 ומעלה. הם נשאלו האם הרופא שלהם יידע אותם בעברם שהם סובלים מלחץ דם גבוה ואם הם נוטלים תרופות להורדת לחץ דם. כמו כן נמדד לחץ הדם של המרואיינים לאחר הראיון. הנתונים חולקו לפי גיל המשתתפים במחקר – בני 65-74 ובני 75 ומעלה. נמצא הבדל קטן אך עקבי בין אנשים שהלכו לכנסיה פעם בשבוע לעומת אנשים שהלכו לעיתים נדירות. נמצא כי אנשים שהלכו לכנסיה בתדירות גבוהה והתפללו או קראו בתנ"ך אחת ליום או יותר, היו בעלי לחץ דם נמוך יותר. בעוד שרוב הפעילויות הקשורות בדת הביאו ללחץ דם נמוך יותר, פעילויות שקשורות בצפייה בתכניות דת בטלוויזיה או האזנה לתכניות דת דווקא גרמו ללחץ דם גבוה יותר.
לסיכום, יש מקום להאמין, כפי שעולה מהמצוין לעיל שאמונה בדת זו או אחרת קשורה למצב בריאותי טוב יותר ואף, אולי, לתוחלת חיים ארוכה יותר לעומת אלה שאינם מאמינים בשום דת ואף אינם רוחניים. בלי קשר, חשוב לזכור ששום אמונה באשר היא לא יכולה להחליף את הצורך בביצוע אימונים על בסיס קבוע כחלק משמירה על הבריאות וכמובן – מסגרת של אורח חיים בריא.