אנדורפינים הינם חומרים כימיים המופרשים במוח, בין השאר, בעת ביצוע פעילות גופנית בהיקף ואיכות מתאימים. אימון מתיחות, הליכה או שחייה בקצב קל לא ממש יתרמו להפרשת אנדורפינים. לעומת זאת, אימונים אירוביים בטווח דופק של 65% מהמרבי או אימוני כוח איכותיים בהחלט יגרמו לתוצאה הראויה ויביאו לעלייה בכמות האנדורפינים ובד בבד – עשויים להשפיע על רמת הוויטליות ויטליות (חיוניות) במעגלי החיים והשפעתה מאת: ד"ר איתי זיו ואיתי אהרונסון

רמת ויטליות תלויה בלא מעט משתנים ואינה זהה בתקופות השונות של מעגלי החיים הרבים אותם האדם עובר.
שכיח לראות אצל אנשים מבוגרים בני 60, 70, 80 ויותר הנראים עייפים , חסרי אנרגיה ומצב רוח, שהליכתם לא יציבה ונראים ממש חולים.

אילו גורמים משפיעים על רמת ויטליות והתפקוד הגופני הקשור לכך:
1. טסטוסטרון – הורמון גברי (שגם קיים במידה קטנה אצל נשים) האחראי על תפקידים חשובים אצל האדם ובפרט –  אצל גברים. לדוגמה: כוח ופיתוח מסת השריר (אגב, היכולת תלויה רבות ברמת הטסטוסטרון הקיימת בגוף), חשק מיני, אנרגיה/ויטליות, תפקוד כולל של מערכת השרירים ועוד. חשוב גם לדעת שמפתחי גוף, למשל, העושים שימוש קבוע בסטרואידים אנבוליים למעשה מוסיפים לגופם את הורמון הטסטוסטרון בצורה מלאכותית! או אז יכולת פיתוח הכוח גדולה במיוחד. בדיקת טסטוסטרון חופשי בדם נעשית רק במקרים ספציפיים ועל ידי הפנייה של רופא אנדוקרינולוג. נציין ונאמר שבמעבדות Wellness  או   Anti-aging בחו"ל, בעיקר (בישראל תחום זה לא מפותח דיו), בודקים את רמת הטסטוסטרון ובמידת הצורך מוסיפים את החסר והאדם עושה בזה שימוש לתקופה מסוימת או קבועה. ההשפעה, נציין – משמעותית מאוד.

2. פעילות גופנית מתאימה – לפעילות הגופנית, עצימותה, תדירותה, היקפה ועוד, השפעה רבה על רמת הויטליות. חשוב לציין שגם בכיוון ההפוך –  היקף גדול מדי של פעילות גופנית (20-25 שעות בשבוע) עשוי בהחלט לגרור למקום עייף וחסר ויטליות, במיוחד – שמדובר באנשים שאינם ספורטאי הישג. לכן, על מנת שפעילות גופנית תהיה אפקטיבית ותביא לתוצאות ראויות, חשוב לבנות תכנית אימונים מתאימה אשר תכלול במינון מתאים תרגילים ומאמצים אירוביים ואנאירוביים. זאת חשוב לעשות עם איש מקצוע רציני ומתאים הבקיא בעניין שיבנה תכנית הנמצאת בהלימה למטרות האימון, מצב בריאותי ועוד.

3. כמות האנדורפינים המופרשת בפעילות גופנית – אנדורפינים הינם חומרים כימיים המופרשים במוח, בין השאר, בעת ביצוע פעילות גופנית בהיקף ואיכות מתאימים. אימון מתיחות, הליכה או שחייה בקצב קל לא ממש יתרמו להפרשת אנדורפינים. לעומת זאת, אימונים אירוביים בטווח דופק של 65% מהמרבי או אימוני כוח איכותיים בהחלט יגרמו לתוצאה הראויה ויביאו לעלייה בכמות האנדורפינים ובד בבד – עשויים להשפיע על רמת הוויטליות.

4. שעות השינה ואיכותן – על מנת לתפקד כהלכה במעגלי החיים הכרחי להקפיד על השינה אשר חשובה מאוד לקיום תהליכים פיזיולוגיים רבים. מחסור בשעות שינה, נציין, קשור להיארעות מחלות שונות ואף מוות (ידוע שמחסור בשינה מהווה אחת משיטות העינויים הקיימות במדינות מסוימות בעולם. חשוב לישון 6-8 שעות בממוצע (תלוי בפרמטרים שונים), אך לא רק, גם לעיתוי השינה (מתי האדם מחליט לישון), איכות השינה, עומק השינה, תזונה לפני השינה, פעילות גופנית לפני השינה, יקיצות במהלך השינה, דום נשימה בשינה ועוד, בהחלט משפיעים על כך. שינה לא טובה ואיכותית, אם כך, תשפיע גם על רמת האנרגיות/הוויטליות וחשוב להביא זאת בחשבון.
5. דיכאון ומצב רוח בכלל – דיכאון מוגדר כמחלה לכל דבר ועניין והיא נפוצה בעולם. לא נציין כאן את הסיבות העיקריות לדיכאון אך חשוב להזכיר שדיכאון קשור לרמת ויטליות ירודה. אי לכך, טיפול בדיכאון חשוב גם בהיבט זה.

6. גיל – עם העלייה בגיל חלה ירידה עקיבה בוויטליות. מדובר בחלק מהתהליך העקיב והעצוב של ההזדקנות. אי לכך, סביר שנצפה לוויטליות נמוכה יותר אצל גבר בן 70 לעומת גבר בן 35 וקצרה היריעה מלפרט את הסיבות לכך. חשוב לציין שיש מקרים בהם ניתן להבחין בגברים ונשים מבוגרים שהנם בעלי אנרגיות וויטליות יוצאות דופן ואגב, בשל כך, נראים צעירים בהרבה מגילם הכרונולוגי. ראוי לחזור ולציין בנקודה זו כי פעילות גופנית בהחלט יכולה "לבטל" את השפעות הזמן ולהעלות את רמת הויטליות של האדם.

7. אירועים עצובים וקשים כמו: שכול, טראומה נפשית ועוד – משפיעים מאוד על הוויטליות ויכולים לשנות את חייו של האדם מקצה לקצה. בישראל, אגב, בה, למרבה הצער, השכול שכיח וניתן להבחין במשפחות המתקשות לתפקד ולחזור לאורח חיים נורמטיבי לאר הטראומה הקשה. לכך השפעה רבה על הוויטליות.

8. הסביבה והאנשים עימם באים במגע – לסביבה השפעה רבה על רמת האנרגיות היומיומיות והוויטליות. לשם המחשה, ניתן לדמיין להיות נוכח חצי יום בבית אבות של בני 70-100 ובחצי היום השני להימצא בבית ספר יסודי בכיתות א'-ב'. ההבדלים דרמטיים. במקום בו אנשים (לאו דווקא צעירים או מבוגרים) שגילם הפיזיולוגי נמוך מהכרונולוגי, הם פוזיטיביים בדרך כלל, שמחים ובעלי אנרגיות ויש לכך השפעה על הסביבה בה הם נמצאים, ולהיפך.

9. התפריט התזונתי והשפעתו על הוויטליות – ידוע כי לתזונה השפעה רבה על רמת הויטליות. תזונה לא נכונה, הכוללת הרבה שומנים "רעים" (שומן רווי וטראנס), הכוללת עודף מאסיבי של קלוריות תגרום מחד להשמנה רבה, הידועה כאחד הגורמים המובילים להורדת הויטליות, ומאידך – לסיכון למחלות רבות, אשר אין ספק כי, ככלל, אדם חולה הוא הרבה פחות ויטלי מאדם בריא. לעומת זאת, תזונה בריאה: עשירה בירקות, דגנים מלאים, שומנים בריאים ומאוזנת מבחינה קלורית בהחלט יכולה לתרום לבריאותו של האדם וכתוצאה מכך תעלה בצורה ישירה את רמת הויטליות שלו.

10. מוחצנות ומופנמות – כל אדם נמצא בסקלה שבין מוחצנות ומופנמות מובהקות בתקופה מסוימת. גם למשתנים אלה באישיות ואופי האדם השפעה ישירה על הוויטליות. אנשים אקסטרוברטים (מוחצנים) נתפסים בדרך כלל כיותר וויטליים לעומת אחרים שהנם בסקלה עם נטייה לאינטרוורטיות (מופנמות).

לסיכום, וויטליות מושפעת מגורמים שונים במעגלי החיים. בהחלט ניתן להעלות את הויטליות על-ידי הרגלי חיים נכונים הכוללים פעילות גופנית סדירה ותזונה מתאימה. שמירה על אלה בהחלט יעלו את רמת הויטליות, יעזרו להתגבר על קשיי החיים ובעיקר – ישמרו אותנו צעירים בגופינו ובנפשינו.

איתי אהרונסון –  מישהו לרזות איתו – דיאטן קליני וספורט.
דיאטן קליני וספורט, איש חינוך גופני ומאמן כושר בעל תואר ראשון ושני בחינוך גופני ותואר ראשון במדעי התזונה.  חבר עמותת עתיד – עמותת הדיאטנים בישראל