בגוף האדם הורמונים רבים האחראים על תפקידים שונים בגוף האדם. חלק מהם, במקרים של מחסור או עודף, קשורים להארעות של מחלות מסוימות וכמובן לאחת המחלות השכיחות והמוכרות ביותר - השמנה. מעניין לדעת שירידה בכמות הורמונים מסוימים, לעיתים, לא קשורה להרעה של המצב הבריאותי אך כן משפיעה על ירידה באיכות החיים. אחת הדוגמאות השכיחות לכך הינה הטסטוסטרון. רק במקרים של חוסר משמעותי בהורמון זה ישנה פגיעה ממשית במצב הבריאותי ובמצב התפקודי, אך ניתן להביא דוגמאות רבות אחרות בהן ירידה בטסטוסטרון פוגעת באיכות החיים ומתבטאת אצל גברים באופן משמעותי יותר מאשר אצל נשים לרבות: ירידה בתפקוד המיני, בוויטליות ובכוח השרירי הגיל הפיזיולוגי - הטרוגניות בהזדקנות מערכות הגוף השונות 
המערכת האנדוקרינית (ההורמונלית), מערכת שלד-שריר, מערכות לב-כלי דם ונשימה, המערכת העצבית ועוד, מהוות רק רשימה חלקית של מערכות הגוף השונות בגוף האדם.
עם העלייה בגיל חלה הדרדרות של כלל מערכות הגוף השונות והדבר הנו למעשה חלק מהתהליך המוכר לכולנו - ההזדקנות. אגב, ישנם הבדלים גדולים בין אנשים בכלל ועם העלייה בגיל - בפרט בכל הקשור לירידה בתפקוד מערכות הגוף השונות ובהתאמה גם - הגיל הפיזיולוגי - התפקודי.  לדוגמה, שתי נשים בנות 50, סביר להניח שכל אחת מהן נמצאת בגיל פיזיולוגי שונה. אחת מהן שבמצב גופני ירוד במיוחד, מסתבר שגילה הפיזיולוגי גבוה מהכרונולוגי והיא מבחינה תפקודית מוערכת כבת 57 ואילו האישה האחרת שמתאמנת כל ימי חייה ומקפידה באדיקות על מסגרת של אורח חיים בריא-ספורטיבי הנה בת 40 לכל היותר מבחינת גילה הפיזיולוגי.
האם הזדקנות המערכות השונות הינה הטרוגנית או הומוגנית? מעניין לבדוק...
במעגלי החיים השונים הגיל הפיזיולוגי והכרונולוגי משתנים על בסיס קבוע. כלומר, ניתן לראות מצבים בהם אנשים באמצע החיים, בגיל 40,50 או יותר, שמתחילים ביום בהיר אחד לאמץ מסגרת של אורח חיים בריא הכולל עיסוק משמעותי בפעילות גופנית והקפדה יתרה על איזון תזונתי מושכל ובכך גורמים לירידה עקיבה בגילם הפיזיולוגי. עם זאת, חשוב לדעת, שמעטים האנשים שעושים זאת נכון, בליווי אנשי מקצוע בתחומים הרלוונטיים ועוד. לפיכך, ניתן להבחין במצבים בהם מערכת גופנית אחת (למשל המערכת ההורמונלית) הינה במצב פחות טוב באופן ממשי לעומת מערכת אחרת כגון: המערכת קרדיו ווסקורלית או מערכות שלד-שריר. הסיבות לכך יכולות להיות לדוגמה: אימון של מערכת אחת באופן משמעותי יותר והזנחה רבה של מערכת אחרת. ניתן להביא מקרה בו אדם בן 38 מתאמן ומתחרה על בסיס קבוע בריצות ארוכות של 10 ק"מ. הוא רץ מדי שבוע 50 ק"מ בחמישה ימים, אך אינו מבצע אימונים אנאירוביים (אימוני כוח הכוללים תרגילים מסוגים שונים) כלל. בשל כך, ניתן להבחין אצלו בירידה עקיבה במערכות שלד-שריר, יחסים לא תקינים בין שרירים (הדבר יתבטא בקבוצת שרירים אחת שהינה חזקה יחסית לקבוצת שרירים נגדית, כגון - זוקפי הגו לעומת שרירי הבטן, פושטי הירך לעומת כופפי הירך ועוד), ליקויי יציבה (כגון היפר קיפוזיס), ירידה בחילוף החומרים הבסיסי (מכונה " BMR") ועוד. לפיכך, במקרה זה ניתן יהיה להסיק שהגיל הפיזיולוגי של מערכות כלי דם-לב-נשימה הינו צעיר במספר שנים מגילו הכרונולוגי, אך שגילן הפיזיולוגי של מערכת שלד-שריר, המערכת העצבית והמערכת ההורמונלית הן מבוגרות במספר שנים מהגיל הכרונולוגי וזאת בשל מתן גירוי לא מספק ומתאים במהלך השנים בהם אותו אדם מתאמן. אי לכך, למעשה, מדובר בהזדקנות לא אחידה של מערכות הגוף השונות ולכך השלכות גם מהבחינה האסתטית. אנשים שמתאמנים על בסיס קבוע ומפעילים את כלל המערכות הגופניות (פעילות אירובית, אנאירובית, תרגילים לשיפור הקואורדינציה ושיווי המשקל) בהיקפים ועצימות מומלצים, הם מאוזנים מבחינה תזונתית ומקפידים על מספר שעות שינה מספק וכדומה- הופעתם האסתטית שונה לחלוטין מאשר אלה שלא עושים זאת, עם העלייה בגיל, סביר מאוד להניח, לסבול מיציבה לקויה, אחוזי שומן גבוהים ועודף משקל. הדברים אקוטי בגילאים המבוגרים מכיוון שמערכות הגוף השונות מדרדרות בהתאם. לכן חשוב להתחיל ולצבור שעות אימון רבות על מנת למתן את ההזדקנות של מערכות הגוף השונות ולכך יש צורך במסגרת אימון ארוכת טווח ורחבה שנעשית ע"י איש מקצוע בתחום האימון ובתחום התזונה - ומעטים האנשים ששוכרים שירותיהם של אנשי מקצוע או בעצמם מתעמקים ומנסים להבין מהי ההתנהלות הנכונה לקיום אורח חיים בריא והצערה של גופם על בסיס קבוע. בכל מקרה נציין שמדובר על האטת תהליכי ההזדקנות ולא עצירתם!!!!.
ככל שמתקדמים בגיל תכנית האימונים ותכנית התזונה משתנה בהתאם. גבר בן 60 חשוב שיתאמן לפי תכנית אימונים ותזונה (כולל, לעיתים שימוש בתוספי תזונה מסוימים) אחרת לעומת גבר הצעיר ממנו בעשרים-שלושים שנה. עם זאת, חשוב להזכיר שלא כל אימון מבטיח תוצאות טובות וישנם אנשים המתאמנים מדי יום ביומו ואוכלים 'מזון בריאות' (ואולי אף צמחוניים או טבעונים...), אך למרות הכל סובלים מעודף משקל, הם אינם במצב גופני טוב וכדומה.
נקודה נוספת לציון הנה ההיבט הגנטי. לגנטיקה יש, כמובן, משקל רב במידת ההידרדרות של מערכות הגוף השונות ובהתאמה עלייה עקיבה של הגיל הפיזיולוגי, אך כיום (2014) עדיין לא ניתן להתערב באופן יישומי.
כמה מילים על המערכת ההורמונלית...
בגוף האדם הורמונים רבים האחראים על תפקידים שונים בגוף האדם. חלק מהם, במקרים של מחסור או עודף, קשורים להיארעות של מחלות מסוימות וכמובן לאחת המחלות השכיחות והמוכרות ביותר - השמנה. מעניין לדעת שירידה בכמות הורמונים מסוימים, לעיתים, לא קשורה להרעה של המצב הבריאותי אך כן משפיעה על ירידה באיכות החיים. אחת הדוגמאות השכיחות לכך הינה הטסטוסטרון. רק במקרים של חוסר משמעותי בהורמון זה ישנה פגיעה ממשית במצב הבריאותי ובמצב התפקודי, אך ניתן להביא דוגמאות רבות אחרות בהן ירידה בטסטוסטרון פוגעת באיכות החיים ומתבטאת אצל גברים באופן משמעותי יותר מאשר אצל נשים לרבות: ירידה בתפקוד המיני, בוויטליות ובכוח השרירי. אגב, בהתייחס לבדיקת טסטוסטרון הדבר לא נעשה על במסגרת בדיקות הדם על בסיס קבוע ובדרך כלל רק עם הפניה מרופא מטפל. ניתן לבדוק זאת, באופן פרטי (מעבדות דם פרטיות) וייתכן מאוד שבאופן רנדומלי, אצל גברים (בחלקם), יש צורך בהשלמה של טסטוסטרון בצורה מלאכותית על מנת לשפר את איכות החיים.
לסיכום, קיימת הטרוגניות בהזדקנות מערכות הגוף השונות במעגלי החיים. כל מערכת מאבדת מיכולתה ומזדקנת לא באותו אופן ממערכת אחרת וחשוב להיות ערים לכך ולעבור בדיקות מתאימות על בסיס קבוע במעגלי החיים עם אנשי מקצוע מתאימים על מנת לשלול בעיות שונות ולשפר את איכות החיים בכל נקודה שהיא. 

מאת ד"ר איתי זיו


  

השארת תגובה