השפעה על מסת השריר וה- BMR – בהחלט אפשרי אך מצריך אימון מתאים. לדוגמה, במידה ובאימון פונקציונאלי זה או אחר יושם דגש, מסיבות שונות, על חיזוק השרירים המייצבים, שיפור התיאום הבין שרירי, שיווי משקל וכדומה , המתאמן יתקשה מאוד להעלות עומס באימון עצמו. לכן, חשובה הערות למטרת האימון העיקרית. אילולא כן, אותו גבר בן 42 שמעוניין, בין הנשאר , להעלות מסת שריר באזור החזה וכופפי המרפק לא בטוח שיצליח להשיג זאת במידה ומרבית התרגילים נעשים על רגל אחת ובכלל בתרגילים א- סימטריים, בתרגילים בהם המיומנות רבה מאוד ואולי הם בדרגת קושי או אף סיכון – גבוהות.  וכאן ניתן לציין מצב אבסורדי בו מתאמנת פלונית שהנה ברמה גופנית גבוהה למדי באימון פונקציונאלי מסוגים שונים (לפי ראות עיניה כמובן) ומתאמנת 4-3 פעמים בשבוע אך סובלת עדיין מעודף משקל ואחוזי שומן באופן משמעותי. ולאחר בדיקה של המקרה ניתן גם לציין שבגלל האופן בו אותה מתאמנת מבצעת את האימונים השונים היא תתקשה להעלות את ה- BMR ומסת השריר בכלל באופן משמעותי. האימון הפונקציונאלי – האימון האולטימטיבי? מאת: ד"ר איתי זיו
"אימון פונקציונאלי" – הרוב מדברים בשבחו, במיוחדות שלו, בקסמו ומה לא, אך האמת – רק מעטים מבין המתאמנים (ואפילו חלק מאנשי המקצוע) ממש מבינים מהו באמת, מה מאפינו, אילה תרגילים נחשבים לצורך העניין פונקציונליים ואלה כלל לא קשורים,, מהו השימוש הנכון באביזרי עזר, משקל גוף ובכלל – בציוד לשיפור יכולת גופנית ועוד. אם כך, חלק ניכר מהמתאמנים סבורים שביצוע תרגיל על גבי בוסו הנו פונקציונאלי, או אולי כפיפת עמוד שדרה על גבי פיט בול הנה פונקציונלית.. וכאן נעוצה הבעיה המרכזית – בהגדרה ובמהות של האימון הפונקציונאלי. האם השימוש הרב והמרשים, לעיתים, בציוד ובתרגילים שנראה שנלקחו מאימון ספורטאים בליגת האלופות בכדורגל או לפחות מהאימונים של שחקני ה- NBA.? או ניתן להסתפק בסך הכל בכסא פשוט וכדור ספוג על מנת להעביר אימון פונקציונאלי שלם למתאמן פלוני? כמובן שאין תשובה אחת ובפועל, נציין, שניתן גם לקיים אימון פונקציונאלי עם ציוד מינימאלי או ללא ציוד בכלל ולהשיג תוצאות מצוינות.
מכיוון שקיימים עשרות רבות של סוגי אימונים בכלל ופונקציונליים – בפרט, הקליינט הממוצע סביר, להניח כלל לא יידע את ההבדל בין אימון פונקציונאלי לכאורה עם רצועות TRX, לעומת אמון קרוספיט, אימון על מחזורי בחדר הכושר, קיק בוקס בסטודיו ומה לא. והבלבול גדול עד מאוד. או אז, מתאמן מסוים בוחר להתאמן בשיטת האימון המסויימת בשל היותה הטרנד העכשווי של התקופה לא משום שהיא מתאימה לו.כך עלולים לחלוף להם שבועות , חודשים ושנים בהם מתאמנים מסוימים שבוחרים את האימונים ה- "פונקציונליים מדהימים", "ספינינג למתקדמים מיוחד לירידה במשקל" ועוד שמות מפוצצים שהקשר בין מה שנעשה בשיעור למטרה האישית של המתאמן ולאישיות שלו – מקרית!

מי יכול להיות מדריך אימון פונקציונלי כאן בישראל?
כל מי שרק חפץ בכך!!!
מספיק לעבור קורס הכשרה בסיסי בתחום האימון ומשם – השמיים הם הגבול. המדריך דואג לביטוח מתאים (עלות שנתית זניחה ) וכך יכול להעביר שיעורים מסוגים שונים בחדר הכושר (בתנאי שעבר קורס מדריכי חדר כושר) ומחוצה לו באינסוף מקומות. הכשרה מסודרת בתחום אין. קרי, ניתן לעבור השתלמויות וקורסים קצרים שנעים בטווח של 4 שעות ואף עד- 60 שעות. כולן אקדמאיות אך השתתפות במסגרות אלו אינה חובה ואין שום פיקוח על התכנים המועברים שם. קרי, כל מדריך/בית ספר להכשרות הפותח מסגרת כזו מעביר כראות עיניו את התכנים החשובים מבחינתו. כלומר, בקורסי ההעשרה (ישנם אלפי סוגים כאלה בישראל) הרגולטור לא מתערב כלל. אגב, ישנם תחומים בהם המדריכים לא עברו אף קורס מדריכים בתחום. ניתן להביא כדוגמה תחום של הכנה לקראת גיוס, הדרכת חוגים בשעות אחר הצהריים שלא במסגרת תחרותית ועוד. גם אז, ניתן לראות אימונים פונקציונליים מסוגים שונים המועברים על ידי מדריכים שלא עברו למעשה שום הדרכה פורמלית מוכרת. רק בישראל…
אימון פונקציונאלי, Branding (מיתוג) והקשר להצלחה הרבה בתחום

Branding (מיתוג) מהווה את המשתנים שגורמים למותג מסוים להצליח או לא וניתן להביא מאות דוגמאות לכך. גם בתחום אורח החיים (לרבות התזונה והאימון) יש מוצרים שנהנים ממיתוג שיטתי וברמה גבוהה מאוד ואחרים – הרבה פחות ותוך מספר חודשים/שנים אף נעלמים מהשוק. ניתן להביא כדוגמה מוצרים ושיטות אימון שונים שכל אחד מצליח באופן אחר ונהנה ממיתוג אחר אם בכלל: קרוספיט, לסמילס, קטלבלס, קיק בוקס, אימוני HIIT, פילאטיס ועוד. כל אחד מאלה עשוי להוות גם אימון פונקציונאלי. בפועל, מעטים מהמתאמנים (וייתכן שגם מדריכים בפועל) יידעו באופן ברור להסביר את ההבדלים בין של שיטות אימון באופן כללי והיכולת לשפר יכולת פונקציונלית – בפרט. למרות זאת, רבבות מתאמנים בוחרים שיטת אימון ממותגות  ולא ממש יודעים מה יתרונה לעומת שיטות אימון אחרות  שהן הרבה יותר מתאימות להם. מעניין ועצוב גם יחד.

הידעת?
מרבית משמות המוצגים של הטרנדים, שיטות האימון ואף מועדוני הכושר הם בשפה האנגלית??? לא במקרה…לדוגמה:  TRX,  HIIT, פילאטיס, קטלבלס, TABATA' , לסמילס, קיקבוקס, ספינינג ועוד

כמה דברים שחשוב לדעת ולהאיר לגבי אימון פונקציונאלי:
1. הגדרת המטרה העיקרית של האימון – אימון פונקציונאלי הנו בקורלציה הדוקה למטרת האמון ולא באביזרים שיש לרשות המדריך. הרי ניתן לשפר פונקציות שונות באמצעות תרגילים הנעשים כנגד משקל גוף, אביזרי עזר, בן זוג לאימון ומה לא. לכן ראשית ישובה ההגדרה של המטרה ואז בהתאמה ייקבע פרוטוקול אימון מסודר. לכן אימונים פונקציונליים אמורים להיות שונים בקבוצת אימון מסוימת. לא סביר שקבוצה של 6 איש שמבצעת אימון עם אביזר אימון כלשהו תבצע במשך מספר אימונים את אותם תרגילים. האם לכולם אותן מטרות אימון? מצב גופני? מצב בריאותי? ועוד כמובן. אם כך, חלק מהאימונים הפונקציונליים לא בטוח בכלל שהם באמת מיועדים לשיפור פונקציה מסוימת (!) אלא, אולי מיועדים לשיפור אחד או יותר ממרכיבי הכושר הגופני שגם לא בטוח נחוצים למתאמן זה או אחר. במילים אחרות, נציין שבמקרים של האימון הפונקציונאלי, ניתן להבחין, לא אחת, במתאמנים שהמשפט המפורסם "מנסים להגיע לחיפה דרך ירושליים"…. שכיח למדי. משמעו – שהקשר בין האימון המבוצע לבין מטרת האימון העיקרי,ת או הפונקציה הגופנית אותה מעוניינים לשפר – מקרית .
2. יישום עיקרון הייחודיות – לא ממש ניתן לדבר על אימון פונקציונאלי מבלי להזכיר עיקרון אימון חשוב זה. על מנת לשפר יכולת פונקציונלית מסוימת יש צורך, למעשה, בהעתקה של הפונקציות/משימות הנדרשות לאדם זה או אחר לאימון. אילולא כן, ניתן לבצע על בסיס קבוע אימונים מסוגים שונים ולא ממש הם יהיו או ייחשבו פונקציונליים. לדוגמה: על מנת לשפר יכולת תנועתית של אנשים קשישים ומניעת נפילות פוטנציאליות תרגיל המכרעים (בואריאציות מסוימות) יהיה עדיף על ביצוע התרגיל "הרחקת ירך בעמידה עם ממתח גומי", או במידה והמטרה הנה שיפור כוח מתפרץ בניתור לשחקן כדורסל, נעדיף, מן הסתם, תרגילים כמו סקווט או דד ליפט במשקל ושיטות אימון מסוימות לשיפור פונקציה זו. לא רק, חשוב לברור היטב התרגילים השונים לפי מידת מעורבות השרירים המייצבים, מידת הדומיננטיות של התנועה המבצעת בחייו של האדם או בקריירה הספורטיבית שלו ועוד.
3. המיומנות הנדרשת בתרגילים השונים וההשלכות מכך –  למתבונן מהצד נראה שבחלק מהתרגילים המתבצעים ב"אימון הפונקציונאלי" ישנה הקבלה או חיקוי לשיעורי אקרובטיקה או אף לימודי קרקס… לדוגמה: אימון פונקציונאלי של אישה בת 67 ללא רקע אימוני, הסובלת מעודף משקל ממשי ויכולת גופנית גרועה מאוד והנה  באימון האישי השני שלה במועדון כושר מפורסם באזור השרון היא מבצעת את המשימה הבאה: ביד אחת התבקשה לבצע לחיצת כתף עם קטלבלס ובמקביל –   קירב ירך כנגד פולי תחתון. ומה ההמשך של אותו ביצוע תרגיל? זאת נשמור לכתבה אחרת.. בכלל חשוב לבצע באימון תרגילים שהנם בהלימה לפונקציה שמעונינים לשפר אך לא רק, יש לקחת בחשבון גם את מצבו הגופני של המתאמן. הרי על מנת לשפר מיומנות ובד בבד –  קואורדינציה בתרגילים השונים – במרבית המקרים, יש צורך בחודשי אימון ארוכים ובעיקר כשמדובר על אוכלוסייה עם יכולת תנועתית ירודה מאוד, עבר של נפילות ופציעות, פחד גבהים, חרדות ומה לא. אגב, ביצוע תרגילים ברמת מיומנות גבוהה מאוד ולא מתאימה למתאמן, עשויה להיות בהחלט סיבה לעזיבת המתאמן את המדריך האישי או הקבוצה.
4. מעורבות השרירים המייצבים – אחד מהיתרונות שמייחסים לאימון הפונקציונאלי, בין השאר,  הנו הפעלה רבה של השרירים המייצבים. האם תמיד הדבר נחוץ? האם כל אדם באשר הוא צריך להפעיל במיוחד את השרירים המייצבים? לא בטוח כלל. יש הרי מטרות אימון שמצריכות דווקא הפעלה ממשית של השרירים התנועתיים ופחות – מייצבים.לכן חשובה הערות לסוג האימון המבוצע ומידת התאמתו לאדם זה או אחר. לכן אימון בו מופעלים השרירים המייצבים ברמה מאוד גבוהה לא מתאים לכל אחד ובנוסף, הרי מדובר, בחלק ניכר מהמקרים, בתרגילים שמצריכים סנכרון של מערכות גוף שונות, תיאום בין ותוך שרירי, מיומנות רבה ועוד. עם חלק מהאביזרים ייתכן שיש צורך בתרגול של חודשי אימון לא מעטים על מנת לבצע תרגיל מסוים כהלכה ועם שליטה של השרירים המייצבים.
5. הציוד באימון הפונקציונאלי – בפועל, אין הכרח לעשות שימוש רב בציוד וניתן גם ללא ציוד כלל או עם מעט מאוד ציוד לעשות אימון פונקציונאלי שלם. למשל: ניתן במכונת לחיצת רגליים בחדר הכושר וגומיית כושר לבצע מאות תרגילים שונים לכל קבוצות השרירים ולשפר יכולות פונקציונליות מתאימות. ברם, ניתן לבצע אימון מעניין ופרודוקטיבי גם בגן שעשועים, חוף הים או הפארק. אי לכך, שימוש בציוד רב ומגוון לא אומר מאומה על האימון האם הוא פונקציונאלי או לא. הרי רבים מהמתאמנים מבצעים על בסיס קבוע אימונים שונים בלי לשפר כלל הפונקציות הרלבנטיות עבורם!. והדבר נכון גם לגבי ספורטאים ברמות שונות, ילדים, קשישים ועוד.
6. השפעה על מסת השריר וה- BMR – בהחלט אפשרי אך מצריך אימון מתאים. לדוגמה, במידה ובאימון פונקציונאלי זה או אחר יושם דגש, מסיבות שונות, על חיזוק השרירים המייצבים, שיפור התיאום הבין שרירי, שיווי משקל וכדומה , המתאמן יתקשה מאוד להעלות עומס באימון עצמו. לכן, חשובה הערות למטרת האימון העיקרית. אילולא כן, אותו גבר בן 42 שמעוניין, בין הנשאר , להעלות מסת שריר באזור החזה וכופפי המרפק לא בטוח שיצליח להשיג זאת במידה ומרבית התרגילים נעשים על רגל אחת ובכלל בתרגילים א- סימטריים, בתרגילים בהם המיומנות רבה מאוד ואולי הם בדרגת קושי או אף סיכון – גבוהות.  וכאן ניתן לציין מצב אבסורדי בו מתאמנת פלונית שהנה ברמה גופנית גבוהה למדי באימון פונקציונאלי מסוגים שונים (לפי ראות עיניה כמובן) ומתאמנת 4-3 פעמים בשבוע אך סובלת עדיין מעודף משקל ואחוזי שומן באופן משמעותי. ולאחר בדיקה של המקרה ניתן גם לציין שבגלל האופן בו אותה מתאמנת מבצעת את האימונים השונים היא תתקשה להעלות את ה- BMR ומסת השריר בכלל באופן משמעותי.
7. שיקום או מניעת פציעה -או אז, לאימון הפונקציונאלי נודעת השפעה רבה עד מאוד. גם כאן, חשובה בניית תוכנית עבודה מסודרת לשם חיזוק מערכות הגוף השונות ובד בבד – מניעת פציעה עתידית. נציין שתוך כדי אימון זה שכיח 'לגלות' בעיות שונות כמו: יחס לא הגיוני ומומלץ בין קבוצות שרירים בהן אגוניסטיות/אנטגוניסטיות (כמו בטן/זוקפי גב, פושטי ברך/כופפי ברך וכדומה). בנוסף, ייתכן אף לזהות שחוסר גמישות של שרירים או מרכיבים אחרים הם אלה שגורמים לפציעות חוזרות ונשנות לאותו אדם בין אם הוא עוסק בפעילות גופנית ובין אם לאו.
8. ההיבט הפסיכולוגי – חשוב לזכור שיש צורך להתאים אימון גם מבחינה פסיכולוגית. או אז, אגב, ייתכנו סוגי אימון מסוימים שהנם מצוינים ומתאימים מאוד למתאמן מסוים אך, הוא לא  יתמיד בסוג אימון זה מסיבות שונות כמו: קצב אימון איטי מדי, טון הדיבור המקובל בהנחיה של הוראות המדריך, עצימות אולי גבוהה מדי או אף – נמוכה מדי, מורכבות תרגילים גדולה מדי ומה לא. זו גם הסיבה שמתאמנים מסוימים פורשים בטרם עת מביצוע אימון זה או אחר וזאת בטרם השיגו את מטרת האימון שלהם.
9. בחירת תרגילים פונקציונליים לספורטאי או מתאמן 'מן השורה' או שיקומי – יש להבין היטב את הרפלקסים המעורבים בפעילות הרלבנטית העיקרית שלו. לדוגמה, רץ בריצות ניווט החשוף לגירוייים רבים ומשתנים בשטח לא בטוח שאימון ספינינג ו/או אימון כוח לשרירי הרגליים (במכונות ייעודיות )  יהיה פונקציונאלי עבורו. או ספורט בו נדרש בעיקר ביצוע פעולות גופניות שונות תוך מגע של יריב (כמו למשל בפוטבול אמריקאי ועוד). אגב, גם למשטחים השונים עליהם מבצועים התרגילים השלכות ממשיות מבחינת שיפור יכולת פונקציונלית. למשל, מפתח גוף שמבצע סקווט עם מוט 10 חזרות עם משקל של 100 ק"ג לא ממש יצליח לעשות זאת בעמידה על בוסו. אך לא רק, במעבר מקרקע יציבה לבוסו ישנם עשרות שינויים והשפעות שיבואו לידי ביטוי.
• התבניות של האימון הפונקציונאלי (מתוך מאמר: "אימון פונקציונלי… שמישהו יעשה קצת סדר"- פיליפ גלפרט, ראה מקור 1) על פי פול צ'ק (יש כמובן גם גישות אחרות) הן: Squat (שפיפה), Bend (כפיפה), Push (דחיפה), Pull (משיכה), Twist (פיטול, רוטציה), זריקה (אבן, כידון), Lunge (מכרע, פסיעה), Walk»Run»Sprint (התקדמות ממקום למקום).
האם כל אימון צריך לכלול את כל התבניות הללו? ואיך בכלל נראה אימון פונקציונאלי קלאסי להשגת מטרה מסויימת? על כך בפרק אחר.
מקורות:
http://www.snatch.co.il/%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F-%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%9C%D7%99-%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%94%D7%95-%D7%99%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%A7%D7%A6%D7%AA-%D7%A1%D7%93%D7%A8/

השארת תגובה