מחקר שנערך במקסיקו ובדק ומצא שעוני הינו הגורם הסביבתי העיקרי להשמנת יתר בעיר בגבול מקסיקו . מסתבר שהשמנת יתר היא מגיפה במקסיקו. מטרת המחקר היה לבחון את הגורמים הסביבתיים הקשורים ביותר להשמנת יתר בגברים בטיאנה. נבחרו 4 שכונות ממעמד סוציואקונומי שונה. נבדק נושא מידת ההליכה השבועית, הקשר חברתי, סיפוק מקהילותיהם, הכנסה שבועית, החשיפה לחנויות, החינוך, הכנסה משפחתית, ביטחון מפשע, בטחון כהולכי רגל,  מבנה הרחובות, מכוני כושר ומאפיינים סוציו-דמוגרפיים. נמדדו משקל, גובה והיקף המותניים.
נבחנו שלוש מאות עשרים ושניים מבוגרים ( 70% נשים)  בסביבות גיל 39 . השכיחות של השמנת היתר בכלל והשמנת היתר הבטנית – בפרט  היה 27% ו– 43.5% בהתאמה. השמנת יתר כללית והשמנת יתר בטנית בקרב הנבחנים בעלי ההכנסה הנמוכה ביותר היה 2.4  להשמנת יתר כללית ו– 7.8 להשמנת יתר בטנית בהשוואה לנבחנים ממעמד הביניים.
מסקנות המחקר, אם כך, היו שמגורים בשכונה בה רמת ההכנסה נמוכה הנו מנבא להשמנת יתר עוני והקשר להשמנה מאת: ד"ר איתי זיו
תוחלת החיים בישראל נמצאת בעלייה עקיבה אך מסתבר, שאיכות החיים – ממש לא. אמנם חיים יותר שנים אך בד בבד לא ניתן לומר שיש הלימה לאיכות החיים. על פי הנתונים של הלשכה המרכזית עוד 40 שנה תוחלת החיים צפויה להיות 88.7 שנים לגברים ו- 95 – לנשים. מדהים ללא צל של ספק!ניתן לציין בנקודה זו את יפן המאופיינת בתוחלת חיים בריאה במיוחד וככל הנראה הדבר תלוי לא מעט בתזונה הייחודית שם – מאכלי ים, סויה, תה ירוק, ירקות למכביר ועוד.
סיבות להשמנה לא חסר. להלן כמה מהן:

1. תורשה – קשורה להשמנה, לרבות לידה של תינוקות עם מספר רב במיוחד של תאי שומן. אי לכך, קיימת נטייה גנטית להשמנת יתר של ילדים להורים עם בעיה דומה.
2. פעילות גופנית בהיקף ועצימות לא מספקים – על פי ההמלצות יש לבצע לפחות 150 דקות בשבוע פעילות אירובית וכן גם לבצע אימוני כוח, קואורדינציה וגמישות. מה שכמובן לא תמיד קורה. חלק ניכר מהאנשים, ובעיקר ילדים,מכורים למסכים מסוגים שונים ומנהלים אורח חיים סדנטרי-יושבני.
3. חשיפה אדירה למוצרי מזון מסוגים שונים – כמות הפרסומות העצומה של חברות המזון חסרת תקדים וכמובן יש לה השפעה על מידת הצריכה של מזון זה או אחר. ובנוסף לכך, במרבית המקרים מדובר על מזון עתיר קלוריות או כזה שאינו כולל רכיבי מזון חיוניים. בנוסף, חשוב לציין, שגם מזון בריאותי עשוי להיות עתיר קלוריות מאוד ולא ממש לסייע לתהליך ההרזיה באשר היא (לדוגמה – סלט עוף עם קרוטונים, בוטנים ורוטב עשוי להיות בעל ערך קלורי של 600 קלוריות לא כולל פרוסות הלחם הנלוות!).
4. אכילה רגשית – שכיחה לא מעט במחוזותינו. או אז, מדובר על אכילה לא מתוך רעב אלא מסיבות אחרות לחלוטין. במקרה זה, לעיתים אין מנוס , ויש צורך להיעזר באיש מקצוע המומחה בתחום.
5. מיתוסים וזרמים שונים בתחום התזונה – קשה להאמין איזו השפעה רבה יש לאדם זה או אחר, במיוחד אם הוא כריזמטי,על האנשים 'מן השורה'. מדובר באנשים שאינם כלל אנשי מקצוע (במרבית המקרים) וממליצים בחוסר אחריות משווע לאנשים עימם הם באים במגע לשנות מקצה לקצה את התפריט התזונתי וזאת ללא השכלה אקדמאית רלבנטית כלל ותוך יצירת מצב בו אנשים עושים שימוש במזונות שונים שברוב המקרים אינם ערבים לחיך ולא פחות חשוב –  מדובר, במרבית המקרים, במזונות היקרים משמעותיים ממזונות מסורתיים.
6. בחירת מזונות שגויה – צריכת ג'נק פוד, המעטה בצריכת ירקות ופירות, שתייה של משקאות ממותקים ואך דיאטטיים לכאורה (כגון: מים בטעמים ועוד – המכילים בחלקם הגדול קלוריות) ועוד קשורים ישירות להשמנה ועלייה במשקל.  כמו כן, ישנה עלייה רבה בצריכת השומן מסוגים שונים. אפילו במזון בריאותי עשויה להיות כמות שומן גדולה מאוד שמשפיעה על מספר הקלוריות היומי. או אז ניתן להבחין בנקל, באוכלוסייה בכל הגילאים, שייתכן שכלל לא צורכת כמות מזון גדולה אך אחוז השומן בתפריט היומי – גבוה מאוד ואף עובר את ה- 40%.
7. הסביבה – גם לה השפעה רבה. המשפחה, השכנים, סביבת הלימודים של הילד/מתבגר ועוד.
8. הרמה הסוציואקונומית – בסקרים שנערכו בעבר על ידי משרד הבריאות הוכח קשר בין רמה סוציואקונומית נמוכה יותר לבין השמנה.
מתברר שאבחנה של ילדים ומתבגרים כבדי משקל נעשית מאוחר מדי או לא קיימת בכלל – קשה להאמין אך יש ילדים ומתבגרים שמנים רבים שפשוט 'נעלמים' מהעין. ההורים לא ממש 'רואים' את ההשמנה החריפה מול עיניהם ובוחרים להתעלם, לא נעשות בדיקות בתדירות מספקת אצל הרופא המטפל וההשלכות – ילד שמן, במרבית המקרים, יגדל כמבוגר שמן. ניתן לציין בנקודה זו מחקר שנערך לפני כמה שנים בישראל בו נמצא ש- 30% מהילדים העניים בישראל – שמנים. בנוסף, נמצא שילדים שלא אכלו ארוחת בוקר ושאמותיהם עישנו – נטו יותר להשמנה.

עוני והשמנה
1. תת תזונה ורזון היו שכיחים כבר בעבר אצל בעלי מעמד סוציו אקונומי נמוך. במאה הנוכחית וכמובן בזו שלפניה,התהפכו היוצרות וצריכת שמן, סוכר, מלח הנם נגישים מאוד וזולים וזאת, בין השאר, בשל ההתפתחות האדירה של הטכנולוגיה וסיבות נוספות. מזונות אלה מסובסדים מרביתם על ידי המדינה ולכן צריכתם גדולה בקרב מעוטי היכולת הכלכלית.
2. ממחקרים עולה שישנו קשר הדוק בין עוני לבין השמנה גבוהה ואף קיצונית.-מפה עד סוף הפסקה זה לא מובן-נקודה נוספת לציון הנה אימוץ דיאטות מסוימות שכיחות ויעילות באופן יחסי מאופיינות בצריכת מזונות יקרים יותר לעומת דיאטות אחרות מומלצות  ובכלל תפריט ממוצע של משפחה ענייה.
3. חשיפה למזון איכותי נמוכה יותר בשכבה הסוציואקונומית נמוכה.
4. ההורים פחות מעורבים בגידול ילדיהם ובסמכות הורית וזאת, בין השאר, בשל הימצאות שעות רבות מחוץ לבית לשם הדאגה לפרנסה.
5. המגורים הנם באזורים בהם ישנם קיוסקים ומקומות לממכר מזון שאינו מזין, זול במיוחד ומתאים לאוכלוסייה הגרה במקום.
6. הדוגמה האישית של ההורים לעיסוק באורח חיים בריא לא תמיד קיימת באזורים של עוני. הרי גם עיסוק בפעילות ספורטיבית על בסיס קבוע מצריך אמצעים כספיים בציוד ספורט (נעליים, בגדי ספורט, מנוי למועדון כושר או אחר ועוד).
אם כך, ככל שהעשירון שהאדם נמצא בו נמוך יותר, עולה בהתאמה הסיכוי לעלייה במשקל ואחוז השומן..
נציין בנקודה זו מחקר שנערך במקסיקו ובדק ומצא שעוני הינו הגורם הסביבתי העיקרי להשמנת יתר בעיר בגבול מקסיקו . מסתבר שהשמנת יתר היא מגיפה במקסיקו. מטרת המחקר היה לבחון את הגורמים הסביבתיים הקשורים ביותר להשמנת יתר בגברים בטיאנה. נבחרו 4 שכונות ממעמד סוציואקונומי שונה. נבדק נושא מידת ההליכה השבועית, הקשר חברתי, סיפוק מקהילותיהם, הכנסה שבועית, החשיפה לחנויות, החינוך, הכנסה משפחתית, ביטחון מפשע, בטחון כהולכי רגל,  מבנה הרחובות, מכוני כושר ומאפיינים סוציו-דמוגרפיים. נמדדו משקל, גובה והיקף המותניים.
נבחנו שלוש מאות עשרים ושניים מבוגרים ( 70% נשים)  בסביבות גיל 39 . השכיחות של השמנת היתר בכלל והשמנת היתר הבטנית – בפרט  היה 27% ו– 43.5% בהתאמה. השמנת יתר כללית והשמנת יתר בטנית בקרב הנבחנים בעלי ההכנסה הנמוכה ביותר היה 2.4  להשמנת יתר כללית ו– 7.8 להשמנת יתר בטנית בהשוואה לנבחנים ממעמד הביניים.
מסקנות המחקר, אם כך, היו שמגורים בשכונה בה רמת ההכנסה נמוכה הנו מנבא להשמנת יתר.
לסיכום, מסתבר שישנו קשר בין עוני להשמנה. איתור הבעיה בטרם עם תוך טיפול רחב ומעמיק כאחד באוכלוסיית הילדים והמבגרים חשובה עד מאוד מכיוון שהנה קשורה להפחתת תחלואה ובעיות רבות אחרות בעתיד אצל אותה אוכלוסייה.