אימון הרטט יעיל לספורטאים כדרך לאימון ללא העמסת משקל רב על מפרקים, תוך המשך הזרמת דם גבוהה לעבר השרירים הפעילים.
בשנים האחרונות עלתה פופולאריות מכשירי הרטט באופן משמעותי. מדובר במכשירים מיוחדים בהם מופעלות על מערכת שלד-שריר ויברציות והפעלה של השרירים ובד בבד – העצמות. בהקשר לכך עולות מספר שאלות מעניינות וחשובות כאחד:
• האם שימוש קבוע במכשירי רטט אלה משפיעים לחיוב על שיפור היכולת הגופנית אצל ספורטאים בענפי הספורט בהם יש צורך בכיווץ דינאמי (כיווץ שריר בו יש תנועה קונצנטרית ותנועה אקצנטרית)?
• האם שימוש קבוע במכשירי רטט אלה תורמים להפחתה במשקל ועשויים להחליף את האימונים הסטנדרטיים הקיימים בסטודיו או בחדר הכושר?
• האם ההשפעה של אימוני רטט על חילוף החומרים הנה זהה לאימונים מקובלים מסוגים אחרים?
• לאילו סוגי אוכלוסייה מתאימים אימונים אלה במיוחד?

להלן התשובות:

אימוני רטט במקורם תוכננו וניבנו עבור אימון אסטרונאוטים שחוזרים מהחלל לכדור הארץ על מנת לחזק את עצמותיהם ושריריהם כדי שיחזרו לתפקוד מהיר. מסתבר שאימון זה מתאים לחזרה מפציעות, לשיפור מוגבלויות תנועתיות/אורטופדיות או גם למתאמנים מתחילים המעוניינים להפחית במשקל ולשפר את יכולתם הגופנית, אך כושרם הגופני הנמוך עדיין לא מאפשר להם להתאמן ברמה גבוהה.

באימון ברמה הגבוהה של המתאמנים בכלל והספורט – בפרט, אימון עשוי להיות לא אפקטיבי דיו. לדוגמה, במחקר שנערך לאחרונה בבלגיה על ספרינטרים תחרותיים הסתבר שהתרומה של אימוני רטט לשיפור יכולותיהם הספורטיביות (כגון: מהירות ושיפור בכוח) לא הייתה משמעותית. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שבמכשירים אלה כיווצי השריר אינם מתבצעים ברמה מספיק גבוהה ואופן ביצוע התרגילים במכשירים הללו אינו מאפשר את טווחי התנועה המתבקשים על מנת לשפר יכולת ספורטיבית. ברם, כשמדובר באתלט החוזר מפציעה, השימוש במכשיר בהחלט עשוי להיות מועיל ומתאים.

כמו כן אימון הרטט יעיל לספורטאים כדרך לאימון ללא העמסת משקל רב על מפרקים, תוך המשך הזרמת דם גבוהה לעבר השרירים הפעילים.

חשוב לציין שעל מנת לשפר יכולת ספורטיבית או אף על מנת לגרום לעליית המסה השרירית (היפרטרופיה) יש צורך באימון האיזוטוני (הכולל כיווץ קונצנטרי וכיווץ אקצנטרי), עומס גבוה דיו, מבחר תרגילים לקבוצות השרירים השונות, אימון עם משקולות חופשיות (אך לא רק), תזונה תומכת ותנאים נוספים. כמו כן, כפי שהוזכר, יש צורך בביצוע התרגילים השונים בטווחי תנועה שהנם בהלימה למטרת האימון,  על מנת למקסם את אפקטיביות האימון ככל שניתן.
בהיבט של הפחתה במשקל, סביר להניח שהשפעתם של אימוני רטט נמוכה יחסית לעומת אימוני כוח סטנדרטיים בהם מתרחשת עלייה במסת השריר ועקב כך – הגברת חילוף החומרים הבסיסי (BMR). לכן מתאמנים המעוניינים להפחית במשקלם טוב יעשו אם יבצעו גם אימוני כוח כנגד משקולות, או אביזרים או משקל גוף.

בהיבט הפונקציונלי של שיפור יכולת תנועתית יומיומית או ספורטיבית התועלת במכשירי הרטט תלוי רבות באופן השימוש בהם. על פניו ניתן לשפר יכולת תנועתית יומיומית רק אם מבצעים תנועות מסוימות או תרגילים על מכשיר הרטט. לדוגמה. תרגיל הסקווט. במידה והוא יתבצע על מכשיר הרטט בהחלט ניתן לשפר יכולתו של אדם מבוגר. הבעיה עלולה להתעורר במקרה בו יש צורך להעלות עומס, כלומר – להוסיף משקולות. במידה ומדובר בשחקן כדורסל למשל, יש צורך באימוני כוח מתפרץ עצימים שכמעט בלתי אפשרי לבצעם על מכשיר הרטט.

 סוגי אוכלוסייה להם אימוני רטט מתאימים במיוחד עשויים להיות:

• מתאמנים מבוגרים.
• אוכלוסייה הלוקה במחלות שכיחות מסוימות כגון: אוסטיאופורוזיס, אוסתיאותריטיס וכדומה. זאת בהתאם להנחיות המקובלות לפי סוג המחלה והשימוש במכשיר.
• מתאמנים בתהליכי שיקום: מתאמנים 'מן השורה', ספורטאים.
• מתאמנים כבדי משקל המתקשים לבצע תרגילים בטווחי תנועה מלאים: עם אביזרי עזר, משקולות, משקל גוף וכדומה.
• מתאמנים המעוניינים לגוון את האימון. נציין שבמקרה זה שאימון הרטט אינו האימון העיקרי עבור מתאמנים אלה אלא אימון משלים!

לסיכום, אימוני רטט באמצעות מכשירים מיוחדים עשויים להתאים לחלק מסוגי האוכלוסייה כפי שמצוין לעיל, אך חשוב לזכור שהשגת מטרות אימון מסוימות (שכיחות) לא ממש ניתנות להשגה רק באמצעות אימון זה. אזי יש לשלב או לבצע בעיקר אימונים דינאמיים, אילולא כן אמנם יתחזק השריר אך לא יושגו מטרות האימון המתבקשות.

בהצלחה!     

* צור קסטל –  M.S Sport & Exercise Science . מרצה לפיזיולוגיה של המאמץ  בקמפוס  'שיאים', באוניברסיטת תל אביב