שיפור הקואורדינציה ושיווי המשקל – מדובר בשני מרכיבי כושר גופני חשובים לא מעט ובמיוחד עם העלייה בגיל. ניתן לשפר את שני המרכיבים הללו באמצעות ביצוע סוגי אימונים מסוימים, הפעלה משולבת של גפיים תחתונים ועליונים, ביצוע תרגילים בעמידה (משמעותיים לרוב לעומת אלה המבוצעים בישיבה), ביצוע תרגילים על משטחים לא יציבים, ביצוע מספר פעולות שונות יחד (לדוגמה: ריצה קלה ותוך כדי כך זריקת כדור באוויר ותפיסתו) וכדומה. מעניין לדעת שאצל העוסקים בספורט בכלל ובאופן מקצועי – בפרט נמצא קשר בין מידת שיפור המרכיבים הללו לבין מספר נמוך יותר של פציעות במערכות שלד – שריר, מספר נפילות נמוך יותר בכלל ואצל מבוגרים – בפרט. בדרך כלל עומדים על הגלשן וחותרים בים בזמן שנקבע מראש. מותר לציין, שהמיומנות של הפעילות לא רבה, יחסית, מה שמאפשר לרבים מהאנשים להתנסות בפעילות זו. בישראל המאופיינת בימי שמש רבים, גם בחורף מאפשרת לבצע הפעילות של חתירה בגלשן סאפ במשך ימים רבים במהלך השנה וכמובן, בעיקר – בחודשי הקיץ.

המייחד את הפעילות בגלשן סאפ הנה ההשפעה הרבה מבחינה גופנית- פיזיולוגית וכמובן גם מהיבטים אחרים. להלן רשימה חלקית מהם:

1. מספר וסוג השרירים המעורבים בפעילות הגופנית – מדובר על למעלה מ- 100 שרירים הפועלים בעת חתירה בגלשן סאפ לרבות: קבוצות שרירי: החזה, הכתף, הגב העליון והתחתון, שרירי הזרועות, שרירי הרגליים, שרירי הבטן ועוד. מביניהם, נציין, שמופעלים השרירים התנועתיים מחד, והשרירים העמוקים – מייצבים – מאידך. חשוב להאיר הנקודה שהפעלת השרירים המייצבים – עמוקים חובה במיוחד בכל גיל והם לא מופעלים באופן משמעותי כדבר ברור מאליו בכל פעילות גופנית וספורט בכלל. יש צורך במנחי גוף מסוימים, עומס רב דיו ועוד על מנת שהדבר יתרחש על בסיס קבוע. בעת חתירה בסאפ מבצעים על בסיס קבוע תנועות גופניות של רוטציה (סיבוב) בעמוד השדרה על בסיס קבוע (לשם התקדמות), יש צורך לשמור על שיווי משקל על מנת לא ליפול מהגלשן (במיוחד שיש גלים מסוגים שונים או זרמים) ולכך השפעה רבה על מעורבות השרירים המייצבים במפרקים השונים.
2. שיפור מערכת פרופריוספציה (Properioception) – מדובר על מושג המתייחס לקליטה העצבית של גירויים המגיעים מחיישנים מכאניים המצויים ברקמות פנימיות שונות, כגון: שרירים, גידים, רצועות ומפרקים. שיפור בתפקודה של מערכת הפרופריוספטית יתרום לייעול בתנועה ובקואורדינציה העצבית שרירית. ממחקרים שנעשו בתחום עולה שאצל ספורטאים שביצעו אימונים ייחודיים לשיפור הפרופיוספציה פחת מספר הפציעות באופן מובהק. מערכת זו ניתן לשפר באמצעות תרגילים המצריכים הפעלת כוח תוך הפרת שיווי משקל, תנועה פונקציונלית מסוגים שונים, ביצוע תרגילים המתבצעים בעמידה, ישיבה, הטיית גו על משטחים לא יציבים וכן עם אביזרים מסוגים שונים כגון: כדור פיטבול, בוסו, פיתה, גומיות ורצועות מסוגים שונים, וכמובן בעת חתירה על גלשן סאפ. או אז, החתירה מבוצעת באופן א-סימטרית של הגוף תוך הפרה די קבועה של שיווי המשקל בשל גלי הים, הרוח וכדומה.
3. שיפור יכולת אירובית – החתירה בסאפ מפעילה את המערכת האירובית במקטעים קצרים או על בסיס קבוע. הדבר תלוי רבות באופן ביצוע החתירה , דינאמיות המאמץ (מספר התנועות המבוצעות פר דקה), מידת ההתנגדות של הגלים והרוח, מידת המיומנות של החותר (ככל שהיא נמוכה יותר הדופק יעלה באופן יותר משמעותי ועוד. אי לכך, חתירה בסאפ בהחלט עשויה להיות אחד מסוגי האימונים בהם משפרים את היכולת האירובית א , חשוב לציין שזו לא הפעילות המתאימה ביותר לשם כך וניתן ואף מומלץ, במידת הצורך, לבצע סוגי אימונים משלימים בים (כגון: שחייה) או מחוצה לו על מנת להקנות גירוי רב דיו לשם הפעלה של מערכת כה חשובה זו.
4. שיפור הקואורדינציה ושיווי המשקל – מדובר בשני מרכיבי כושר גופני חשובים לא מעט ובמיוחד עם העלייה בגיל. ניתן לשפר את שני המרכיבים הללו באמצעות ביצוע סוגי אימונים מסוימים, הפעלה משולבת של גפיים תחתונים ועליונים, ביצוע תרגילים בעמידה (משמעותיים לרוב לעומת אלה המבוצעים בישיבה), ביצוע תרגילים על משטחים לא יציבים, ביצוע מספר פעולות שונות יחד (לדוגמה: ריצה קלה ותוך כדי כך זריקת כדור באוויר ותפיסתו) וכדומה. מעניין לדעת שאצל העוסקים בספורט בכלל ובאופן מקצועי – בפרט נמצא קשר בין מידת שיפור המרכיבים הללו לבין מספר נמוך יותר של פציעות במערכות שלד – שריר, מספר נפילות נמוך יותר בכלל ואצל מבוגרים – בפרט.
5. ההיבט האסתטי – אחת ממטרות האימון השכיחות ביותר הנה שיפור המראה החיצוני. הדבר עשוי להתבטא ברצון להפחית במשקל ואחוז השומן, בהעלאת מסת השריר, העלאת טונוס השריר ועוד. בחתירה בסאפ אופן הפעילות הגופנית המבוצעת, מנחי הגוף המשתנים, והאינטנסיביות שעשויה להיות בינונית – גבוהה בהחלט יהוו פקטור שמשפיע על האסתטיקה הגופנית באופן משמעותי. מה גם, כפי שהוזכר קודם, מופעלים באופן משמעותי שרירים רבים, לרבות העמוקים שבהם. לכך – גם השפעה רבה על המראה החיצוני של החותר. נציין ונאיר שלדרגת הקושי של החתירה בסאפ השפעה רבה על האסתטיקה. חתירה ללא הפסקות רבות, חתירה עם ביצוע מקטעים קצרים של אינטרוולים (ספרינטים(, התמודדות מפעם לפעם עם רוח נגדית חזקה או ים גבוה יצריכו הפעלה שרירית משמעותית ולכך קשר חיובי לאסתטיקה הגופנית.
6. ההוצאה הקלורית – תלויה, מן הסתם, במשתנים מסוימים לרבות: משך המאמץ, מידת האינטנסיביות של המאמץ, גובה הגלים ועוצמת הזרמים, מידת המיומנות של החותר, רמת הכושר הגופני, רמת הדופק בעת הפעילות הגופנית, משקל הגוף ורבים נוספים. לפיכך, קשה לאמוד מידת ההוצאה הקלורית אך ההערכה הנה שבשעה נעשה שימוש בכ- 500-700 קלוריות.
7. ההיבט הפסיכולוגי – פעילות בים בכלל מקנה תחושה מיוחדת במינה שלא ממש דומה לפעילות גופנית המבוצעת ביבשה ועל כך נפרט בהזמנות אחרת.
8. ההיבט הבריאותי – החתירה בסאפ חשובה לשם שיפור מצב בריאותי. הרי מדובר על הפעלה של מספר מרכיבי כושר גופני שמשפיעים בד בבד על שיפור מצב הבריאות של האדם. כמובן שהדבר תלוי בגורמים שונים בעת החתירה (שהוזכרו קודם) אך, על פניו, בהחלט ניתן לומר שסוג ספורט זה מתאים לשפר מצב בריאותי של האדם.

לסיכום, חתירה בסאפ מתאימה במיוחד לשיפור והשגת מטרות שכיחות של מרבית האנשים ולא רק – היא גם כרוכה בהנאה לא מעטה. כמובן, כמו בכל סוג פעילות גופנית אחרת יש לבצעה לפחות 3 פעמים בשבוע או לשלבה עם סוגי אימונים אחרים משלימים. עם זאת, מכיוון שמדובר על פעילות גופנית מהנה ומיוחדת, ככל הנראה, סיכויי ההתמדה בה גבוהים מהממוצע.