שילוב הכיווץ האקצנטרי באימון משפר את יכולת המתיחה והכיווץ של השריר ומשמש כדרך אימון לשיפור יכולת פונקציונאלית בספורט, בעיקר בענפי הספרינט והקפיצות.
ההגדרה של כיווץ אקצנטרי הנה: "כיווץ השריר תוך כדי הארכתו". בכיווץ אקצנטרי השריר הפועל יוצר כוח קטן יותר מהכוח הפועל כנגדו, ולכן פועל תוך כדי התארכותו. דוגמה לכך הנה התנגדות השריר לכוח המשיכה (כוח הכובד). ללא צורת כיווץ זו המשקולת או האביזר היו נופלים על הקרקע. בכיווץ אקצנטרי השריר למעשה מבצע פעולה של "בלימה" ולא מאפשר למשקולת או לאביזר אחר ליפול לקרקע. להלן מספר דוגמאות לכיווץ אקצנטרי במבחר תרגילים:
שכיבות סמיכה – הכיווץ האקצנטרי הנו בזמן הורדת הגוף מטה לכיוון הקרקע .
בשכיבה, לחיצת חזה עם מוט – הכיווץ האקצנטרי הנו בעת הורדת המוט לכיוון הגוף (ראה תמונה).
סקווט כנגד מוט – הכיווץ האקצנטרי הנו בשלב הורדת הגוף מטה לכיוון הקרקע (ראה תמונה).
עליות מתח – הכיווץ האקצנטרי הוא בחזרה למצב של יישור הידיים לאחר כפיפת המרפקים והעלאת הסנטר מעל המתח
בכיווץ אקסצנטרי ניתן להפיק כוח רב של כ- 140%-120% יותר מהמשקל אותו אנו מרימים בכיווץ הקונצנטרי (כיווץ השריר תוך כדי קיצורו. במקרה זה השריר מפתח כוח ומתקצר תוך התגברות על ההתנגדות). לדוגמה: אם מתאמן מסוים מסוגל להרים בתרגיל 'לחיצת חזה בשכיבה כנגד מוט' 100 ק"ג בעת הכיווץ הקונצנטרי, הרי שבכיווץ אקצנטרי הוא יהיה  מסוגל להרים משקל של 140-120 ק"ג!
שילוב הכיווץ האקצנטרי באימון משפר את יכולת המתיחה והכיווץ של השריר ומשמש כדרך אימון לשיפור יכולת פונקציונאלית בספורט, בעיקר בענפי הספרינט והקפיצות. לדוגמא: על מנת לנתר גבוה  יש לכפוף ברכיים כלפי מטה  (שלב הכיווץ האקצנטרי) ומיד לאחר מכן לנתר לגובה  (שלב הכיווץ הקונצנטרי). ככל שהכיווץ האקצנטרי יהיה חזק יותר, כך תגדל המהירות והשפעתו של הכיווץ הקונצנטרי אף תפחת.
לעיתים ניתן להבחין במתאמנים המבצעים את הכיווץ הקונצנטרי בתרגילים השונים בקצב של 3-2 שניות בממוצע אך מבצעים את הכיווץ האקצנטרי במהירות רבה ולמעשה כמעט ומדלגים על כיווץ זה. לדוגמה: ביצוע התרגיל לחיצת חזה יתבצע במקרה זה כך שבעת לחיצת המוט מהחזה (השלב הקונצנטרי ) התנועה תתבצע באיטיות יחסית ואילו שלב הורדת המוט לכיוון החזה תתבצע במהירות רבה.
חשוב לבצע את הכיווץ האקצנטרי מהטעמים הבאים:
• פיתוח כוח אקצנטרי חשוב על מנת לשפר את כוח השריר באופן אופטימאלי.
• חיזוק השריר, בעיקר בכיווץ קונצנטרי ללא ביצוע כיווץ אקצנטרי באופן איטי ומבוקר, עלול לגרום לפציעות.
• כשהמטרה הנה היפרטרופיה חשוב לבצע את הכיווץ האקצנטרי על מנת לגייס את כלל היחידות מוטוריות (קבוצת סיבי שריר המעוצבבת על ידי עצב המחובר לגיד. גיד זה מחובר לעצמות השלד).   לסיכום, מחקרים רבים הוכיחו את חשיבות האימון האקצנטרי לשיפור הכוח, המהירות והעלאת מסת שריר מהירה יותר בהשוואה לאימון שעיקרו כיווץ קונצנטרי. אולם האימון האקצנטרי עשוי לגרום לנזק לשריר המתבטא בכאבי שריר שלאחר אימון ולכן ההתאוששות לאחר אימון זה ארוכה בהשוואה להתאוששות לאחר אימון קונצנטרי. לכן, האימון האקצנטרי מתאים יותר למתאמנים מיומנים ופחות – למתחילים.